המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים שם לו למטרה לחזק את ערכיה של המדינה ולבצר את מוסדותיה הדמוקרטיים במציאות משתנה; לפתח דרכים לשילוב הערבים אזרחי ישראל בחברה ובמשק, מתוך הכרה בייחודם; ולטפח מכנה משותף אזרחי וערכי לחברה בישראל.

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים עוסק בנושאים שהם בליבת הדמוקרטיה הישראלית. מטרת התכניות השונות במרכז היא להתמודד עם השחיקה במחויבות כלפי דמוקרטיה מהותית וערכיה במדינת ישראל. מאמצי המרכז מכוונים לחיזוק המחויבות של מוסדות ומקבלי החלטות להגנה על זכויות האדם, לעקרונות החירות והשוויון במדינת ישראל ולעיקרון שלטון החוק. במקביל מתמקדת עבודת המחקר והיישום בכשלים ביחס למימוש עיקרון הפרדת הרשויות ועצמאות המוסדות השלטוניים המרכיבים את המשטר ובכללם בתי המשפט, הכנסת, הממשלה, רשויות רגולטוריות, רשויות התביעה והייעוץ המשפטי, השלטון המקומי וגם התקשורת.

לצורך קידום מטרות אלה נעשה שימוש במגוון כלים: כינונה של חוקה, יצירת חזון אזרחי משותף, מאבק בחקיקה ובהחלטות מנהליות אנטי דמוקרטיות, הטמעת מחויבות כלפי זכויות אדם בתהליכי קבלת החלטות שלטוניים ובמדיניות חינוך, מחקרי עומק של ערכי יסוד דמוקרטיים, מחקרי מדיניות, חוות דעת ונוכחות בשיח הציבורי והתקשורתי.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל שני

    סגן נשיא למחקר

    קראו עוד

    סגן נשיא למחקר, וחוקר במרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים ובמרכז לביטחון ודמוקרטיה

    פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
    הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). ומאז 2018 הוא מכהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו“ם.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    עמית בכיר

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

    עמיתה בכירה וראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע

    קראו עוד

    בעלת תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשתה בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תמי הופמן

    ראשת התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה

    קראו עוד

    חוקרת ומרצה בתחומי חינוך ומדיניות חינוך בדגש חינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים, המפגש בין מערכת החינוך לצבא והכשרת מורים.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עדנה הראל-פישר

    ראשת התוכנית למאבק בשחיתות

    קראו עוד

    עדנה הראל-פישר מובילה במכון את מחקר המדיניות בנושא מימון תרבות, ממלכתיות וחופש הביטוי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא

    ראשת התוכנית לחברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    ד"ר חדאד חאג‘־יחיא היא בעלת תואר שני בחינוך ובגאוגרפיה חברתית ודוקטורנטית בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בהשפעה של חסמים במרחב החברתי על חוסר מעש בקרב צעירים ערבים.

  • תמונת ברירת מחדל

    נדיב מרדכי

    רכז תוכן במרכז לקידום ערכים ומוסדות דמוקרטים

    קראו עוד

    נדיב מרדכי הוא עמית מחקר במרכז חשין ללימודים מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ורכז התוכן של המרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מוסטפא כבהא

    עמית בכיר בתוכנית לחברה הערבית בישראל

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר גיא לוריא

    חוקר בכיר בתוכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: הרשות השופטת, היועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה, דיני תעמולת בחירות וצנזורה, היסטוריה של המשפט, היסטוריה של המחשבה המדינית והאזרחות.

    ד"ר לוריא הוא עורך דין וקיבל את התואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית (2013). ד"ר לוריא היה מרכז ועדת שמגר לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי ממשלה ועשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת חיפה (2016-2013).

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    חוקר בכיר בתוכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים

    קראו עוד

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ

    חוקרת בתכנית לדמוקרטיה בעידן המידע

  • תמונת ברירת מחדל

    נדן פלדמן

    חוקר בתכנית לדמוקרטיה בעידן המידע

  • תמונת ברירת מחדל

    אריק רודניצקי

    חוקר בתוכנית לחברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    מר רודניצקי הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי, והוא עוסק בחקר החברה הערבית בישראל זה יותר מעשור. תחומי העניין העיקריים שלו: תמורות פוליטיות, לאומיות וחברתיות בחברה הערבית; יחסי יהודים-ערבים, וכן מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים במדינה. הוא בעל תואר שני ותואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון, ובעל תואר שני במנהל עסקים, כולם מאוניברסיטת תל-אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עודד רון

    חוקר בתוכנית לחברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    בעל תואר שני במשפטים מתכנית "תקנה" בקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, המכללה למנהל ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. התמחה באגודה לזכויות האזרח.

  • תמונת ברירת מחדל

    ניצה קסיר

    עמיתת מחקר בתוכנית לחברה הערבית בישראל

 

עתירת ראשי הערים מוצדקת. צריך להגמיש את התנאים לתפילה באוויר הפתוח, אולם הגבלת מספר המשתתפים במחאה היא פגיעה קשה בזכות להפגין

הקורונה גם היא הפכה לגורם מקטב בחברה הישראלית, אך במצב שנוצר, כל קבוצה צריכה להבין שעליה לוותר על משהו כדי שהמציאות הזאת, גם אם אינה מימוש החלום של אף אחת מהקבוצות באופן מושלם, תוכל להמשיך להתקיים

כשברקע תחילת הסגר הלילי על עשרות יישובים, מרביתם חרדיים וערביים, והקריאה להצבת חיילים במדים ביישובים אלה - על מקבלי ההחלטות לנקוט במספר צעדים הכרחיים אשר יסייעו לתדרך את החיילים לקראת המפגש הרגיש והמורכב על האוכלוסייה הערבית

מהי פרשת אום אל-חיראן, מהן הטענות בעניין התנהלות הפרקליטות ומח"ש ומה עשויות להיות התוצאות של בירור התלונה על ידי נציב שירות המדינה? עושים סדר בבלאגן

הסנגוריה הציבורית ראויה לשבח על כך ששמה עצמה לפה לבעיות המיוחדות של עניים במסגרת הליכים פליליים. בעשותה כך היא מציעה גם דרכים מעשיות לשפור המצב- בין אם במדיניות של התביעה הכללית ושל בתי המשפט, בין אם בפעולה חקיקתית

נוסף לחוסר הלגיטימציה של ממלאי המקום בתפקידים הבכירים במערכת אכיפת החוק והחשש להיעדר עצמאות בתפקידם - החלטה פוליטית של הממשלה שלא לקבל החלטות בנוגע למינויים חיוניים, גם לאחר שפקעו מאה הימים הקבועים בהסכם, צפויה להיחשב כהתנהלות בלתי חוקית מצדה

בין אם מדובר בפולין, הונגריה, ארצות הברית, רוסיה או ישראל- המדריך להרס הדמוקרטיה מאומץ בווריאציות שונות, אך רשימת הצעדים נותרת זהה

בעיצומו של הוויכוח הציבורי בין הפגנות למתווה התפילות, החשש הוא כי במטרה לקבל לגיטימציה להגבלת זכויות פוליטיות, כגון חופש הביטוי, הממשלה עלולה לפעול בצורה נמרצת מדי ולהגביל זכויות לא פוליטיות, כגון הזכות להתפלל ולהתחתן

מהן העילות להכרזה על נבצרות זמנית, מתי היא הופכת לקבועה והאם נבצרות קבועה גוררת אותנו לבחירות? מסתבר שלא בהכרח. כל התשובות במסמך שלפניכם

תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), המבקש להחריג את מתקני המעצר הביטחוניים מסטנדרט מינימלי שנקבע בידי בית המשפט כסטנדרט חוקתי, כולל הוראות שמביאות לפגיעה קשה ומשמעותית בזכויות אדם ושלטון החוק, כמו גם שולל מהציבור כל אפשרות לעקוב אחר הנושא

מספר הנחות משמעותיות, עובדתיות ומשפטיות, סייעו לבג"ץ להחליט שלא להתערב בהחלטת הפצ"ר שלא להעמיד לדין את אל"מ ישראל שומר, המח"ט שירה למוות בפלסטיני שיידה אבנים ונמלט, ומונה למפקד הנח"ל. בפועל, התוצאה של פסק הדין מהווה מעין אור ירוק להפרת הוראות הפתיחה באש

המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר מכתב לראש הממשלה, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, שר המשפטים, השר לביטחון פנים והיועמ"ש, בקריאה להתקדם ללא דיחוי במינוי מפכ"ל ופרקליט מדינה לפי דרכי המינוי המקובלות. החלטה פוליטית של הממשלה שלא לקבל החלטות בנוגע למינויים חיוניים, גם לאחר שפקעו 100 הימים שקבועים בהסכם, צפויה להיחשב כהתנהלות בלתי חוקית מצדה

על אף ההצדקה לשמור על מעמדה של הממשלה בהליכי המינוי של הממונה על התקציבים באוצר, יש להבטיח כי הליך המינוי לתפקיד יבטיח בחירה של גורמים מקצועיים, בעלי יכולות וכישורים גבוהים במיוחד, בין היתר באמצעות ועדת איתור בלתי תלויה והקשחת תנאי הסף

על בית המשפט העליון לבטל את החלטת ועדת הכנסת להעניק חסינות לחבר הכנסת חיים כ"ץ. כל עוד לא יבוטלו החוקים שמאפשרים להילחם בשחיתות והיא תהפוך מותרת באופן רשמי, הכנסת לא יכולה לשים עצמה מעל החוק כאשר היא מעניקה חסינות

דבריו של פרופ' רוני גמזו, הפרויקטור החדש למאבק בנגיף הקורונה, כלפי החברה הערבית טומנים בחובם דעה קדומה שפוטנציאל הנזק שלה על הלגיטימציה הציבורית בו, בעיקר בקרב הציבור הערבי, עצום

המדינה במשבר כלכלי עמוק וחסר תקדים, ובמקום לטפל בו- ראש הממשלה עסוק בדרישה לשנות את שיטת המינוי לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, בדגש על ראשי מערכת אכיפת החוק. הדרישה הזאת צריכה להיענות בסירוב מוחלט

הצעדים שהכריז עליהם אתמול שר המשפטים במחלקה לחקירות שוטרים אמנם חשובים ומבורכים, אך נחוצה רפורמה מקיפה ומעמיקה בהרבה על מנת שנחזה בבשורה אמיתית

הקניות באינטרנט הפכו לעניין שבשגרה בתקופת הקורונה. כדי להבטיח שהחברות שומרות על פרטיות הלקוחות, יש להרחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות ולאלץ אותן לפעול להגנה על פרטיות הלקוחות

אם פעם המשמעות של הזכות לפרטיות התמצתה בשאלה האם לפרסם בעיתון תמונה כזו או אחרת של איש ציבור, היום כל עסק מנהל עוד עסק צדדי - עסק של דאטה, ואוסף עלינו מידע. פרטיות וטכנולוגיה יכולות ללכת יד ביד, אך יש לתכנן את הטכנולוגיה כך שלא תשרת רק חברות גדולות או ממשלות שמקבלות כוח שלא היה להן בעבר

קשר ישיר עובר בין הלחץ של השר לביטחון פנים על מפקד מחוז ירושלים, לבין כוונתה של ח"כ אסנת מארק לפעול לבחירת שופטים בעלי תפיסת עולם ימנית שמרנית ברוח הליכוד. מדובר במתקפה משולבת על האופי הממלכתי של השירות הציבורי ושל הרשות השופטת, אשר נועדה להביא לפוליטיזציה של שניהם

ללא שילוב חומרי המציאות של קיץ 2020, שנת הלימודים הבאה תהיה אולי מותאמת לשגרת הקורונה, אך רחוקה מלהיות תשתית לטיפוח אזרחים מעורבים במדינה דמוקרטית

מגפת הקורונה חשפה כאוס מנהיגותי והציפה ניסיונות של חלקים מהדרג הפוליטי לשנות ברגל גסה את האופי המשטרי של מדינת ישראל. ייתכן שעכשיו נפל האסימון הציבורי, בדבר הצורך לחזק את האיזון החלש ממילא בין הרשות המחוקקת לשופטת דווקא לטובת האחרונה

תזכיר חוק הגנת הפרטיות, כמו גם תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, הם צעד בכיוון הנכון, אולם חוק הגנת הפרטיות דורש שינוי מן היסוד במהלך מרכזי ואחיד. אי אפשר לספק הגנה ברמה נאותה לזכות היסוד לפרטיות באמצעות תיקוני חקיקה בשיטת טלאי על טלאי, אשר נשענים על חוק מיושן, המותאם למציאות בדרך של פרשנות יצירתית

קיים קשר ברור בין התנהלות המשטרה מול המפגינים, לבין העובדה שהמשטרה מתנהלת ללא מפכ"ל קבוע כבר יותר משנה וחצי. ברור לגמרי שהשר לביטחון פנים מנצל את חולשת הכפופים לו, שמעוניינים לזכות בהמלצתו לתפקיד

כיצד המחלוקת בין ה"שבטים" בחברה הישראלית יכולה להיות גם נכס?

השימוע שנערך בקונגרס האמריקני לארבעת ראשי ענקיות הטכנולוגיה- פייסבוק, אמזון, גוגל ואפל, הוא קרב בלימה אימתני שמטרתו להוציא מידיהן את השליטה על המידע האישי של כל העולם- מאגר שבזכותו הן מחזיקות בעוצמה כלכלית חסרת תקדים

ללא אפליה בין הפגנה אחת לאחרת, ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות כמוצא אחרון: מוטב שרשויות החוק בישראל יבחנו בהקדם את נהלי הטיפול בהפגנות לאור המסמך החדש בנושא של הוועדה לזכויות אדם של האו"ם

מאפייניה הייחודיים של הזכות להפגין מצדיקים את החרגתה מההגבלות המוטלות על חלק מהזכויות האחרות, כחלק מהמאבק בקורונה, במיוחד בעת הזו

חוק הקורונה הוא לא כ"כ דמוקרטי ולא פרקטי. אין ספק שמגפת הקורונה דורשת ממשלה בעלת סמכויות, גמישות ומהירות פעולה. אולם העובדה שלא מאשרים מראש את התקנות בכנסת בעייתית מאוד

משבר האמון שחווה המשטרה מצד הציבור מעמיק בצל האתגרים שמציב בפניה משבר הקורונה. אולם המשטרה במאמציה מיישמת את הנחיות חברי הממשלה, ואלה, כמו גם הגורמים שאמורים לפקח עליה - כושלים במשימתם

בעבודתו השוטפת של השב"כ, השימוש באיכונים נעשה בנוסף לאיסוף מידע נוסף, ניתוחו והצלבתו עם נתונים נוספים. לכן, כדי להשתמש בנתונים הנאספים באופן יעיל - בפעולות לחימה וסיכול טרור כמו גם בהתמודדות עם מגיפה - אין לראות בהם תחליף לפעילות מחקרית רחבה יותר

הכתובת הייתה על הקיר, אבל בכירי הממשלה העדיפו להמשיך ולהתייחס לאיכוני השב"כ כאל תרופת פלא טכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק. כעת מתגלות התקלות, ועשרות אלפי ישראלים נשלחים לבידוד, ללא סינון או בקרה. בתוך כך, חשוב להבין שמעקב השב"כ אינו מהווה תחליף לחקירות אפידמיולוגיות ומערך בדיקות יעיל ומתפקד - אלא רק חלק ממעטפת רחבה הרבה יותר שצריכה להינתן לאזרחים

כשבכירי משרד הבריאות ודרג מקבלי ההחלטות התייחסו לשב"כ כאל תרופת הפלא הטכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק, הם טעו. בעיקר בגלל הנתק המוחלט בין כלי השב"כ לחקירה האפידמיולוגית. כל נסיון לפתח חלופות בתקופה שבין הגל הראשון לשני לא נבחנה לעומק. אז מה כן צריך לעשות עכשיו, ואיך שאר מדינות העולם התמודדו עם ענין המעקבים?

ההצעה לתיקון חוק יסוד: הכנסת, כך שההחלטה לפסול מועמד תהיה כפופה לערעור בבית המשפט העליון, בדומה לפסילת רשימה, נועדה להרחיב את עילות הפסילה הקיימות כיום בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת. זהו מעשה שיפגע בזכות לבחור ולהבחר, שהיא אבן הראשה של השיטה הדמוקרטית

הקמת ועדת חקירה בעניין משבר הקורונה, תלויה בעיקר בנרטיב של ההתמודדות עם משבר הקורונה במישור הרפואי והכלכלי-חברתי. אם בגל הראשון הנרטיב היה של "מלחמת ששת הימים", הרי שלנוכח השאננות, העלייה בתחלואה בגל השני, ולצד המשבר הכלכלי העמוק והמדיניות הכלכלית שמעוררת ביקורת, הנרטיב הנוכחי מקבל יותר נופך של "מלחמת יום הכיפורים". האם לחץ הציבורי יוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית?

בעידן שבו חברי הכנסת נבחרים על סמך הבולטות האישית שהם מפגינים, האם המשמעת הסיעתית, והסנקציות שבצדה, אמורה לרסן את הממד האישי ולהפוך אותם לתנועה הפועלת להגשמת מטרה משותפת?
על רקע הדרמה בוועדת הקורונה בנוגע לפתיחת חדרי הכושר, והמופע הנדיר של פיקוח הכנסת על הממשלה.

איכוני השב"כ התבררו השבוע כלא יעילים ובעלי אחוזי טעות גבוהים. עדיין לא מאוחר לאמץ יישומונים אזרחיים, ועל הדרך לדאוג לפרטיות של כולנו

על מי מוטלת האחריות לצמצום שיח השנאה ברשתות החברתיות ומהם הכלים האפקטיביים לשמירה על חופש הביטוי? צוות מומחים בראשות פרופ' יובל שני שרטט 16 המלצות לחברות המפעילות רשתות חברתיות ומתווכי רשת אחרים באינטרנט במטרה לצמצם את שיח השנאה ברשת

אנחנו חיים בעולם שבו מי שעשיר בדאטה, נהיה עשיר יותר. הדרך למנוע הקמת אימפריות דאטה עוברת בהתאמת חוק הריכוזיות לעולם הנוכחי והבנה שבדיוק כפי שלא רצוי שגוף אחד ישלוט באחזקות פיננסיות וריאליות, כך צריך להיות גם באחזקות דאטה

על רקע מעצרו של תא"ל (מיל') אמיר השכל וההפגנות שנלוו לכך- חשוב להבין שהבעיה נעוצה במדיניות המעצרים של המשטרה, שהביאה לכך שמספרי המעצרים, כולל מעצרי השווא, תפחו מאז נחקק חוק המעצרים ב-96'. המצב הזה מצריך חשבון נפש מצד המשטרה, אבל גם מצד הציבור

הארכת החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור פותחת פתח לדפוסים חדשים של שחיתות בתחום התכנון והבנייה ופוליטיזציה של ההליך. בין היתר, קיומן של שתי מערכות תכנון מקבילות, הרגילה והעוקפת, עלול ליצור מרוץ סמכויות בין שני המסלולים באופן המאפשר לגורמים אינטרסנטיים לנצל נקודות תורפה של גורמים בעלי סמכות

איתנות החברה הישראלית, הנדרשת במיוחד בעת משבר זו, נשענת בימים אלו על ראש ממשלה שמעמיד לא פעם את טובתו האישית על פני האינטרס הלאומי

הצעת החוק מאפשרת שימוש בסמכות חריגה המתירה פגיעה בזכות היסוד לפרטיות, ללא צו בית משפט באופן לא מידתי בעת הזו. יש לעגן מנגנון בחוק לחלופות אזרחיות, כולל לוחות זמנים, השקה, שיווק והטמעה, לטובת מניעת גרירת הרגליים והסתפקות בכלי הנוח של השב"כ לאורך זמן

בשנים האחרונות מתחזק תהליך של התבטלות הכנסת בפני הממשלה. בעוד שהממשלה אמורה להיות "אחראית בפני הכנסת", היוצרות מתהפכות והכנסת הופכת לסוכנות החקיקה של הממשלה. האם במצב של שגרת חירום בחסות נגיף הקורונה, ניתן לכנסת להעביר לממשלה את הסמכות להסדיר סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות האזרח?

אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות משמיעים כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים, בין היתר בהשוואה לבתי משפט אחרים בעולם. כפי שיעלה מסקירה זו, אין בסיס לטענה זו

על רקע המשבר ברשת 13, חשוב להבין- חברת חדשות מושקעת ועצמאית היא מוצר ציבורי חיוני בחברה דמוקרטית. זה היה נכון לפני שני עשורים, וזה ודאי תקף כיום, בעידן שבו קשה להבחין בין חדשות ותעמולה ובין אמת לשקר

אחד מחשובי מגניה של הדמוקרטיה הישראלית, שייצג את ישראל ההומניסטית, הנאורה, המאמינה במסר האוניברסלי של זכויות האדם ובצדק חברתי

על רקע גל המחאה בארצות הברית, הגיע הזמן שגם בישראל יאמצו מערכת התרעה מוקדמת שתסייע בהתמודדות עם אלימות משטרתית, באמצעות ניתוח מקרים חוזרים של שימוש בכוח, לצד תלונות מצד אזרחים

הקמת הצוות להפקת לקחים מפרשת בזק על ידי יועז הנדל, היא נקודת ציון משמעותית במאבק בשחיתות השלטונית. כעת נותר לקוות שהצוות ישמע את כל הגורמים הנוגעים בדבר, שהמסקנות וההמלצות יפורסמו ושמה שיתברר כטעון שינוי ותיקון אכן יתוקן

המאמר מציג בחינה ראשונית של האמצעים בהם נקטה ישראל במסגרת המאבק במגפת הקורונה בראי סעיף 4 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, המסדיר מצבי חירום, וממנה עולה ספק ביחס לנחיצות ומידתיות של חלק מהאמצעים ולגבי אחרים מתעוררת שאלה לגבי עצם ההצדקה לאמצם בלי הכרזה חדשה על מצב חירום ובלי הודעה מיוחדת על כך לאו״ם

המאמר מנתח את הלקחים משלב ההכרזה על מצב חירום ואת שלב החקיקה במצב זה. הכותבים סבורים כי גם אם מתקיים מצב חריג ונדיר שבו הכנסת במלואה אינה יכולה לתפקד, אין בכך סוף פסוק המחייב העברת הכוח לממשלה. ראוי לאמץ במקרה כזה פיתרון של "כנסת זוטא לשעת חירום"

המאמר סוקר את הדרכים שבאמצעותן התמודדה הרשות השופטת עם השלכות מגפת הקורונה: צמצום היקף פעילותה והניסיון להגשים את זכות הגישה לערכאות ואת פומביות הדיון באמצעים טכנולוגיים. המאמר מתמקד בשתי סוגיות ששינויים אלה ממחישים: אי-תלותה המוסדית של הרשות השופטת ומעמדו של שר המשפטים בה; והדילמות הכרוכות במעבר לבית משפט מקוון ומשודר

משבר הקורונה, על הצעדים החריגים ביותר שננקטו כדי למגרו, מחדד את ההבנה שההתמודדות עמו קשורה גם לאופן שבו אזרחי המדינה מבינים מהי דמוקרטיה, מהם מוסדות מתפקדים, ומה החשיבות של המחויבות לערכים דמוקרטיים לחוסן הדמוקרטי והחברתי. לנוכח זאת מודגשת חשיבות הקניית חינוך לדמוקרטיה במובנה המהותי במסגרת מערכת החינוך

המאמר מציג דיון במספר סוגיות הנוגעות לחיזוק מוסדות וערכים דמוקרטיים בתהליכי קבלת החלטות בישראל, לאור הפקת לקחים מפעילות המדינה, עד כה, למיגור מגפת הקורונה. המאמר מפרט אמות מידה לשמירה על חוסן דמוקרטי ובהן: שמירה על איזונים ובלמים על כוחה של הרשות המבצעת; הגנה על חופש ביטוי והחירות לבקר את השלטון; הגנה ראויה על זכויות האדם; השימוש הראוי בחקיקת חירום; שקיפות ואמינות; וחיזוק יסודות דמוקרטיים בתהליך קבלת ההחלטות

ההצעה אינה מגשימה את מטרתה, משאירה שיקול דעת רחב מדי בידי הממשלה וגורמי האכיפה, ומעט מדי הסדרה ראשונית ופיקוח בידי הכנסת. הפגם העיקרי הוא הסמכת הממשלה להתקין תקנות באופן רחב, ללא דרישה לאישור מצב החירום המיוחד על-ידי הכנסת, וללא אישור התקנות מראש, אלא רק בדיעבד

מה מהותם של מדורי הדעות בעיתונות ומה צריכים להיות גבולות ההכלה שלהם? עשויות להיות סוגיות שלגביהן אין מקום לדיון בשני צדדים, וגם שם אין פסול בקביעת הגבול המוסרי

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 20 חוקים, בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון

אחרי שהשליכו את יהבם על התנגדות ערכית לכהונת נאשם בפלילים כראש ממשלת ישראל, ייתפס פסק דינם של שופטי העליון בציבור כהענקת הכשר לכהונה כזו. העלאת רצון הבוחר למעלת הקדושה יוצרת ניתוק בין פסק הדין לחלק גדול מן הבוחרים האמתיים, יהיו שיטענו שמדובר ברובם

האתגרים שמונחים לפתחו של שר התקשורת הנכנס ידרשו ממנו מנהיגות מהירה ובעיקר עמידה בלחצים, כאשר היחסים בין הפוליטיקה והתקשורת נמצאים היום במצב טעון מאי פעם. התעשייה מצפה ליציבות, הסרת חסמים הפוגעים בשחקנים קיימים ועתידיים וחלוקת נטל הוגנת בין השחקנים השונים

המכון הישראלי לדמוקרטיה בחוות דעת על תזכיר חוק הקורונה: המודל חוטא לתכלית התזכיר ומפרק את הכנסת מסמכותה; בתוך כך, יש להאריך את ההכרזה על מצב החירום לזמן קצר בלבד

על שרי המשפטים והביטחון להבין את הנזק הביטחוני שנגרם משחיקת יכולות השב"כ כתוצאה משימוש בכליו למעקב אחר אזרחים ואת שחיקת אמון הציבור בהצדקה להפעלתם, ולפעול להפסקתו

כאשר ייערך בפרספקטיבה של זמן מאזן להישגיו וכישלונותיו של בית המשפט, לא יפקד מקומן של הריסות הבתים המאושרות בצד החובה. מדובר בסנקציה שעיקרה הוא פגיעה במי שלא חטאו, בניגוד לעקרון האחריות האישית, שמקורו בתורה ושהוא מיסודות הציוויליזציה האנושית

ההחלטה לצמצם את הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאבק בקורונה מעידה על כך שהממשלה עצמה מודה כי אין עוד מקום להסמכה רחבה ומקיפה של השב"כ לבצע את אותן פעולות מעקב. לכן, יש להפסיק לאלתר את השימוש בכלי זה

הסמכת השב"כ לבצע מעקב רחב היקף כפי שהתרחשה מאז תחילת משבר הקורונה, היא מהפגיעות רחבות ההיקף ביותר בזכויות אדם בהיסטוריה של מדינת ישראל. הן מבחינה מעשית והן מבחינה חוקתית, הנתיב המוצע בתזכיר חוק הסמכת השב"כ אינו הדרך הראויה, המידתית והרצויה בעת הזו

העובדה שהמגפה התפרצה בסין, מדינה לא דמוקרטית, העניקה למנהיגים אשראי ציבורי לנקוט בצעדים קיצוניים, אולם הלגיטימציה הזו לא תחזור במקרה של גל שני

כמה זמן צפוי להימשך המשפט; האם יוכל לטעון לחסינות; עד איזה שלב ניתן להגיע לעסקת טיעון ואילו תקדימים קיימים בעולם? כל מה שרציתם לדעת על משפט נתניהו שיוצא לדרך היום

הובלת תכנית לאומית לחינוך אזרחי, צמצום פערים ואי השוויון בחינוך, שדרוג דרכי הלמידה וההוראה, הקניית מיומנויות וכישורים המותאמים לעידן הנוכחי וקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה רב גילאי בכלל מגזרי החינוך

ביסוס שיח ציבורי בתחום התרבות ומדיניות התרבות, חיזוק מעמדה של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, הרחבת החינוך לתרבות ולאוריינות תרבותית מגיל צעיר בכלל שכבות האוכלוסייה וגיוון מקורות המימון הציבורי לתחום התרבות

נתניהו יופיע, כאחד האדם לפני שלושה שופטים, שבסמכותם להכריע, בשמנו כולנו, אם הוא חף מפשע או פושע. זוהי המחשה מזוקקת של השוויון בפני החוק

אל מול המחיר של שימוש בשירותי השב"כ במעקב אחר אזרחים הכרוך בפגיעה נרחבת בזכות לפרטיות קיימות שתי חלופות מרכזיות: איסוף מידע מחברות הסלולר ועיבודו על ידי משרד הבריאות או שימוש וולנטרי באפליקציות לאיתור האזרחים המחוייבים בבידוד. לפניכם מסמך המפרט את החלופות למעקב אחר אזרחים במסגרת המאבק בנגיף הקורונה

ניתן לזהות בשנים האחרונות מגמה פסיקתית בקרב חלק משופטי העליון, ביחס לזכות העמידה הציבורית אשר הרחיבה את העיסוק בתופעה שמכונה בקרב המשפטנים "עותר שמתעבר על ריב לא לו". עם זאת, פסק דין חדש מהשבוע שעבר מלמד על תופעה חדשה ומטרידה בהרבה מהרחבת זכות העמידה - ה"נפגע מהשלטון המפחד לריב את ריבו"

משבר הקורונה אולי הביא לשיפור במערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל, אולם בכל הנוגע ליחס הממסדי כלפי הערבים- התמונה שונה לגמרי. הגיע הזמן לשלב את נבחרי הציבור הערבי בתהליכי קבלת ההחלטות – ברמה המקומית והארצית

שני מבחנים יקבעו אם ממשלת נתניהו-גנץ תיזכר ככזו שעשתה מהלכים אמיצים לטובת חילוץ המדינה מהמשבר הכלכלי ולקידום האינטרס הציבורי, או כזאת שהמיטה בושה על שותפיה ובוחריהם והעמיקה את חוסר האמון הציבורי בדמוקרטיה הישראלית

הסדרת היחסים בין רשויות השלטון; קידום רפורמה בתחום החקיקה; שיפור וייעול עבודת הוועדה לבחירת שופטים; חקיקת חוק הגנת הפרטיות ועוד רפורמות מהותיות שיש לקדם בממשלה הנוכחית

מהם האתגרים הבוערים שעל הממשלה ה-35 לטפל בהם, על מנת להביא לצמצום הפערים בין האוכלוסייה היהודית לזו הערבית במדינת ישראל?

רשויות השלטון אוספות ומייצרות כמויות אדירות של מידע, חלקו עשוי להיות יקר ערך מאד לתעשיות הטכנולוגיה, אבל בלי מדיניות ברורה להנגשת הנתונים, לא המדינה ולא האזרחים ירוויחו מזה

מערכת החינוך רק חזרה לפעול, וכבר מוטלת עליה משימה בעלת חשיבות עליונה - להיות רלוונטית לאתגרי השעה, ולתווך לדור העתיד את המשבר הכלכלי, החוקתי והחברתי עמו מתמודדת מדינת ישראל. שילוב החינוך האזרחי לדמוקרטיה בתכני הלימוד הוא בסיס הכרחי לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

מקריאת נימוקי החלטתו של בית המשפט העליון שלא למנוע מנתניהו את הרכבת הממשלה ולא להתערב בתוכנו של ההסכם הקואליציוני, עולה תחושה כי בית המשפט יצא מגדרו שלא למצוא ״קולב״ מנהלי לתלות עליו את הפעלת הביקורת השיפוטית

ההסכם הקואליציוני מייצר הסדר שנוי במחלוקת, אולם אם נסתכל על החקיקה הבעייתית כהסדר חוקתי מעברי שנועד לאפשר שינוי פוליטי הדרגתי, נוכל להבין את המוטיבציות הפוליטיות הרחבות שעומדות מאחוריו

עם פרוץ משבר הקורונה, הממשלה החלה להתקין תקנות על סמך ההכרזה הביטחונית הכללית על מצב חירום, הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה - מבלי לבקש את הסמכתה של הכנסת. מדינת ישראל איננה המדינה היחידה בעולם אשר נדרשה לנקוט אמצעים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה, והיא גם לא המדינה היחידה אשר מצאה עצמה חסרה התשתית הנורמטיבית הדרושה להתמודד עם מצב חירום אפידמי מסוג זה. סקירה משווה

הדיון המשפטי ששודר השבוע בשידור חי בעניינו של ראש הממשלה נתניהו מצביע על המרחק שבין הדימוי הציבורי של בית המשפט לבין המציאות- הן לגבי אופן התנהלות הדיון והן לגבי תוכנו

העובדה שאף צד במו"מ הקואליציוני לא דורש את משרד החינוך, משקפת את המשבר בו נמצאת מערכת החינוך בישראל, שהתחדד לאור היחס למורים ותפיסתה כ"שמרטף הלאומי" הנדרש לצורך החזרת המשק לתפקוד, ולא כנדבך מרכזי לעתיד החברה הישראלית

אכיפת איסור הכנסת החמץ לבתי החולים דרשה הפעלת סמכויות ביטחוניות מצד המאבטחים, שהוסמכו לשמור על הסדר הציבורי. זהו מעשה כלאיים לא חוקי שאינו יכול להיחשב כפשרה סבירה, ועלול להיות פתח להמשך השימוש בסמכויות אכיפה לצרכים בריאותיים. טוב עשה בג"ץ שבלם זאת

המשך כהונת נתניהו יציב אותו בניגוד עניינים חריף; יצור פער בין ראש הפירמידה והנמצאים מתחתיו מבחינת הכשרות לכהן תחת כתב אישום; ויהווה תקדים שלילי ובלתי הפיך לנורמות של שלטון החוק

נגיף הקורונה מוביל למאמצים שלטוניים חסרי תקדים להגנה על בריאות הציבור, חלקם מעוררים קשיים ומצדיקים ביקורת שיפוטית. מספר פסקי דין קצרים שניתנו לאחרונה בבג"ץ עוסקים בביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות של משרד הבריאות, שנטען שהביאו לפגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים מאוכלוסיות מוחלשות

כמה מצער שלקראת יום העצמאות מצא בית המשפט לשמח דווקא את הגזענים וקרוביהם למיניהם. כמה חבל שבחר להעלות קרנן של דעות קדומות, החותרות תחת העצמאות הפנימית, והוסיף על דבריו הפוגעניים של הרב אריאל פגיעה משל עצמו

ההסכם הקואליציוני, הכולל סעיף המבטל את ייצוג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, מהווה הפרה של נוהג חוקתי שנועד לשמור על האופי הממלכתי של הוועדה לבחירת שופטים, על עקרון אי תלות השופטים, על שיתוף המיעוט בהליכי קבלת החלטות ועל עקרון הייצוג היחסי

על ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, שנועדה להכשיר את ממשלת החילופים בין הליכוד לכחול לבן, להיות משוריינת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, ולא 75 כפי שמוצע כעת; להיות בגדר הוראת שעה ומוגבלת לזמן כהונתה של הכנסת ה-23; וכן להבהיר את התנאים להארכת תקופת הכהונה של הכנסת מעבר ל-3 שנים

במצב הקיים לא מושם הדגש הנדרש על בטיחות העובדים. המרוץ העיקרי הוא להפחתת מחירי הדיור, והקבלנים נדרשים שוב ושוב לצמצם עלויות ולהזדרז בהשלמת העבודות לעיתים זה בא על חשבון בטיחות העובדים

בימים אלו, ימי מגפת הקורונה, שבניגוד לרוב העובדים במשק פועלי הבניין ממשיכים את שגרת עבודתם. ואולם אף שהם ממשיכים להיחשף הן לסכנות בעבודת הבנייה והן לסכנות הבריאותיות הכרוכות במגפה, 70% ממפקחי הבנייה הוצאו לחופשה בגיבוי מפקח העבודה הראשי במשרד העבודה והרווחה שאמר בדיון בנושא בכנסת כי "לכל עובד יש אחריות לשמור על חייו, המפקחים נשלחים כדי להגדיל את הבטיחות במקום הבנייה [...] והמציאות באתרי הבנייה היא בעייתית [...] לא מתפקידנו לפזר התקהלויות באתרי בנייה"

המשבר הנוכחי הביא עמו צמא ציבורי לדיווחים מבוססי עובדות ונתונים, ורצון לשמוע מפי מומחים. החשש הוא שככל שהמשבר יימשך, כך יפחת האמון במומחיות ובעובדות ונחזור לוויכוח הפוליטי שמבוסס על רגשות ודעות. האחריות למנוע זאת מוטלת על אמצעי התקשורת, מקבלי ההחלטות והמומחים עצמם

בהשוואה לרוב היהודי, האוכלוסייה הערבית סובלת מרמת תעסוקה נמוכה יותר ואיכותית פחות. הגיע הזמן שלצעירים ערבים ייפתחו אפשרויות תעסוקה אמיתיות, מבלי שייכפה עליהם להתפרנס דווקא מעבודות קשות ומסוכנות כמו ענף הבנייה. נדרשת השקעה ניכרת בתחום החינוך והקצאת המשאבים הדרושים להבטחת בטיחות העובדים בענף זה

מילוי החובה להגן על חייהם של פועלי בניין איננה רק שאלה של משפט מינהלי, דיני עבודה, משפט פלילי או דיני הנזיקין. זו גם שאלה חוקתית, שבמרכזה הבדיקה אם המדינה מילאה אחר החובה להגן על הזכות לחיים

לאחרונה נחקקה בכנסת הרפורמה בעברות ההמתה, שכללה גם עברה של המתה בקלות דעת. יחד עם הנחיות התביעה בקשר לעברה של גרימת מוות ברשלנות, הן יוכלו להועיל לאכיפה יעילה יותר ומרתיעה יותר במקרים של גרימת מוות בתאונה בתחום הבנייה

אחד הנושאים שבשנים האחרונות התלמידים כמעט שאינם נחשפים אליו במסגרת המערכתית הוא מספרם ההולך וגובר של פועלי בניין שנהרגים תוך כדי עבודתם. אנשי חינוך בעלי תודעה חינוכית וחברתית עמוקה יכולים וצריכים להביא אל הכיתה את שלל הסוגיות שהטרגדיה הזו מעלה

ההסכם שנערך בין הליכוד לכחול לבן לביטול ייצוג האופוזיציה הפרלמנטרית בוועדה לבחירת שופטים, הוא הפרה של נוהג חוקתי שנועד לשמור על האופי הממלכתי של הוועדה, על עקרון אי-תלות השופטים, על שיתוף המיעוט בהליכי קבלת החלטות ועל עקרון הייצוג היחסי. בהסכם זה יש פגיעה באיזונים ובבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, והוא אף למיטב הבנתנו בלתי חוקי

הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים

ההסכם הקואליציוני מבטא בעיקר החלשה שיטתית של האופוזציה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפרת הנוהג שהשתרש בשנות ה-90, לפיו בוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. אם חברי הקואליציה אינם מסוגלים לכבד את האופוזיציה מכוח מנהג, יש לקבע את המנהג הזה בחוק

ההסכם הקואליציוני שנחתם מעורר תחושה של החמצה- אין בו שום בשורה, חידוש או רעיונות מבטיחים לחילוץ המדינה מהמשבר. לצד האתגרים האלה, הממשלה החדשה צפויה להביא ל"הודנה" בתחום הדמוקרטי ואם ראשיה יתנהלו באחריות, יש לה גם סיכוי להעביר רפורמות שישרתו את האינטרסים הלאומיים ארוכי הטווח

play

ההסכם הקואליציוני שנחתם אמש מסדיר כמעט אך ורק את חלוקת ה'שררה השלטונית' ומעניק זכויות וטו הדדיות בכל התחומים שמייצרות שיתוק של ממש. איך הגענו למצב הזה? האנשים שמכירים את התהליך מקרוב חושפים מה באמת קורה מאחורי הדלתות הסגורות של המו"מ הקואליציוני

עיגון ההסדר שנקבע בתקנות שעת החירום בחוק נתוני תקשורת הוא צעד בכיוון הנכון, אולם נוכח הפגיעה החמורה שההסדר מהווה עבור זכות היסוד לפרטיות, חשוב לקצר את תוקפו, להוסיף קנה מידה ברור לביצוע בדיקה, להוסיף חובת מסירת הודעה לאדם הנדגם למעקב, להגדיר חובת סודיות ואבטחת מידע ולוודא המשך הפיקוח הציבורי והפרלמנטרי

אין ספק שמשבר הקורונה מתדלק צעדים אוטוריטריים, אבל לא לאורך זמן. ייתכן שאנו חוזים בשירת הברבור של מנהיגים פופוליסטיים, שהמסרים שבעזרתם זכו עד היום לתמיכת "העם" איבדו מכוחם

התפיסה לפיה הערבים הם מסיגי גבול או פולשים וכי מי שאינו חושב כך אינו יכול אף להיחשב כציוני, היא שורשה של העבריינות האידאולוגית. המשלימים עם מפירי החוק והאלימות כלפי הפלסטינים מזמינים גם את הפגיעה בחיילי צה"ל, באנשי תקשורת וביהודים "שאינם ציונים"

תקנות החירום בעת משבר הקורונה מקנות שיקול דעת מקצועי נרחב לשוטרים כדי לשמור על הסדר הציבורי, אולם כשם ששיקול הדעת המשטרתי מוגבר יותר בעת הזו, כך גם אמצעי הבקרה על המשטרה צריכים להיות מוגברים

זו העת לבחון את שיקולי הפרטיות בשלב הבא של ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ובכלל זה - להגדיר מחדש את התכליות השונות למעקב המוני, להעריך מחדש את נחיצות השימוש בשב"כ, להחליף את האיסוף בכפיה באיסוף המבוסס על הסכמה ולהפיק לקחים מההסדרים במדינות דמוקרטיות אחרות בנושא מעקב מגעים ושימוש בטכנולוגיות מעקב

האם המשבר הכלכלי יוביל להחרפת המשבר הדמוקרטי? האם תיעצר המתקפה על בית המשפט? ועידת הדמוקרטיה הווירטואלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עיתון "הארץ", עסקה בשאלת חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית אל מול האתגרים הבריאותיים, הכלכליים והחוקתיים העומדים לפתחה, כמו גם בחשיבותה של מערכת האיזונים והבלמים והפרדת הרשויות

בעוד החשש להידבק בקרב הציבור הערבי גבוה מבציבור היהודי, התמיכה בצעדים בהם נוקטת הממשלה נמוכה באופן משמעותי. זאת, במידה רבה בשל המאמצים המוגבלים לדבר בקרב הציבור הערבי, ול"דובר הרשמי" של משבר הקורונה, ראש הממשלה

עם כניסת יו"ר כחול לבן בני גנץ לממשלה בראשות נתניהו- יהיה עליו לשמור על שלטון החוק ועצמאותם של מערכת המשפט ושומרי הסף, מפני אלה המבקשים להכפיפם לכוחם של הפוליטיקאים

אפליקציית "מגן" יכולה לשמש דוגמה לכך שאין הכרח במעקב חודרני ושאפשר לעשות שימוש במידע אישי רגיש תוך מיזעור הפגיעה בפרטיות. היא משקפת את ההבנה שעל מנת להתגבר על משבר הקורונה יש צורך בשיתוף פעולה מלא של הציבור ואת זה אפשר להשיג רק על ידי שקיפות וכיבוד זכות היסוד לפרטיות

לקראת הקמת ממשלת האחדות, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה לצוותי המשא ומתן לפעול לגיבוש קווי יסוד אשר יחזקו את שלטון החוק וישמרו על האיזון בין רשויות השלטון, כמו גם להתנגד למתן התחייבות להסכמה גורפת מראש בכל נושא

בעוד במערכת הבריאות עומד שיעורו של הציבור הערבי על כ-18% - פחות משלושה אחוזים מסגל עובדי משרד הבריאות משתייכים לאוכלוסייה הערבית. על מנכ"ל משרד הבריאות לפעול לטובת ייצוג הולם לציבור הערבי במוקדי קבלת ההחלטות במשרד הבריאות באופן מיידי, שכן הייצוג הנמוך מסכן את בריאות כלל הציבור

המכון הישראלי לדמוקרטיה העביר למשרד המשפטים סדרת תיקונים דחופים לתזכיר חוק נתוני תקשורת, נוכח הפגיעה החמורה בפרטיות וחריגות המעקב המשטרתי כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה. תיקונים אלה יביאו לאמון הציבור גבוה יותר בפעולות הממשלה ומשכך גם לשיתוף פעולה מירבי מצדו

הסמכת השב"כ לעשות שימוש במידע ‏טכנולוגי ‏לשם ‏ביצוע ‏בדיקה ומעקב אחר אזרחים שנמצאים בבידוד ביתי הנה אחת הפגיעות הקשות ביותר בפרטיותם של אזרחי ישראל מאז ומעולם. אמנם ישנה חשיבות לשימוש באמצעים הקיימים כדי למנוע את התפרצות המגפה, אולם יש לעשות זאת תוך יישום והטמעת עקרונות ההגנה על הזכות לפרטיות

ימים יגידו האם החלטתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ להצטרף לממשלת אחדות יחד עם הליכוד הייתה צעד אסטרטגי מושכל שיניב פירות בהמשך הדרך, או טעות חמורה שתמחק אותו מהמפה הפוליטית

בין הטענה כי החוק מתיר ליו"ר הכנסת לעכב או למנוע את כינוס מליאת הכנסת וההצבעה על יו"ר קבוע, והטענה לפיה החוק אינו אוסר על כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום – עובר חוט מקשר ברור: בשתיהן ישנה פרשנות צרה לשלטון החוק תוך התעלמות מעקרונות המשפט המנהלי, האוסר על ניגוד עניינים והפעלת שיקולים זרים

בחסות הקורונה, נוקטת הממשלה בצעדים שנויים במחלוקת במטרה לבטל את מערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, תוך שימוש בסמכויות לשעת חירום. גם מבלי להטיל ספק בנחיצותם, היעדר מנגנוני הבקרה על המהלכים הללו מסוכן, והשלכותיו עלולות להישאר איתנו הרבה אחרי שהקורונה תחלוף

שעת החירום הנוכחית מזמנת הזדמנות לעסוק בסוגיות עקרוניות, חלקן מלוות אותנו או מראשית המדינה. ראוי שבית המשפט לא יחמיץ את השעה לקדם את המשפט הישראלי בנושאים כמו הגדרת מצב החירום המסוים ואת הזכויות בהן הוא מאפשר לפגוע, כמו גם הגורם המוסמך להכריז על מצב חירום כזה

בזמן שבישראל השביתו כמעט את כל הפעילות של מערכת המשפט - כיצד מתפקדים בתי משפט בדמוקרטיות אחרות בעולם בתקופת מגפת נגיף הקורונה?

