השפעת משבר הקורונה: נשים - גברים
מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים.
עיקרי הממצאים
- מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים.
- כ- 39% מהנשים דיווחו כי המשיכו לעבוד באותו היקף משרה כמו קודם, לעומת 54% מהגברים.
- מתוך מי שהמשיכו לעבוד, שיעור הנשים שהמשיכו כרגיל במקום העבודה (21%) נמוך משיעור הנשים שעברו לעבוד מהבית (28%). בקרב הגברים המצב הפוך – שיעור הגברים שהמשיכו כרגיל במקום העבודה (35%) מעט גבוה משיעור הגברים שעברו לעבוד מהבית (32%).
- ישנה השפעה גדולה של רמת ההשכלה על הישארות בתעסוקה, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. 60% מהנשים ללא השכלה אקדמית יצאו לחופשה או פוטרו נכון לתחילת אפריל, וזאת לעומת 37% לבד מהנשים האקדמאיות.
- נשים לא אקדמאיות כמעט ולא עובדות מהבית – רק 11% מהנשים הלא-אקדמאיות עובדות גם או רק מהבית, לעומת 43% מהנשים האקדמאיות.
- הנפגעות העיקריות מבחינת המשך תעסוקה היו הצעירות – 61% מהן יצאו לחופשה או פוטרו. שיעור הנשים שנשארו בתעסוקה מלאה עולה עם הגיל – מ-27% בגילאי 25-34 עד 45% החל מגיל 34 ואילך.
- רק 36% מהנשים (שכירות ועצמאיות) מצליחות במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתן מהבית, באותה מידה של יעילות כפי שביצעו אותה בעבר במקום העבודה, וזאת לעומת 46% מהגברים.
- הסיבה לכך היא ככל הנראה הימצאות הילדים בבית – 44% מהנשים ללא ילדים מצליחות במידה רבה עד די רבה לבצע את עבודתן באותה יעילות מהבית, לעומת 33% בלבד מהנשים עם ילדים.
- הנשים השכירות חששו יותר לפגיעה בשכרן בשל מגבלות הפעילות בחודשים מרץ-אפריל מאשר הגברים, כאשר 29% מהנשים ציינו כי הן בטוחות שלא צפויה להן ירידה בשכר בחודשים מרץ-אפריל (צפוי גידול בשכר או לא צפוי שינוי), לעומת 36% מהגברים.
- מעניין לציין את השיעור הגבוה יחסית של נשים שלא ידעו להעריך את השינוי הצפוי בשכרן בשל המשבר - 25% השיבו כי אינן יודעות, לעומת -11% מהגברים שאינם יודעים.
- למרות ששיעור גבוה יותר של נשים הוצאו לחל"ת בהשוואה לגברים, הנשים חשות ביטחון תעסוקתי גבוה יותר - 67% מהנשים השכירות שמשרתן נפגעה בגלל המשבר מעריכות שיחזרו למקום עבודתן בתחילת מאי, וזאת לעומת 59% מהגברים שמעריכים כך.
- כרית הביטחון של הנשים במונחי נזילות קטנה יותר מזו של הגברים, כאשר 61% מהנשים השיבו כי יש ברשותן כסף נזיל לעומת 70% מהגברים.
- עם זאת, 54% מהנשים השיבו כי אינן מתכננות לקחת הלוואה או לפתוח תוכנית חסכון, גם לא לאחר הפסח, לעומת 46% מהגברים שהשיבו כך. רק 14% מהנשים השיבו שביקשו או בטוח מתכננות לבקש הלוואה, לעומת 21% מהגברים.
רקע
הסקר נערך בעיצומו של משבר הקורונה, כאשר חלקים נרחבים מהעובדים והעסקים במשק נאלצו, בהנחיית משרד הבריאות, לסגור או לצמצם פעילות. הסקר בוצע במהלך השבוע שלפני חג הפסח, בימים שבין ה- 29.3.20 ועד ל- 2.4, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה העובדת בישראל.
את הסקר יזם, גיבש וניתח צוות המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה, בסיוע ופיקוח מתודולוגי של צוות מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות, כאשר הדגימה בשטח בוצעה באמצעות חברת מדגם.
מטרת הסקר - לספק למקבלי ההחלטות במשק תמונה לגבי מצבם של העצמאים והשכירים במשק, שנאלצו להתמודד עם השבתת המשק.
