"אני מתכוון לדבר על שלושה נושאים, אחד – מצב המאקרו של המשק, השני הצעדים שנקטנו בהם כדי להתחיל לטפל בבעיית מחירי הדיור והשלישי –קליטת הערבים והחרדים בכוח העבודה של המשק".
"אבל לפני כן אני רוצה לטפל במשפט אחד או שניים במספר נושאים שגם נמצאים על סדר היום:
לגבי שכר הבכירים – ברור לכולם שיש אנשים שמקבלים שכר במשק שזה לא סביר באף רמה. אז צריכים למצוא דרך לטפל בזה – ההמלצה שלנו, של בנק ישראל והמפקח על הבנקים – היא לשים את האחריות על הדירקטוריונים ועל האסיפה הכללית לקבל את ההחלטות ולנמק אותן". "אפשר לקבוע אינדיקטורים, אבל נדמה לי שאנחנו נצטרך להמשיך לנקוט בצעדים שהמפקח ביקש, דרש, מהמערכת הבנקאית לאחרונה".
שנית, מידת הריכוזיות במשק הישראלי היא גבוהה בהשוואה בינלאומית. ישנן כ-20 קבוצות עסקיות שמחזיקות כמחצית מנפח השוק של החברות הציבוריות, ולמצב זה יש השלכות שליליות על רמת התחרות במשק. בפיקוח על הבנקים ערים לכך שהדבר יכול לדרום לנזק למערכת הפיננסית, ויש מגבלות על אחוז הון שבנק יכול ללוות לקבוצה אחת. עלינו לבחון פתרונות אפשריים שיהיו מבוססים על נתונים ולא צעקות, ועל בסיס מחקר מעמיק. "קל מאוד להיכנס לפופוליזם בתחום הזה, לא קל לטפל בזה, אבל עלינו לטפל בזה על בסיס בדיקה מאוד מעמיקה של המצב ושל ההשלכות של כל פתרון שנציע".
גז טבעי - לא הוכח, אך יכול להיות, שהגז שנמצא בשדות של תמר ולווייתן יחסית גדול ביחס לגודל המשק. באם הדבר יתגלה כנכון, עולות השאלות בעניין התמלוגים. "לגבי התמלוגים – חשוב לא להפר חוזים, אבל חשוב גם לבדוק מה הם בדיוק החוזים, ומה כתוב בהם, ולא לקחת כל הכרזה של מי שנמצא בשטח כעובדה".
אירופה והיורו – יש אנשים שכבר שוכחים מה שהיה באירופה לפני שעשו את היורו. נכון, זו המצאה פוליטית, אבל יש לה השלכות חיוביות על אירופה. "גוש היורו ישרוד, לא ברור שכל מדינה שנמצאת בגוש היורו תמשיך להיות בגוש, אבל כן ברור שיהיו לא מעט מדינות נוספות שירצו להצטרף לגוש היורו- כבר לפני שבועיים אסטוניה הפכה למדינה ה-17 ויש הרבה אחרים במזרח אירופה שרוצים להצטרף".
סטנלי פישר, פורום קיסריה 2010 |
חוק בנק ישראל – "ייקח עוד קצת זמן עד שוועדת האיתור תבחר ותציע לממשלה מועמדים למועצה המינהלית ולוועדה המוניטרית. השופט וינוגרד יהיה היו"ר של ועדת האיתור, ויש עוד שני חברים שהאוצר יבחון בהם. מה שברור זה שיישום החוק יהיה מסובך בהתחלה, אבל לדעתי יהיה חשוב למדינה שנעבור למערכת החדשה".
לקחים מהמשבר הכלכלי העולמי – "אנחנו במערכת הפיקוח על הבנקים כבר התחיל לשנות את התקנות והכללים לניהול המערכת הבנקאית עם דגש לעלייה בהלימות ההון ועוד כל מיני שינויים שממליצה עליהם ועדת ואזל. המשק העולמי צפוי לצמוח השנה ביותר מ-4 אחוז וגם בשנה הבאה – קרוב לממוצע של השנים שלפני המשבר, אבל החלוקה בין המדינות היא מאוד שונה. הבעיה היא באירופה... אירופה הופכת להיות האיש החולה במשק העולמי. האירופי לא ישפיע בגדול על הצמיחה באירופה, כך מאמינים, והסיבה הזאת היא שיש ריסון פיסקלי גדול באירופה ויש פיחות גדול באירופה.
לגבי המשק הישראלי, ההשפעה של המשבר באירופה תהיה שלילית. אפילו אם שיעור הצמיחה באירופה לא ישתנה, הפיחות באירופה יוריד את רמת הייצוא שלנו לאירופה – וזה בערך 30% מהייצוא שלנו, בערך בין 12 ל-15 אחוז של התמ"ג. אנחנו בין המדינות שהצליחו הכי טוב בלחימה נגד המשבר הגלובלי, אבל עכשיו יותר מדינות נראות דומות לנו ממה שהן היו בשיא השפל.
בהתייחס לבעיית הדיור: "הורדנו את הריבית באופן מאוד חד. זה מעורר ביקוש לדברים שאתה צריך לממן אותם, כולל דירות. בכל העולם סחורות בני קיימא, אבל אצלנו יש יחס מיוחד ביחס לנכסים בני קיימא, אז זה לא משפיע על הביקוש המקומי בתחום הזה". "עד שנראה את השפעת ההיצע, המחירים ימשיכו לעלות, ואת זה נצטרך למנוע. לכן נקטנו בצעדים שמשפיעים על ביקוש לדירות". "היינו מעדיפים שההיצע היה עולה מזמן, אבל בכל מקרה נמשיך לעשות מה שביכולתנו כדי למנוע את המשך העלייה המהירה במחירי הדיור".
בהתייחס לנושאי הפורום – "המשק שלנו הוא לגמרי נס; אנחנו צמחנו כמעט כל ההיסטוריה שלנו פחות או יותר בקצב של ארה"ב בקצב של צמיחה לנפש, למרות הנטל הביטחוני והמצב הגיאו פוליטי והבעיות שבהן אנחנו מטפלים היום, שהולכות ומתגברות משום שאחוז באוכלוסייה שלפחות בסקטור החרדי הולך ועולה". "במצב נורמלי, אם נגיע לשלום, ואם נוכל להגדיל את אחוז החרדים והערבים שעובדים נוכל לצמוח בקצב הרבה יותר מהיר, ואי אפשר לפסול את האפשרות שנוכל לצמוח בקצב של 7 אחוז בתוך עשור ויותר".
המצב ישתנה, השאלה היא האם נוכל לשנות את זה למצב של מחשבה ושיתוף פעולה, או שזה יתחיל להשתנות למצב של משבר. זה קשור ליכולות הפוליטיות שלנו וליוזמות של אנשים במשק הזה, ואני שמתי לב הבוקר שיש המון אנשים במשק הזה שיש להם רעיונות מאוד טובים שלדעתי יוכלו לתרום לשתי הבעיות.