סגירת מוסדות החינוך והחלת הלימודים מרחוק, מציבה בפני מערכת החינוך ואנשי ההוראה אתגר חינוכי וחברתי, אך המשבר הבריאותי והפוליטי טומן בחובו גם הזדמנות ללימוד הפרקטיקה והיישום של החומר הנלמד בכיתות ביום-יום – בשיעורי האזרחות, הביולוגיה וההיסטוריה

בשבוע שעבר ניתן אור ירוק לגופי הביטחון לעשות שימוש באמצעי מעקב טכנולוגיים על מנת להתחקות אחר הצעדים של כולנו. אין ספק- אנחנו ב-2020 ורוצים, ובצדק, למצות את הטכנולוגיה שברשותנו כדי להילחם בקורונה, אבל לא לסיים כמו דיסטופיה ממותחן מדע בדיוני

בעוד ראש הממשלה עומד ומבהיר את חשיבות הציות להנחיות משרד הבריאות, מגבילות ככל שיהיו, לשם שמירה על בריאות הציבור- דווקא יו"ר הכנסת אינו מציית להנחיית בית המשפט, שנועדה לשמור על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית

מה יקרה לאחר כניסת התפטרותו לתוקף והאם ההתפטרות פוטרת את יו"ר הכנסת מהחובה לקיים את פסק הדין? האם התערבות בג"ץ בנושא הזה הייתה ראויה?

בזמן שישנתם, ממשלת ישראל בחרה באחד מאמצעי האכיפה הדרקוניים ביותר שבסל היכולות שלה- הפעלת השירותים החשאיים לצורך מעקב רחב היקף אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה, וזו כבר חציית קו אדום. הציות הציבורי הנדרש בעת הזו לא אמור לנבוע מהשלטת פחד, אלא להיות מושתת על אמון, על תחושת סולידריות וערבות הדדית

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהסמיכה את השירותים החשאיים שלה לבצע מעקב רחב היקף אחרי אזרחים במסגרת המאבק בקורונה. זאת, בעוד ברוב הדמוקרטיות האחרות קיימת חקיקה ייעודית לטיפול עם איסוף מידע בעת מגפה. סקירה השוואתית

יו"ר הכנסת הזמני, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, חותר תחת הסדר החוקתי והמשטרי בישראל. אלו הם תפקידו וחובתו של בית המשפט העליון להורות ליו"ר הכנסת לאפשר בחירת יו"ר קבוע באופן מיידי

בסירובו לכנס את מליאת הכנסת ולאפשר הצבעה על יו"ר כנסת קבוע, מונע יו"ר הכנסת את מימוש רצון הרוב. זוהי שעתו של בית המשפט העליון להגן על הרוב מפני עריצות המיעוט, ועל הרשות המחוקקת עצמה מפני דורסנות הרשות המבצעת. עליו לשמש כמבוגר האחראי ולהגן על הכנסת כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית

במיוחד בעת הזו של אי ודאות פוליטית, פרלמנטרית, בריאותית וציבורית, חשוב שתימשך כסדרה גם פעילותה של תקשורת עצמאית, ההכרחית לקיום השיח הציבורי והעברת מידע לציבור. אי החרגת הפעילות העיתונאית מהתקנות לשעת חירום עלול למנוע קיומה של תקשורת חופשית

אמצעי המדיניות שננקטים כעת בשל מגפת הקורונה, המגבילים לא פעם את חירותם ופרטיותם של האזרחים, מאתגרים את הערכים הבסיסיים עליהם מושתתת הדמוקרטיה. כשברקע עומדות גם נסיבות פוליטיות, כל שינוי מדיניות הופך חשוד כנגוע באינטרסים אישיים ומרוקן מהלגיטימציה הציבורית במוסדות ובנבחרי הציבור

מעבר לקיתונות הביקורת שנשמעו כלפי שר המשפטים על סגירת מערכת בתי המשפט בצל הקורונה, נשאלת השאלה - מדוע בכלל צריכה להיות בידיו סמכות שכזו? במיוחד בזמנים כאלה, הצורך בעצמאות המוסדית של בתי המשפט והעברת סמכויות הניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט, מתחדד

לו הייתה מיושמת בישראל חשיבה לטווח ארוך, אולי היינו מבינים שהנכס הכי גדול שיש בידינו בימים אלה הוא המורים ומערכת הלמידה מרחוק. במקום זאת, הוחלט במשרד האוצר להפסיק את הלימודים מרחוק יחד עם מורים, ולהפעיל את מערכת השיעורים המשודרת של משרד החינוך, שספק אם תצליח במטרתה

שילוב בין המידתיות המשפטית לניתוח מדיניות, תחומים שכיום נפרדים זה מזה, עשוי לשפר את היותו של עקרון המידתיות כלי להגנה על זכויות בתהליך עיצוב המדיניות – הן על ידי קובעי המדיניות והן במסגרת הביקורת השיפוטית

המכון הישראלי לדמוקרטיה בפנייה ליו"ר הכנסת: כנס את מליאת הכנסת ללא כל דיחוי. משמעות ההחלטה שלא לאפשר הקמת הוועדה המסדרת של הכנסת, היא המשך שיתוקה של הכנסת - שתפקידה לפקח על פעילות הממשלה, שבימים אלו, בצל ההתמודדות עם משבר נגיף הקורונה, מפעילה סמכויות חירום מיוחדות ודרקוניות

ההגדרה הרחבה מדי של הבעיה כהידבקות כללית מביאה לכך שננקטים אמצעים בלתי נחוצים שהם גם בלתי יעילים, לא ננקטים אמצעים חיוניים ביחס לבעיה האמתית של הידבקות בקורונה של האוכלוסייה הפגיעה

יו"ר הכנסת הנוכחי, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, מונע הצבעה על בחירת יו"ר קבוע על אף שקיימת לכך דרישה מצד 61 חברי כנסת, תוך ניגוד עניינים חריף והפעלת שיקולים זרים. לפיכך, עליו לקבוע מיד מועד לבחירת יו"ר קבוע- הן משום שכך הדין קובע, והן משום שזהו המעשה הראוי והדמוקרטי

הרוב המכריע בציבור הערבי התגייס בבחירות 2020 להבעת אמון ברשימה המשותפת, עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר משלוש מערכות הבחירות הרצופות. כמה מהערבים אזרחי ישראל הצביעו לרשימה המשותפת וכמה למפלגות היהודיות, ובאיזה מגזר הייתה תמיכה גדולה יותר בכחול לבן, מאשר ברשימה המשותפת?

תקנות החירום שאושרו אמש באישון לילה ותוך עקיפת הכנסת, מעניקות לשב"כ סמכויות נרחבות לאתר נתוני מיקום של כל אחד ואחת מאיתנו. אלה הן תקנות חריגות שמסכנות את הזכות לפרטיות של כולנו, ויוצרות תקדים מסוכן שעשוי להישאר איתנו הרבה אחרי שהקורונה כבר לא תהיה כאן. כל התשובות לכל השאלות

האתגר הניצב בפני הכוחות הפרוגרסיביים של החברה מול גל אוטוריטרי-לאומני הוא חמור וקשה. לכן, חשוב לבודד את הגורמים הקיצוניים ולשתף פעולה בין כוחות פוליטיים ואידאולוגיים שונים, על מנת להגן על הדמוקרטיה הליברלית, ובפרט על מערכת המשפט

שלטון החוק ועקרונות החוקתיות אינם מושעים בעת משבר ומצב חירום. לצד תפקידה המרכזי בהגנה על הציבור מפני איום הקורונה ומיתון התפשטות המחלה, על המדינה ומוסדותיה לעשות כל מאמץ להגשים ככל האפשר את ההגנה החוקתית ושמירת העקרונות אליהם מחויבת דמוקרטיה ליברלית

אין לאפשר למצב החירום להפוך לכלי למעקב המוני אחר האוכלוסייה, ואין לאפשר לשב"כ מעקב המוני אחר כל אזרחי ישראל. חשוב לאסוף מידע פרטי תוך נקיטת אמצעי האבטחה המתאימים, ולהשתמש רק בכלים מידתיים בידי הממשלה

על פי חברי הממשלה, העם הוא העם היהודי בלבד, והרוב בשלטון הרוב הוא הרוב מבין היהודים, שכן הערבים אינם חלק מהעם. זו איננה דמוקרטיה, אלא תפיסה מעוותת של דמוקרטיה חלולה

הטריגר שהוציא את הציבור הערבי להצביע בבחירות האחרונות נמצא מחוץ לפוליטיקה הערבית. אם ביבי הוציא את הערבים להצביע בספטמבר, הפעם היה זה טראמפ. ההתלכדות סביב ההתנגדות לסיפוח המשולש הוכיחה עצמה, ועודדה את האזרחים הערבים להצביע ולשנות את התמונה הפוליטית

האם ניתן בעת הזו להעביר חוק שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה, ומה תפקידו של בית המשפט בשאלת הרכבת הממשלה? בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה על חקיקה פרסונלית, שפיט ולא שפיט ושיקול הדעת של הנשיא

שיטת מינוי השופטים אכן דורשת מספר שינויים שירעננו את התנהלותה, וכדי לנטרל את השיקולים הזרים לטובת אלה המקצועיים, אולם השיטה בבסיסה הוכיחה את עצמה, ואין לשנותה

האם ההאטה בגיוס שוטרים מהמגזר הערבי ומיוצאי אתיופיה, נובעת מהתפתחויות חיוביות במעמדן של אוכלוסיות אלה בחברה, או שמא מדובר בירידה באמונן במשטרה? כך או כך, יש צורך בשינוי חברתי עמוק יותר ביחס לשתי האוכלוסיות הללו

החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן את הנעשה במח"ש, אינה ראויה. העיתוי בו הדבר נעשה- ערב בחירות, כמו גם הבחירה להתמקד במח"ש בלבד, תוך ההתעלמות ממסקנות הוועדה הבין משרדית שהוקמה בדיוק למטרה זו- מצביעים על כך שמטרתה האמיתית של ההחלטה אינה אלא התנגחות בפרקליטות

חסינות מהותית נועדה למעשים שהם בשולי הפעילות החוקית והלגיטימית של חברי הכנסת, ולא למעשי שחיתות חמורים, או להכשרת מעשה של קבלת שוחד או הפרת אמונים. כאשר חבר כנסת מעביר חוק, אל לו לעשות זאת למען האינטרסים הפרטיים שלו, גם בהנחה שמדובר בחוק שייטיב עם אחרים

לצד הצורך לדחות על הסף את הסעיף בתכנית השלום האמריקנית המציע להעביר את יישובי המשולש על כל תושביהם למדינה הפלסטינית העתידית, יש להשקיע מאמצים גם בהפיכת אזרחותם של הערבים תושבי מדינת ישראל למשמעותית, משפיעה ואפקטיבית

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל לעצור את שימוש המפלגות באפליקציות לניהול בחירות, בעיקר ביום הבחירות, עקב חשש לפגיעה בחוק הגנת הפרטיות והאיום על תקינותו של ההליך הדמוקרטי

הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי פרסום רשימת 112 החברות הפועלות בהתנחלויות הוא הניסיון ליצור הבחנה בין ישראל להתנחלויות. בפועל מדובר בגוף פוליטי שקיבל החלטה פוליטית שמשיגה בדיוק את ההיפך

תכנית השלום האמריקנית בולטת לרעה בהיותה הפסד צורב עבור שני הצדדים: הן עבור העם הפלסטיני, בתוכו גם הערבים אזרחי ישראל, והן עבור אזרחיה היהודים, החפצים עדיין לשמור על ערכיה הדמוקרטיים של המדינה

על אף היותן הגורם היחיד שנבחר ישירות על ידי הציבור, המפלגות זוכות פעם אחר פעם לאמון הציבורי הנמוך ביותר מבין מוסדות המדינה. אמנם הן כבר לא מהוות נדבך משמעותי בחיי היום-יום של האזרח, אך הן עדיין אבן היסוד של המשטר הפרלמנטרי, ועלינו האתגר להשיב את האמון הציבורי בהן

שמירה על אמון הציבור בכנסת מחייב בראש ובראשונה את חברי הכנסת עצמם - לקיים הליכי חקיקה באופן המבסס אמון, ולהוכיח שהם אינם פועלים לקידום אינטרסים אישיים. הענקת החסינות לח"כ חיים כץ אמש עומדת בניגוד מוחלט לכך, ומניחה את התשתית להתנהלות מושחתת של חברי כנסת נוספים

כחלק מתפקידם של חברי הכנסת, ניתן להם בעת הזו גם תפקיד מעין-שיפוטי, במסגרתו בכוחם להכריע מי יהיו רשאים להתמודד בבחירות הבאות, ולמי מעמיתיהם להעניק חסינות. אולם בפועל, במקום הפעלת שיקול דעת אישי ומשפטי, התוצאות ידועות מראש, על פי השיוך המפלגתי של חברי הכנסת

מעולם לא היה מצב בהיסטוריה של אמצעי התקשורת, שרבים כל כך בציבור מצהירים שהם משתמשים במקור לחדשות שהם כל כך לא מאמינים בו. אנחנו מבינים שמדובר במקור בעייתי לחדשות, ובכל זאת אנחנו מסתמכים עליו. כל הסיבות בסקירה שלפניכם

מימוש רעיון שלילת האזרחות הישראלית מאזרחי ישראל הערבים, כפי שמוצע בתכנית השלום האמריקאית, יהווה תעודת עניות לישראל, הרואה עצמה כדמוקרטיה ליברלית

רוב השיח סביב העוזרים הדיגיטליים של חברות הטכנולוגיה מתמקד בשאלת איסוף המידע והשימוש בו, בעוד מתחת לפני השטח נעשה מאמץ ללמד את המכונה להביע רגשות וליצור איתנו קשר אישי ואינטימי. לשינויים האלה יהיו השלכות משמעותיות, וחשוב לתת עליהם את הדעת עכשיו

פרשת השחיתות בה מואשם ח"כ דוד ביטן משקפת בעיה מערכתית ורוחבית, בה השחיתות השלטונית מושרשרת בהווייתם של חלק מנבחרי הציבור ומערכות השלטון. רק מערכות שלטון מקצועיות, נאמנות לציבור ומחויבות כלפיו וכלפי שלטון החוק וערכיו - יבטיחו התנהלות ראויה והגונה

היות והממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר בעלת לגיטימציה דמוקרטית חלשה במיוחד, ובשל האופי הגורלי של ההחלטה על סיפוח שטחי יהודה ושומרון, עליה להימנע מקבלת החלטה בעניין טרם בחירות

יחסו העוין של הציבור הישראלי כלפי חברי הכנסת הערבים לא הוגן, בעיקר לאור יחסו האוהד כלפי מנהיגי העולם, חלקם נגועים בעמדות אנטישמיות מובהקות

כבר למעלה משנה שמכהנת בישראל ממשלת מעבר, שלא זכתה למנדט ציבורי או לאמון הכנסת. חמישה שבועות לפני הבחירות, מתפרסמת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, ועמה עולה שאלת הלגיטימיות והיכולת המשפטית של ממשלת המעבר להכריע בעניין זה. מורה נבוכים לתהליך החקיקה

פסילת מועמדים ורשימות לכנסת פוגעת באחת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר, הזכות לבחור ולהיבחר. על כן, עליה להיעשות תוך נקיטת משנה זהירות, שיקול דעת ואובייקטיביות. מי רשאי לפסול מועמדים ורשימות לכנסת, ועל סמך אילו קריטריונים ניתן לעשות זאת? חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות

העבירה העולה לכאורה מכתב האישום של ח"כ כץ היא של מעשה שחיתות. עצם העובדה שהיא נוגעת לפעילות פרלמנטרית, אינה נותנת "רישיון" לפעול בשחיתות

הנימוקים המובאים בבקשתו של ראש הממשלה לחסינות מפני העמדה לדין אינם מתיישבים עם עקרונות הבסיס של חסינות חברי כנסת, שמוענקת לחברי כנסת על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מפני התעמרות מצד הממשלה

רפורמת קציבת הקדנציות, המיושמת בהצלחה בשנים האחרונות בשירות המדינה, יכולה וצריכה להיות מיושמת גם באחת מהפלטפורמות ועמדות הכוח המשפיעות במדינה, התקשורת

פיתוח כלכלי איכותי של האוכלוסייה הערבית תלוי לא רק בהשקעה כספית, אלא גם בפיתוח המשאב האנושי. לצד התקציבים הייעודיים, חשוב גם להגדיל את ייצוג הערבים בשירות המדינה, ובפרט בסגל הבכיר, על מנת לסייע לשילובם במשק ובמדינה

האם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא כלי אנטי-דמוקרטי במהותו, שמגביל את פעולות הממשלה ואת יכולת המשילות שלה? פסק הדין ניתן לאחרונה בעניין מינוי שר הביטחון בתקופת ממשלת מעבר מספק תמונה אחרת לגמרי

רבים ראו באמירתו של ראש הממשלה, לפיה "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה", מעין קוריוז או פליטת פה, אלא שיש להתייחס לאמירתו בכובד ראש ולהבין מה עומד מאחוריה

כללי הביטחון בישראל הנוגעים לייצוא ביטחוני דורשים עדכון. עכשיו זאת הצנזורית הצבאית, אבל הסיפור כאן הוא זה של הבכירים לשעבר במערכות הביטחון – בצבא, במשרד הביטחון, בשב"כ, במוסד ובמערך הסייבר - שבשם הניסיון הביטחוני שרכשו, מוכרים טכנולוגיות פוגעניות לאנשים רעים

הממשלה, הכנסת והמפלגות נמצאות בתחתית טבלת האמון הציבורי? זה כנראה בגלל השקיפות. באופן פרדוקסלי, ככל רמת השקיפות של מוסד מסוים גבוהה יותר, כך האמון הציבורי בו נמוך יותר

ההכרעה האמיתית בשאלת החסינות של ראש הממשלה איננה בעד או נגד נתניהו כמנהיגה הפוליטי של ישראל - זו כבר תיערך ביום הבוחר, בחודש במרץ. ההצבעה על החסינות תהיה הצבעת אמון או אי אמון ברשויות אכיפת החוק בישראל

כמה מבין המחנכים או המחנכות בבתי הספר של חטיבות הביניים או התיכונים ידברו עם התלמידים על חסינות, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בתקופה זו של בחירות על רקע כתבי אישום, ועל האפשרות שלא נגיע לבחירות רביעיות? שתיקתה של מערכת החינוך ברגעים חשובים אלה, רועמת

מהם השיקולים להקמת ועדת הכנסת לעניין החסינות; האם אפשר להתקדם עם דיוני החסינות ללא הקמת ועדת הכנסת וכיצד צפוי להתנהל הדיון מבחינת עדים וראיות?

העשור האחרון אופיין בהתעצמות תהליכים המערערים את מעמדם של עקרונות יסוד דמוקרטיים אולם הגישה הזו, לפיה הרשויות הן חלק מהמשחק הפוליטי וכי כל מי שנאבק בשחיתות במסגרת תפקידו עושה זאת ממניעים פוליטיים, סופה להשאיר את החברה הישראלית מרוסקת וללא אפשרות להבטיח את שלטון החוק

הדרך לתיקון האינטרנט עוברת בחקיקה, לאומית ובינלאומית, שתקבע שיש סוגי מידע פרטי שאסור לאסוף, שלא ניתן להסכים למכור אותו, ושיש שימושים שלא לגיטימי לעשות במידע אישי, גם לא בהסכמה

מהי חסינות פרלמנטרית, מדוע היא איננה ניתנת לחברי כנסת באופן אוטומטי ומהן העילות להענקתה? עם שובה של החסינות לסדר היום, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה עושים סדר ומסבירים כל מה שצריך לדעת

חוק הלאום, דה-לגיטימציה ואפליה - כך נראה העשור האחרון בראי החברה הערבית בישראל. האוכלוסייה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהמדינה, והגיע הזמן שתהיה לה גם נציגות ראויה בשירות הציבורי ובמוקדי קבלת ההחלטות

החשש מפני פגיעה של התביעה בזכויות חשודים ונאשמים הצטמצם בעשור האחרון בזכות הגברת הבקרה עליה, אולם החשש הזה עדיין קיים וניתן לצמצום באמצעות רפורמות מבניות, שיחזקו את נציבות התלונות ויאחדו את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות

העשור האחרון בישראל אופיין על ידי גל של חקיקה הפוגעת קשות בערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והפרדת הרשויות. יש לקוות כי בעשור הבא נזכה לצמצום ואף בלימת הצעת אלה ושחברי הכנסת ישכילו למצוא את הדרך להסדיר את יחסי הרשויות ואת זכויות האדם בחקיקת יסוד יציבה ומשוריינת ברוב גדול

האם ראש ממשלה רשאי להוסיף ולכהן כאשר מוגש נגדו כתב אישום חמור בעברות של שחיתות, שיש עמן קלון? מה הנפקות, לעניין שאלה זו, של היות הממשלה זו ממשלת מעבר? האם ניתן להטיל על מועמד שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור, להרכיב ממשלה? האם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו? חוות דעת זו לא תתייחס לשאלה אם בג״ץ צריך לדון לפני הבחירות בעתירות סביב סמכות הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ח״כ שנאשם בפלילים

במאבק המתמשך בין המערכת המשפטית לבין המערכת הפוליטית - מערכת המשפט חייבת לשמור על מעמדה העצמאי ולשפוט ללא סייג וללא חשש מפגיעה במעמדה, אולם את ההכרעה בדבר שאלת הרכבת הממשלה על ידי אדם המואשם בפלילים, יש להשאיר בידי הציבור

מה שברור הוא שהנתונים הללו מזמינים בדיקה מדוקדקת של מנגנון בדיקת התלונות נגד שוטרים. במיוחד על רקע הביקורת הציבורית בחודשים האחרונים על התנהלות המשטרה ומח"ש, לא ניתן להתעלם מהנתונים הללו. התעלמות מהנתונים – בניגוד למח"ש, המשטרה אף אינה טורחת לפרסם את מספר התלונות המוגשות לה – לא תעלימם

בלי נימוק מיוחד שיסביר מדוע עו״ד בן ארי, שאינה מועמדת טבעית לתפקיד ממלא המקום בשל התפקיד הזוטר יחסית שלה והניסיון הניהולי המוגבל שלה, הועדפה על ידי השר על פני המשנה לפרקליט המדינה, שהוא המועמד הטבעי למלא את מקומו של פרקליט המדינה, לא ניתן לקבל את המינוי כסביר. לא כל שכן כאשר ההחלטה מנוגדת לעמדה המקצועית של נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בכל הקשור לניהול התקין של המערכת

מערכת המשפט לא צריכה להימנע מהכרעה בעניין כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, ולהשאיר זאת בידי המערכת הפוליטית והציבור. עצמאות מערכת המשפט מחייבת אותה לפעול במנותק משיקולים פוליטיים, לרבות משיקולים הקשורים למעמדה שלה עצמה

