דף הבית
על המכון
התכנית החינוכית
מרכז גוטמן לסקרים
כינוסים ואירועים
הוצאה לאור
מחקרים ותכניות

מושב החורף של פורום קיסריה 2008: היחסים בין המגזר הציבורי למגזר העסקי - עיקרי המלצות צוות ההכנה

פורום קיסריה

לקראת מושב החורף של פורום קיסריה 2008, בחן צוות בראשות עו"ד טלי ירון-אלדר, ישראל מקוב, פרופ' צבי אקשטיין ומשתתפים נוספים, את היחסים בין המגזר הציבורי למגזר העסקי. בפתח הדוח, מציינים מחבריו כי חיוני לפתח תרבות עסקית ראויה, לשם המשך שגשוגו של המשק הישראלי, וקוראים לדרגים הניהוליים בחברות המובילות במשק וברשויות הממשלתיות לפעול לקידומן של פתיחות, כנות והוגנות ביחסים וכן לעמידה בהתחייבויות וכיבוד הסכמים. שני המגזרים נקראים לאמץ קוד אתי מחייב אשר ינחה אותם בהתנהלותם השוטפת. "יש לפעול באופן מעשי בחברות וברשויות לקידום שיתוף הפעולה ולוודא את הטמעתם הממוסדת של ערכי הפעילות המשותפת".

תקציר

בשנים האחרונות עולה חלקו של המגזר העסקי בפעילות הכלכלית, תוך צמצום השתתפותה של המדינה במשק כגורם מייצר. בד בבד, עולה חשיבותה של הממשלה כגורם המפקח על המשק ומסדיר את פעילותו. שינויים אלו מחייבים בחינה מחודשת של יחסי המגזר הציבורי והמגזר העסקי. חלקו הראשון של הדוח עוסק בשינויים נדרשים במערך הפיקוח הממשלתי, המהווה ממשק מרכזי בין שני המגזרים וחלקו השני דן במערך הבירוקרטי הבעייתי בישראל. בשני תחומים אלו ביצעו מדינות המערב רפורמות רחבות בעשור האחרון, ועל ישראל לערוך את השינויים המתאימים בכדי  לעמוד בשורה אחת עם מדינות אלו.

א. המלצות עיקריות לשינויים נדרשים במערך הפיקוח הממשלתי

הפעלת מדיניות פיקוח מתואמת ומוסכמת. לאור ריבוי רשויות הפיקוח ותפקודן השונה, מוצגים עקרונות פעולה מחייבים אשר ינחו את עבודתם של כלל המפקחים, ויגבירו את האמון והיציבות במערכת. בראשם של עקרונות אלו ניצבות השקיפות והאחריותיות. כמו כן יש להגביר את התיאום בין הרגולטורים השונים, למסד את התייעצות הרגולטורים עם כל בעלי העניין ולוודא כי התקנות מוצגות באופן ברור שיסייע להטמעתן המלאה.

התנהלות מקצועית ושקופה יותר של גופי הפיקוח. יש למנות ועד מנהל (Board) לכל גוף מפקח שאינו משרד ממשלתי, אשר יעסוק בהתוויית המדיניות הכוללת של הרשות ויפקח על ביצועה. כמו כן על כל רשויות הפיקוח לפרסם באופן קבוע ומלא את מדיניות הפיקוח השנתית, את החלטותיהן השוטפות ואת ביצועיהן בהתאם למדיניות.

אימוץ תהליך לבחינת השפעתה הכוללת של הרגולציה (RIA). במדינות מערביות רבות נהוגה כיום שיטת הRIA Regulatory Impact Analysis הבוחנת את הרגולציה הממשלתית מבחינת העלות והתועלת המשקיות. בישראל לעומת זאת, לא קיימת חובה כזו, והמבחן העיקרי בה הוא עלות תקציבית. אולם לעתים, החלטה רגולטורית אשר עלותה התקציבית מזערית הינה בעלת עלות (או תועלת) משקית ניכרת, הנחלקת כך או אחרת בין היצרנים לצרכנים ובחינה שכזו לא נעשית.

הקמת צוות רגולציה במשרד ראש הממשלה. הצוות יורכב מאנשי ציבור ומקצוע, וישמש לפחות כגורם מייעץ במשרד ראש הממשלה. על הצוות לבחון נושאי רוחב ונושאים מהותיים, הנמצאים בפיקוח ממשלתי, ולהציע לממונים עליו דרכים לטיוב הרגולציה ולרפורמות נדרשות לאור עקרונות הפיקוח. את פעילות הצוות והשימוש בתהליך RIA חייבת ללוות מחויבות מלאה של הדרג הפוליטי לרפורמה מקיפה בתחום.

מומלץ להקים גופים נוספים הפועלים במתכונת של רגולציה עצמית.

