חינוך לתודעה פוליטית

• מפגש ראשון - כנס הפתיחה, 5.11.2008
• מפגש שני, 26.11.2008
• מפגש שלישי, 10.12.2008
• מפגש רביעי, 14.01.2009
• מפגש חמישי, 04.02.2009
• מפגש שישי, 04.03.2009
• מפגש שביעי - כנס הנעילה, 06.05.2009 

* כל המפגשים יתקיימו בסמינר הקיבוצים בתל אביב, בין השעות 15:45-19:00.

החינוך הממלכתי מאז שנותיה הראשונות של המדינה השאיר בכוונת מכוון את הפוליטיקה מחוץ לכותלי בית הספר, והתוצאה הרת אסון. בלא חינוך לתודעה פוליטית, המילה 'פוליטיקה' נהפכה למילה גסה והתחום הפוליטי נתפס כתחום זר ובזוי בקרב רוב בוגרי מערכת החינוך. מבעד לתקשורת רדודה ושואפת סנסציות הם רואים את התנהלותם של עסקנים מפלגתיים בינוניים המוצגים כאוסף מושחתים. כך הולך ונוצר ניכור בין הפוליטיקאים לבין הנוער והצעירים – חלקם שואף לשינוי, אך בהיעדר חינוך לתודעה פוליטית אין בידיהם התובנות והכלים ליצור אותו.

דור צעיר חסר תודעה פוליטית הוא ציבור החשוף לפתרונות של בריחה מאחריות וכמיהה לסמכות חיצונית, ומכאן קצרה הדרך להשלמה עם פתרונות דיקטטוריים ואפילו לתמיכה בהם. ברור לכול שרוב הצעירים בימינו נוטשים את המרחב הציבורי, חלקם מאמץ יחס של אפתיה וניהיליזם כלפי החברה והמדינה, וחלק אחר מבטא כמיהה מסוכנת 'לאיש חזק שיעשה פה סדר'. חברה החפה מכל אוריינות פוליטית יכולה להיות חברה תרבותית, טכנולוגית ומדעית ברמה גבוהה, אך היא יכולה בקלות לאבד את עצמה לדעת מבחינת הדמוקרטיה, וכבר היו לכך דוגמות רבות בהיסטוריה.

לנוכח המשברים הנוכחיים של החברה הישראלית ברור שמדינת ישראל זקוקה לחינוך לתודעה פוליטית כאוויר לנשימה. כדי להפוך את המעשה החינוכי ליסוד חיוני ומקדם בהתפתחותה של ישראל בהיותה חברה דמוקרטית פלורליסטית יש לפתח תכנית לימודים לאוריינות פוליטית שתכיל גרעין תוכן ערכי משותף לכל התלמידים במערכת החינוך. תכנית ליבה שכזו נדרשת לעסוק ביחסי הגומלין בין יחיד לקבוצה, להפנות תשומת לב למפגשים בין תרבויות, לפתח גישה בין-תחומית לסוגיית האזרחות ולהדגיש את קיומן של נקודות מגע וזיקות גומלין רבות בין חברות, מגזרים, קבוצות אתניות ולאומים שונים.

לשם כך המכון לדמוקרטיה משיק השנה תכנית להכשרת מנהלים ומורים לתודעה פוליטית.
אוכלוסיית יעד: מנהלים ואנשי צוות מובילים ישתלמו בשנת הלימודים תשס"ט (קבוצה ארצית של מנהלים ומורים וקבוצה מעורבת של מורים יהודים וערבים ממחוז מרכז), ויצטרפו אליהם חוקרים. בסך הכול 80–100 משתתפים.
חזון: החינוך הפוליטי נדחק לקרן זווית בדיון הציבורי בארץ, ויש לפעול להחייאת הדיון והעשייה בתחום. המכון שם לו ליעד להציב את החינוך הפוליטי והחינוך דמוקרטי במוקד העשייה החינוכית, ואת העשייה החינוכית במוקד הדיון הפוליטי, ולחדד את הזיקה ההדדית בין שני התחומים.
מטרות: חשיפת קבוצות  בתוך המערכת לחשיבה ולפרקטיקה בתחום החינוך הפוליטי, במטרה לקדם ידע, מחשבה ביקורתית ופעילות פוליטית בבית הספר ובמערכת החינוך על שדרותיהם השונות.
שיטה:'הדרך היחידה לגלות את גבולות האפשר היא להתקדם מעט יותר קדימה, לתוך הבלתי אפשרי' ארתור צ' קלארק (1917–2008).