תפקידו של בית המשפט הוא לשקף את השינויים החברתיים שגורמים להתנהגות פסולה להפוך נפוצה, ולהשפיע על החברה באמצעות פסיקה וענישה. יחסי קח־תן בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת שהפכו בשני העשורים האחרונים לרעילים, לא נכללו בעבירות שוחד של סיקור חיובי ומסגור מלטף, אלא שעכשיו- הנסיבות מחייבות התייחסות משפטית

ראש הממשלה מנהל מכסאו קמפיין נגד רשויות אכיפת החוק, ונגד העדים המעידים נגדו. לכן, השאלה המשפטית הבוערת איננה אם ראש הממשלה חייב להתפטר, אלא האם עליו לצאת לנבצרות זמנית באופן מיידי

תהליך הדיגיטציה שעובר השלטון המקומי יכול לייצר מרחב מרובה גוונים מבחינת משטר הרגולציה שלו, בעיקר מבחינת השמירה על זכויות הפרט. בהיעדר מדיניות ברורה בנוגע להקשרים טכנולוגיים שונים, בראשם מעקב המונים ברשות הרבים, הרשויות למעשה חופשיות לייצר עבור עצמן מדיניות באופן עצמאי

חופש העיתונות בישראל ספג פגיעה חמורה בעקבות כתבי האישום בתיקי 2000 ו-4000 - גם בשל הניסיון להשתמש במערכת העיתונאית כדי להשיג הטבות כלכליות, רגולטוריות ועסקיות עבור מוציאים לאור ובעלים, וגם בשל הפגיעה ביחסי מקורות פוליטיים ועיתונאים בישראל

הענקת החסינות נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי האם להגיש את כתב האישום. אחרת, הכנסת עלולה להפוך ל"עיר מקלט" שחבריה חסינים מפני הדחה עד ההכרזה על בחירות חדשות

נאומו של נתניהו היה בבחינת בעיטה עזה בדלי המלא של הישגים שהוא צבר בשנות שירותו הציבורי הארוך. עליו להבין, ולהודיע לאומה, כי את הצדק המגיע לו הוא מבקש להשיג במהלך המקצועי, בבתי המשפט, ולא במהלך החתרני, ברחובות

המכון הישראלי לדמוקרטיה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת: אל תהפכו את הכנסת לעיר מקלט- הקימו ועדת כנסת כדי לאפשר דיון ענייני בעניין החסינות

סמכות היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, במצב בו לא קיימת ועדת כנסת, איננה בהירה ועל כן ניתנת לפרשנות. המצב מחייב הקמת ועדת כנסת, על אף המצב הפוליטי הרגיש שישראל נתונה בו, ועיגון סמכות היועמ"ש לעשות זאת בחוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים

הפלונטר הפוליטי שהגענו אליו יכול היה להימנע, אם ראש המפלגה הגדולה היה גם ראש הממשלה באופן אוטומטי. מהלך כזה היה מסייע ללכד את המערכת הפוליטית לכדי שני גושים גדולים, להפחית את יכולת הסחטנות של מפלגות קטנות וסקטוריאליות ולמנוע את חוסר הוודאות לגבי זהות ראש הממשלה

אחוזי ההצבעה בציבור הערבי היו גבוהים מהמצופה, והערבים אזרחי ישראל הוכיחו שהם רוצים להיות חלק מהמשחק הפוליטי - והחברה הישראלית. אולם היעדר ההתנגדות דווקא מקרב היהודים להתבטאויות האחרונות של ראש הממשלה כלפי חברי הכנסת הערבים, מעבירה את הכדור הדמוקרטי לידיהם

על אף היתרונות הטמונים בתכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, מדובר באחת מהפגיעות הרחבות ביותר בפרטיות של אזרחי מדינת ישראל הקיימות היום. מדובר במידע ביומטרי ורפואי, שהאפשרות לייצר זיהוי חוזר לגביו עלולה לחשוף את אזרחי ישראל לסיכונים חסרי תקדים, הן מצד רשויות המדינה הן מצד חברות פרטיות

הממוצע הכולל של תקופת הכהונה של שופטי בית המשפט העליון מאז הקמתו עומד על 12.4 שנים. יש הטוענים כי הגבלת כהונת השופטים, כפי שמקובל בבתי המשפט לחוקה באירופה, תמתן את הפגיעה הנטענת של הביקורת השיפוטית בעקרון ההכרעה הדמוקרטית, אך האם הדבר באמת הכרחי?

הניסיון לעשות דה לגיטימציה לרעיון של ממשלת מיעוט, בטענה שזו מפרה את העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה בכך שאיננה מבטאת את שלטון הרוב- צורם ואבסורד, על אחת כמה וכמה כאשר הדבר מגיע דווקא מצד אלה המכהנים בממשלת מעבר שלא קיבלה את אמון הכנסת

האם יש חיה כזאת, חיפוש בטלפון הנייד ב"הסכמת" החשוד? גם כשחשוד נותן את הסכמתו לכך (וספק אם זו נובעת מרצונו החופשי), הוא לא מודע לכמות המידע האישי והרגיש שרשויות החוק יכולות לדלות מהמכשיר

מנגנוני הבקרה על התביעה בישראל אינם מושלמים ומצריכים חיזוק, אך ניסיון העבר מלמד שהפרקליטות דווקא נוטה להקל עם חשודים נבחרי ציבור בשאלת ההעמדה לדין

האם יכול להיות שמי שאשם באמון הקטן והולך של הציבור במוסדות הדמוקרטיים, הם לא המוסדות עצמם, אלא דווקא התקשורת? ייתכן גם כי מדובר בשילוב של הסיקור התקשורתי, כמו גם המחדלים האחרונים שקרו שם והאצבע המאשימה של הפוליטיקאים

ההשלכות של סבב בחירות נוסף עלולות לעלות לנו ביוקר, ולא רק בפן הכלכלי: פעילות החקיקה והפיקוח של הכנסת נמצאת בהשבתה, וכתוצאה מכך - חוקים רבים אינם מקודמים, ורפורמות נחוצות אינן מקודמות

באילו מקרים ניתן להחרים טלפונים ניידים מאזרחים ולדלות מהם מידע אישי? מסתבר שחוק הגנת הפרטיות המיושן אינו בא לטובת האזרחים במקרה הזה, וכדי למנוע מצבים כאלה בעתיד - יש לעדכנו ולהתאימו למאה ה-21

בעוד רק שליש מהיהודים סבורים שהערבים מרגישים חלק מהחברה הישראלית, בפועל מעל למחצית מהערבים מדווחים שהם מרגישים שייכות. הפערים נובעים מתפיסות מוטעות של הציבור היהודי כלפי הערבים בישראל, וככל שנכיר בכך, ניתן יהיה לשקול מחדש את העמדות הישנות והסטראוטיפים, ובכך לתת גם רוח גבית לנבחרי הציבור לפעול יחד, גם בזירה הפוליטית

המאבק בין הפוליטי למשפטי הגיע לנקודת רתיחה. זוהי שעתם של הפוליטיקאים לנהוג בממלכתיות ולהישאר נאמנים למסורת הדמוקרטית ולשלטון החוק, ולא לערער על הלגיטימיות של החלטת היועץ המשפטי לממשלה, תהא אשר תהיה, בדבר גורלו המשפטי של ראש הממשלה

play

מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה עם תועלות אדירות – אבל גם עם סיכונים שמחייבים היערכות מוקפדת של קובעי המדיניות

משנתו של השופט בדימוס ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל, ראתה בהיותה של ישראל מדינה יהודית, כזו הדוגלת גם בערכים דמוקרטיים ומחויבת לשוויון מלא לכלל אזרחיה, ערך ראשון במעלה. תרומתו והישגיו בתחום שלטון החוק וזכויות האדם עיצבו את דמותה של המדינה, וראוי להוקירם ולשמרם

אין ספק, מבין האופציות הקיימות להרכבת ממשלה, ממשלת מיעוט היא האחרונה שבהן, אך היא עדיפה על סבב בחירות נוסף. על נשיא המדינה לאפשר את מיצוי האפשרויות להקמת ממשלה, ולא לחשוש מהענקת המנדט למועמד הבא. דווקא ממשלה כזו תאלץ את חבריה לצאת מהקופסה ולמצוא מכנה משותף גם עם גורמים מחוץ לקואליציה

חיזוק העצמאות המוסדית של בתי המשפט בישראל באמצעות העברת סמכויות ניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט היא רפורמה חיונית שתוביל להגברת אמון הציבור במערכת בתי המשפט תוך חיזוק שלטון החוק בהגנה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. הסדרה חוקית ברורה של מערכת היחסים בין שר המשפטים ובין הרשות השופטת, ובכללה הסדרת אמצעי הפיקוח שיעמדו לרשות השר, תצמצם את הסבירות של עימותים ביניהם

עיקר הוויכוח בישראל על בית המשפט העליון קשור לפסיקותיו בהגנה על זכויות אזרחיות ופוליטיות. אולם הדיון הציבורי ביחס לפסיקות בית המשפט בהגנה על זכויות חברתיות מצומצם הרבה יותר.
בעוד שבקרב משפטנים נערך מזה שנים דיון ער בנושא זה, ואף הובעה ביקורת על בית המשפט העליון על כך שהוא לא מצליח למלא את תפקידו כמגן זכויות הפרט ושבפועל הוא משרת בפסיקה המגינה על זכות הקניין אינטרסים של בעלי הכוח הכלכלי בישראל, הציבור הרחב פחות עוסק בכך.

הליך השימוע נועד לתת הזדמנות לחשוד להניא את הרשות התובעת מלהגיש כתב אישום בשל אינטרס ציבורי או בשל טעות שנפלה בייחוס האישום. אולם יש לוודא שהוא לא יהפוך להליך לא שוויוני שיהיה בו מסלול מיוחד לחשודים מיוחסים

סאגת המצלמות בבחירות האחרונות שיקפה תופעה רחבה הרבה יותר: בעשור האחרון רישתנו את עצמנו לדעת במצלמות. הן בכל מקום - בבתי הספר, המרכולים, בתי החולים, הגנים הציבוריים ונתיבי התחבורה. אולם האם הן אכן ערובה לגילוי האמת?

תפקידם החיוני של שומרי הסף הוא לייצג את האינטרס הכללי, ולא את רצונה של קבוצה אחת בלבד. מינוי אישי או פוליטי מעניק כוח לא פרופורציונלי לפוליטיקאים ופוגע בעיקרון המשילות, שזקוק לשומרי סף ממלכתיים, מקצועיים ועצמאיים, כאלה שאינם תלויים בגחמות של גוף פוליטי כזה או אחר

התביעה להגברת המשילות הנשמעת מפי גורמים שונים במערכת הפוליטית, נועדה לאפשר לנבחרי הציבור לעשות ככל העולה על דעתם, גם בניגוד לדין ואף באופן מושחת. על כן, החותרים להגברת המשילות פועלים הלכה למעשה כנגד שלטון החוק

החלטות שלטוניות חייבות להיעשות במסגרת תפיסות ערכיות בסיסיות, שגם הרוב חייב בכיבודן. על מנת להבטיח זאת, וכדי למנוע התהוות של כוח בלתי מוגבל בידי גורם אחד, נבנתה מאז קום המדינה מערכת של איזונים וריסונים, ששירות ציבורי ממלכתי ורשות שופטת עצמאית הם ממרכיביה החיוניים ביותר. זו מהותה של דמוקרטיה

play

מחקר חדש של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה: רוב הערבים במדינה גאים להיות ישראלים- השיעור הגבוה שנמדד מאז 2003; רוב גדול של הערבים בישראל תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה, אך גם אינם מכירים בזכותה של ישראל להגדיר עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי

אחרי שבבחירות באפריל האחרון הגיע אחוז ההצבעה בחברה הערבית לשפל, הפעם נרשמה עלייה של כ-10%. כמו כן, קולות הערבים העניקו לכחול לבן מנדט, עם למעלה מ-80% מהדרוזים שהצביעו למפלגות יהודיות. מרצ, לעומת זאת, איבדה כמעט שני שלישים מכוחה בקרב הציבור הערבי

הגבלת כוחו של הרוב לקבל הכרעות פוליטיות דורסניות ופופוליסטיות שיפגעו במיעוטים החיים במדינה, באמצעות מנגנונים של איזונים ובלמים, כמו גם פיזור הכוח בין נבחרי ציבור לבין משרתי ציבור לא נבחרים - חיוניים להגנה על הרעיון העומד בבסיסה של הדמוקרטיה - שלטון העם

כשהיועץ המשפטי לממשלה קובע כי ישנה מניעה משפטית לממשלה לפעול בצורה מסוימת, ושרי הממשלה מחליטים לפעול בניגוד לחוות דעתו המקצועית והמשפטית - הם בוחרים באופן מודע לפעול נגד שלטון החוק

החלטת הממשלה לקדם את חוק המצלמות בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא תוצאה של יוזמות רבות שעלו בשנים האחרונות, שמטרתן לפגוע במוסד היועמ"ש על רקע מעמדו העצמאי והבלתי תלוי. אולם אלו בדיוק המאפיינים בתפקידו המאפשרים לו לשמור על שלטון החוק וזכויות הפרט במדינה, במיוחד על רקע כוחה הרב של הממשלה בישראל ומיעוט הבלמים המאזנים

play

מה יקרה ביום שאחרי הבחירות? האופציות, כפי שמסתמן, הן ממשלה צרה והומוגנית שאינה משקפת את רצון הציבור הרחב; סבב בחירות נוסף, השלישי בשנה האחרונה; או ממשלת אחדות רחבה, שתייצג השקפת עולם רחבה ככל האפשר. כך או כך, העיניים נשואות לנבחרי הציבור, שישכילו לפעול יחד ולשמור על איתנות הדמוקרטיה הישראלית

מעולם, בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא נחקק חוק הנוגע לבחירות, סמוך כל כך למועד קיומן. בחקיקת החוק המתיר הצבת מצלמות בקלפיות, ממשלת המעבר ביצעה מחטף והשתמשה לרעה בכוחה הפוליטי, תוך פגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובשלטון החוק

הפערים בין אלה שנולדו לתוך העולם הטכנולוגי שאנו חיים בו היום, לבין אלו שחוו את המציאות משתנה בזמן אמת, עצומים. כעת, על ה"ילידים הדיגיטליים" לקחת את האחריות על למידת השלכות הטכנולוגיה - הטובות והרעות, בכובד ראש, לכבד את הדור הקודם, שאינו מעורה בה כמוהם, ולהכין את הקרקע לבאים אחריהם

לקראת הדיון הצפוי בתזכיר חוק הבחירות לכנסת- 'תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות', שיגר המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת לחברי הממשלה, לפיה ההצעה מהווה פגיעה בזכות לשוויון בבחירות ובחשאיות הבחירות

עיקרון שלטון החוק חל בישראל, אך יש לו גם סייגים מוגדרים ומוגבלים. בשנים האחרונות, ישנם לא מעט ניסיונות להתגבר עליו, שעלולים לפגוע קשות באמון הציבור בחוק ובמערכת המשפט

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אסר, ובצדק, על הצבת מצלמות בשטחי הקלפיות. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת קיימות היום דרכים נוספות, יעילות יותר, למניעת זיופים ושמירה על טוהר הבחירות

מה העיקרון העומד מאחורי הפרדת הרשויות, כיצד מיישמים אותו בפועל והאם יש מי שמפקח על פעולות בית המשפט העליון? כל התשובות לכל השאלות בסקירה שלפניכם

פעם אחר פעם חובטים נבחרי הציבור בשלטון החוק, בכוונה להשיג יתרונות פוליטיים או אישיים. ההאשמות כלפי איילת שקד גם הן משחקות לידי המבקשים לפגוע בדימויו של שלטון החוק ובמעמדה של מערכת המשפט

קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי ארגון "דרכנו" הוא 'גוף פעיל בבחירות' אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, מצמצמת את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות ועלולה לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית

כדי שהשקיפות לא תהיה רק סיסמה חלולה וריקה מתוכן, היא צריכה לכלול גם פרסום מידע מורכב, לא תמיד מחמיא - כזה שיסייע לציבור להעריך את תפקוד נבחריו

התפיסה הרווחת לפיה בג"ץ קושר את ידי מערכת הביטחון, שגויה. סקירה קצרה באשר להלכות בית המשפט בקשר לאמצעים חריגים למלחמה בטרור מצביעה דווקא על ההפך - הוא כמעט תמיד מקבל את עמדתם ולא קושר את ידיהם

המאבקים המשפטיים סביב ההופעה בעפולה מבליטים כי בהקשרים מסוימים, גם החרדים, כמו קבוצות מיעוט אחרות, זקוקים להגנת מערכת המשפט - וייתכן שעוד יזדקקו לה יותר מבעבר בנסיבות פוליטיות כאלה ואחרות

רק לפני שלושה חודשים סערה המדינה בגלל הכוונה לחוקק פסקת התגברות שתרסק את כוחה של מערכת המשפט. שלושה חודשים אחרי, ופסקת ההתגברות נעלמה מהשיח הציבורי. האם זה מקרי, או שיש מי שמסתיר את כוונותיו עד ליום שאחרי הבחירות?

חוק הגנת הפרטיות המיושן לא מתייחס לאופן בו מעובד המידע הנאסף על כולנו. הצעת חוק חדשה של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם מומחים מהמגזר הפרטי, האקדמיה, החברה האזרחית והממשלה, מבקשת להתמודד עם האתגרים שמביאה עמה הטכנולוגיה

המפלגות הערביות החליטו להתאחד ולרוץ פעם נוספת תחת הרשימה המשותפת. אם בפעם הראשונה היה האיחוד מלווה בתחושת אופוריה, הפעם התלוותה למהלך הפוליטי של איחוי הקרעים תחושה של אנחת רווחה. כעת, היא ניצבת בפני אתגרים חדשים, כמו שחקנים חדשים בזירה ואמון הבוחר הערבי, שצנח בבחירות האחרונות והגיע לשפל חדש

הגורמים לשפל באחוזי ההצבעה בקרב הציבור הערבי רבים, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם קמפיינים הממומנים על ידי המדינה, שהיו אמורים לעודד הצבעה בקרב הצעירים הערבים – לא תוקצבו כראוי ולא הותאמו לאוכלוסיית היעד

לקראת הדיון הצפוי בנושא, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שלא להתיר הצבת מצלמות במתחמי הקלפיות ברחבי הארץ. פעולה כזו תפגע בזכות לבחור ולהיבחר, בזכות לפרטיות ובעיקרון חשאיות הבחירות, ועל כן מנוגדת לכמה מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית

אולי קשה לנו היום לעשות את הקשר בין תמונת הסלפי האקראית שאנו מצלמים במכשירים הניידים שלנו, לסיסמה לחשבון הבנק העתידית שלנו, אך לא רחוק היום בו זו אכן תהיה הדרך לבצע פעולות כאלה. לכן, עלינו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו משתפים מידע אישי עם אפליקציות מזדמנות

את זה שכל תנועה שלנו ברחבי האינטרנט מתועדת, כולנו כבר יודעים. מה שאנחנו לא יודעים, זה שנעשה שימוש במידע הזה לא רק כדי למכור לנו מוצרים, אלא גם רעיונות ודעות, ובכך לנסות להשפיע על מערכת הבחירות

האם אנחנו באמת יודעים מה עושים נבחרי הציבור שלנו, הממומנים מכספינו, ואיזה נושאים הם מקדמים? רק כשתהיה לציבור גישה מלאה למידע שישקף את פעילותם של חברי הכנסת, נוכל לבחור באופן אחראי ומושכל

לצד המשמעויות הפרקטיות של חוק הלאום, שעוד מוקדם להצביע עליהן, ישנן גם משמעויות סמליות וחינוכיות שכבר מחלחלות ומעבירות מסר מסוכן לציבור. שנה לחקיקת החוק, חשוב לקרוא לכנסת הבאה לשנותו כך שישקף את ערכיה הדמוקרטיים והציוניים של מגילת העצמאות

פסק הדין של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, לפיו תנועת "דרכנו" נחשבת כגוף פעיל בבחירות ועל כן עליה לפעול בהתאם לחוק מימון מפלגות, מעניק לחוק פרשנות רחבה מדי, באופן הפוגע יתר על המידה בחופש הביטוי

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב הציבור הערבי מאותת על תחושה בקרב הערבים כי הקול שלהם בקלפי אינו בעל השפעה. כדי לשנות את זה, יש ליצור מתווה לשיתוף פעולה פוליטי בין מפלגות יהודיות וערביות על בסיס מכנה משותף רחב. אגב, מתווה כזה כבר קיים עם קבוצה אחרת - החרדים

הירידה במספר התלונות שהתקבלו במח"ש מעלה סימני שאלה רבים, בעיקר על אמון הציבור ביעילות הטיפול בתלונות נגד שוטרים. על ממשלת ישראל לנצל את ההזדמנות שנוצרה לביצוע בדק בית עמוק ויסודי בנוגע למנגנון בדיקת התלונות נגד השוטרים, על מנת להבטיח לציבור שיטור ערכי ומקצועי

השימוש בטכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים כבר נעשה בשטחים, וכרגע אין מניעה שייעשה גם ברחובות ירושלים ותל אביב. לכן, יש לסגור את הפרצות בחוק הגנת הפרטיות כך שיתאים למאה ה-21 ויוכל להגן על פרטיותנו אל מול טכנולוגיות מתקדמות

מאז הקמתה נמצאת מדינת ישראל במצב חירום תמידי, אך האם הוא באמת נחוץ? בעוד שהמצב הביטחוני לרוב לא מצריך זאת, לא מעט חוקים הקיימים כיום תלויים למעשה בתקנות שעת החירום

טכנולוגיה חדשה לוקחת את הפייק ניוז צעד אחד קדימה, ומאיימת לערער את האבחנה בין אמת לשקר ולשנות את האופן בו אנו תופסים את המציאות. איפה עובר הקו בין טכנולוגיה למוסר, ומי משרטט אותו?

הסיקור הבעייתי של מחאת הקהילה האתיופית העלה את הצורך בסיקור תקשורתי אחראי ומאוזן, בוודאי בסיטואציה מורכבת ונפיצה שנוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית

לא אחת היכולות הטכנולוגיות המתקדמות שישראל מייצאת למדינות אחרות נמצאות בתחום האפור של המוסר, ולעיתים השפעתן לא יורדת מזו של כלי נשק. כאשר לא מעט יוצאי מערכת הביטחון הישראלית הם אלה העומדים בראש החברות הללו, יש לתת על כך את הדעת

בשונה מהצהרותיו, החלטתו של מפעל הפיס לבטל את תמיכתו בפסטיבל דוקאביב מוכיחה כי הוא ארגון המונחה לפי עיקרון פוליטי ברור. על מנת להימנע משיקולים פוליטיים, יש להקים רשות ציבורית נפרדת ובלתי-תלויה שתופקד על חלוקת רווחי ההימורים של הגופים המקיימים הימורים חוקיים

מהן ההשלכות של היוזמה החדשה של פייסבוק להשקת מטבע דיגיטלי? לצד השאלות על ערעור עולם הבנקאות והפגיעה הקשה בפרטיות ובתחרות, יש לתהות גם כיצד ישפיע מהלך כזה על המוסדות הדמוקרטיים המוכרים לנו כיום, ואיך יכולות המדינות להיערך לכך?

הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם"

המצדדים בפסקת ההתגברות בישראל מביאים את קנדה כדוגמה בה השימוש בפסקה מוגבל ומרוסן, אך ההבדלים בין ישראל לקנדה רבים, וגם שם נרמס עכשיו חופש הדת בחסותה. ההגנה על זכויות היסוד בישראל אינה חזקה גם ככה, ומתן כוח בלתי מוגבל לכנסת עלול להחלישה עוד יותר

"רוב הציבור הערבי מעוניין בשלושה דברים: חינוך, כלכלה וביטחון פנים", האמנם? משנתו של נתן אשל על הציבור הערבי שטחית ופטרונית, ומתעלמת מהצורך בצמצום פערים, החלת שוויון על פי ערכי מגילת העצמאות והפסקת הדמוניזציה כלפיו

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

שלושה אירועים שונים שהתרחשו בעת האחרונה במספר רשויות מקומיות, מאיימים על המרקם העדין של מגוון הזהויות המתקיימות במדינה. הכוח שלנו כחברה טמון ביכולת לפתור את הסוגיה על דרך רב תרבותיות, לפני שהאיזון יתפורר

המשפט המנהלי הוא אחד הכלים החשובים, ובישראל גם מהיחידים, לפיקוח על השלטון ועל האופן בו הוא מפעיל את סמכויותיו. היוזמות לצמצום סמכויות בג"ץ והביקורת המנהלית על הכנסת והממשלה, יפגעו בשלטון החוק בישראל ולמעשה יעניקו לשלטון כוח בלתי מוגבל

שיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב הציבור הערבי הם תמרור אזהרה, ומסר פוליטי חד וברור לנציגיו בכנסת. כעת, הפוליטיקאים הערבים קיבלו הזדמנות נוספת להוכיח לציבור הערבי שהם כאן בשבילו, לאחר שזה איבד את אמונו במערכת הפוליטית ובנציגיו

הרכב הוועדה למינוי שופטים מבטיח שהשיקולים שינחו את חברי הוועדה בתהליך המינוי יהיו מקצועיים ככל האפשר. שינוי ההרכב עלול להכניס לתמונה גם שיקולים פוליטיים ולגרור אותנו אחורה, בעוד מדינות רבות דווקא שואפות להגביר את מעורבות השופטים בתהליך המינוי כדי למנוע פוליטיזציה

בהיעדר רגולציה ופיקוח מספקים על תחומי הריגול העסקי והפיתוח הטכנולוגי, יוצאי מערכת הביטחון הישראלית משתלבים לא פעם בחברות "סייבר התקפי" שפועלות באזורים אתיים בעייתיים

ממשלת מעבר היא ממשלה ש'מתחם הסבירות' שלה מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה. על כן, ביטול הביקורת המינהלית על נבחרי הציבור, כפי שעמדה לעשות הקואליציה שלא הוקמה לבסוף, יותירו אותנו האזרחים חסרי הגנה מפני שרירות השלטון

הדיון הציבורי על החלשת בג"ץ כמעט ולא עוסק בשאלת הרגולציה והמגזר העסקי. התוצאה של פעולה כזו לא תתבטא בחיזוק הרשות המבצעת, אלא דווקא בחיזוק המגזר העסקי ובהעצמת שליטתו בממשלה עצמה

עירובים בין הון לשלטון, מינויים אישיים ואינטרסים צרים - עם סיום תפקידו של רוברט מולר, החוקר המיוחד לחקירת התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, המסקנה המרכזית מהפרשה היא שטוהר הבחירות עומד בימינו בפני סכנות שלא ידענו בעבר

דוח מבקר המדינה מעלה תמונה מדאיגה על הנעשה בגוף התביעה שפועל מטעם המשטרה. בהיעדר יישום המלצותיהן של כמה ועדות ציבוריות על איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה, יש להדק את הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית

גורמים בקואליציה המסתמנת טוענים שהביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון תוקעת מקלות בגלגלי המשילות של ממשלות ישראל, ולכן יש לצמצם את סמכויותיו. ואולם, תזכורת קצרה מוכיחה עד כמה חזקה עוצמתה של הממשלה בישראל ויכולתה לממש את מדיניותה ומדוע צמצום סמכויות בג"ץ יהיה מהלך מסוכן לכולנו

בית המשפט אקטיביסט מדי? התשובה בעיני המתבונן. בעוד ראש הממשלה וראשי הקואליציה רואים בבג"ץ כמכשול שיש להסירו בדרך לחיזוק המשילות ולחקיקת חוקים פרסונליים כמו פסקת ההתגברות וחוק החסינות, ארגוני החברה האזרחית תופסים אותו דווקא כגוף חסר שיניים שנוטה לאמץ את עמדות הממשלה

נדירים מאד המקרים שהחסינות משמשת בפועל עיר מקלט מפני הגשת כתב אישום. גם במקומות בהם חסינות ניתנת כמו בצרפת, היא מוגבלת בהיקפה (לראש המדינה בלבד), והינה חלק מהסדר הכולל הגבלת קדנציות והשעיית תקופת ההתיישנות

החלשת כוחו של בית המשפט העליון תפגע באופייה הדמוקרטי של ישראל, תהפוך את החוקה לכלי בידי הממשלה, תחליש את המשילות ותפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל כדמוקרטיה שיש בה הגנה משפטית על זכויות חוקתיות

על אף שהבחירות האחרונות לא שיקפו שינוי משמעותי ברצון הבוחר, וכמשתמע מכך – בהרכב הממשלה, אין זה אומר שהקואליציה קיבלה מנדט חופשי מהציבור לשינוי האיזון בין המשפטי לפוליטי באופן חד ובוטה. בעוד ההסכמים הקואליציוניים נרקמים בחופזה, סוגיית האיזון בין השניים צריכה להתדיין ולהיעשות בשום שכל ובאחריות

שקיפות שלטונית היא אינטרס לאומי וככזו, חשוב לשמור ולהגן עליה. על כן, שר שיהיה אמון על כך וידאג לשים את נושא הנגשת המידע והשקיפות השלטונית בראש מעייניו, יסייע בחיזוק אמון הציבור במוסדות המדינה ובנבחריו

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

במכתב שנשלח ליועמ"ש הוסיפו חוקרי המכון כי גם חקיקת פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לפסול את התיקון לחוק החסינות היא חלק מעסקת שוחד

מהו מקומו של בית המשפט כאשר הדבר נוגע לחוקי יסוד, בחינתם ופסילתם? במדינת ישראל, אשר חסרה בה חוקה וחוקי היסוד ניתנים לשינוי לפי כל גחמה, נקרא בית המשפט לדגל, ומתוקף תפקידו וסמכותו עליו להיענות לעתירות לפסילת חוק הלאום

חוקי היסוד במדינת ישראל, שנועדו להגן על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה, עושים זאת באופן חלקי בלבד, וכעת גם הם עלולים להירמס כתוצאה מחקיקת פסקת ההתגברות. חקיקה שכזו תחמיר את האיזון שבין שלוש הרשויות וחמור מכך – את יחסי הכוחות שבין השלטון לתושבי המדינה, ותהפוך את ישראל לחריגה בקרב שאר המדינות הדמוקרטיות

בימים אלה שגרעין הליבה של הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק עומדים בסכנה של ממש, נעים להיזכר בזמנים בהם עסקה הכנסת בקידום ערכים אלה ובזכויות האדם, ולא בניסיונות לחבל בהם

דו"ח המבקר הוא כתב אישום כנגד מערכת החקיקה במדינת ישראל. בכל מושב של הכנסת מוגשות מאות הצעות חוק לא חשובות ולא בשלות, אך אין מהלכי חקיקה להסדרת סוגיות טכנולוגיות קריטיות, שישמרו על פרטיותנו ועל המידע האישי שלנו

החלטת בית המשפט העליון בדבר פסילת מפלגות ומועמדים, ומנגד - הפיכת החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין מפלגה ומועמד אחרים, עלולה להיתפס כפוליטית ומוטה, אך בפועל מדובר בהחלטה שקולה, המבוססת על ראיות שאינן משתמעות לשני פנים

הדרישה לקיצוץ סמכויותיו של בית המשפט העליון ושינוי אופן בחירת השופטים כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני אינם למטרת השמירה על האיזון בין שלוש הרשויות, אלא ליצירת שלטון חסר מעצורים ומערכת משפט חלשה וחסרת שיניים

מה היה כל כך דחוף לנציגי הסיעות להפסיק את פעילותה של ועדת השקיפות, עוד לפני כינוסה של הכנסת החדשה? המסקנה העיקרית העולה מסגירת הוועדה היא רצונו של השלטון הנבחר לפעול במחשכים ולהימנע ממסירת דין וחשבון לציבור

חשיבותם של הערכים הדמוקרטיים לזיכרון הלאומי הם צו השעה. על אנשי החינוך מוטלת המשימה להנחיל ערכים אלה לדורות הבאים, ולקיים דיון במגוון המשמעויות והלקחים העולים בתקופה זו של השנה

ההצעה לשינוי חוק חסינות לחברי הכנסת היא הצעה פרסונלית שנועדה להיטיב באופן ספציפי עם ראש הממשלה ונבחרי ציבור נוספים החשודים בפלילים. ההצעה היא ניסיון לחזור למצב שבו החתול שומר על השמנת; משדרת מסר חריף של זלזול בשלטון החוק ומנוגדת למגמה המקובלת במדינות דמוקרטיות

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב האוכלוסייה הערבית עלול ליצור מצג לפיו זו מסרבת או נמנעת לקחת חלק ולהשפיע על עיצוב פניה של המדינה. זוהי תמונה לא מדויקת שאינה משקפת את רצון הערבים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות בחברה הישראלית, בין היתר דרך שירות המדינה

האם ככל שאנחנו מתקדמים עם הטכנולוגיה, הפרטיות שלנו הולכת ונעלמת? בשאיפה לייעל את השירות לציבור בגביית מסים, מעתה פרטינו האישיים יהיו חשופים לגורמים שלא קיבלו את הסכמתנו לכך, ואנו מסתכנים באיבוד שליטתנו על המידע האישי שלנו

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לראשי המפלגות המנהלות בימים אלה מו"מ קואליציוני עם הליכוד, להציב קווים אדומים לכניסתם לממשלה, במטרה לבלום יוזמות שיחלישו את שלטון החוק, המבקשות לשנות מהיסוד את האיזון בין שלוש הרשויות

האם ניתן היה לצפות את מפלת מפלגת הימין החדש בבחירות? העומדים בראש המפלגה פעלו באופן שהצדיק את אי האמון שנתן בהם הציבור ברגע האמת, בכמה מקרים שונים

הערבים נוהרים לקלפיות? אחוזי ההצבעה בבחירות בקרב האזרחים הערבים נמצאת בשפל של שני עשורים, ועומד על 49.2% בלבד שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-21. סקירה מקיפה אודות דפוסי ההצבעה בקרב הציבור הערבי

בין אם במטרה לשמור על טוהר הבחירות או לפגוע באחוזי ההצבעה של כ-20% מאזרחי המדינה - הצבת המצלמות בקלפיות במגזר הערבי ביום הבחירות היא מעשה גזעני, חמור ואף פלילי

המחשבה על כך שכרטיס הכניסה לקואליציה יהיה בדמות התחייבות לתמיכה בפסקת ההתגברות, מדאיגה. חקיקה כזו תוביל לשבירת כללי המשחק, וליצירה של מסלול העוקף לא רק את בית המשפט, אלא גם את רצון הציבור – שברובו איננו מעוניין בכך

התבטאויותיהם של נבחרי ציבור באשר לתוצאות הבחירות, לפיהן הן משקפות את הלך הרוח גם בנוגע לחקירות ראש הממשלה והחשד בפלילים, מסוכנות. אמנם חלק גדול מהציבור נתן את קולו לליכוד למרות החשדות התלויים ועומדים כלפי העומד בראשה, אך זהו מדרון חלקלק של זלזול בכוחו של שלטון החוק שאסור שייסלל

חקיקת חוק הלאום אותתה לאזרחי המדינה הערבים שהם אינם שווים בין שווים, וכי מדינת ישראל אינה מדינתם. על כן, אין זה מפתיע שהם בחרו להדיר רגליהם מהקלפיות ולא להשתתף במשחק הדמוקרטי. בתור התחלה, יש לבטל, או לכל הפחות לשנות, את חוק הלאום, כך שיאפשר להם להרגיש אזרחים מן השורה

הציבור הערבי הולך ומדיר את רגליו מההליך הדמוקרטי, בין היתר בגלל שאיבד אמון במנהיגיו. המפלגות הערביות יצטרכו לעשות חשבון נפש ולהיערך מחדש לקראת הבחירות הבאות ואולי, דווקא על רקע הכישלון המהדהד של המפלגות, בחירות 2019 עשויות לבשר על ראשיתה של תקופה חדשה בפוליטיקה הערבית בישראל

הפערים בנקודות הפתיחה בין יהודים לערבים ניכרים כבר ברגע שהם יוצאים מחדר הלידה – החל ממקום המגורים, דרך מערכות החינוך הנפרדות וכלה בשוק העבודה. ואולם, ישנן כמה אבני דרך בהן יכולים להתקיים מפגשים משמעותיים בין שתי האוכלוסיות, אך גם שם ישנו פער גדול בשל היעדר חלוקת תקציבים הוגנת ושוויונית

עם שוך מערכת הבחירות הסוערת שפקדה אותנו, ניתן כעת להביט קדימה ולבחון אילו צעדים נדרשים על מנת להבריא את הדמוקרטיה הישראלית. קיבוע מעמדם של חוקי היסוד יחד עם שינוי הליך הרכבת הממשלה, יסייעו לשיפור היעילות השלטונית, ולביסוס המערכת הפוליטית המפולגת והמסוכסכת

יום הבוחר הוא הרגע שבו הפוליטיקאים נרגעים, מהומת היצרים שוככת, ונוצרת הפרדה בין הקמפיינים האגרסיביים של שלל המפלגות, לבין הקמת הממשלה וההסכמים הקואליציוניים שעוד נכונו. יום הבוחר הוא זמנם של הישראלים לנוח ממרוץ הבחירות וליהנות לרגע ממעלותיה של הדמוקרטיה הישראלית

תופעת הפאנלים המדמים בחירות בתיכונים ברחבי הארץ חשובה ומבורכת, אך איננה מספיקה על מנת לחנך את דור הבוחרים הבא על ערכי הדמוקרטיה הרבים והרחבים, ולמעשה מצמצמת את הדמוקרטיה לכדי פעולה אחת שנעשית אחת לארבע שנים

אירוויזיון במוצאי שבת? מאסר של שנה. תחבורה ציבורית בשבת? אל תחשבו על זה אפילו. עיתונות חופשית בשטחי יהודה ושומרון? רק דרך דובר מטעם לשכת ראש הממשלה. משנתם של ממשיכי דרכו של הרב כהנא - שנמצאים בדרכם לכנסת בעקבות האיחוד במפלגות הימין - אינה מתמקדת רק באוכלוסייה הערבית בישראל - אלא נוגעת בהיבטים רבים ורחבים הרבה יותר בחייו של כל אחד מאתנו

בזמן שעוד ועוד מדינות בעולם נעות לעבר השיטה הישראלית בכל הקשור למינוי שופטים, דווקא שרת המשפטים שקד מבקשת להתרחק ממנה. השיטה, שמטרתה הוצאת המינוי מידיים פוליטיות, היא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – ועל כן יש לשמור עליה

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

play

שידורי תעמולת הבחירות חוזרים למסכים השבוע, אך האם בעידן הנוכחי, ולאור העובדה שאנחנו בסבב בחירות שלישי, יש בהם עוד צורך?

ביום שאחרי הבחירות חייבים לתקן את חוקי הגנת הפרטיות ואת דרכי איסוף המידע עלינו. בינתיים, כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו כשהוא מקבל מסרון תעמולה: האם מדובר בתעמולה? ממי היא הגיעה? ולמה דווקא אליי?

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לציבור להפגין ערנות דיגיטלית ולדווח על הודעות ומסרונים שהתקבלו ללא זיהוי השולח: "הציבור צריך לשאול ממי הוא מקבל מסרים ולמה"

על מנת לבצע את תפקידם כשומרי סף ולייצג את האינטרס הציבורי, מינוי היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים חייב להיעשות על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, ולא להיות נתון לגחמות השר לו הם כפופים. רק כך יוכלו לפעול במקצועיות ובעצמאיות

מדוע בחר ראש הממשלה, שאינו מרבה להתראיין לערוצי הטלוויזיה הישראליים, להגיע ולהתראיין דווקא לערוץ החדשות אותו הוא מרבה לתקוף? ייתכן כי הייתה זו ההבנה שעם כל הכבוד לקמפיינים שהוא מנהל במדיה החברתית ובדיגיטל, התקשורת הממוסדת עדיין נתפסת כבמה המרכזית והחשובה ביותר להעברת מסרים

שימורה של התביעה המשטרתית עם הקמת המדינה נקבע בעקבות הסדר בין שתי אסכולות – הראשונה רצתה להפקיע מידי המשטרה את תפקידה כתובעת וליצור פרקליטות מדינה מונוליטית ואנרכית, והשנייה שאפה להותיר את התביעה המשטרתית על כנה. מאמר זה סוקר את הסיבות שהובילו לשימורה של התביעה המשטרתית במתכונתה הנוכחית

פסילת מועמדים ומפלגות מלרוץ לכנסת, הנובעת מרצונה של דמוקרטיה להגן על עצמה, מחבקת אותה לא פעם חיבוק דב - וחוטאת למטרה. במקום לשים את האחריות בידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרסים, מוטב יהיה להסתמך על הנורמות של הגבלת חופש הביטוי ולסמוך על הדמוקרטיה הישראלית שתדע להתמודד עם קיצוניים ומסיתים

כוונתה של השרה שקד להנהיג שימוע למועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדה פוליטית עלולה למנוע ממועמדים ראויים להכניס עצמם לקלחת הזו, לאלץ אותם להתאים את תשובותיהם לעמדותיהם של החברים בה ואולי אף לפסוק על פיהן בעתיד, ותפגע קשות באמון הציבור ברשות השופטת

מערכת הבחירות הנוכחית מביאה את האתגרים של השפעה דיגיטלית על הבחירות למקומות חדשים ובעייתיים, אשר עלולים להוות סכנה על ההליך הדמוקרטי. על אף שהכתובת הייתה על הקיר וניתן היה ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות – בישראל עוד לא השכילו לפתח אסטרטגיה להתמודדות עם המצב. כעת, נותר להגן על הדמוקרטיה הישראלית ככל הניתן עד לבחירות הקרובות, לעשות בדק בית ולטפל בנושאים הללו מיד לאחריהן

play

זיהיתם "בוט", חשבון מזויף או תעמולת בחירות אנונימית? מנגנון דיווח חדש יזרז את הטיפול מול הרשתות החברתיות

play

מדוע ישראל פגיעה יותר ממדינות אחרות למתקפת סייבר? מיהם הגופים המדינתיים שאחראים להגנה מפני התערבות זרה, ואיך עושים סדר בין גופי הביטחון וועדת הבחירות המרכזית? האזינו לשיחה בין בכירי השב"כ לשעבר, עו"ד אלי בכר ורון שמיר, על האתגר שעלול לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. מנחה: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

בזמן כהונת הכנסת היוצאת חוקקו שני חוקים שפגעו פגיעה כמעט אנושה בארגוני החברה האזרחית - חוק העמותות וחוק שוברים שתיקה, שנועדו לדכא אותם ואת פעילותם. עלינו לוודא שהכנסת הבאה תנהג באופן מידתי ושוויוני יותר כלפי ארגונים אלה, ואולי אף תראה בהם גורם מסייע ולא עוין

אין צורך ללכת רחוק מדי – רק לפני 7 שנים, הייתה בכנסת מפלגת ליכוד אחרת, ליברלית ושוויונית יותר, שהוכיחה שעמדות ימין לא בהכרח סותרות את מערכת הערכים הליברלית. מאז, הימין הליברלי לא נעלם, אך דומה שהוא כמעט ונעלם בליכוד

היועמ"ש פרסם את החלטתו בעניין תיקי 1000, 2000 ו-4000, אך מתחת לאפנו חמק תיק גדול לא פחות - מאמציו של ראש הממשלה להצלת ערוץ 20 מפני סגירה. כאן, בניגוד לשאר התיקים, הכל נעשה בגלוי והדיונים עליו נכתבו ותועדו בפרוטוקולים

הפצת פייק ניוז אינה בהכרח קשורה לדעה פוליטית, השתייכות למפלגה מסוימת או לפעילות אינטנסיבית ברשת החברתית, אלא דווקא לגיל. היא נעשית על ידי קומץ אנשים, ולעיתים קרובות היא אפילו לא נעשית בזדון. האוכלוסייה הבוגרת מסתמנת כרגישה ביותר למניפולציות של בחירות ולהפצת פייק ניוז, בין היתר בשל היעדר אוריינות תקשורתית

מבין שורותיו של כתב החשדות של היועץ המשפטי לממשלה עולה תמונה מדאיגה, בה ראש הממשלה פעל בראש ובראשונה למען אינטרס אישי - השגת נקמה בתקשורת שהתנכלה לו, לטענתו, במשך עשרים שנים

באם יוגש נגדו כתב אישום, על ראש הממשלה יהיה לבחור בין תקיפת גורמי אכיפת החוק ושיסוי המונים נגד הלגיטימיות של המערכת עליה הוא אמון, או לפעול בממלכתיות ובאיפוק, לקבל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה ולבחור בטובת המדינה על פני אינטרסים אישיים גרידא

על ראש הממשלה, שמצהיר שטובת מדינת ישראל והבטחת בטחונה בראש מעייניו, לשקול היטב מה היא טובתה של המדינה: המשך ניהולה בידי מנהיג החשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות המצביעות לכאורה על שחיתות שלטונית, או פרישה והתמקדות בניהול הגנתו. מצב בו ראש הממשלה, הממונה על מערכת אכיפת החוק נאבק מולה על חפותו הוא מצב לא רצוי, ויגרום בהכרח לפגיעה של ממש בניהול ענייני המדינה במקביל לניהול הגנתו

כללי הדיווח החלים כיום על מפלגות לחשיפת אופן ניהול הכספים שלהן במהלך תקופת הבחירות אינם מספיקים. יש ליצור מנגנון שינגיש לציבור את כלל ההכנסות, ההוצאות והדוחות של המפלגות, וכן לייצר תמריצים שליליים לאלו שאינן עומדות בכך. הראשון שבהם: לא להצביע למפלגות שאינן מתנהלות בשקיפות

החלטת שר הרווחה להקל בתנאי האימוץ המפלים זוגות חד מיניים, לא יכולה הייתה להגיע בתזמון סמלי יותר מאשר בשבוע שבו התכסו שלטי ארצנו במודעות קמפיין מסיתות והומופוביות מהסוג הנמוך ביותר, כפי שהציגה מפלגת יחד בראשותו של אלי ישי על נספחיה בשבוע שעבר

play

למרות השאיפה לצמצום פערים חברתיים, המיזם לקורס הכנה חינמי לבחינה הפסיכומטרית של המשרד לשוויון חברתי מתעלם מ-20% מהאוכלוסייה בישראל, ואינו כולל גרסה בשפה הערבית. הדבר רק מעמיק את הפערים, שממילא קיימים, ומרחיק את השוויון החברתי המיוחל

