דף הבית
על המכון
התכנית החינוכית
מרכז גוטמן לסקרים
כינוסים ואירועים
הוצאה לאור
מחקרים ותכניות

סיקור המושב בנושא: עתידו של מנוע הצמיחה הישראלי

פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית
סיקור המושב השני של פורום קיסריה ה-17 בנושא עתידו של מנוע הצמיחה הישראלי.
הורידו קטע וידאו מן המושב

חלק א'

פרופ' ארנון בנטור: "המערך של התעשיות עתירות הידע והחדשנות הוא המנוע שצריך להוביל את הצמיחה של מדינת ישראל, אבל לא מובן מאליו שזה יהיה כך. החל תהליך של שחיקה, ונוסף על המשבר הפיננסי שאנו חווים היום, למן שנת 2000 אנו חווים משבר מתמשך בתעשיות אלה. תעשיות מסוג זה נסמכות על תשתיות, וגם בתשתיות אלה – למשל מערכת ההשכלה הגבוהה – אנחנו רואים שחיקה.
שיעור המימון הממשלתי שניתן כסיוע, כעידוד לתעשייה, מאמצע שנות התשעים ועד אמצע שנות האלפיים נמצא בירידה, כאשר במדינות אחרות, מתחרות, אנחנו רואים עלייה, אם כי מתונה.
המשבר הוא תוצאה של כמה תהליכים:

  1. ירידה בכושר התחרות של מערך התעשיות עתירות הידע והחדשנות  – שחיקה שמקורה בתחרות הולכת וגדלה בעולם הגלובלי, לצד שחיקה פנימית בתשתיות.
  2. כלכלה דואלית, כאשר מעגל הנהנים ממעגל זה מצומצם יחסית.
  3. משבר כלכלי פיננסי.

התוצאה היא איום גדול על הצמיחה והעצמה של תהליכי השחיקה. מדובר בנושא קיומי שחיוני לעתידה של ישראל, ובסדר היום הלאומי יש לתת לו עדיפות עליונה, נוסף על הצעדים שיש לנקוט בנוגע למשברים. כדי לטפל במשבר דו"ח הצוות ממליץ אפוא: "הרחבה מסיבית ועדכון כלי סיוע קיימים, יצירת תנאים לשילוב משקיעים מוסדיים, החזרת הון אנושי, קידום שטחי פעולה חדשים מתוך האקדמיה, פיתוח מערכת לאומית מערכתית חדשה, יצירת מסה קריטית בתחומי פעילות נוספים, איזון בין הון מקומי וזר, להחזיר את כושר התחרותיות שאבד".

אלי הורביץ, יושב ראש "טבע תעשיות פרמצבטיות": הסגנון הישראלי הלא-נכון הוא "להרביץ מכה", לעשות "אקזיט". אני יודע להעריך את התרומה של הענף למשק בעבר והיום. אחד המאפיינים של ענפי הידע הוא המהירות שבה מתחלפים המוצרים, ומחירים ישתנו ועמדות תשתנה והרבה דברים ישתנו. הנושא שהכי מקומם אותי זו לא גישה ארוכת טווח. אי-אפשר להרביץ ולהרביץ ולהרביץ: היום צריך לתקן את זה. צריך להתמזג עם חברות ולשתף פעולה".

סאמי פרידריך, יושב ראש חברת שלדור: "בישראל היכולת של עשייה ממשלית שמאפשרת להפיק הצלחה בעצם לא קיימת. כל מקום שמתנדבים סביבתיים מגיעים אליו – אנחנו נתקלים בחלל. זה כשל לאומי רחב מאוד, שבא לידי ביטוי בכל מערכות חיינו. במערכה הזאת, על תעשיות הידע והחדשנות, ישראל אינה מנהלת את המערכה. התפיסה אומרת שהיד הנעלמה תנהל את המערכה, אולם זו אי-הבנה של מהות הקפיטלזם. קפיטליזם זה שיטת ממשל, ולממשלה יש בו תפקיד עצום. אנו זקוקים למוקד, שאני מציע לקרוא לו 'המועצה הלאומית לחדשנות וידע'. תפקידה יהיה להעמיד פלטפורמות מיטביות שיאפשרו לחברות במגזר העסקי בתעשיות הידע והחדשנות לא רק לקום, אלא גם לצמוח".

