במסגרת פרויקט 'תקשורת ודמוקרטיה' במכון הישראלי לדמוקרטיה ועיסוקו בתקשורת החדשה ובהשפעתה על השיח הציבורי, ומתוך מחויבות עמוקה לקידום שיח ציבורי מגוון, אנו מבקשים להעלות על סדר היום הציבורי והמחקרי את סוגיות תפקידו של השידור הציבורי, זהותו וחשיבותו בעידן המידע. הכנס נערך במכון הישראלי לדמוקרטיה ב-2 בינואר 2006 ושודר בשידור חי באתר האינטרנט.
בכנס הוצגו מגוון עמדות בעניין יכולת תפקודו של השידור הציבורי בעידן רב-ערוצי, דרכי מימונו בעידן של שינוי מהותי בכלכלת הטלוויזיה, הצורך בהעתקת פעילותו למרחבי מדיה חדשים והאפשרות לעשות זאת, ועוד. שאלה משמעותית בהקשר זה היא אם אחד מתפקידי השידור הציבורי בעידן המידע הוא לגשר על 'הפער הדיגיטלי' ולאפשר אספקה מינימלית של תקשורת בפס רחב לכל האוכלוסייה במחיר שווה לכל נפש.
הכנס חולק לשני מושבים – בין-לאומי וישראלי – ופתח אותו נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון – הוא עמד על תפקידה המסורתי של התקשורת בחברה הדמוקרטית ובתהליך קבלת ההחלטות הציבורית. לטענתו אנו נמצאים בעיצומו של מעבר אל עידן חדש, שתפקיד התקשורת בו טרם התגבש, השפעת המדיה החדשה על החברה טרם הובהרה, וטרם גובש פתרון לדילמות האתיות החדשות שהעידן הדיגטלי החדש מציג.
במושב הבין-לאומי התארחו מנכ"ל ה-BBC וחוקרים ידועים מארצות הברית, מהולנד ומגרמניה. מטרת המושב הייתה ללמוד כיצד מדינות מערביות, בייחוד מדינות שמחויבות לעקרונות שידור ציבורי, מתמודדות עם האתגרים שעידן המידע והכינוס בשוק התקשורת מציבים בפני שוק הטלוויזיה והשידור הציבורי בתוכו, ומתוך נקודת מבט השוואתית זו לדון בעתיד השידור הציבורי.
פרופ' ירון אזרחי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יושב ראש המושב הבין-לאומי, עמד על הקושי בהערכת עתידו של השידור הציבורי, בין היתר בשל הקושי בהערכת משמעותם של השינויים. הוא טען כי יש ירידה באמון הציבור, ביכולת הציבור וברצונו להפריד בין עובדות לדמיון. את השינוי התודעתי הזה הוא קשר לשינויים מקבילים בהגות ובמדע – שינויים המעמידים תחת מתקפה מושגים קודמים שהבחינו בין מציאות לתאוריה והשפיעו על הציבור בתקופת הנאורות ובתחילת המאה העשרים.
ההרצאה הראשונה הייתה הרצאתו של פרופ' בנג'מין קומפיין (Benjamin Compaine) מאוניברסיטת MIT בבוסטון בשיחת ועידה בווידאו. ניתוחו של קומפיין התבסס על מידע אמפירי ועל ניתוח היחסים שבין מדיה, טכנולוגיה, כלכלה ותחרות. הוא בחן באיזו מידה השידור הציבורי בארצות הברית ממלא את חמש מטרות השידור הציבורי, כפי שהגדירן בעבר פרופ' אזרחי. מסקנותיו של קומפיין יוצאות נגד המשך השידור הציבורי בארצות הברית. לטענתו, השוק עצמו ישמור על נקודת המבט הביקורתית הציבורית, ולדעתו אין נקודת מבט ציבורית אחת: 'I just don't think that there is anyone who can say "we are representing the public"'
פרופ' ניקו ון אייק, מה-Institute for Law Information (IVIR) באוניברסיטת אמסטרדם, סקר את התמודדות השידור הציבורי באיחוד האירופי ואת הקריטריונים להתערבות הרגולטור בשידור.
גברת אורלי סוקר ממכללת ספיר טענה שתנאים כלכליים ושגרה עיתונאית משפיעים על אופי השידורים ושיש דמיון בין שידור מקומי לארצי.
מרק תומפסון, המנהל הכללי של ה-BBC, דיבר על כניסת ה-BBC לתחומי מדיה חדשים, גם באור המלצות הנייר הירוק בנושא, שעל פיו כדאי שרשת זו תהיה חזקה במובן של גוף עצמאי ממומן היטב. ה-BBC עוברת מגוף שידור מסורתי ל-multimedia provider בפלטפורמות חדשות – חלקן עדיין לא ידועות; לשם כך היא עורכת פיילוט בכ-5,000 בתי אב המאפשר להם להתנסות בצפייה לפי בקשה. משתתפי הפיילוט יכולים להוריד מהאינטרנט כל תכנית ששודרה בשבוע שחלף ב-BBC, לעיין בארכיון וכדומה. לדעת תומפסון יש ביקוש לתוכן איכותי נגיש וזמין, והוא סבר כי התמיכה בשידור ציבורי פתוח תתחזק בסביבה הדיגיטלית. האתגר הוא להגיע לכל האוכלוסייה ולא רק למי שנגיש לתוכן הזה – זהו אתגר האוניברסליות – והשאלה היא איך לאפשר גישה טכנולוגית לכל בית. תומפסון חשב שהשינוי בסביבה הדיגיטלית צופן בחובו שינוי ארגוני ב-BBC – מארגון המספק שירותים לינאריים מצומצמים לארגון גמיש ומהיר הרבה יותר; לדבריו, נגמרו הימים שבהם יכולנו לומר לציבור מה לראות: עמדת הקהל ותגובותיו לתכנים יהפכו חשובים יותר ויותר; הקהל רוצה שיאתגרו אותו, שיפתיעו אותו ברעיונות ובכישרונות. לדעתו ה-BBC צריכה להעמיק את הקשר עם הציבור ולהיות לארגון מגיב (responsive), ושינוי זה הכרחי. תומפסון צפה כי המרחב הדיגטלי יהיה יותר ויותר עמוס וצפוף.