המדגם
הסקר כולל מדגם מייצג של אוכלוסיית העובדים במשק, וכולל תשובות של 572 שכירים ועוד 188 עצמאיים.
מרבית השכירים בסקר (75%) עובדים במשרה מלאה, והיתר במשרה חלקית. מרבית העצמאיים (61%) לא מעסיקים עובדים, כ- 19% נוספים עובדים כפרילאנס, וכ- 20% נוספים הם עצמאים או בעלי חברה המעסיק עובדים (למעלה ממחציתם – מעסיקים עד 5 עובדים, ועוד כשליש מעסיקים עד 20 עובדים). כיום מועסקים במשק כ- 3.8 מיליון שכירים, ובנוסף ישנם כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים המעסיקים עד 5 עובדים.
מבחינה מגדרית, נדגמו בסקר 412 גברים ו-348 נשים, המהווים 54% ו-46% מהמדגם בהתאמה. מדגם זה מייצג את אוכלוסיית העובדים בישראל, אשר כיום מתחלקת ל-53% גברים (1,981,832 עובדים) ו-47% נשים (1,746,179 עובדות).
בחלוקה לפי מקצועות, באוכלוסיית המדגם הנשים נמצאות במקצועות החינוך בשיעור של פי 3 משיעורם של הגברים – 23% מהנשים במדגם הן ממקצועות החינוך לעומת 8% מהגברים. במקצועות הרפואה אין הבדל בין שיעור הגברים והנשים ושניהם עומדים על 7%.
מבחינת רמת השכר, באוכלוסיית המדגם פי 2 מהנשים משתכרות מתחת לשכר המינימום יחסית לגברים – 21% מהנשים במדגם משתכרות מתחת לשכר המינימום לעומת 10% מהגברים. בהתאם, כמעט פי 2 מהגברים במדגם משתכרים מעל השכר הממוצע יחסית לנשים – 30% מהגברים במדגם משתכרים מעל השכר הממוצע, לעומת 18% מהנשים.
שינויים באופן ההעסקה של שכירים
כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך? – היקף משרה (% שכירים)
כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך – עבודה מהבית (% שכירים)
בניתוח מדגם השכירים עולה כי יותר נשים שכירות נאלצו להפסיק לעבוד (חלת/חופשה/פיטורים), לעומת הגברים:
48% מהנשים דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע משיעורן הגבוה של הנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים.
בהתאמה, פחות ממחצית (48%) מהנשים השכירות דיווחו כי הן ממשיכות לעבוד, לעומת 67% מהגברים. מתוכם, רק 39% מהנשים דיווחו כי המשיכו לעבוד באותו היקף משרה כמו קודם, לעומת 54% מהגברים. 9% מהנשים דיווחו כי היקף משרתן צומצם בעקבות המשבר, לעומת 13% מהגברים.
לגבי מיקום העבודה, בנוסף לכך שיותר נשים שכירות נאלצו להפסיק לעבוד, בניתוח של הנשים נמצא כי שיעור הנשים שהמשיכו כרגיל במקום העבודה (21%) אף נמוך משיעור הנשים שעברו לעבוד מהבית (28%).
בקרב הגברים המצב הפוך – שיעור הגברים שהמשיכו כרגיל במקום העבודה (35%) מעט גבוה משיעור הגברים שעברו לעבוד מהבית (32%).
כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך? (% שכירים, לפי השכלה)
ישנה השפעה גדולה של רמת ההשכלה על הישארות בתעסוקה, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. 60% מהנשים ללא השכלה אקדמית יצאו לחופשה או פוטרו נכון לתחילת אפריל, וזאת לעומת 37% לבד מהנשים האקדמאיות.
נשים לא אקדמאיות כמעט ולא עובדות מהבית – רק 11% מהנשים הלא-אקדמאיות עובדות גם או רק מהבית, לאומת 43% מהנשים האקדמאיות.
בדומה בקרב הגברים 44% מהגברים הלא-אקדמאים יצאו לחופשה או פוטרו לעומת 18% בלבד מהגברים האקדמאים.
כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך? (% נשים בלבד, לפי גיל)
כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך? (% נשים בלבד, לפי גיל)
בחלוקה על פי גיל, הנפגעות העיקריות מבחינת המשך תעסוקה היו הצעירות – 61% מהן יצאו לחופשה או פוטרו. שיעור הנשים שנשארו בתעסוקה מלאה עולה עם הגיל – מ-27% בגילאי 25-34 עד 45% החל מגיל 34 ואילך.