פרופ' שלמה גרוסמן: "המשבר שחל בהשכלה הגבוהה בשנים האחרונות הוא פועל יוצא של הקיצוצים. כתוצאה מכך גם הדירוג [בעולם} של מוסדות ההשכלה הישראליים יורד. כיום יש ירידה בפרסום מאמרים ישראליים, ואפשר לראות שבשנים האחרונות הפרסומים של מדינות ערב עברו במספרם את אלה של ישראל. זה לא עניין של המשכורות, זה עניין של האטמוספרה האקדמית סביב המעבדה היוצרת. אם נצליח ליצור סביבה אקדמית נאותה, החוקרים יבואו אלינו. הפתרונות ההכרחיים: תשתיות נאותות, מדע בסיסי מעולה וכוח אדם – סגל מצטיין, צעיר ובעל פוטנציאל ל'כוכבים' ומשאבים".

חלק ב'

פרופ' עומר מואב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ויושב ראש הפורום המייעץ לשר האוצר: "נשאלת השאלה האם מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לשרת את הציבור? בישראל הוכרע הוויכוח בתשובה שהמערכת לא חייבת לציבור כלום, אבל אני סבור שההפך הוא הנכון, משום שהציבור הוא שמממן את מערכת ההשכלה הגבוהה. בישראל אין זכות להשפיע על מערכת ההשכלה הגבוהה, [שכן] גם הגוף הנקרא ות"ת עוסק בתקצוב – אבל לא בתכנון. אין אווירה של מצוינות. מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לוותר על האוטונומיה המוחלטת ולשתף פעולה עם משרד האוצר".

ישראל מקוב, יושב ראש נטפים: "אני רוצה להציע שלוש הצעות עם אפקט מיידי, אבל הן לא מושלמות. בנוגע למימון של התעשיות עתירות הידע, הממשלה תקים קרן Private Equity שתעזור לחברות שהגיעו לשלב מתקדם, לפעול בלי לחתור לאקזיט. תעשיות עתירות הידע בישראל משתמשות בהרבה קבלני משנה, ואלה דווקא מגיעים מהתעשייה המסורתית. את כוח העבודה הזה אפשר להעביר לקבלני משנה ישראלים. ההצעה השלישית, שאפשר להשיקה מיד, היא לשלוח את מובטלי ההיי טק לעשות שנת שירות בתעשייה המסורתית ולקבל דמי אבטלה. כך הם יוכלו ללמד את התעשייה המסורתית שיעור בחדשנות.

שלמה דברת, מנכ"ל כרמל ונצורס: "אם לא היו אקזיטים, לא היו קרנות הון סיכון, לא היה מגיע 1.5 מיליארד דולר בשנה להשקעות. לא כל רכישה על ידי חברה בין-לאומית היא אסון שהורס את התעשייה, וצריך לשקול מחדש את נושא המימון הממשלתי למחקר ופיתוח. אנחנו מנסים לבדוק כמה זמן הסוס יכול לשרוד בלי מים, והתוצאה תהיה בהתאם. צריך להרחיב את תחומי העיסוק מעבר ל-ICT".

המושב הסתיים בדבריו של פרופ' ארנון בנטור: "אין לנו עתיד אחר פרט לנושאים של חדשנות וידע, ואם לא נשקיע בהם אנו עלולים לאבד את העתיד שלנו".  

 מר אלי הורביץ והשר פרופ' אבישי ברוורמן
מר אלי הורביץ והשר פרופ' אבישי ברוורמן
 
 מר עמוס ירון ומר שלמה דברת
מר עמוס ירון ומר שלמה דברת