כנס קיסריה נולד דווקא בערד, אך מקור ההשראה שלו הוא העיר הופ בארקנסו שבארצות הברית. בשנת 1992, לאחר מינויו של אברהם (בייגה) שוחט לשר האוצר, הועלה בפגישה בביתו שבערד הרעיון לייסד כנס לאומי-כלכלי, ובעקבות פגישה זו המכון הישראלי לדמוקרטיה לקח על עצמו את ארגון הכנס ותכנונו.
הדגם היה כנס שערך ביל קלינטון באותה שנה במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ארצות הברית. קלינטון זימן לארקנסו כמאתיים כלכלנים כדי שיסייעו לו לגבש תכנית כלכלית שיישומה יחל לאחר היבחרו לנשיא.
חמשת כנסי קיסריה הראשונים (בשנים 1993–1997) נערכו בקיסריה, וכך נקבע בתודעת הציבור השם 'כנס קיסריה'. בשנת 2006 חידשנו את שמו – החלטנו לקרוא לו 'פורום קיסריה', והוספנו לו את כותרת המשנה 'להתוויית מדיניות כלכלית לאומית'. כותרת זו נועדה להגדיר במפורש את מטרתו של הפורום מיום היווסדו – להשפיע על סדר היום הציבורי בישראל על ידי מתן פתרונות מעשיים לבעיות חברתיות-כלכליות והתוויית קווי יסוד למדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל.
בשנות פעולתו הצליח פורום קיסריה 'לסמן' נושאים שהפכו מרכזיים בסדר היום הכלכלי: מס הכנסה שלילי, אי-שוויון בחלוקת ההכנסות, הרפורמה במערכת החינוך, עלות ההינתקות וההשלכות הכלכליות של אי-ביצועה, העסקת עובדים זרים, הצורך ברפורמה בשוק ההון, הדרכים לצמצום העוני ועוד.
הפורום גם סיפק כמה אירועים דרמטיים. הזכורים ביותר הם הודעת התפטרותו של דן מרידור מתפקיד שר האוצר בממשלת בנימין נתניהו בשנת 1997 והגילוי המרעיש של שר האוצר אברהם הירשזון בפורום 2006 בדבר טענותיו על איומים נגדו ונגד משפחתו בניסיון לסכל רפורמות מתוכננות במשק הישראלי.
מ-1998 נדד הפורום ברחבי המדינה – מזיכרון יעקב לאשקלון ולנצרת, שם התמקדו הדיונים בבעיות במגזר הערבי ובאפשרויות לקידומו הכלכלי. בשנת 2001 שב הפורום לקיסריה ו'התיישב' בה לשנתיים, ומשנת 2003 התקבע לכמה שנים בירושלים. בשנת 2007 בעקבות מלחמת לבנון השנייה ולאות הזדהות עם תושבי הצפון לאחר המלחמה נערך הפורום בחיפה. בשנים 2007-2008 נערכו גם מושבי חורף בסמוך לדיונים על תקציב המדינה במטרה להעשיר אותם. בשנת 2009 נערך הפורום באילת, והקדיש את דיוניו להשלכותיו של המשבר הכלכלי העולמי.
בשנת 2010 ייתכנסו חברי הפורום בנצרת לדיון בבעיות המגזר הערבי.
כינוסי פורום קיסריה לפי נושאים
כינוסי פורום קיסריה לפי שנים