היקף העבודה מהבית של הנשים גם הוא עולה עם הגיל, עד גיל 45. שיעור הנשים שעבדו גם או רק מהבית עולה מ-18% בגילאי 18-24 ל-36% בגילאי 35-44, ויורד ל-30% בגילאי 45-64.
כיצד "משבר הקורונה" צפוי להשפיע על רמת השכר שלך בחודשים מרץ-אפריל יחסית לרמתו טרום המשבר? (% שכירים)
מהסקר עולה כי הנשים השכירות חוששות יותר לפגיעה בשכרן בחודשים מרץ-אפריל בהשוואה לגברים, כאשר חלק ניכר בקרב הנשים נמצא בחוסר ודאות לגבי שכרן – רבע (25%) מהמשיבות השיבו כי אינן יודעות האם יהיה שינוי בשכרן בחודשים מרץ-אפריל, לעומת 11% בלבד בקרב הגברים. 29% מהנשים ציינו כי הן בטוחות שלא צפויה להן ירידה בשכר בחודשים מרץ-אפריל (צפוי גידול בשכר או לא צפוי שינוי), לעומת 36% מהגברים.
עם זאת, רק 43% מהנשים ציינו כי הן מעריכות שצפויה להן ירידה בשכר בחודשים מרץ-אפריל, לעומת 51% מהגברים. מתוכם, 16% מהנשים ציינו כי הן לא צפויות לקבל כלל שכר בחודשים מרץ-אפריל, לעומת רק 10% מהגברים (הפערים מובהקים).
בהנחה שבתחילת מאי המשק יתחיל לחזור בהדרגה לפעילות סדירה, עד כמה אתם בטוחים שתחזרו לעבוד במקום עבודתך האחרון? (% שכירים)
בקרב השכירים שמשרתם נפגעה, שיעור גבוה יותר מהנשים (67%) העריכו שיחזרו למקום עבודתן בתחילת מאי, לעומת שיעור הגברים (59%).
שיעור כפול מהגברים השכירים מאוד לא בטוחים שחזרו לעבוד בתחילת מאי לעומת הנשים – 4% בקרב הנשים מאוד לא בטוחות לעומת 8% מהגברים.
אפקטיביות העבודה מהבית
באיזו מידה אתה מצליח לבצע את עבודתך מהבית באותה מידה של יעילות כפי שביצעת אותה בעבר במקום העבודה? (% מבין אלו שעובדים מהבית, כלל המדגם)
מבין כלל העובדים, רק 36% מהנשים מצליחות במידה רבה עד די רבה לבצע את עבודתן מהבית, באותה מידה של יעילות כפי שביצעו אותה בעבר במקום העבודה לעומת 46% מהגברים. 22% מהנשים ציינו כי הן מצליחות במידה מעטה עד מעטה מאוד, לעומת רק 14% מהגברים. נראה שהדבר נובע מכך שבמשפחות רבות התפקידים של טיפול בבית ובמשפחה עדיין נופלים יותר על כתפי הנשים, ושהעובדה שהילדים בבית בתקופה זו תורמת רבות להבדלים בין המגדרים.
הנתונים הללו מתאמתים בגרף הבא: 44% מהנשים ללא ילדים מצליחות במידה רבה עד די רבה לבצע את עבודתן באותה יעילות מהבית, לעומת 33% בלבד מהנשים עם ילדים.
באיזו מידה אתה מצליח לבצע את עבודתך מהבית באותה מידה של יעילות כפי שביצעת אותה בעבר במקום העבודה? (% מבין אלו שעובדים מהבית, כלל המדגם)
החלוקה הגילאית מראה תוצאה מעניינת – שיעור הנשים שמדווחות כי הן מצליחות לבצע את עבודתן הולך ופוחת עם הגיל. דווקא הנשים הצעירות יותר, שלהן ילדים קטנים יותר הדורשים תשומת לב רבה יותר, מדווחות כי הן מצליחות לבצע את עבודתן ביעילות בשיעור גבוה מהנשים המבוגרות. ייתכן כי הדבר קשור ליכולות דיגיטליות גבוהות יותר, ויכולת להתאים לעבודה מרחוק באופן רב יותר בקרב הנשים הצעירות.
באיזו מידה אתה מצליח לבצע את עבודתך מהבית באותה מידה של יעילות כפי שביצעת אותה בעבר במקום העבודה? (% מבין אלו שעובדים מהבית, נשים בלבד)
