תחושת שליחות דתית עמוקה ונכונות להתאבד מלוות בשנים האחרונות את הטרור, שהפך לתופעה נפוצה יותר מאי פעם בהיסטוריה. ארגוני טרור וגם יחידים יכולים היום לחדור ללב לבן של מערכות כלכליות וביטחוניות חשובות בכל מדינה בעולם, להשיג מידע רגיש ולגרום להרס אדיר ממדים.
העולם ניצב לפני דילמות מוסריות ואתיות במלחמה בטרור, שכן מלחמה זו, מעצם טבעה, גוררת פגיעה בזכויות אדם. לא רק כוחם של הטרוריסטים התעצם; גדל גם כוחה של המדינה לפגוע בזכויות הפרט בעת מלחמתה בטרור.
היכן עובר הגבול בין צורכי הביטחון הלגיטימיים ובין הפגיעה בזכויות הפרט? האם הכלים החוקיים והמשפטיים שיש בידי הדמוקרטיה נותנים מענה מספיק לאיומי הטרור המתפתח, ואם לא – כיצד אפשר לפתחם בלא שיפגעו יתר על המידה בזכויות הפרט?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ניהל בשנים האחרונות מחקר על התמודדות המדינות הדמוקרטיות עם תופעת הטרור ועל הדרכים החדשות הנדרשות כדי לאזן בין הצורך להילחם בטרור ובין הרצון להמשיך לקיים את אורח החיים הדמוקרטי. פורום שהורכב מבכירי המומחים בתחומי המשפט, הביטחון והחברה התכנס בשנים 2005-2004 לסדרת פגישות. הפורום העמיק בסוגיות כגון הסיכול הממוקד, המעצר המנהלי, ההתמודדות המשפטית עם תיקי טרור והתפיסה האסטרטגית הנוגעת לאיומי הטרור.
בספר זה נכללים הפרוטוקולים של הישיבות, מסקנות הדיונים, וכן שלושה מאמרים פרי עטם של חברי הפורום. הקורא מוזמן להציץ אל מאחורי הקלעים הדיונים המתעמתים עם האתגר הגדול ביותר שמציבה המאה ה-21 לפני העולם הדמוקרטי – המלחמה בטרור.