את הרצאתה פתחה פרופ' ג'זנוף בהצגת השאלות המרכזיות על סדר יומו של המחקר בתחום לימודי המדע והטכנולוגיה (Science and Technology Studies). בעיקר ביקשה פרופ' ג'זנוף לעמוד על ההבדלים העמוקים בין תפיסתה באשר להנחות היסוד ומושאי המחקר בתחום לימודי המדע והטכנולוגיה לבין השקפתו של ברונו לטור (Bruno Latour). לדבריה, לטור סבור כי יש להתמקד בתהליכי ייצורו של הידע, ואילו נקודת המבט שלה על פרויקט לימודי המדע והטכנולוגיה מפנה את עיקר תשומת הלב לתהליכי ההתקבלות של הידע, כמו גם לתהליכי היצירה, השימור והשינוי של הסדר החברתי.
בדומה לתחום הממשל, גם תהליכי ההתגבשות והניהול של הידע בספרה הציבורית הדמוקרטית כרוכים בשאלות של סמכות ולגיטימציה. לפיכך הדגישה פרופ' ג'זנוף בדבריה את האנלוגיה בין תהליכי הייצור של ידע ציבורי לבין מקורות הסמכות הפוליטית; בין ספקנות וביקורת כלפי השלטון לבין ספקנות וביקורת בעניין המחקר המדעי. בשני ההקשרים חקירה של רגעי משבר בעלי בולטות גבוהה בשיח הציבורי מסייעת בחשיפה של הנחות היסוד, משאבי הלגיטימציה והשורשים התרבותיים המושלים במדע ובפוליטיקה. בניתוח היסודות התרבותיים המעצבים את השיח על מדע ופוליטיקה בדמוקרטיות מערביות בזמננו התמקדה פרופ' ג'זנוף בחקירת הדמיונות הדמוקרטיים הנבדלים המאפיינים את בריטניה, ארצות הברית וגרמניה.
את התרבות הפוליטית בבריטניה היא מתארת כתרבות פוליטית אמפיריציסטית ואליטיסטית, שבה רווחות נורמות של אחריותיות וחבות ושבה שואב הממשל לגיטימציה מסמכותם של מומחים בעלי שם אשר נהנים מאמון; בארצות הברית לעומת זאת שוררת תרבות פוליטית של פלורליזם וספק המעוגנים בשיח משפטי לעומתי ובשיח של זכויות. בארצות הברית בולטת גם אפיסטמולוגיה ציבורית המבכרת סמכות וידע, שהם לכאורה אובייקטיבים, ניטרליים ולא אישיים; בגרמניה התרבות הפוליטית היא מכילה (אינקלוסיבית) ומבוססת על מחויבות כפולה לשלטון החוק כמו גם לשיח רציונלי שבו ניתן ביטוי נרחב לעמדות ולנקודות מבט שונות. בשלוש הזירות נחשפות אבני הבניין השונות של התרבות הפוליטית המעצבות גם את מבנה הציפיות מן המחקר המדעי ומַבנות את מעמדם של חוקרים ומומחים.