בתקופת כהונתה של הכנסת השש עשרה התקבלו בישראל 416 חוקים, נוסף על מאות התקנות הנקבעות מדי שנה בשנה מטעם הגופים הרגולטוריים, בעיקר משרדי הממשלה. לחוקים ולתקנות אלו יש השפעה רבה על כל תחומי חיינו: הפעילות הכלכלית במשק, איכות הסביבה, ביטחון ועוד. אך כיצד נוכל לדעת שהרגולציה הממשלתית יכולה להשיג את מטרותיה? והאם באמת תועלתה גבוהה מעלותה?
היום, בעת קבלתם של חוקים או תקנות בישראל, אין חובה לבחון בצורה מעמיקה ואחידה את ההשפעה הכוללת שלהם על המשק. ההגבלה היחידה הקיימת בעניין השלכות הרגולציה היא הגבלת התקציב, הבודקת אם לרגולציה החדשה צפויה עלות תקציבית ניכרת. במקרה כזה נדרש הליך אישור מיוחד לתקנה או להצעת חוק פרטית. אולם לעתים להחלטה רגולטורית שעלות התקציב שלה זעירה צפויה עלות משקית ניכרת, הנחלקת כך או אחרת בין היצרנים לצרכנים. לא זו אף זו, אין היום שום חובה לערוך בחינה כמותית כלשהי של התועלת הצפויה מההחלטה.
בניגוד לנעשה במערכת הממשל בישראל, במדינות מערביות רבות נהוגה היום שיטה כלשהי לבחינה מעמיקה יותר של השפעות הרגולציה, RIA (Regulatory Impact Analysis). מנתונים של חברת הייעוץ Jacobs and Associates, המסייעת לממשלות ברפורמות רגולטוריות, עולה כי בשנת 1990 הליך RIA היה נהוג רק בחמש מדינות, ואילו בשנת 2005 זינק מספרן של המדינות המשתמשות בהליך לכשלושים.
סקירה שערך OECD במדינות החברות בו בשנת 2004 מצביעה על השוני בין המודלים של RIA, בצד המאפיינים המשותפים. כך, ישנן מדינות, כגון אוסטרליה, שבהן ניתוח הרגולציה מתמקד בהשפעה על המגזר העסקי (ובעיקר עסקים קטנים), ולעומתן במדינות אחרות, כגון פינלנד, נבחנות גם השפעות חברתיות, סביבתיות ובטיחותיות. הבסיס החוקי לניתוח הרגולציה משתנה אף הוא, ונע על הציר שבין חוק רשמי ומחייב לבין הנחיות ממשלתיות גמישות. בכל מקרה, OECD מצא כי מידת המחויבות לתהליך נובעת מההסדרים המוסדיים ומהנורמות השלטוניות, ולא מהבסיס החוקי.
ברוב המוחלט של המדינות הליך הבחינה נדרש על פי חקיקה ראשית, בין בכולה בין בחוקים מסוימים בלבד (למשל בפורטוגל); בחלק גדול מחברות הארגון מתבצע RIA גם בעבור חקיקה משנית (תקנות). עוד הבדל בין המדינות יש באופן הפרסום: ברוב המדינות (בהן קנדה, בריטניה וארצות הברית) ניתוח ההשפעות גלוי לציבור כבר משלביו הראשונים, והממשלה מתייעצת באופן רשמי עם הגורמים שיושפעו מהרגולציה. במדינות אחרות, בהן הולנד, הניתוח מתפרסם רק כאשר הוא מוצג לפני הפרלמנט, וישנן מדינות (בהן ספרד ואוסטריה) שבהן ההליך כלל אינו גלוי לציבור.