עוד נגע תומפסון בדילמת המימון. הוא דן בעניין האי-ודאות בנוגע למודל המימון הרצוי לשידור ציבורי בעידן הדיגיטלי, ובהתלבטות בעניין מינון הפרסום ואופיו לעומת מימון בדגם של תשלום לכל הורדה (pay per download). עוד הוא הדגיש כי ה-BBC בבריטניה ממומנת על ידי אגרה וכי הכוונה היא להמשיך בגביית האגרה בבריטניה – כל עוד יימשך מימון זה הוא לא ראה סיבה לפרסם בפלטפורמה הדיגיטלית של הרשת בבריטניה. מחוץ לבריטניה עדיין לא נקבעה שיטת המימון, ויש הצדקה הן לגביית תשלום הן לשילוב פרסומות וחסויות.
צפו בריאיון שערכו עו"ד הד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר ואורי דרומי עם מנכ"ל ה-BBC
במושב הישראלי הוצגו ההכנות במדינת ישראל כדי להתאים את המוסדות של רשות השידור ושוק התקשורת לעידן הדיגיטלי באופן שיבטיח, בין שלל הערוצים המסחריים, גם ערוצים ציבוריים המחויבים לעקרונות של פלורליזם ופנייה אל קהלים רחבים וקבוצות מיעוט. מושב זה הוקדש לפרופ' דן כספי, בהגיעו לגיל שישים. הפרופ' כספי הוא מהחלוצים בתחום התקשורת בישראל, חוקר תקשורת חשוב בקהילייה המחקרית הישראלית, והייתה זו הזדמנות בעבור עמיתיו ותלמידיו להביע את הוקרתם והערכתם לפועלו ולמאמציו.
פרופ' עמנואל גוטמן מהאוניברסיטה העברית, שהיה המנחה בעבודת הדוקטור של הפרופ' כספי, נשא דברי ברכה חמים.
רענן דינור, יושב ראש ועדת דינור לבחינת השידור הציבורי, הציג את עיקרי המלצות הוועדה. הד"ר עמית שכטר מאוניברסיטת פנסילווניה סיכם בקצרה את השינויים שחלו בשידור הציבורי במשבר הטכנולוגי הקודם שבו עברנו אל מרחב רב-ערוצי. עידן האינטרנט הוא המשבר השני בשידור הציבורי. לאחר שהציג מחקר משנת 2000, שבו זיהו החוקרים הילס ומיקליס (Hills & Michalis) כי הנוכחות האינטרנטית של גופי שידור ציבורי משמשת כלי לשימור מעמד הרשות ולהשגת לגיטימציה, הציג שכטר מחקר השוואתי רחב היקף שערך בין אתרי אינטרנט של רשויות ציבוריות בעולם. הנקודה המעניינת מבחינתו הייתה כיצד השידור הציבורי מגדיר את עצמו בהיעדר רגולציה – כפי שהיו התנאים בעת עליית השידור הציבורי לאינטרנט.
יאיר אלוני מנכ"ל רשות השידור דאז סיפק את הכותרת המסעירה של הערב כאשר קבע כי 'בעוד 15 שנים פלוס מינוס, לא יהיה בארץ ברודקסט כמו שאנחנו מכירים וממילא לא יהיה גם שידור ציבורי'.
נחמה לאור, סמנכ"לית ברשות השנייה, רשות המפקחת על ערוצים ציבוריים-מסחריים, הציגה את המתח שבין האינטרסים הכלכליים לאינטרסים הציבוריים המתגלים ברשות.
פרופ' יחיאל לימור, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, סבר, בניגוד לאלוני, כי בעוד עשור מה שיישאר הוא השידור הציבורי ולא המסחרי. לימור חזה משבר מתקרב בחברות השידור המסחריות, החיות מפרסומות. לדעתו, ככל שירבו הערוצים, כך ירד מספר הצופים ועמם דמי הפרסום, נוסף על החידושים הטכנולוגיים המאפשרים לצופה לצפות בשידור בלא הפרסומות וכדומה. לימור צפה עתיד של מיזוגים – למשל מיזוג בין ערוץ 10 לערוץ 2 בארץ, ומיזוגים דומים בארצות הברית.
דבריו של פרופ' כספי, על דרכו האקדמית והמחקרית, היו שיאו המרגש של הדיון וחתמו את האירוע.