אסדרת פעילותם של גופים חוץ־מפלגתיים בבחירות לכנסת

הצעה לסדר 13

ההסדר המוצע כאן נחוץ בגלל החשש הגובר מפני זרימת משאבים כלכליים רבים מדי למערכת הפוליטית שעלולים לפגוע בשוויון בבחירות. בניגוד לחוק שהתקבל לאחרונה בעניין גופים חוץ–מפלגתיים, ההסדר המוצע הוא הסדר מאוזן ומידתי ואף נמנע מהגבלות חמורות שעלולות לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי וההתאגדות או בהשתתפות הפוליטית של האזרחים והחברה האזרחית.

דמוקרטיות מודרניות, ובהן ישראל, מסדירות את הליכי הבחירות ואת פעילות המועמדים והמפלגות בתקופת הבחירות. בפרט הן מפקחות על תעמולת הבחירות שמקיימים המועמדים והמפלגות ועל התנהלותם הכלכלית. בעשורים האחרונים התעוררה בדמוקרטיות רבות השאלה אם יש צורך לפקח בעת הבחירות גם על פעילותם של גופים חוץ–מפלגתיים, ודמוקרטיות מפותחות ומבוססות אכן אימצו כללים ברוח זו. בישראל עלתה סוגיה זו לקדמת הבמה בבחירות האחרונות לכנסת (2015), שבמהלכן התפרסמה פעילותם של גופים חוץ–מפלגתיים שרצו להחליף את השלטון. מדובר באזרחים או בגופים שאינם מועמדים בבחירות, אינם חלק ממנגנון מפלגתי כלשהו ואין להם זיקה לאחת המפלגות, אך הם מפעילים תעמולת בחירות ומעוניינים להשפיע בעזרתה על תוצאות הבחירות.

עד 20 במרץ 2017 כמעט שלא היו בישראל פיקוח או הגבלה על הפעילות של גופים חוץ–מפלגתיים בהקשר של הבחירות לכנסת. ב–20 במרץ התקבל חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 35), התשע"ז 2017- (להלן: החוק בעניין גופים חוץ–מפלגתיים), שערך רפורמה בתחום זה. בנייר זה אנחנו מציעים רפורמה אחרת לאסדרת פעילותם של גופים אלה בבחירות, שונה מזו שאושרה בחוק. הצעתנו מסתמכת על שיקולים נורמטיביים עקרוניים, על מחקר השוואתי ועל המציאות הפוליטית–החברתית בישראל.

אנו ממליצים:

  • גופים ויחידים הפועלים בתקופת הבחירות כדי להשפיע על תוצאות הבחירות (לפי רשימה סגורה של פעילויות מפוקחות), ואשר הוצאותיהם לצורך זה עולות על סכום מינימלי שייקבע בחוק, יצטרכו להירשם כ"גוף פעיל בבחירות".
  • גופים אלה יוכפפו לפיקוח של רשות מוסמכת (מבקר המדינה או נציבות בחירות חדשה שתוקם). הרשות המוסמכת תבדוק את התנהלותם הכספית ותוכל להטיל סנקציות, או להמליץ להטילן, גם בזמן אמת.
  • על הגופים החוץ–מפלגתיים הפעילים בבחירות יוטלו חובות שקיפות זהות לחובות שהמפלגות נדרשות להן.
  • לא יוטלו הגבלות על תרומות לגופים חוץ–מפלגתיים הפעילים בבחירות.
  • בעתיד תישקל ההצעה לקבוע תקרת הוצאות, כלומר סכום מרבי שיוּתר לגופים החוץ–מפלגתיים להוציא בתקופת הבחירות כדי להשפיע על הבחירות.

ההסדר המוצע כאן נחוץ בגלל החשש הגובר מפני זרימת משאבים כלכליים רבים מדי למערכת הפוליטית שעלולים לפגוע בשוויון בבחירות. בניגוד לחוק שהתקבל לאחרונה בעניין גופים חוץ–מפלגתיים, ההסדר המוצע הוא הסדר מאוזן ומידתי ואף נמנע מהגבלות חמורות שעלולות לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי וההתאגדות או בהשתתפות הפוליטית של האזרחים והחברה האזרחית.