ב. המלצות ביחס למערך הבירוקרטי, המהווה נקודת השקה חשובה נוספת בין שני המגזרים

הגברת השימוש במערכות אלקטרוניות והקמת ממשקים מאוחדים לרשויות השלטון השונות. על הממשלה להרחיב את השימוש בממשקים אלקטרונים ואינטרנטיים בינה לבין מגזר העסקי והאזרחים, ולקדם את מחשוב השירותים כיעד ממשלתי מרכזי. יש לקדם את השימוש בשירותים האלקטרוניים תוך שמירה מירבית על פלטפורמה אחידה לכלל רשויות הממשלה, והבנת צרכי הקהילה העסקית. כן יש לפעול ליצירתן של נקודות ממשק מאוחדות (One Stop Shop) פיסיות או ממוחשבות, שירכזו את כל הדרוש להשלמתו המהירה של תהליך הכרוך בעבודה מול רשויות ממשלה ונות, כגון הקמת עסק חדש או יוזמות בתחום הבנייה. נכון להיום, כמות ההליכים הנדרשים בישראל להקמת עסק דומה לממוצע במדינות ה-OECD, אך פרק הזמן הנדרש גבוה ביותר: 34 ימים לעומת 15 במדינות המפותחות ביותר.

קביעת מגבלות זמן ברורות של פעולות המערך הבירוקרטי. לצורך תפקוד יעיל יותר של המערך הבירוקרטי יש לקבוע מגבלות זמן ברורות לפעילותו ולהפעיל מדיניות של 'שתיקה כמוה כהסכמה' היכן שניתן. בד בבד, יש לפעול למתן תמריצים ליחידות הממשלתיות ולמגזר הפרטי לפשט את הפעילות הבירוקרטית ולייעלה.

הגברת השימוש בבוררות ובגישור: יש להגביר את השימוש בהליכי בוררות וגישור בין חברות לבין חברות או פרטים אחרים ולהשתמש ככל הניתן בהליכים אלו גם בין חברות לבין המדינה. על המדינה לתמרץ שימוש במגשרים, ולשקול העסקת שופטים בלתי מקצועיים במערכת המשפט.

על החברות והפרטים המרכיבים את המגזר העסקי לפעול ביתר שאת להגברת האמון ושיתוף הפעולה במערכת. יש להגביר את הגילוי והשקיפות הנהוגים בקשר עם המגזר הציבורי ולאמץ תכניות אכיפה עצמית מקיפות בתיאום עם המפקחים.

בנספח לדוח מוצגים נתונים עיקריים מתוך דוח הבנק העולמי בנושא המערך הבירוקרטי במדינות העולם (Doing Business 2008). בהשוואה בין-לאומית, ממוקמת ישראל במקום ה-29, לאחר ירידה מהמקום ה-26 בשנה שעברה (מתוך 178 מדינות). הדוח מציג תמונה מגוונת: בשלוש קטגוריות מתוך עשר מדורגת ישראל בעשירייה הראשונה (לחיוב) בעולם: השגת אשראי, הגנה על משקיעים וסחר בין-לאומי. ואילו בשלוש קטגוריות ממוקמת ישראל במקום נמוך ביותר: רישום נכס: מקום 152 בעולם; עיסוק ברישיונות, מקום 109 בעולם; ואכיפת חוזים, מקום 102 בעולם.

רישום נכסים: בחלק זה נמדדת העברתם של קרקע ובניין מהמוכר לקונה. בישראל נדרשים 7 הליכים לצורך רישום נכס, לעומת כ-5 במדינותOECD , אולם משך הזמן הממוצע בישראל להליך הוא 144 ימים לעומת 28 ימים ב-OECD. ההליך החריג באורכו הוא השגת אישורי תשלום בתחום מסי המקרקעין. על פי הדוח הליך זה נמשך 130 ימים.

עיסוק ברישיונות: במדד זה נמדדים כל הרישיונות והאישורים הנדרשים ליזם לבנות מחסן ולחברו לתשתית. בישראל נדרשים 20 הליכים ו-235 ימים לצורך הקמת מחסן. זאת, לעומת כ-14 הליכים ו-153 ימים הדרושים במדינותOECD . עלות הרישום בישראל מהווה 115% מתוך ההכנסה לנפש לעומת 62.18% במדינות ה-OECD.

אכיפת חוזים: בישראל נדרש פרק זמן כפול ליישוב תביעה מסחרית סטנדרטית לעומת מדינות ה-OECD. כמות ההליכים המשפטיים הנדרשים אמנם דומה- 35 בישראל לעומת כ-31 ב-OECD, אך משך הזמן הממוצע מרגע הגשת התביעה ועד קבלת התשלום הוא 890 יום בישראל לעומת 443.29 במדינות OECD.