מדיניות אנטי–מחזורית מתונה הכרוכה בגידול של 2.7% של הוצאות הממשלה –זו המלצתו של צוות המאקרו כלכלה של פורום קיסריה ה-16 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בראשות פרופ' נתן זוסמן ונציגים מבנק ישראל, משרד האוצר ומהמגזר האקדמי והעסקי. מרבית חברי הצוות, אשר בחן שלושה תרחישים אפשריים, ממליץ על תרחיש, שמצד אחד הוא עקבי עם היעדים המבטיחים יציבות פיסקלית, ומצד שני מספק פתרון סביר להשפעותיה השליליות של ההאטה הכלכלית, ובמיוחד מונע פגיעה קשה יותר בחמישון התחתון. לראשונה מזה ששה-עשר כנסים אין תמימות דעים בין חברי הצוות ונציג האוצר שרון גמבשו סגן הממונה על התקציבים צרף דעת מיעוט לדוח וציין כי: "בניית האמינות הפיסקאלית אינה עניין של מה בכך. שינוי מגבלת ההוצאה לעיתים כה תכופות, תיתפס כפגיעה אקוטית באמינות, הן בקרב הממשל האמריקני הן בקרב חברות דירוג האשראי והן ביחס למשק הישראלי".
התרחישים הנוספים שנבחנו, הם תרחיש מצמצם, ללא פעילות אנטי–מחזורית, שבו קצב הגידול של ההוצאה הציבורית הוא 1.7% בהתאם להחלטת הממשלה מ–2006 ותרחיש מרחיב שבו ההוצאה הציבורית גדלה בקצב של 4.1% בשנה המשקף את ביצוע כל ההתחייבויות התקציביות של הממשלה לשנים הבאות, הגיע למסקנה כי עיקר ההבדלים בין התרחישים הוא בשיעור האבטלה ובהשפעתה הדיפרנציאלית של מדיניות הממשלה בשמירה על הרווחה של העשירונים הנמוכים.
המחיר העיקרי שהמשק יצטרך לשלם בגין יישום מדיניות זו, הוא דחייה של כחמש שנים בהגעה ליעד של יחס חוב-תוצר של 60% המומלץ על ידי קרן המטבע הבין–לאומית: "מכיוון שהמדיניות הפיסקלית בשנים האחרונות צברה אמינות רבה, נראה שניתן לפרוע את מקצת האשראי שקיבלנו בתמורה כדי לפעול באופן אנטי–מחזורי. בהינתן העליות הפוטנציאליות של ההאטה נראה שחלופה זו היא המועדפת". דעת המיעוט של האוצר סברה כי יש לחתור להשגת היעדים הפיסקליים ללא כל פשרות, מפאת החשש לפגיעה באמינותה של המדיניות הפיסקלית של ישראל, שטרם הושגה במלואה.
פורום קיסריה 2008 עומד בסימן תקופת מעבר בין שנות צמיחה מהירה לבין האטה כלכלית שעלולה להתרחש כתוצאה מהמשבר הפיננסי בארצות הברית והשלכותיו הגלובליות. חברי הצוות סבורים, ההישגים המקרו–כלכליים של חמש שנות הצמיחה המהירה רבים: ירידה באבטלה, עלייה בשיעורי השתתפות, ירידה בחוב הציבורי ורמת אינפלציה נמוכה ויציבה. עם זאת, האי–שוויון בחברה גדל, ומעגלי העוני לא הצטמצמו. כמו כן, ישראל לא הצליחה לסגור באופן משמעותי את הפיגור היחסי מול הכלכלות המפותחות שצמחו אף הן בתקופה זו. תחום ההשכלה הגבוהה סובל ממשבר מתמשך שאף מאיים להחריף. "משהושגו מרבית יעדי המדיניות הכרוכים בחבילת המדיניות המכונה 'הקונצנזוס של וושינגטון' (גירעון ממשלה נמוך, יחס חוב-תוצר הולך ופוחת ויציבות מחירים)", נכתב בנייר העמדה, "נראה שעל הממשלה להיענות לאתגרים שפתרונם יביא את המשק הישראלי לרמת חיים ולפריון עבודה גבוהים יותר".
"הולך ומסתמן כי התנאים החיצוניים שבהם יפעל המשק הישראלי בטווח הקצר לא יהיו טובים כמו בחמש השנים שעברו ויכולת התמרון של המדיניות תהיה קטנה יותר מבעבר", נכתב בדוח ולכן "נדרשת מדיניות שתאזן בין צורכי היציבות הפיסקלית, טיפול בנזקים האפשריים של מחזור העסקים, ומתן מענה לאתגרים של הטווח הארוך".
אין לשנות את המדיניות המוניטרית של הבנק; יותר פיקוח על הגופים הפיננסיים
למרות התגברות האינפלציה והייסוף של השקל אין הצוות ממליץ על שינוי במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. על-פי הדו"ח אירועי השנה החולפת מראים שלמרות העלייה בקצב האינפלציה והתנודתיות שלה, הציבור הרחב לא שינה מהותית את הציפיות שלו לאינפלציה. כותביו מפרשים זאת כסימן לאמינות הרבה שיש בציבור כלפי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. "על מדיניות הריבית לדבוק בשמירה על יעד האינפלציה בד בבד עם מתן חשיבות מינורית למדיניות אנטי–מחזורית".
מלבד במקרים של אי–סדרים, רוב חברי הצוות אינם ממליצים על התערבות בשוק המט"ח כדי להחליש את השקל. דעת המיעוט קוראת למעורבות גדולה יותר של בנק ישראל בשוק המט"ח כדי לבלום את הייסוף בשקל.
היות ולמשבר הפיננסי הבינלאומי יכולות להיות השפעות על היציבות הפיננסית בישראל ועל ביצועי המקרו של המשק, חברי הצוות קוראים לרשויות הפיקוח בשוק ההון להיערך מבעוד מועד למתן תגובות הולמות לאפשרות שיתרחשו אירועים חריפים במגזר הפיננסי כדי למזער גלישה של משברים אלה לפעילות הריאלית של המשק. עוד הם מוסיפים, כי נדרש פיקוח הדוק יותר על הפעילות של גופים פיננסיים והמכשירים שהם משתמשים בהם.
הורידו את הדו"ח המלא של הצוות
צפו בדף הראשי של מושב הקיץ של פורום קיסריה 2008