בפתיחת המפגש הוקרן ריאיון שנערך עם פרופ' שמואל נח אייזנשטדט. בראשית דבריו ציין פרופ' אייזנשטדט כי מדינות הלאום המודרניות באירופה התבססו על לגיטימציה לא דתית. חילוניותה של המדינה המודרנית הייתה מגולמת בערעור על הסמכות הדתית בתור סמכות ציבורית ובדחיקת הדת אל התחום הפרטי. אולם מאז שנות השבעים (או השמונים) של המאה שעברה שבה הדת ונכנסת בכל מיני צורות ואופנים אל הזירה הציבורית. פרופ' אייזנשטדט סבור כי מדינת הלאום איבדה מן הכריזמה שלה, ובריק שנוצר ייתכן שנתהווה מרחב חדש להופעות דתיות. איגודים דתיים נכנסים לזירה הציבורית, ולעתים – באופן דיאלקטי – דווקא בעידוד ובתמיכה של המדינה. מחד גיסא, החילוניות חדלה להיות מקור לגיטימציה פנימית מידי ואוטומטי עבור מדינת הלאום; מאידך גיסא, אין בהכרח קבלה של סמכות דתית, אלא יש דגש מובהק על בחירה ועל כן גם צורך בשכנוע. בצד מופעים אחרים מתחום הפוליטיקה של הזהות ניכרת גם התגברות תופעות דתיות בהרכבים חדשים, אגב הדגשת אלמנט הבחירה.
בתשובה על השאלה אם יש להבין את הופעתן המחודשת של תנועות דתיות בזירה הציבורית כביטוי למשבר מדינת הלאום או כעדות לכרסום בריבונות המדינה, השיב פרופ' אייזנשטדט כי מדינת הלאום אמנם איבדה ממעמדה כמרכז של הזדהות, אולם היא מוסיפה להיות הסוכן החזק ביותר בהשוואה לגורמים אחרים במגרש הפוליטי ובעלת כוח מווסת ניכר. לדבריו, השאלות השנויות כיום במחלוקת באירופה נוגעות לקביעת מרחבי הזהות הציבורית, כמו גם למאמץ להכריע ולאזן בין זכויותיהם של יחידים לזכויות קהילתיות.
את הדיון פתח פרופ' ירון אזרחי באמרו שהדת מציעה "אוקיאנוס של משמעות" והבטחה לגאולה. בניגוד לכך בולטת חולשתו של הליברליזם כמקור למשמעות. לנוכח המאמץ לכונן דגם של סובלנות הדדית ביחסים שבין דת למדינה תהה פרופ' אזרחי אם האפיסטמולוגיה הדמוקרטית והאפיסטמולוגיה הדתית יכולות לדור בכפיפה אחת.
מקרב המשתתפים היו שהסכימו כי את הבולטות הגוברת של הדת ראוי להבין על רקע דלות המשמעות של הליברליזם, המתקשה להציע מענה מספק לצורך האנושי באמונה ובעוגנים אפיסטמולוגיים. מזווית ראייה אחרת הצביעו המשתתפים על סיבות מבניות להתחזקותה של הדת, כמו האפשרות לפרישׂת רשתות דתיות ענפות בעולם גלובלי, ולחלופין – כישלונה של מדינת הרווחה, היוצר כר נוח לחדירה ולהתחזקות של קבוצות דתיות.
במהלך הדיון התייחסו רבים מן הדוברים לשאלת מעמדה של הדת בישראל. פרופ' מרדכי קרמניצר גרס כי במציאות הישראלית חזרתה של הדת לזירה הציבורית היא סיבה לדאגה. עם זה הוא הצביע על בעיות אינהרנטיות לדת שעשויות לבלום את התחזקותה, ובראשן ההתנגדות לסמכות ולטוטליות בעולם פוסט-מודרני. לדעתו של פרופ' קרמניצר אפשר לצפות שהמבנה הדתי יהיה בעל השפעה רבה יותר ככל שיתבסס פחות על סמכות וטוטליות.