הן האיחוד האירופי הן OECD, הן גופים פרטיים העוסקים בתחום, מסכימים כי לשם הצלחת התהליך יש לגלות מחויבות פוליטית אמתית ולהכשיר את עובדי הציבור לכך. למשל, הרשות לשיפור הרגולציה בבריטניה פרסמה מדריך מקיף המסייע לאנשי המקצוע בממשל בהבנה של דרישות התהליך, אופן חישוב הנתונים ופרסומם, והיא אף פיתחה בעבורם קורס אינטרנט לשיפור התהליך (אפשר לצפות במדריכים כאן). גם נציבות האיחוד האירופי פרסמה הנחיות מקיפות למתכנני המדיניות שלה.
מדינה מתקדמת ביותר מבחינת הליך ניתוח הרגולציה בה היא ארצות הברית. מדי שנה בשנה הממשל האמריקני מחויב להעביר לקונגרס דיווח מפורט על העלות והתועלת של החוקים והתקנות הפדרליים ועל ההתפתחויות באופן חישובן (לדיווח לשנת 2007 לחצו כאן). בשל הצורך בדיווח מדויק ככל האפשר, רשויות הממשל משפרות לאורך הזמן את ניתוח הרגולציה שלהן. דוגמה מעניינת לכך יש בסוכנות להגנת הסביבה (U.S. Environmental Protection Agency), הנחשבת למובילה בתחום ניתוח ההשפעות. הסוכנות פרסמה בשנים האחרונות דוחות מפורטים בעניין ההשפעות הצפויות לחקיקה בתחום זיהום האוויר, ייצור מוצרי עץ ונייר ועוד (לצפייה בדוחות לחצו כאן).
יש לציין כי הליך בחינת הרגולציה מורכב, ובדומה לחוקים שהוא מבקש לבדוק, יש לוודא שתועלתו גבוהה מהעלות.
דוגמה לאימוץ הליך יומרני מדי אפשר למצוא ביוון: המגזר הציבורי ביוון מאופיין בקבלת החלטות לא מסודרת וחסרת שקיפות, הסובלת מחוסר תיאום בין הרשויות. בשנת 2006, לאחר שנים של ניסיונות כושלים, הכריז ראש הממשלה כי על כל משרדי הממשלה והמחוזות לפעול על פי הליך מחייב של RIA בעבור כל החוקים והתקנות שהם יוזמים. הפעלתו המידית של הליך ה-RIA, בלא הכשרת מאגר מומחים מספק בממשלה לצורכי סיוע ופיקוח, הובילה לעומס נוסף על רשויות הממשלה ולניתוחים ברמה ירודה. היישום המידי של התכנית היה בבחינת 'תפסת מרובה לא תפסת'. בהתאם לכך מומלץ ליישם בישראל תכנית הרצה הדרגתית ברשויות שלטון אחדות.
עצם קיומו של הליך מסודר ומחייב לבחינת הרגולציה מסייע בשקלול מטרות מדיניות שונות ואף סותרות ובתיאום בין הגופים האמונים על יישומן. שיתוף של בעלי העניין ושל הציבור בהליך הבחינה של הרגולציה והצגתו לפני הציבור מגבירים את השקיפות והאחריותיות של הרגולטורים. ייתכן כי הרגע בָשל לאימוץ הליך RIA בממשלת ישראל מתוך לימוד של המודלים הקיימים בעולם ויישום הדרגתי של הליך המתאים למבנה המוסדות כאן.
מידע נוסף על תהליכים לניתוח השפעות הרגולציה באיחוד האירופי אפשר למצוא באתר האיחוד האירופי, http://ec.europa.eu/governance/impact/index_en.htm; ובאתר הרשת האירופית לשיפור הרגולציה, http://www.enbr.org/home.php
חומר רב על ניתוח השלכות הרגולציה בבריטניה נמצא באתר הרשות הבריטית לשיפור הרגולציה, http://bre.berr.gov.uk/regulation/ria/ . כן מומלץ לבקר בכל המוסדות שאתרים אלו מפנים אליהם.
לסקירה ביקורתית של יישום RIA ביוון ראו Aristides N. Hatzis and Sonia Nalpantidou, December 2007. ‘From Nothing to Too Much: Regulatory Reform in Greece’. Available at SSRN: http://ssm.com/abstract=1075963