אפליקציה תמימה בטלפון החכם שלנו יכולה לספר עלינו הרבה יותר משנדמה לנו, ולספק עלינו מידע שאם נאסף ומוצלב עם נתונים נוספים – יכול לספר על שגרת ואורח חיינו והרגלינו, ובכך לעזור לגופים חיצוניים להפעיל עלינו מניפולציות ולהשפיע על בחירותינו

play

קשה לזהות אותם- הם סמויים, מחופשים, מתוחכמים ומהדהדים לנו את מה שהסביבה הקרובה שלנו חושבת. בתקופת מערכת הבחירות הם בשיא שלהם- בוטים, חשבונות מזויפים, סמסים לא מזוהים - הכל כדי להשפיע על דעת הקהל. חמישה טיפים להתנהלות חכמה ברשת, ובעיקר להתמודדות עם השטף שמטרגט אתכם בכל האמצעים הטכנולוגיים שיש בידיכם

play

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוא הראשון שחתם על האמנה לבחירות הוגנות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבקשת מהמפלגות לסמן תעמולה באופן ברור ואחיד, לא לעשות שימוש בחשבונות מזויפים ברשת ולהקפיד על סימון בוטים; עוד מתחייבים חותמי האמנה לא לעשות שימוש במידע פרטי של אנשים כדי להשפיע עליהם בעזרת מניפולציה רגשית וכן לאבטח את מידע הקמפיין כולל הצפנת מסרים אישיים ואבטחת מאגרי מידע. בהמשך השבוע צפויים עוד ראשי מפלגות לחתום על האמנה

בעוד אנו מגנים על הציוד האישי שלנו בעזרת מנעולים ואמצעי אבטחה ייעודיים, דווקא על המידע האישי שלנו אנחנו לא מגוננים, ואפילו לא מודעים לכמות המידע שנאספת עלינו באמצעות אפליקציות ומכשירים שונים, ולשימוש שנעשה בו

לוועדה לבחירת שופטים יש מעמד מיוחד ורב-משמעות בשיטת המשפט בישראל. אם מבקשים לשנות את השיטה, יש לעשות זאת בזהירות רבה ועל דרך הצמצום, וזאת רק אם הנחיצות בשינוי ברורה ונדרשת

play

חודש לאחר פרישת תע"ל מהרשימה המשותפת, עתידה של הרשימה המשותפת עדיין לוט בערפל. אם לא תימנע התפרקותה של הרשימה המשותפת ברגע האחרון, 4 מפלגות ערביות שונות יתחרו על קולם של 950 אלף מצביעים. בשל החשש מירידה באחוז ההצבעה בקרב הערבים, על המפלגות הערביות לשלב כוחות ולפתור את המשבר כדי לזכות מחדש באמון הציבור הערבי

ההסדרים הקיימים ביחס לביקורת שיפוטית על מעקב מקוון מטעם המדינה בישראל ובעולם, מציג נתונים שמדגימים עד כמה רופפת הבקרה השיפוטית על מעקב מקוון בישראל. אנו מציעים הסדרים חדשים על מנת לאזן בין הפגיעה בפרטיות לבין הצרכים הבטחוניים

לאן נעלמו הנשים משלטי החוצות של המפלגות? בישראל של שנת 2019, בה ישנן כבר 14 נשים המכהנות כראש עירייה, מועצה מקומית או אזורית, ראוי שמפלגות יתגאו בייצוג הנשי שלהן, ולא יסתירו או ידירו אותן מהקמפיינים שלהן

המבחן האמיתי של הפוליטיקה הערבית הוא חיזוק אמון הציבור בבחירות לכנסת בכלל וברשימות הפוליטיות הערביות בפרט. עם פרישתו של ח"כ אחמד טיבי, עתידה הפוליטי של 'הרשימה המשותפת' מותנה ביכולתה לשמור על לכידות פנימית ולשכנע את הציבור הערבי להשתתף בבחירות ולהביע במפלגה אמון מחודש

play

הסערה האחרונה במערכת המשפט אינה בהכרח מעידה על הכלל. שיטת מינוי השופטים בישראל, ובכללה הרכב הוועדה למינוי שופטים, מצליחים לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים, ולהשאיר שיקולים פוליטיים מחוץ לדלתות הוועדה. על כן, המצב אינו דורש שינוי מקיף, אלא תיקונים קלים בלבד

במציאות שבה חוקי היסוד אינם מבטאים הסכמה רחבה על העקרונות שלאורם פועלת מדינת ישראל ושבה הליך חקיקת חוקי יסוד אינו שונה למעשה מהליך חקיקת חוק רגיל, קיים חשש ממשי לשימוש לרעה בכלי של חקיקת חוק יסוד באופן שמהווה ביטוי של עריצות הרוב או אשר נועד לביצוע מניפולציה בכללי המשחק הדמוקרטי

בצל חקירות ראש הממשלה, שתופסות את עיקר השיח סביב מערכת הבחירות הנוכחית, נמצאת סוגיה חשובה לא פחות, שליוותה אותנו במהלך כל הקדנציה של הממשלה היוצאת – התערערות מעמדם וסמכותם של שומרי הסף ושלטון החוק בישראל. מפלגות המבקשות לשמור על שלטון החוק חייבות להתייצב בפירוש מאחורי עקרון זה, על כל היבטיו, ולהתחייב בפני הציבור לבצר אותו מפני המתקפות עליו

כפיפות התביעה המשטרתית למשטרה, אשר מקשה עליה לתפקד באובייקטיביות, היא רק אחד מהכשלים במבנה התביעה הפלילית בישראל. פרשת המצלמות מהדהדת את הצורך ברפורמה מבנית, שתנתק את התביעה המשטרתית מהמשטרה ותעבירה לפרקליטות המדינה

התפיסה הצינית לפיה הפרטיות מתה שגויה, ובמובנים רבים יש להתייחס לפרטיות כמלכת זכויות האדם בעולם הדיגיטלי. המאמר מצביע על שלושה היבטים של הזכות לפרטיות שנעשו רלוונטיים במיוחד בעולם הדיגיטלי

הזכות להישכח נולדת מתוך כך שהזיכרון הדיגיטלי אינו שוכח דבר. היא מבוססת על זכותו של אדם להזדמנות שנייה. האם הזכות להישכח מעוגנת בישראל?

התקנות הכלליות של האיחוד האירופי בדבר הגנת מידע (GDPR) נכנסו לתוקפן במאי 2018 ומצביעות על ההכרה האירופית בצורך בשינוי המדיניות של הגנת הפרטיות והתאמתה להתפתחויות הטכנולוגיות. להלן כמה מהחידושים העיקריים בתקנות והשלכותיהן האפשריות על ישראל

אף שקיים יעד ממשלתי לשילוב ערבים בשירות המדינה, ייצוגו של הציבור הערבי במשרדים הממשלתיים נמוך משמעותית מחלקו היחסי בחברה הישראלית. הדבר מקשה על יכולתו לקבל את התקציבים שהוקצו לו, ולצמצם את הפערים שנפערו עם השנים אל מול האוכלוסייה היהודית

הנכס החשוב ביותר של הדמוקרטיות המערביות הוא אמון הציבור בתהליך הבחירות ותוצאותיו. מכאן, שכאשר מתבצעת התערבות או השפעה על תהליך הבחירות באמצעות תקיפה במרחב מקוון על ידי ישות זרה, מדינתית או תת-מדינתית, מה שנתון בסכנה הוא בראש ובראשונה אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי עצמו

היה יכול להיות גרוע יותר: הכנסת היוצאת חוקקה לא מעט חוקים שפגעו בערכים הדמוקרטיים של המדינה וערערו את מעמדם של שומרי הסף. עם זאת, מפלגת כולנו והעומד בראשה בלמו לא מעט חוקים ומנעו פגיעות נוספות, יש שיאמרו אנושות, בדמוקרטיה הישראלית

שיטת מבחני המיצ"ב אינה חפה מפגמים, ופרסומה לעיני כל יוצר לא פעם העדפה וקטלוג של בתי ספר שתלמידיהם מצליחים יותר במבחנים ואף מחליש את הפיקוח על מוסדות החינוך. ואולם, היעדר שקיפות יגרור היעדר פיקוח ויעכב פיתוח כלים שנועדו לשפר את מערכת החינוך

מגמת המעבר של משפחות ערביות לערים מעורבות בהן חיים יהודים וערבים התרחבה בשנים האחרונות, אך מה שהיה אמור להיטיב עם המשפחות הערביות בשל הזדמנויות תעסוקה רבות יותר, בעיקר לנשים, נתקל בקשיים כאשר לצד מגוון עבודות רחב, העובדים הערבים משתכרים פחות מאלה היהודים. אם פערי השכר הללו לא יצומצמו, מגמת המעבר עלולה להיבלם, ואיתה גם הפוטנציאל הגלום בערים מעורבות

פריצת הסייבר בגרמניה הציפה את השאלה על מקומן של העיתונות והתקשורת בסוגיות הדלפה ומידע שהגיע בדרכים מפוקפקות. בעידן הדיגיטלי בו ניתן להשיג מידע כמעט על כל אדם ולעשות בו שימוש לרעה, הדילמה העיתונאית נעה בין העניין הציבורי, שעשוי להצדיק פרסום מידע שכזה, לבין פגיעה באמון הציבור במוסדותיו ואף סיכון הדמוקרטיה

כחברה בעלת שסעים ומחלוקות רבים מספור, החברה הישראלית לא יכולה, ולא צריכה לחכות לממשלה כדי לציין את יום זכויות האדם הבינלאומי

התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, שאמורה לתרום לניבוי, אבחון ומניעת מחלות, התקבלה הרחק מתשומת הלב הציבורית ואיננה מספקת פתרונות לפרצי האבטחה שעלולים לחשוף את המאגר הרפואי של כולנו לעיני ולשימוש כל. החוק להגנת הפרטיות שאמור לסייע במקרים כאלה, לא מותאם לעולם הדיגיטלי של היום, ומפקיר את החיסיון הרפואי שלנו

הייצוג החסר של האוכלוסייה הערבית בוועדות הפרס של משרד התרבות והספורט מצביע על בעיה רחבה הרבה יותר - הדרה ארגונית ומערכתית של עשרים אחוזים מהאוכלוסייה מהמשרד שאמון על תקצוב ושימור התרבות של כלל אזרחי המדינה

קשה להאמין שהממשלה היוצאת, זו שאישרה תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים בתחילת דרכה, היא אותה ממשלה שבחודשים האחרונים חוקקה את חוק הלאום, שמפלה לרעה את הציבור הערבי בישראל. אמנם ההיבט הכלכלי חשוב, אך בבחירות הקרובות על הציבור לשאול - מה שווה פיתוח כלכלי ללא שוויון אזרחי?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה: "הצעת החוק מיותרת ופסולה משום שהיא פרסונלית, מבקשת להגביל את חופש הפעולה של נשיא המדינה ומערערת על ערכי הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית"

למרות שהשופט בדימוס עודד מודריק כבר אינו כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, הצטרפותו לצוות ההגנה המשפטית של נתניהו עדיין מעלה סימני שאלה אתיים ומקצועיים

לצד ההתפתחויות והמגמות החיוביות שעברה מערכת החינוך הערבי בישראל, ישנם עדיין מספר אתגרים העומדים לפתחה, כמו גם פערים שיש לצמצם - הן ביחס למערכת החינוך היהודי, והן ביחס לצורכי האוכלוסייה הצומחת - כדי להביא לשילוב מיטבי של האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה בישראל

הוראת השרה שקד להדיח את המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר, מייצוג עמדת הממשלה בוועדות הכנסת, נעשתה ללא כל סמכות חוקית. מוטב ששרת המשפטים תתמקד בגיבוי והגנה על המערכת עליה היא אמונה, במקום להתבטא כנגדה כדי להשיג רווחים פוליטיים

האוניברסיטה העברית בירושלים, בבחירתה לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית, פותחת פתח מסוכן למוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומדירה את השפה העברית ממרכזיותה בתרבות הלאומית, כשהיא זונחת את אחריותה כלפי החברה הישראלית

כללי משחק אינם ניתנים לשינוי לעיתים קרובות, בטח לא לשם הטבה עם שחקן אחד בלבד, אז איך זה שאת חוקי היסוד בישראל, עליהם מושתתים העקרונות הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה, ניתן לשנות בקלות רבה כל כך?

ייתכן ששואב האבק החכם שקניתם מרגל אחריכם. בעוד מוצרי האלקטרוניקה החכמים עוזרים לנו לייעל את הרגלינו ובחירותינו, המידע האישי הרב שנאסף באמצעותם נשמר ומועבר לידיים זרות ללא הסכמתנו או ידיעתנו. נתונים על אורח החיים, ההעדפות והרגלי הצריכה שלנו משמשים להתאמת פרסומות, מוצרים ואף תוכן פוליטי, באופן שרומס בבוטות את זכותנו לפרטיות

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הפורנו: "כל אתר פורנו מסחרי יחויב להציג התראה לגולשים אודות התכנים וגיל הגלישה; על אתרים שיעברו על החוק יוטלו סנקציות כגון מניעת שירותי סליקה, פרסום וחסימה לגולשים הישראלים"

דווקא במדינה כמו ישראל, ההגנה על זכויות האדם וקידומן הוא נושא חשוב מאין כמותו, ועליו להיות באחריות גוף עצמאי ובלתי תלוי שייפקח ויסייע בהטמעת הזכויות בקרב רשויות השלטון והחברה. הקמת נציבות כזו יכולה להיות פשוטה יותר משנדמה

אל מול שפע התכנים המוצעים ברשת האינטרנט – חלקם פוגעניים ומיניים – עומדים הורים נבוכים ומערכת חינוך שאינה יודעת לתת מענה מספק. בהצעת החוק החדשה של ח"כ מיקי זוהר מוצע פתרון לכך, אך יש לצמצם אותו ולהגביל את הגישה לפורנו באמצעות חובת אימות גיל לאתרים מסוימים, כדי להגן על ילדינו ועל זכותנו לפרטיות באופן אפקטיבי

play

אמות המידה המגדירות מהי שחיתות ואת משמעותה וחשיבותה, אינן אחידות ומשתנות בקרב הציבור בהתאם לעמדתם הפוליטית של הישראלים ומידת התמיכה בנחשדים בכך. בדרך זו, עלול להיווצר מדרון חלקלק ומסוכן שיאפשר גמישות בתפיסת השחיתות ופגיעה בשלטון החוק ובבסיס הדמוקרטיה הישראלית

פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע

ניסיונותיהם של פוליטיקאים שונים להסית את הציבור כנגד שומרי הסף זלג לאחרונה גם לצה"ל עם התבטאותו האחרונה של השר בנט על הפצ"ר. אמנם התרגלנו לראות בצה"ל כצבא העם ואת החיילים כילדים של כולנו, אך עדיין אין לשכוח שמדובר בלוחמים, שצריכים לשמור על אמות מידה ערכיות ומשפטיות בסיסיות בעת לחימה – וזקוקים למצפן מוסרי לשם כך

התגובות להחלטתו של היועמ"ש מימין ומשמאל בעניין תיקי נתניהו הן בגדר תסריט ידוע מראש, אך על שני הצדדים להיזהר מהתבטאויות שעלולות לשלול את מהותו של מוסד היועמ"ש או לערער על הלגיטימיות שלו בעיני הציבור הישראלי לאכיפת דיני העונשין בישראל

בסערה שקמה סביב הצהרת האמונים של חברי מועצת עפולה קיים מוסר כפול. אל לנו להיות מופתעים שהרשויות המקומיות מיישמות הלכה למעשה את מה שהתקבל כחוק יסוד בכנסת – אפליית מיעוטים והתחייבות לשמור על צביון יהודי

העיכוב בהחלטה על המיזוג בין ערוץ 10 ל'רשת' הציף בעיה רחבה עוד יותר - הנטל הרגולטורי הנובע מהיעדר שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות בישראל, מקשה על תפקוד מהיר ויעיל שלהן ופוגע במשק. הסדרת תחומי הסמכות והאחריות של כל רשות בחוק וקיום שיח להעברת מידע ביניהן, יפתחו את התרבות הבין-ארגונית הנחוצה לשם כך

העלייה באמון הציבור הישראלי בתקשורת אינה בהכרח תוצאה של בדק בית עצמאי בקרב התקשורת הישראלית, אלא חלק ממגמה עולמית שנקשרת בירידת האמון ברשתות החברתיות, עלייה במודעות על האופן בו הן משמשות כלי בידי הפוליטיקאים ובחזרה ל"מבוגר האחראי"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהרחבת חוק ועדות הקבלה: "חקיקה שנובעת מגזענות, בדלנות וניסיון של "מיוחסים" להגדיל את הערך הכספי של נכסיהם"

שני אזרחים ישראלים נחלו הישגים גדולים בזמן האחרון והביאו למדינה גאווה גדולה, אולם בעיני רבים מהציבור הישראלי הם עדיין נחשבים לאזרחים סוג ב'. למה? כי הם לא יהודים

הממשלה הנוכחית אמנם כבר מריחה את הסוף, אבל מתעקשת לקדם יוזמות פרסונליות שישרתו את האינטרסים הצרים שלה ויבטיחו המשכיות לשלטון מסוים בלבד (של ציבור אחד בלבד), תוך השתקת מוסדות וארגונים שונים, שאמורים דווקא לייצג את המיעוט במדינה דמוקרטית תקינה, ויצירת תלות שלהם בה

הרתעה או נקמה? עונש מוות למחבלים לא הוכח כאפקטיבי, ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך, אך מסתבר שהפוליטיקאים מעדיפים לעיתים לקושש קולות באמצעות סיפוק רגש הנקמה של בוחריהם על חשבון מניעים ביטחוניים

מתוקף תפקידו, היועץ המשפטי לממשלה כפוף לממלכתיות ולהתנהלות תקשורתית מושכלת ומאופקת. עם זאת, עליו לספק דין וחשבון לציבור ולהפוך את פעילותו ופעילות המוסד בראשו הוא עומד לשקופה יותר, וכפועל יוצא - גם לאמינה יותר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים"

play

עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לכן, בבואו של בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, הוא למעשה מממש את תפקידו בחלוקת הסמכויות

play

פוליטיקה בצד, מקומות עבודה המעסיקים יהודים וערבים מפתחים את היצירתיות והחדשנות בקרב העובדים, מסייעים להפחתת הניכור בין שתי האוכלוסיות ותורמים למשק. הדרך לעולם תעסוקה אידאלי ושוויוני עוד ארוכה, וכוללת הירתמות של המדינה ושל החברה כולה

צריך לומר את אמת, הצעת החוק "נאמנות בתרבות" נועדה לסרס יוצרים ואמנים ולייצר צנזורה עצמית שתמנע כל ביקורת שהיא על המדינה או מוסדותיה, בניגוד למדינות דמוקרטיות אחרות, המחילות חוקים שנועדו למנוע את ביזוי סמלי וערכי המדינה

אם צריך לסכם את הר התובנות וההמלצות בדו"ח המנסה להסביר את ההצלחה הצרפתית בהתמודדות עם הפצה המונית של מניפולציית מידע מוכוונת פוליטית, אלה יהיו ארבעה דברים – מודעות, שיתוף פעולה, שקיפות ואומץ כלכלי-פוליטי

מחאות חברתיות שמתעוררות ברשתות החברתיות נמדדות בהצלחה שלהן לעבור לעולם האמיתי

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לתמוך בתיקון לחוק החברות הממשלתיות המחייב ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית שתעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.

השבוע עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתמיכת שרת המשפטים הצעת חוק "פסקת ההתגברות המצומצמת" הצעת החוק נועדה לאפשר חקיקת חוקים שנוגעים ל "מסתננים", שלא יעלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במונחים משפטיים מבקשים נבחרינו לעקוף את החלטות בג"ץ בנושא מבקשי המקלט שאינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולם

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על "חוק פסקת ההתגברות הצרה" לפיה הכנסת תכריע בענין מבקשי המקלט מבלי שבית המשפט יתערב: "זהו מדרון חלקלק שיאפשר לכל קואליציה עתידית- מימין, ממרכז ומשמאל- לפגוע בזכויות של כולנו. שינוי כללי המשחק בחוקי היסוד משיקולים פוליטיים צרים, נוגד את העקרונות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי תקין"

play

האם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שנתקעת בכנסת?

play

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל

בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה- 73 לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם. רבים מאיתנו מתייחסים במידה רבה של צדק, למועצת זכויות האדם כגוף פוליטי שבמסגרתו מדינות עושות שימוש לרעה במונח זכויות אדם, על מנת "לסגור חשבונות" זו עם זו. אך לארגון האו"ם, על כל חסרונותיו הרבים, ולגופים המקצועיים הפועלים במסגרתו, תפקיד חיוני בקידום הרעיון כי זכויות האדם מגיעות לכל אדם באשר הוא

שיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של אזרחי ישראל הערבים נמוך בהרבה מהשיעור בקרב שאר האוכלוסייה ועומד על 56.6% וכמחצית מהם חיים מתחת לקו העוני. אם נוסיף למציאות הזו את השינויים בשוק העבודה שמתקדמים בקצב מסחרר ואת עשרות המקצועות שנעלמים וימשיכו להיעלם, יש פתרון אחד מרכזי שיגדיל את השוויון- רכישת השכלה אקדמית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על ההצעה המבקשת להגדיר כל מעשה שפוגע באינטרסים של ישראל כעבירה פלילית: "הצעה מבישה ומבזה שאינה מתאימה למשטר דמוקרטי"

play

על רקע סאגת חוק הלאום נדמה שחוקי היסוד לא נועדו לקבוע ערכים וכללי משחק מוסכמים, אלא לענות על צרכים פוליטיים צרים של רוב זעום. דרוש "חוק יסוד: חקיקה" שיסדיר את ההליך ויאזן בין הטיעונים (הצודקים) של הצדדים

על רקע מערכת הבחירות המוניציפליות, מצאו עצמם אזרחי המדינה, שלא בטובתם, כקהל שבוי בשורה הראשונה הצופה בקרבות התגוששות מכוערים בין מועמדים. לצד הטלת הרפש הבין - אישית, בחרו מספר מועמדים ורשימות להסית במסגרת הקמפיין גם כנגד קבוצות באוכלוסייה. חוט השני המקשר בין הקמפיינים הגזעניים הוא ניסיון לסמן את קבוצת המיעוט כאיום קיומי על שאר תושבי העיר

חוק הקולנוע שאושר אמש בכנסת מגדיל אומנם את תקציב הקולנוע ב- 20 מיליון שקלים, אבל מביא עימו את הסכנה לחופש הביטוי. קראו את חוו"ד המלאה שנשלחה לחברי הכנסת

play

הערים המעורבות בישראל בהן חיים זה לצד זה ערבים ויהודים הן מרחבים בהם מתקיימת מערכת יחסים מורכבת. בדיקה של הייצוג של הערבים בתוך המערכת העירונית מראה מצד אחד על עליה בייצוג בקרב עובדי העיריות וכן בקרב נבחרי הציבור. עם זאת, גם בערים אלו ייצוגם של הערבים עדיין נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה.

עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" היא אחת העבירות הנפוצות בהן מואשמים בשנים האחרונות חברי מועצות ערים וראשי ערים. למרות זאת, נוסח העבירה הוא עמום ומורכב ממשפט אחד בלבד. מצב זה, לא רק שיוצר חוסר בהירות משפטית, אלא בעיקר פוגע ביכולת להבהיר לנבחרי הציבור בדיוק היכן עובר הגבול בין התנהגות פלילית לחוקית. כפי שנעשה בעולם, גם בישראל הגיע הזמן לכתוב מחדש באופן ברור ומפורט את נוסח העבירה, ובכך לסייע במאבק בשחיתות השלטונית.

ועדות התכנון והבנייה הפכו עם השנים לכר פורה לשחיתות. זוהי לא גזירת גורל. באמצעות שיפור השקיפות, שיתוף הציבור בתהליכי האישור של פרויקטים, חיזוק עצמאותם וכוחם של שומרי הסף והקפדה על מניעת ניגודי עניינים, ניתן לטפל בתופעה ואף לשפר את עבודת הוועדות

המכון הישראלי לדמוקרטיה למועצת הרשות השניה על רקע סערת מיזוג רשת-עשר: "דרוש הליך מהיר לאישור המיזוג. כזה שישמור על האינטרס הציבורי"

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד חוק נאמנות בתרבות: "ניסיון ליצור אומנות מגויסת, לפגוע בחופש הביטוי והיצירה ולהביא לצנזורה פנימית במוסדות התרבות"

בינואר 2018 דווח בדה-מרקר כי חרף הדחיפות והחשיבות בגיוס מחליף שיכנס לנעליו הגדולות של מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית איימן סייף "במשרד לשוויון חברתי לא ממהרים למצוא מנהל חדש". מאז חלפו שמונה חודשים, "אחרי החגים" תכף אחרינו וקברניט לרשות לפיתוח כלכלי שינווט את ספינת התקציבים וסדרי העדיפויות עבור האוכלוסייה הערבית- יוק

זה שני עשורים החברה הישראלית עסוקה בערעור אמינותו של המערכת המשפט. בעבר, היה זה בעיקר הימין שנשב צינה כלפי בית המשפט. כיום, במהלך שאין לטעות בזיהויו, השמאל פועל בצורה דומה

בעוד בכל דמוקרטיה תיקון החוקה הוא תהליך ארוך, שדורש רוב גדול והסכמה רחבה, בישראל הרוב הפוליטי בנקודת זמן ספציפית קובע את כללי המשחק ומשנה אותם לפי צרכיו. הכוח המופרז שנתון בידי הכנסת, שנשלטת בידי הממשלה, ואופן חלוקת הסמכויות, מהווים סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל

ד"ר גיא לוריא, חוקר במרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים מגיב למאמר גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים על מאמרו בכתב העת השילוח: השאיפה להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, גם במחיר של עיקום החוק וכללי המינהל התקין מסוכנת ולא ראויה

החטאים הדיגיטליים, שהכניסו לחיינו האינטרנט והרשתות החברתיות, ידרשו מאיתנו בשנה החדשה לטפל בהן ולהעניק להם פתרונות כציבור, ולא רק כפרטים

דליפת פרטי המועמדים לשירות ביטחון, שנעשתה לכאורה, על פי הפרסומים באמצעות כנופית אזרחים וחיילים שהייתה להם גישה למידע, נעשתה ככל הנראה למטרות מסחריות. מה אפשר וצריך לעשות? קודם כל, חייבים לצמצם למינימום את המידע שלנו שנאסף על ידי גורמים פרטיים ועל ידי הרשויות. בכל פעם שמבקשים מכם מידע שיקלו זאת בכובד ראש ואל תהססו לסרב למסור מידע שנראה לכם שאינו הכרחי

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

בשנים האחרונות המדינה לוקחת לעצמה עוד ועוד סמכויות ניטור, מעקב ואיסוף חומרים על האזרחים. לעיתים יש בכך צורך ביטחוני, אך לעיתים פוטנציאל הנזק לפרטיות עולה על התועלת, בייחוד כשניתן להגדיל את הפיקוח ולהקטין את היקפי השימוש בסמכויות אלו.

תארו לכם שחוק הלאום היה נפתח בקביעה הבאה: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינתם של המיעוטים הלאומיים החיים בה". זו אינה הצעה חדשה של גוף פוסט ציוני לשינוי חוק הלאום, אלא תרגום ויישום לישראל של פרק ההקדמה לחוקה של מדינת לאום מובהקת- קרואטיה

דבר אחד הוא להוביל אג'נדה, לקחת חלק בניסוח טיוטת חוק יסוד, להתווכח עם האידיאולוגיה ההפוכה, לגייס את התמיכה הפוליטית ולהעבירה בכנסת. וזאת עשה ישראל הראל, יחד עם אחרים, באשר לחוק הלאום, ובהצלחה. דבר אחר הוא להציג בצורה צינית, מופרכת ושגוייה את טענות מתנגדיו, לטעון בשמם טיעונים שלא טענו וזאת בכדי לעשות להם דה לגיטימציה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה למובילי חוק הפייסבוק: "הצעת החוק משקפת גרעין של אמת אך התנפחה לממדים המשקפים פגיעה רחבה בחופש הביטוי"

המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה לרשות להגבלים עסקיים: "להתנות את מיזוג רשת וערוץ 10 בשמירה על איכות התוכן החדשותי והיקף ההשקעות בו"

אסור להיכנע לדמגוגיה. צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין, שלא סביר שנוכל לגרש בקרוב את מבקשי המקלט. הגיע הזמן לאמץ פתרון אמתי שיסייע לכלכלת המדינה, יפתור את מצוקת תושבי דרום תל-אביב, ישמור על מעמדנו הבינלאומי ועל אופייה של המדינה גם כיהודית וגם כדמוקרטית

לאחר התקדים הפולני, מדינות רבות עלולות לעמוד בתור על מנת לקבל "הפחתה" באחריות הרובצת עליהן בנושא השואה. הסרת האחריות הזו בוודאי שווה להן, תמורה קטנה כמו הסכמים כלכליים או העברת שגרירות לירושלים. ומה איתנו בישראל? ואולי בעצם שכתוב ההיסטוריה תמורת הסכם זה או אחר אינה כה נוראית בעידן של פייק ניוז?

יש עוד הרבה מראות ולילדים שלנו יש את הזכות המלאה להביט בהן ולקבוע אם מה שהם רואים בה הוא מכוער או יפה. האחריות של משרד החינוך היא לא להיות הצנזור אלא המתווך- להעניק למערכת החינוך ודרכה את הכלים לנהל דיון ביקורתי ובונה

האפליה בחוק הפונדקאות מביאה לחוסר שוויון באופן המנוגד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ואף לערכים הרווחים בקרב רוב מרכיבי החברה הישראלית

כל מי שמאמין ותומך במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וחפץ לראות את ישראל מתקיימת כמדינה דמוקרטית המעניקה שוויון זכויות למיעוטים בה חייב להבין שהחוק הזה מזיק יותר משהוא מביא תועלת

קיצוניות בלתי מרוסנת מזמינה ומחזקת קיצוניות מקבילה מן הצד השני. אם לא די לנו בקושי העצום של תביעות לאומיות סותרות על אותו חבל ארץ, חוק יסוד הלאום, אם יתקבל, יחזק בקרב הערבים את התפיסה האיסלמיסטית בדבר זכותם הדתית על הארץ. האם בשם אהבת ישראל, שהמציעים מתיימרים לדבר בשמה, נכון לקדם כאן מלחמת דת

האידיאולוג הרוויזיוניסטי, מנהיג הימין תחת המנדט, ראש בית"ר שהטיף לקיר ברזל – אפילו הוא שב והדגיש את החובה להעניק שוויון לאזרחים הערבים. השנה מצוין יום פטירתו במקביל לסערת חוק הלאום האנטי דמוקרטי

חוק נתוני תקשורת שנחקק לאחר דיונים לא מעטים בכנסת ואף נדון בבג"ץ מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות בישראל לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם. אבל, בניגוד למה שמבקש החוק הנוכחי לקבוע, קבלת המידע מותנית באישור בית משפט. נשאלת השאלה- מדוע מבקשים ליצור מנגנון עוקף להליך זה? אם אין מדובר במקרה חירום מדוע הצעת החוק מבקשת להימנע מהצורך לפנות לבית המשפט?

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

מדוע אנשים שיהודיות המדינה היא מרכיב מעצב של הווייתם, כמוני, מתנגדים לה? אם החוק תמים, מדוע הקואליציה צריכה למתוח את שריריה – עוצר יציאות לחו"ל ואיסור על קיזוזים – כדי להעביר הצהרה שאין בה כל חידוש? האם מדינת ישראל, המתיימרת להיות אור לגויים, מוכנה להיות מדינת הלאום הדמוקרטית היחידה שאיננה מבטיחה שוויון לכלל אזרחיה? 

מברכים את רה"מ בנימין נתניהו על בלימת חוק הפייסבוק. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מסבירה כי החוק קובע סמכות להסרת תוכן בשל ביצוע של כל עבירה פלילית- מהעלבת עובד ציבור או קריאה לחרם מיסים, ועד הסתה לרצח או לטרור. אם החוק יושלם, אנו עלולים לחזור לימי פקודת העיתונות של תקופת המנדט, בחסות המאה ה-21

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שוברים שתיקה: "יאפשר שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל לכל שר חינוך, מימין ומשמאל, מי יוכל להיכנס לבתי הספר"

על רקע הדיון שנערך בוועדת השרים לחקיקה בנוגע להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה להרחיב את התיקון, שיחול גם על האוכלוסייה הערבית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק זכויות החשודים בחקירות: "חיזוק ההגנה על זכותם של נחקרים וחשודים להליך הוגן"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החרגת הדת מ"חוק המועדונים": "הצעה שתביא להדרת נשים, ותפגע בלהט"בים ובכל מיעוט בישראל"

אחד הטעמים המרכזיים ביסוד הצורך בייצוג בצמתי הכרעה מרכזיים בתחום הבריאות עניינו כשירות תרבותית ככלי לצמצום פערי בריאות. ידע על ההקשרים החברתיים, המעמדיים והאתניים של קבוצות שונות, הכרחי לקבלת החלטות על תרופות וטכנולוגיות המיועדות להכללה בסל הבריאות

די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה

על אף שהצעות החוק מנוסחת כהצעה שהיא "בעד" המשרתים בצבא, מבחינה תוצאתית היא תוביל לאפליה לרעה של אוכלוסיות שאינן משרתות – כגון ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ועוד. באשר לאוכלוסייה הערבית קשה להתעלם מהעובדה לפיה אי-שירותם בצה"ל נובע מהחלטת המדינה שלא לקרוא להם לשירות

הסיבה העיקרית לפער בין השתתפותם של ערבים אזרחי ישראל בדירקטוריונים לבין השתתפותם בקרב עובדי החברות הממשלתיות הינה אחת – היעדר חובה חקיקתית לייצוג הולם שלהם בחברות הממשלתיות. במקום להסתכל על חצי הכוס הריקה, רצוי לראות בעובדה שיותר ויותר ערבים מעוניינים לקחת חלק בשירות המדינה, כניצנים חיוביים המעידים על רצון להשתלב ולהשפיע על החברה הישראלית מתוך המערכת וכחלק ממנה

האם נכון שחברה המספקת שירותי גלישה וטלוויזיה תתמזג עם חברת כרטיסי אשראי? האם נכון שחברה השולטת במיטות חכמות ויודעת לנטר את דפוסי העייפות שלי תשלוט גם במידע אודות תרופות שאני נוטלת? 

play

עובדי ציבור הם כשמם, עובדים של הציבור- לא של הפוליטיקאים. נשמע פשוט נכון? הקשיבו להסבר, למה החוק שיכפיף את בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לבחירת השר יהיה כר פורה למינויים פוליטיים של מקורבים ו"נאמנים" ויהווה פתח לשחיתות, תוך פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי

למרבה הצער, לא כל מאבק ליברלי, ובוודאי מאבק לשוויון של קבוצות מיעוט בישראל מצליח במידה דומה או מצליח כלל. מה ייחודו של המאבק הלהט"בי? האם מכאן נובע שבמאבקים לשוויון בהקשרים אחרים (כמו של המיעוט הערבי בישראל למשל) המצב אבוד?

play

למערך הסייבר סמכויות לגשת לחומרי מחשב, לאסוף ולעבד מידע, והכל לצורך זיהוי של פגיעות אבטחת סייבר. הצעת החוק אמנם מזכירה את הצורך להתחשב בזכות לפרטיות, אבל אין מגבלות מספקות על השימוש במידע שנלקח – לכמה זמן מותר לשמור אותו? האם אפשר להעביר אותו ממערך הסייבר אל המשטרה? אל גורמים נוספים? האם יש צורך בכל המידע הזה,? על כל דבר שאנחנו עושים במרחב המקוון, והאם הוא לא ישמש, בעתיד, כדי ליצור פרופילים התנהגותיים עלינו האזרחים, ולהפנות אותם נגדנו?

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בוועדת חוקה על המינויים הפוליטיים ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי; מהווה פתח לשחיתות; ומפקיר את האינטרס הציבורי"

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בחוק המואזין, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה להסיר את החוק מסדר היום שכן אין בו כל צורך מעשי. חוקרים במכון מעלים את השאלה, מדוע בכלל סבורים מגישי הצעות החוק שהחוק החדש יאכף, אם לכאורה לא נאכף חוק הרעש עד כה ממילא?

 אם מתבוננים קצת יותר לעומק אפשר לשאול מה יהיה עומק ורוחב המידע שהחברה המאוחדת הזאת תוכל לצבור בידיה? עם מי דיברתי בטלפון? מהיכן ומתי? מהי היסטוריית הגלישה שלי באינטרנט? לאן בדיוק נכנסתי ולכמה זמן?  מה קניתי באמצעות הארנק החכם? 

האם מי שכה התגאה במהלך פיצול ערוץ 2 אך לפני כמה חודשים, ייקח עכשיו אחריות על הכישלון שתוצאתו היא שפלורליזם בשוק החדשות – אין, שחקנים עם מודל עסקי יציב – גם אין, ונשארנו רק עם מעורבות פוליטית בלתי נגמרת באסדרת השוק. וזו כנראה רק ההתחלה

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל: "עשוי להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, ולפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים"

חוק ההדחה, המתיר לחברי הכנסת להדיח את עמיתיהם, הינו ביטוי חמור נוסף להיחלשותה של הדמוקרטיה הישראלית. החוק, אשר כונה בגלגוליו הקודמים "חוק חנין זועבי", קובע כי 90 מחברי הכנסת, על בסיס בקשתם של 70 חברי כנסת מכהנים, מתוכם 10 מהאופוזיציה, יוכלו להדיח חבר כנסת אחר, אם מצאו כי הסית לגזענות או הביע תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בתוספת לחוק מימון מפלגות שיפגע במימון רשימות המורכבות מיותר משתי מפלגות: "חקיקה פרסונלית שנעשית במחטף ומנוגדת לצורך להקטין את הפיצול במערכת הפוליטית"

לפי החקיקה הנוהגת באיחוד האירופי על מדינות חברות להסגיר זו לזו חשודים בפלילים כעניין כבשגרה, וזאת על בסיס עקרון "האמון ההדדי" בין המדינות. ובחזרה אלינו, בכנסת ה-20 הוגשו עד כה 12 הצעות חוק פרטיות המכוונות בבירור או יובילו בהכרח להחלשת בית המשפט העליון

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החוק שיאפשר להפחית בשכר השופטים: "פגיעה בעצמאות מערכת המשפט שתאפשר הורדה ספציפית רק של שכר השופטים"

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק החרם: "ההצעה פוגעת בחופש הביטוי הפוליטי שהוא ערך דמוקרטי עליון - תחת הגדרה עמומה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהכפפת תקציב השידור הציבורי לדרג הפוליטי: "ניסיון ליצור מנגנון של שליטה פוליטית בניגוד לרפורמה שנערכה- כך שבעל המאה הוא בעל הדעה"

 

ככל שנציבות שירות המדינה מבקשת לקדם מהלך רציני לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוקדי קבלת החלטות בשירות המדינה, מהלך זה חייב להיות מלווה בשילוב אפקטיבי של ציבור זה באותם מוקדים בהם מעוצבת דמותה של הפקידות הבכירה. אשר על כן, על הנציבות לקבוע כלל, המחייב מינוי חבר או חברה ערביה בכל ועדת איתור

מה הכוונה בהחרגת "פעילותו של המשרד", כפי שמצוין בהצעה לתיקון? יחסי עבודה זה גם "פעילותו"? על הטרדות מיניות נוכל לקבל מידע? על שימוש לא תקין בסמכות נוכל לקבל מידע? על ניצול לרעה של תקציבים? זכות הציבור למידע, חופש המידע הם הבסיס למנהל תקין, שאינם קשורים להשקפה פוליטית  כל עוד משלמי המיסים מגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית, לכולם ולכולן זכות לדעת מה עושים עם כספם

ללא פעילותם של ארגונים חברתיים, היה חוק חופש המידע נשאר בגדר אות מתה בספר החוקים

האם נושאת ממשלת ישראל באחריות מוסרית להרג המתרחש כבר מזה חודש בגבול ברצועה? האם מבחינת האחריות המוסרית הכתובת הייתה כתובה מראש על הקיר?

כדי לאפשר לעצמה להעביר כל חוק שבא לה, הקואליציה המציאה אגדה שהעליון לקח לעצמו בגניבה את הסמכות לבטל חוקים. רק שהמציאות אחרת

לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת בן גוריון אחרי מבצע "שובו אחים" וחטיפת הנערים בקיץ 2014 הראה שיותר מארבעים אחוז ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה לא נכונה אחת במהלך ימי המבצע.  בתקופה האחרונה הולך ומתברר שחלקן של הרשתות החברתיות בהפצת דיס-אינפורמציה, עשוי להוות איום של ממש על יכולתנו לתפקד כחברה ועל מימושו של הליך דמוקרטי תקין, במיוחד בתקופות של בחירות

גזרי דין שניתנו בשנים האחרונות מגלים כי ישנו פער בין הטרמינולוגיה של בית המשפט בנוגע לחומרת עבירות ממניע גזעני לבין העונש אותו הם משיתים – פעמים רבות ללא מאסר בפועל. על הפרקליטות ובתי המשפט לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע להעמדה לדין והענישה בגין עבירות שנאה

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הפייסבוק: "טוב שהועברה הסמכות להסרת תכנים לבית המשפט המחוזי אך ההחלטות עדיין יתקבלו במעמד צד אחד; ספק רב אם ההצעה יעילה בעולם הדיגיטלי שבו ישנן פלטפורמות אינסופיות"

מערכת הבריאות בישראל השכילה להבין ששילוב המיעוט הערבי בשורותיה הוא רווח לכל הצדדים- למערכת שזקוקה לכוח אדם מיומן, ולאזרחי ישראל הערבים, הזקוקים לעבודות מכניסות שדורשות השכלה אקדמית. את המודל הזה, הגיע הזמן לשכפל

החלטת פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית, בעקבות הבדיקה שערכה מח"ש, באשר לירי השוטרים שהביא למותו של תושב אום אל חיראן, יעקוב אבו אל קיעאן, באירוע בו נגרם מותו של השוטר ארז שאול לוי ונפצע שוטר נוסף - אינה נותנת מנוח. כדי לבחון את יחסנו הראוי להחלטת פרקליט המדינה מתבקש לערוך כאן תרגיל מחשבתי 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על פסקת ההתגברות: "רמיסת עיקרון הפרדת הרשויות ופגיעה פוטנציאלית בכל אחד מהשבטים במדינה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שיאפשר הרחבת המינויים הפוליטיים במשרדי הממשלה: "הכנסת נגד ההמלצות של עצמה: מהלך שנעשה בניגוד להמלצות צוות ממשלתי ובניגוד לדו"ח ועדה מיוחדת שעסקה בשירות המדינה"

ישנן הצעות חוק, שמועלות על ידי חבר או חברת כנסת ונזנחות רק כדי למצוא רגע מתאים יותר להעלותן שוב. אחרות עוברות שינויים והתאמות לאורך הדרך, כך שאין כמעט קשר בין הצעת החוק לבין החוק שעבר בסוף בפועל

עלינו, אזרחי ישראל, לשאול את עצמנו- על מי נשליך יהבנו כשמדובר בזכויותינו הבסיסיות? קשה להאמין שלבו של הציבור הישראלי גס בזכויותיו היסודיות, ושטחו עיניו מלראות את הרעה המתרגשת עלינו

בדיון הציבורי הנערך בישראל בתקופה האחרונה, נשמעת לעתים הטענה שלפיה בית המשפט העליון בישראל הוא חריג יחסית לבתי משפט בעולם בהיקף המופרז של הביקורת השיפוטית שהוא עורך על חקיקה. אין זה פשוט למדוד אקטיביזם שיפוטי, דבר הכרוך בסוגיות מורכבות של הגדרה, ולא כאן המקום לעשות זאת

המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרי הממשלה: "לקיחת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקים- סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית ופגיעה ישירה בחלשים בחברה"; "המודל הבריטי" כולל מערכת איזונים ובלמים שאינה קיימת בישראל"

דב"ש, שהודיעה על פרישה מתפקיד ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הצליחה להוביל שינוי של ממש ביישום חוק חופש המידע על ידי רשויות השלטון  אולם כל עוד ליחידה אין סמכויות אכיפה - לא ניתן להשלים את מהפכת השקיפות שכולנו זכאים לה

זמן קצר לאחר שברכנו את ממשלת ישראל על ההסדר שהגיעה אליו עם נציבות האו"ם לפליטים ועל ההחלטות שקיבלה באשר לטיפול בתושבי דרום תל אביב ובמבקשי המקלט שיישארו בישראל, הודיע אתמול ראש הממשלה נתניהו על הקפאת ההסכם

בעקבות ההתפתחויות בימים האחרונים בסוגיית מבקשי המקלט וקריאתו של ראש הממשלה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פועלה של הקרן החדשה לישראל, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה לחזור בו מהצהרותיו

אילו הוליך אותנו ראש הממשלה נתניהו לבחירות כדי לשמור על "ישראל היום" והסתיר זאת מאיתנו בכחש ואילו השפיע על תוצאות הבחירות על ידי הפצת מידע כוזב והגברת העוינות של הציבור כלפי הערבים וארגוני השמאל - דיינו

המכון הישראלי לדמוקרטיה על מתווה הטיפול במבקשי המקלט: "מבטא את מחויבותה של ישראל לשמירה על זכויות האדם והחוק הבינלאומי"; "יש להנפיק בהקדם אשרות מתאימות למבקשי המקלט שיישארו בישראל ויאפשרו להם לצאת לעבוד ולקבל זכויות רפואיות וסוציאליות"

פרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה מצביעה על סכנה ממשית וברורה וחייבת לשמש כקריאת השכמה לכולנו. לפי החשד, החברה שנשכרה על ידי אנשי הנשיא טראמפ במהלך קמפיין הבחירות, עשתה שימוש במידע אישי של כ-50 מיליון ממשתמשי פייסבוק לניתוח התנהגות הבוחרים האמריקנים בניסיון להבין כיצד ניתן להשפיע על השקפתם הפוליטית

הערכת התפקוד של מערכת המשפט מעורר שאלות לא פשוטות. לדוגמא, האם נכון להתייחס לראשי התביעה, הייעוץ המשפטי ובתי המשפט כמכלול אחד וכראשי "מערכת המשפט"? האם נכון לבחון את תפקוד הרשות השופטת רק באמצעות "מדדי יעילות" תוך התעלמות מהמתח בין יעילותה הכוללת – שאין עוררין על חשיבותה – לבין תכלית קיומה לשם פתרון סכסוכים ועשיית צדק בכל מקרה ומקרה?

play

בשבעים שנותיה ידעה הדמוקרטיה הישראלית אתגרים קשים וכואבים, לצד הישגים מופלאים. האירועים שעיצבו את דמותנו כחברה מלמדים אפוא לא רק על שבריריותה של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על חוסנה. אני מקווה שחוויית שער הדמוקרטיה תעצים את האמון של כולנו בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ובה בעת תחזק בנו את המחויבות העמוקה להמשך קיומה

אפילו אמירה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, נחשבת ליברלית מדי לחלק מהקואליציה

ארבע שנים חלפו מאז נפטר שופט העליון אדמונד לוי, איש תנועת החרות שהשאיר מורשת יהודית ליברלית והומניסטית. כאשר דן בזכויות יסוד של העובדים הזרים, בחירותם ובכבודם, הפנה לתורת ישראל וגזר מהמסורת היהודית וההיסטוריה היהודית מחויבות מיוחדת, מוגברת, לזכויות כל אדם. כאשר קבע כי תוכנית ההתנתקות אינה חוקתית, נימק זאת באופן שבו יש להעריך את האינטרס הביטחוני של המדינה, תוך הסתכלות על ההשפעות ארוכות הטווח

עידן הרשתות החברתיות, ווטסאפ ופייסבוק בראשן, מעמיד למבחן את שיטת צווי איסור הפרסום בה משתמשים בתי המשפט באופן קבוע. כמות הפעמים בהן תוך פחות מיממה ידעה כל המדינה במי מדובר בפרשיה התורנית האחרונה - ספורטאי, ידוען או מנכ"לית - מוכיחה שדרושים לנו שופטים שמבינים במידע. שופט שנותן היום צו איסור פרסום ליותר מאשר 24 שעות הוא שופט בעל הבנה דיגיטלית ברמה נמוכה

גוגל פייסבוק אמזון ואפל, ארבע המעצמות שצברו כוח בלתי מוגבל, יכולות להפוך לגורם מדינתי שיודע עלינו כמעט הכל. ד״ר תהילה שוורץ-אלטשולר על הענקיות החדשות, האם ובאיזה אופן הן בולמות חדשנות וכיצד עלינו להתנהל בעולם שבו הכללים משתנים כל הזמן.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

מושב הכנסת האחרון שהחל בחודש אוקטובר 2017 והסתיים בחודש מרץ 2018, התאפיין בהמשך קידום יוזמות הפוגעות בערכים דמוקרטים. עם זאת, יש לציין, כי רוב היוזמות הללו רוככו בסופו של דבר לפני שהובאו לסיום הליך החקיקה, או נתקעו, לפחות בשלב זה. להלן רשימת הצעות החוק האנטי דמוקרטיות המלאה:

play

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים.

