פרנסתם של 1 מכל ארבעה שכירים נחתכה ב-25%

מתחילת משבר הקורונה, נחתכה משכורתם של כרבע מהשכירים בישראל בכרבע. הנפגעים העיקריים: צעירים ומבוגרים. כך, כ-43% מהצעירים בני 18-24 דיווחו על ירידה בשכר יחסית לטרום המשבר, כמו גם כשליש מבני ה-55+

Flash 90

הסקר נערך בתחילת דצמבר 2020תשובות הסקר נאספו ע"י חברת IPANEL בתאריכים 6.12-16.12.20. (טרם הטלת הסגר השלישי בסוף דצמבר 2020 והחמרתו לסגר מהודק בשבוע השני של ינואר 2021) בקרב מדגם מייצג של 757 משיבים מקרב הציבור בשוק העבודה בישראל (אנשים שעבדו ערב פרוץ המגיפה).

כשני שליש מהשכירים שעבדו בתחילת חודש דצמבר (66% מהם) דיווחו כי לא חל שינוי בשכרם החודשי בנובמבר 2020 לעומת המצב טרום הקורונה (החודשים ינואר-פברואר 2020) וכרבע מהם (26%) רשמו פגיעה בשכר יחסית לשכרם טרום הקורונה (מרביתם רשמו ירידה ורק כ-2% לא קיבלו כלל שכר).

מצב זה טוב יחסית לדיווחי השכירים בחודש יוני 2020, אז כדיווחו כ-35% מהשכירים העובדים על פגיעה בשכר (מרביתם רשמו ירידה, ורק 1% לא קיבלו כלל שכר).

ירידת השכר הממוצעת (בקרב השכירים שחוו ירידה בשכר) עמדה בנובמבר 2020 על כ-24%, בדומה לירידה הממוצעת שחוו המשיבים ביוני (26%).

לכאורה נתונים אלו עומדים בסתירה לנתוני הלמ"ס שפורסמו בשבוע שעבר (4.2.21), המצביעים על עלייה של כ-10% בשכר הממוצע למשרת שכיר בחודש נובמבר 2020, בהשוואה לרמתו בתקופה המקבילה אשתקד (נתונים מקוריים). גם בחינת נתוני השכר הממוצע לשכיר מתחילת המשבר (נתונים מנוכי עונתיות) מצביעים על תמונה לפיה מאז פרוץ המשבר זינק השכר הממוצע לשכיר בכ- 19% בחודש אפריל 2020 ולאחר מיכן, בחודשי הקיץ נותר ברמה גבוהה בכ-5% לעומת ערב המשבר, והתייצב בחודשים אוקטובר-נובמבר (במהלך הסגר השני) על רמה הגבוהה בכ-10% מהשוואה לרמתו בחודש ינואר 2020, ערב המשבר.

שכר ממוצע למשרת שכיר

שיעורי שינוי מצטברים מאז ינואר 2020, נתונים מנוכי עונתיות

מקור: נתוני למ"ס

לכאורה, נראה כי ישנה סתירה בין המציאות בשטח, כפי שעולה מסקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המציגים פגיעה ניכרת (24%-) בשכרם של כרבע מהשכירים במשק בחודש נובמבר, לבין נתוני הלמ"ס, המצביעים על גידול חד בשכר הממוצע במשק.

הסבר לפער ניתן לייחס לעובדה שהנפלטים משוק העבודה בתקופת הקורונה מאופיינים ברמות שכר נמוך יחסית לממוצע. כך, היעדרותם של משתכרי השכר הנמוך משוק העבודה, ולכן גם מתחשיבי השכר הממוצע של הלמ"ס בהכרח מובילה לעלייה (טכנית) בשכר הממוצע במשק, גם אם השכר של רבע מהשכירים שנותרו בשוק העבודה נפגע, רובם (66% מהם) לא חוו שינוי בשכר ורק מיעוטם (7%) רשמו עליית שכר.  

לעומת נתוני הלמ"ס סקר המכון בחן בשאלה ממוקדת את השכירים שנורו בשוק העבודה מה קרה לשכרם בנובמבר 2020 לעומת התקופה שטרם המשבר. לפיכך, ממצאי הסקר משקפים את מצב הכנסתם של אותם פרטים שנותרו במהלך המשבר בשוק העבודה, אשר לפי הסקר כאמור חלק גדול מהם נאלצו לספוג ירידה בשכר.

סקר המכון גם מספק חיזוק לכך שחלק גדול ממובטלי הקורונה (בהגדרתם הרחבה) הם מהעשירונים הנמוכים: כמחצית (48%) מהמשיבים לסקר שנמצאים בחל"ת או מובטלים היו ממשקי בית עם הכנסה נמוכה יחסית של עד 10,000 ₪ לחודש, מהם 22% עם הכנסה של עד 5,000 ₪ לחודש.

התפלגות המובטלים והנמצאים בחל"ת, לפי רמת ההכנסה של משק הבית

פגיעה בולטת נרשמה בנובמבר 2020 בשכרם של הצעירים, בני 18 עד 24, והמבוגרים בני 55+: 43% מהצעירים דיווחו על ירידה בשכר יחסית לטרום המשבר, כאשר עוצמת הירידה בשכר עמדה על 28% בממוצע. כשליש (32%) מהמבוגרים נפגעו בשכרם: מבין בני 55-64 דיווחו על פגיעה בשכרם, ושיעור דומה (34%) בקרב בני 65+ , כאשר שיעור הירידה חד (כ-25%).

נתוני הסקר שופכים אור גם על מצב השכירים בעלי השכר הנמוך שהמשיכו לעבוד: 36% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית של עד 5,000 ₪ דיווחו על פגיעה בשכרם, ו-33% בקרב משקי בית עם הכנסה חודשית של 5,000-9,999 ₪. גם עוצמת הפגיעה הייתה קשה יותר בקרב משתכרי השכר הנמוך - ירידה של כ-32% לעומת ירידה של כ-24% בממוצע כלל השכירים ששכרם ירד.