פרופ' ארנון בנטור: "המערך של התעשיות עתירות הידע והחדשנות הוא המנוע שצריך להוביל את הצמיחה של מדינת ישראל, אבל לא מובן מאליו שזה יהיה כך. החל תהליך של שחיקה, ונוסף על המשבר הפיננסי שאנו חווים היום, למן שנת 2000 אנו חווים משבר מתמשך בתעשיות אלה. תעשיות מסוג זה נסמכות על תשתיות, וגם בתשתיות אלה – למשל מערכת ההשכלה הגבוהה – אנחנו רואים שחיקה.
שיעור המימון הממשלתי שניתן כסיוע, כעידוד לתעשייה, מאמצע שנות התשעים ועד אמצע שנות האלפיים נמצא בירידה, כאשר במדינות אחרות, מתחרות, אנחנו רואים עלייה, אם כי מתונה.
המשבר הוא תוצאה של כמה תהליכים:
- ירידה בכושר התחרות של מערך התעשיות עתירות הידע והחדשנות – שחיקה שמקורה בתחרות הולכת וגדלה בעולם הגלובלי, לצד שחיקה פנימית בתשתיות.
- כלכלה דואלית, כאשר מעגל הנהנים ממעגל זה מצומצם יחסית.
- משבר כלכלי פיננסי.
התוצאה היא איום גדול על הצמיחה והעצמה של תהליכי השחיקה. מדובר בנושא קיומי שחיוני לעתידה של ישראל, ובסדר היום הלאומי יש לתת לו עדיפות עליונה, נוסף על הצעדים שיש לנקוט בנוגע למשברים. כדי לטפל במשבר דו"ח הצוות ממליץ אפוא: "הרחבה מסיבית ועדכון כלי סיוע קיימים, יצירת תנאים לשילוב משקיעים מוסדיים, החזרת הון אנושי, קידום שטחי פעולה חדשים מתוך האקדמיה, פיתוח מערכת לאומית מערכתית חדשה, יצירת מסה קריטית בתחומי פעילות נוספים, איזון בין הון מקומי וזר, להחזיר את כושר התחרותיות שאבד".
אלי הורביץ, יושב ראש "טבע תעשיות פרמצבטיות": הסגנון הישראלי הלא-נכון הוא "להרביץ מכה", לעשות "אקזיט". אני יודע להעריך את התרומה של הענף למשק בעבר והיום. אחד המאפיינים של ענפי הידע הוא המהירות שבה מתחלפים המוצרים, ומחירים ישתנו ועמדות תשתנה והרבה דברים ישתנו. הנושא שהכי מקומם אותי זו לא גישה ארוכת טווח. אי-אפשר להרביץ ולהרביץ ולהרביץ: היום צריך לתקן את זה. צריך להתמזג עם חברות ולשתף פעולה".
סאמי פרידריך, יושב ראש חברת שלדור: "בישראל היכולת של עשייה ממשלית שמאפשרת להפיק הצלחה בעצם לא קיימת. כל מקום שמתנדבים סביבתיים מגיעים אליו – אנחנו נתקלים בחלל. זה כשל לאומי רחב מאוד, שבא לידי ביטוי בכל מערכות חיינו. במערכה הזאת, על תעשיות הידע והחדשנות, ישראל אינה מנהלת את המערכה. התפיסה אומרת שהיד הנעלמה תנהל את המערכה, אולם זו אי-הבנה של מהות הקפיטלזם. קפיטליזם זה שיטת ממשל, ולממשלה יש בו תפקיד עצום. אנו זקוקים למוקד, שאני מציע לקרוא לו 'המועצה הלאומית לחדשנות וידע'. תפקידה יהיה להעמיד פלטפורמות מיטביות שיאפשרו לחברות במגזר העסקי בתעשיות הידע והחדשנות לא רק לקום, אלא גם לצמוח".
פרופ' שלמה גרוסמן: "המשבר שחל בהשכלה הגבוהה בשנים האחרונות הוא פועל יוצא של הקיצוצים. כתוצאה מכך גם הדירוג [בעולם} של מוסדות ההשכלה הישראליים יורד. כיום יש ירידה בפרסום מאמרים ישראליים, ואפשר לראות שבשנים האחרונות הפרסומים של מדינות ערב עברו במספרם את אלה של ישראל. זה לא עניין של המשכורות, זה עניין של האטמוספרה האקדמית סביב המעבדה היוצרת. אם נצליח ליצור סביבה אקדמית נאותה, החוקרים יבואו אלינו. הפתרונות ההכרחיים: תשתיות נאותות, מדע בסיסי מעולה וכוח אדם – סגל מצטיין, צעיר ובעל פוטנציאל ל'כוכבים' ומשאבים".