המגמה הרווחת בישראל היא סלידה מ"הלשנות". בין אם מדובר בסנטימנט חברתי-קבוצתי שפיתחנו בתור עם, ובין אם מדובר בסולידריות קבוצתית-יהודית או בעלת מקורות הלכתיים, יש להפסיק זאת ולאמץ מודלים בהם ה"הלשנות" מתועלות למען רווחיות הציבור כולו, ולא מתויקות בתור מעשה שלילי אלא עזרה אנונימית לחברה כולה

שחיתות נעשית במחשכים, אבל את הריח שלה אפשר להריח למרחוק. הנה עשרה סימני זיהוי לפוליטיקאים מועדים

הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

בית המשפט העליון הפך בדור האחרון למוקד עליה לרגל לכל מי שרוצה להטיח בו תלונות והאשמות. התקשורת, הכנסת, הממשלה והאקדמיה. סקטורים שונים בחברה הישראלית רואים בפסיקות הליברליות שלו סכנה לצביון הדתי-לאומי של מדינת ישראל, ומתיחות זו עלולה להתרגם לסכנה לבית המשפט העליון. על רקע זה, מינוייה האחרונים של שקד, שטיין וגרוסקופף, לתפקיד שופטים בבית המפשט העליון - הם בשורה מצוינת 

על רקע חקירת פרשות השחיתות, יוחנן פלסנר, נשיא המכון קורא לראשי סיעות הקואליציה: "אסור למלא את השירות הציבורי בפילברים"

לקראת מינוי שני שופטים לבית המשפט העליון, פגשנו בכנסת את ח"כ ועו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני) וד"ר גיא לוריא לשיחה על השיטה שלנו בישראל לבחירת השופטים, עד כמה התהליך פוליטי, האם כס השפיטה מספיק מגוון מבחינת מגזרים ומגדר ומה קורה בעולם.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק הלאום בוועדת המיוחדת: "הפרת האיזון בין היהדות לדמוקרטיה- הדרת ערך השוויון מהחוק מטרתה להגביר את השסעים ולפגוע בחברה הישראלית כולה"

מבקר המדינה כבר התריע על שורת ליקויים באבטחת המאגר הביומטרי המתעתד להצטרף לחיינו. ספק אם המדינה והאזרחים, התומכים כמו גם המתנגדים, ירדו לחקר הסכנות הטמונות בכל היבטיו של מאגר ביומטרי שיכיל כמות מידע שלא תסולא בפז לאינספור גורמים שונים. צריך לעצור את יזומת המאגר הביומטרי - לפני שיהיה מאוחר מדי 

יש הבדל מהותי בין פרשת מוזס לבין ענייני ערוץ 10 ואפילו חוק ישראל היום - ההבדל בין עניינים הנדונים מתחת לשולחן לבין אלה הנדונים מעליו. שוק העיתונות המודפסת הוא שוק שאין עליו רגולציה. אין צורך ברישיון כדי להקים עיתון. דווקא ללא רגולציה, השוק הופך להיות יותר מושפע מאינטרסים פוליטיים ויותר מושחת

נתניהו צריך ללכת. לאחר פרסום הסיכום של משטרת ישראל, הוא אינו יכול להמשיך בכהונתו כראש ממשלה. עליו לקחת פסק זמן מניהול ענייני המדינה לטובת טיהור שמו ציבורית ופלילית

מיפוי מצלמות במרחב הציבורי, צילומי וידיאו "שתי וערב", שימוש בחיישני קול ומפות חום, כל אלו האמצעיים שהמשטרה משתמשת לצורך מעקב ומלחמה בפשיעה. אך זו רק ההתחלה, שימוש במערכות בינה מלאכותית תהיה לבצע ניתוח רב ממדי של כמויות המידע האדירות שהמשטרה צוברת כל העת באמצעות המצלמות והחיישנים, וליצור מהן תובנות חדשות ובהמשך אפילו לחזות פשעים

יש חשש כי נפלו פגמים משפטיים בולטים בנוהל ההרחקה, ויש סיכוי ממשי כי חלקים שונים שלו יתמוטטו כמגדל קלפים - יפסלו או יוגבלו בערכאות משפטיות, או על-ידי דרגים מקצועיים ופוליטיים. ולכן, יש מקום לחשב מסלול מחדש: להשהות את יישום נוהל ההרחקה, לבדוק בדיקה רצינית וכנה ולקדם בדחיפות מרבית פיתוח ויישום תכנית לשילוב מבקשי המקלט ברחבי ישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בצמצום סמכויות מבקר המדינה: "נסיון נוסף בשורת מהלכים לפגיעה בשומרי הסף ובשלטון החוק"

האופן בו בנויה החברה בישראל כיום מקדם הלכה למעשה את המשך השנאה, הפחד והדעות הקדומות בין יהודים וערבים בישראל. במחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2017, נמצא שרוב מוחץ בקרב היהודים והערבים רוצים שמערכת החינוך תלמד על היסטורית הסכסוך האחד של השני. אמפתיה והכרה בכאב של האחר הן לעתיד משותף טוב יותר 

המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" לקראת הדיון על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "חקיקה המתנהלת בהליך לא תקין וללא עבודה רצינית"

לאחר חשיפתו של המפכ"ל אלשיך בתוכנית "עובדה", לפיה חוקרים פרטיים אספו מידע על חוקרים בכירים העוסקים בחקירות ראש הממשלה, כתב ראש הממשלה כי "הרמיזות של המפכ״ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה". ואכן נדרשת תגובה כזו: יש להעביר את החקירה באופן מידי לטיפול שירות הבטחון הכללי, למען האינטרס הציבורי ושמירה על האינטרסים הלאומיים

בפרשות שחיתות בולטות שהתעוררו בשנים האחרונות בישראל נשמעו תכופות טענות, לפיהן לא היה כלל מקום לפתיחה בחקירה; ומכאן גם, לשיטתם של הטוענים, כי אין דופי בהתנהגות שהיא מושא החקירה. אולם לנו, לאזרחיות ולאזרחים, אין כל סיבה לאמץ את הגישה הצינית והמינימליסטית, הנוחה לפוליטיקאים ולמי שמבקשים לשאת חן בעיניהם, לפיה ניתן לפעול באופן "כשר אבל מסריח"

הסרט "העיתון"יוצא בזמן בו יחסי הממשל-תקשורת במקומות רבים בעולם נמצאים במתח מתמיד ועוסק בשאלה מי מחליט האם לפרסם את סיפור מלחמת ויאטנם ומהם השיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניו. ספילברג נוגע בלב העניין: תפקידה הקריטי של העיתונות החוקרת ושני הכוחות המשמעותיים המאיימים עליה – הפוליטיקה והכסף

הביקורת הציבורית והתקשורתית כלפי היועץ המשפטי לממשלה הולכת ומחריפה, וההפגנות השבועיות מול ביתו רק גדלות. ביקורת כלפי היועץ המשפטי לממשלה לגיטימית ואף עשויה להיות מוצדקת, אולם אי אפשר שלא לתהות אם אין זה ראוי להעניק ליועץ המשפטי לממשלה ולמערכת אכיפת החוק יותר אשראי. הטלת דופי במניעי היועץ המשפטי בשלב הזה אינה מועילה ויש להמתין למסקנותיו 

לפי דברים שהביא לידיעת הציבור עמית סגל, בחדשות 2, זיכוי ראש הממשלה נתניהו יהיה חורבן מערכת החוק בישראל ויהיו מי שקראו למנדלבליט, במקרה כזה, להתאבד. לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה או מי מקורביו או הפועלים על דעתו ישמיע את החזון האפוקליפטי של התמוטטות מערכת המשפט במקרה שנתניהו יואשם ויזוכה

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם 

מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו; מהן ההטיות הקוגניטיביות והמוסדיות העלולות לשבש עצמאות זו; וכיצד באה לידי ביטוי מסורת הרוח העצמאית שהפגינו שופטי בית המשפט העליון מהיווסדו? מתוך "ספר דורית ביניש"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "תהליך חקיקה חפוז שיביא ל"פייק ניוז" ופגיעה בפלורליזם התקשורתי"

הצעת החוק שעלתה אתמול בכנסת, לפיה כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו בהתאם להמלצותיה של ועדת איתור, אשר בראשה יעמוד מנכ"ל משרדו, היא חלק ממגמה כוללת של יוזמות ממשלתיות שמבקשות לכרסם בשלטון החוק. מדובר ב"שינוי טכני קטן", לכאורה, אך למעשה בצעד משמעותי נוסף המצטרף למגמה הכוללת, ובפרט לניסיון המתמשך לפגוע בעצמאות השירות הציבורי

play

כמעט ללא סיקור ותשומת לב ציבורית תיקנה בשבוע שעבר הכנסת את חוק יסוד: הממשלה. נסו לספר לאזרח שגר בדמוקרטיה חוקתית על תיקון חוקתי, שכלל קריאה ראשונה ביום שני בבוקר, דיון זריז ב-8:00 בבוקר בוועדת החוקה חוק ומשפט (שנקבע בבהילות יום קודם לכן), וקריאה שניה ושלישית ביום שלישי אחר הצהריים, ותקבלו הלם ותדהמה

מדינה בת 70 צריכה להחליט מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה, ועליה להבין שהשליטה על גורלה בידיה וכי ההכרעות שיקבלו אזרחי המדינה יקבעו את עתידה הקצר וארוך הטווח. תפקידה של המערכת הדמוקרטית הוא לספק לחברה כלים מתאימים לקבל החלטות כאלה בצורה מושכלת ויעילה, ובאופן אשר יבטיח שמירה על ערכיה של החברה

אנו בתקופה מבלבלת לדמוקרטיה. האם הדמוקרטיה חזקה מתמיד ועומדת מול כל מאתגריה? האם היא במגמת נסיגה? יש שיגידו, שבמדינת ישראל של 2018 שכחנו בכלל מה היא דמוקרטיה. נדמה, שיותר מתמיד השלטון ובעלי הכוח מנכסים לעצמם את הדמוקרטיה ומנסחים את ערכיה מחדש לטובתם ולטובת מקורביהם בלבד

לקראת ההצבעה הצפויה בממשלה על חוק ההסדרים, חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה, קוראת לנתק את הרפורמה בתקשורת מנוסח החוק

 

"מהלך חפוז שלא מבוסס על מודל כלכלי, הנועד לדרוס את הרגולטור; במקום פלורליזם בתקשורת נקבל שוק שבו הרבה שחקנים חלשים שאינם יכולים למלא את תפקידם"

 "מדובר בפגיעה בחופש הביטוי. נכון ונאות שהשידור ציבורי יתבצע לפי כללי חוק ואתיקה, וכי במסגרתם יתקיים שיח הגון ומכבד באופן כללי, ובפרט כלפי נשיא המדינה שהוא סמל לממלכתיות הישראלית"

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ואלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשיחה על שיפור השירות הציבורי, הטמעת יעדים ומדדים למשרדי הממשלה, הפחתת רגולציה ושורת ההצעות שעומדות על הפרק בכל הנוגע למינויים פוליטיים בשירות המדינה.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

לפני כשבועיים הורה שר החינוך לאנשי משרדו שלא להשתתף בכנס שארגנה האגודה לזכויות האזרח, כיוון שהיא "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים". שירתי עשרים וחמש שנים בשירות הביטחון הכללי, בין השאר כיועץ המשפטי של השב"כ. מבין ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בולטת בגישתה העניינית, הרצינית והמנומקת ולכן טיעוניה זכו תמיד לקשב רב בכל מערכות השלטון 

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת לא לאשר את "חוק ההמלצות" המרוכך: "החוק מבדיל בין בכירים לאנשים מן היישוב ומחבל בעבודת המשטרה והפרקליטות"

חרדים וערבים, שתי האוכלוסיות המובדלות ביותר בישראל, ימנו ע"פ התחזיות, בעוד 40 שנה, מחצית מאזרחי ישראל. במהלך המחאה החברתית של קיץ 2011 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי, "בניכוי ערבים וחרדים, מצבנו הכלכלי מצוין". האמנם? ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית חרדים בישראל ונסרין חדאד חאג'-יחיא, ראש התכנית ליחסי יהודים- ערבים- שניהם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מצבם הכלכלי- חברתי של שני המגזרים.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן כלכלי של דה מרקר

לקראת דיון בוועדת השרים לחקיקה על שינוי נוסח הצהרת האמונים של חבר כנסת, כך שתביע מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות מתריעים במכון הישראלי לדמוקרטיה שמדובר בהצעה שתפגע בזכות לבחור ולהיבחר ומיועדת לפגוע בחברי הכנסת הערבים

play

"הרגילו אותנו לחשוב שהתקשורת צריכה להיות אובייקטיבית, אבל האובייקטיביות מתה. ככל שהתקשורת תהיה שקופה יותר, כך נוכל לחזור להאמין בה". ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חושבת שאובדן אמון הציבור בתקשורת הוא לא בהכרח דבר רע

play

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

עם פרסום הצעת "חוק יסוד החקיקה" של השרים בנט ושקד, הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראת לחברי הכנסת ולשרים להסיר מסדר היום אחת ולתמיד את הרעיון של פסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לשוב ולחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון פסל מטעמים של היעדר חוקתיות.

בשנה שעברה הצביע מדד הדמוקרטיה, על שפל של כל הזמנים באמון הציבור בתקשורת. לעומת זאת, בשנת 2017 נראה שהמגמה נבלמה ומתחילה מגמה הפוכה. האמון של הציבור הישראלי במוסד התקשורת עלה ב-4% ועומד השנה על 28% לעומת 24% בשנה החולפת

ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב

החלטתו של שר החינוך לבטל את השתתפות עובדי משרד החינוך בכנס האגודה לזכויות האזרח שהתקיים בשבוע שעבר, ואמירתו כי החלטתו בוצעה עקב המידע כי האגודה "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים", מעלה חשש כי תפיסת השר את זכויות האדם אינה מתיישבת עם אותם הערכים אשר על הנחלתם לתלמידי ישראל הוא מופקד

הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו

היום תדון ועדת החוקה בהצעה לתיקון תקנות העמותות שהניחה שרת המשפטים לאישור הועדה. שכיום החובה לפרסם שמות תורמים לגבי תרומות פרטיות חלה רק על תרומות שעולות על 20 אלף שקלים לשנה מתורם אחד, מוצע לתקן זאת כך שחובת פרסום שמות התורמים תחול רק על תרומות שעולות על 150 אלף שקלים. אנחנו מקווים שהשרה וחברי הכנסת יהיו קשובים לביקורת שעלתה כנגד ההצעה, והעלאת התקרה לפטור משקיפות לא תאושר

ממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד "שוברים שתיקה". במסגרת המלחמה עלתה דרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד דובר "שוברים שתיקה", על דברים שאמר באירוע פומבי. שרת המשפטים פנתה בדרישה דומה ליועץ המשפטי לממשלה - פניה שיש בה פוטנציאל מזהם. לאחרונה הפכה הפרקליטות כלי שרת במערכה הזו.

play

לראשונה מזה שנים רבות אין לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה לבחירת שופטים. ההסדר שלפיו חברי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות נועד למתן את כוחן של הקואליציה והממשלה בוועדה ולמנוע פוליטיזציה בתהליך המינוי. בשנה האחרונה נותרה הוועדה ללא ייצוג אופוזיציוני, ויש לעצור זאת באמצעות עיגון חקיקתי של נציגות אופוזיציונית בוועדה

כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.

play

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

שנת 2017 מסתמנת כשנה לא פשוטה ביחסים שבין הציבור הערבי למדינה. מחקר חדש של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, 43% מהאזרחים הערבים מעידים כי הרגשתם כלפי מדינת ישראל הפכה שלילית יותר בשנים האחרונות

לקראת הדיון המחודש בוועדת שרים לחקיקה על "חוק ההמלצות": "השינויים האחרונים מוכיחים שמדובר בחוק תפור המנצל את כוחם של המחוקקים בכדי להיטיב עם ראש הממשלה"

לקראת הדיון מחר ב"חוק הפייסבוק" המבקש להקנות למדינה סמכויות להסרת תכנים מהרשתות החברתיות, חוות דעת של המכון מסבירה כי מדובר בחוק תקדימי ולא אפקטיבי, הפותח פתח לסכנת צנזורה מטעם המדינה.

הניסיון מלמד שתביעות נגד אפליה הן חשובות. אך המהלך האקטיבי שמקדמים בימים אלו בנציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה, לליווי, ייעוץ ותמרוץ מעסיקים בשירות המדינה להעסיק יותר ערבים, אתיופים, נשים ומבוגרים ישדרג משמעותית את השוויון בשוק העבודה הישראלי.

חוסר האמון בתקשורת נובע גם מידע רחב יותר שצבר הציבור בזכות הרשתות החברתיות וכלי תקשורת שהחלו לבקר אחד את השני. הקהל לא קונה יותר את האוביקטיביות ולכן, אם רוצים לשפר את אמון הציבור בתקשורת, הדרך לפעול היא ליצור שקיפות, אמינות וגיוון כפי שמציע הקוד האתי החדש של תאגיד השידור הציבורי.

במאמר שהתפרסם בעיתון זה הביע ד"ר ראובן פרנקנבורג תמיכה בהקטנת מספר החברים בוועדות לאיתור מועמדים בשירות המדינה. אסור לשכוח שוועדות גדולות מאפשרות לכלול נציגים מקבוצות חברתיות שונות ומתחומים מקצועיים מגוונים. החלטת הממשלה מהחודש שעבר כללה שני שינויים נוספים המלמדים שמטרת התיקון הייתה להגביר את השפעת השרים על המינויים הבכירים בשירות המדינה.

play

יש להעמיד לדין את מי שמוציאים דיבה או מסיתים, אך את עבירת העלבת עובד ציבור הארכאית יש למחוק מספר החוקים.

תאגיד השידור הציבורי "כאן", בתור ערוץ ממלכתי-ציבורי, נדרש לניסוח תקנון אתיקה ופעילות לאור התנאים וההגדרות המיוחדים השזורים בהקמתו. לאחר הקשיים שליוו את התחלת פעילותו וכן לאור ההתנגדות של גורמים שונים לפתיחתו, הוחלט על ניסוח תקנון אתיקה לפיו יפעל הערוץ. "כאן" פנו לחוקרת המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר במטרה לעזור לתאגיד לנסח תקנון זה, אשר יוחל על ענייני התוכן החדשותי כמו גם התוכן הפרסומי והיומיומי שישודר בערוץ.

play

יחסים בין יהודים וערבים- על הפנים? לא מדויק. נסרין חדאד חאג'-יחייא, ראשת התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון על היחסים המורכבים שבין ערבים ויהודים. אם ברמה הלאומית הפערים גדולים, דווקא ברמה האישית- בחיי היומיום, בעבודה ובפייסבוק היחסים ביננו מעולים.

נראה שבכנסת ישראל, ובפרט בכנסת הנוכחית, הפכה האופוזיציה למילת גנאי. אין  להקל ראש בסכנה של אופוזיציה חלשה. מצב זה פוגע בעיקר בציבורים שאינם מיוצגים בממשלה, ואף בתפקוד הממשלה, שאינה נתונה לביקורת אמתית. 

מדובר בהצעה תמוהה, שכן לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, כבר היום לא מועברת המלצה לפרקליטות אלא אך ורק סיכום תיק. שינוי המצב הנוכחי בהתאם לחוק המוצע, ימנע מהגוף שעסק זמן רב בחקירה מ"לחבר את הנקודות" ולסייע בידי הפרקליטות למלא את תפקידה

פסק הדין באשר לשבת התל-אביבית הדגים את הקשר שבין זהות השופט לבין הכרעתו: שני השופטים הדתיים פסקו בדרך המתאימה להעדפות אופייניות לציבור הדתי, ואילו חמשת חבריהם הכריעו בכיוון ההפוך. למערכת המשפט דרושים שופטים שלבם מכוון אל המכנה המשותף של חלקיו המרכזיים של הקולאז' הישראלי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בשלילת זכות הערעור על החלטות ועדת הבחירות המרכזית: "כל רוב קואליציוני יוכל לפגוע בזכות לבחור ולהיבחר- החתול שומר על השמנת"