פורום קיסריה 2009, בין כלכלה לפוליטיקה

ראש הצוות  פרופ' יוסף זעירא, המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים
 
חברי הצוות    
אלון אטקין, אגף כלכלה ומחקר, משרד האוצר
פרופ' אבי בן-בסט, המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז ללימודים אקדמיים ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה
רענן דינור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים 2009-2006
יהודה סבן, רכז מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר 
ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל אגף מקרו–כלכלה ומדיניות, חטיבת המחקר, בנק ישראל 
פרופ' אביה ספיבק, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן–גוריון; עמית בכיר, מכון ון ליר
פרופ' הלל רפופורט, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר–אילן

עוזרת מחקר  אנה זפסוצ'ני, המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית בירושלים

במסגרת עבודתו בדק הצוות סוגיות רבות הקשורות לגודלה היחסי של הממשלה. להלן רשימה קצרה של הסוגיות בהן עסק הצוות ואשר עיקרי הדיון בהם מוצגים במסמך זה:

• מהן הסיבות לעלייה הניכרת בגודלה של הממשלה במאה וחמישים השנים האחרונות? האם אלו בעיקר סיבות פוליטיות או שאלו תוצאה של אילוצים כלכליים, כתוצאה מן המהפכה התעשייתית והטכנולוגית שהעולם עובר במאתיים השנים האחרונות?
• מה הקשר ארוך הטווח בין גודלה של הממשלה ובין הצמיחה הכלכלית? האם אכן ממשלה גדולה גוזלת משאבים מן המגזר הפרטי וגורמת לו להשקיע פחות ולמשק לצמוח פחות? חשוב לציין ששאלה זו חשובה גם אם אין אנו סבורים שצמיחה כלכלית היא חזות הכול ושיש מקום לשקול יעדים מדיניים וחברתיים הכרוכים גם בהפסד צמיחה מסוים. אך חשוב לדעת מהם יחסי הגומלין בין שני המשתנים בעת קבלת ההחלטות.
• כמו כן בדק הצוות מה הגורמים המשפיעים על חלק מן ההוצאות הציבוריות בישראל על פני זמן כשהוא מתמקד בעיקר בהוצאות חינוך והוצאות רווחה. הצוות בדק האם ההוצאות הציבוריות משתנות בשל אילוצים דמוגראפיים וכלכליים, או שהן משתנות גם כתוצאה משינויים בהעדפות הממשלתיות.
• לבסוף ניסה הצוות לערוך מספר השוואות בינלאומיות בין ישראל ומדינות מפותחות אחרות ביחס לגודלה הכללי של הממשלה וגם ביחס לשירותים ציבוריים שונים, בעיקר חינוך ובריאות. הצוות ניסה גם ללמוד מהשוואות של תפוקות שירותים אלו וגם מהשוואת התשומות, על ידי בחינת מדדים השוואתיים שונים למצב הבריאות והחינוך.

מדיון בסוגיות המפורטות לעיל הגיע הצוות להמלצות העיקריות הבאות:

1. נראה כי אין תחלופה חזקה בין גודלה של הממשלה ובין הצמיחה הכלכלית. הגדלת הממשלה משפיעה מעט מאד על שעור הצמיחה ארוך הטווח של המשק. מסקנה זו עולה הן מבדיקה השוואתית של המדינות המפותחות והן מהתבוננות בתהליך הצמיחה ההיסטורי של ישראל. לכן ההחלטות של ממשלות ישראל על היקף השירותים הציבוריים צריכות להיות החלטות עקרוניות ולא מקצועיות.
2. עם זאת השינויים האפשריים בגודלה של הממשלה, למעלה או למטה, אינם כה גדולים, כפי שרואים מן ההבדלים הבינלאומיים בגודלה של הממשלה. הסיבה היא שאילוצי העולם המודרני גורמים לכל הממשלות לספק מגוון רחב של שירותים ציבוריים, וההבדלים בגודל הממשלה בין ארצות, הנעים ברובם הגדול בין כ–36% לכ–53% מן התוצר, הם בעיקר בהיקף השירותים המסופקים. הבדלים אלו משקפים בדרך כלל את מידת ההעדפה ליותר או פחות שוויון חברתי וכלכלי.
3. מן הראוי שהחלטות התקציב של הממשלה יידונו לא סביב הצעה אחת אלא ביחס לכמה הצעות אלטרנטיביות, בודאי בתחומים העיקריים של חינוך, בריאות ורווחה. כמו כן מן הראוי כי האלטרנטיבות הללו תוצגנה יחד עם עלותן בתחום המיסוי, כדי שהדיון בהן יהיה שקוף במידת האפשר.
4.  בשנים האחרונות ניכרת מדיניות של הקטנת תקציבי החינוך בישראל. כיום ההוצאות על חינוך ציבורי לתלמיד נמוכות יחסית לארצות אחרות, שהכנסתן לנפש דומה לזו של ישראל. הישגי החינוך הישראלי, במבחנים בינלאומיים, נמצאים במקום נמוך גם כן. ישראל משקיעה פחות מארצות אחרות בחינוך והשקעתה לא יעילה מספיק. מכאן נובע ששיפור החינוך בישראל מצריך לא רק רפורמות אלא גם הגדלה של תקציבי החינוך.

 לעיון בספר גודלה הרצוי של הממשלה: בין כלכלה לפוליטיקה

 תוצרי פורום קיסריה בנושא כלכלה ופוליטיקה לאורך השנים