בעקבות כנס הפתיחה ינחה המכון שלוש קבוצות עבודה: קבוצת מנהלים, קבוצה לפיתוח תוכן ודרכי הוראה שתורכב ממורים ורכזי הוראה, וקבוצת מורים (ערבים ויהודים במחוז מרכז). את כל הקבוצות הללו ילוו צוות המכון, חוקרים ואנשי משרד החינוך. כל קבוצה תתכנס סביב פרויקט משותף. מבחינה מתודית תהליך הדיון יהיה תלת-שלבי: הערכה וביקורת של התנאים הפוליטיים הרלוונטיים הנתונים; דיון אתי במטרה לברר מהו היעד הרצוי; ודיון פוליטי מעשי במטרה לברר מה אפשר לעשות. הדיון בשלב הזה נחלק בעצמו לשניים: מה אפשר לעשות כבר 'מחר בבוקר', במסגרת האילוצים הנתונים; ומה אפשר לעשות כדי לשנות את האילוצים. הקבוצות:

• מנהלים ומורים יוצרי תוכן
  מנחים: גב' דפנה גרובר, פרופ' אייל נווה, גב' יעל לוי בונה ומנדי רבינוביץ'
  כדי לעודד שינוי בר קיימא בכוונתנו לכנס מנהלים מבתי ספר אחדים עם מורים נבחרים מבתי הספר שלהם ועם הרכזים החברתיים. המפגשים יכוונו לפיתוח תרבות פוליטית ואזרחות פעילה הן בכיתה הן מחוץ לה – במסדרונות, בחצר ובחדר המנהל. לפי מפתח זה יורכבו שתי קבוצות עבודה: המנהלים והרכזים החברתיים יהיו אנשי 'המסדרון', והמורים ורכזי המקצועות יהיו אנשי 'הכיתה'. שתי הקבוצות יפעלו, ביחד ולחוד, במטרה ליצור אווירה דמוקרטית ותרבות פוליטית בבית הספר הן בהיבט ההוליסטי, דהיינו בתרבות הארגון ובהתנהלות הבית ספרית, הן ברמת תוכני הלימוד ודרכי הגשתם.
  בשתי הפגישות הראשונות יפעלו הקבוצות יחד, כדי ליצור תפיסה כוללת של התרבות הפוליטית המצויה והרצויה בבית הספר, בנוגע למתרחש בכיתה וגם מחוץ לה. לאחר מכן יתפצלו הקבוצות לקבוצות עבודה, האחת קבוצת מורים ורכזי מקצוע אשר תתבקש ליצור תוכן ודרכי הוראה ברגישות ביקורתית ומתוך מחויבות אזרחית (חינוך פוליטי 'בכיתה'), והאחרת קבוצת מנהלים ורכזים חברתיים שתדון בניהול בית הספר לאור עקרונות החינוך דמוקרטי הפוליטי, כלומר באופן שיעודד מחשבה ביקורתית וביטוי יצירתי, יבטיח יחס הוגן לתלמידים ויעודד אותם לפעילות ציבורית בבית הספר (חינוך פוליטי 'במסדרון').
  המפגשים בקבוצות יהיו ארבעה עד שישה, בני ארבע שעות כל אחד. המפגשים יתועדו ויתומללו.
  
  א. חינוך פוליטי 'בכיתה' – מורים ורכזי המקצועות היסטוריה, ביולוגיה ואזרחות
  מנחים: מידע ומחקר
  מטרות: ייצור מערכי שיעור ודרכי הוראה עם היבטים של חינוך פוליטי ביקורתי, בחינת היבטים שאפשר ליישם 'מחר בבוקר' והצעות לשינויים כלל-מערכתיים אשר ירחיבו את חופש הפעולה של המורה בקידום תכנים ושיטות הוראה ביקורתיים.
  ב. חינוך פוליטי 'במסדרונות' – מנהלים ורכזים חברתיים
  מטרות: קידום הצעות מעשיות ליצירת אווירה דמוקרטית ותרבות פוליטית בבית הספר בשני היבטים:
  1. שינויים שאפשר לעשות 'מחר בבוקר' בתרבות הארגונית וההתנהלות הבית ספרית, כלומר במסגרת המצב הקיים.
  2. שינויים שיש לחתור אליהם בזירה הפוליטית, מול מערכות המדינה והציבור.

• קבוצת רכזים של הפרלמנט היהודי-ערבי, מחוז מרכז
  מנחים: ניג'מי עלי, יהושע רץ
  קבוצה של מורים ומנהלים מעשרים בתי ספר, יהודים וערבים, במחוז מרכז ילמדו וישתלמו במכון כדי להוביל תהליכים שאפשר ליישמם בבתי הספר שלהם ובין בתי הספר בקבוצות מעורבות. הקבוצה תשתתף בכנס ותשתלם במהלך שנת הלימודים תשס"ט מתוך התמקדות בשאלת החינוך הפוליטי לשנת הבחירות. גם כאן ראשית תבוצע הערכה ביקורתית של המצב הקיים, ובהמשך יתנהל דיון במטרה לחלץ מטרות חינוך משותפות ולנסות ליישמן בבית הספר. כמו כן יידונו האפשרויות לשינוי התנאים הקיימים. גם כאן נבקש לראות באילוצי המערכת לא מחסום שאין לעברו אלא אתגר שמזמין למחשבה יצירתית ולחיפוש אחר דרכי פעולה חדשות ומקוריות.
  לצפייה במפגשי הקבוצה

בתום סדרת המפגשים ייפגשו הצוותים לכנס נוסף, ובו הם יציגו את פרי עמלם: תיעוד של תהליכים ותכניות פעולה, חומרי לימוד וניירות עמדה, וכולם יחד יחשבו איך להתקדם הלאה אל השלב הבא.