הדיון על תפקידה ותפקודה של התקשורת במערכת הבחירות התמקד במתח שבין מקצועיותו של העיתונאי ושליחותו הציבורית לבין שיקולים אחרים המנווטים את מפת התקשורת היום, כגון שיקולי רייטינג ושיקולים כלכליים.
הסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות האחרונה תואר כ'קו פרשת המים' מנקודת מבטה של התקשורת. ברור לכול כי הכללים המכתיבים את דמותה של התקשורת השתנו וכי היום היא מתנהלת על פי חוקי השוק החופשי. לנוכח שינוי זה מונחת על כתפיו של העיתונאי אחריות כבדה, והשמירה על רמה גבוהה של מקצועיות הופכת אתגר מורכב.
חלק מהעיתונאים נאלצים לפשר בין מקצועיות לבין שיקולי רייטינג, ופשרה זו עלולה לפגוע בשיח הפוליטי-חברתי. הסיקור התקשורתי הופך רדוד – הוא אינו עוסק עוד בסוגיות המרכזיות העומדות על סדר היום, אלא הוא משמש במה לתעמולה ולמניפולציות של פוליטיקאים.
בתקופת בחירות יש קושי מיוחד להבחין בין תעמולה, חדשות ובידור: תכניות הבידור הפכו כר פורה לתעמולה. לדעת רבים מהדוברים, התקשורת חייבת לשנות את המהלך הזה ולהדגיש תחקירים מעמיקים וליבון השאלות המרכזיות במערכת הבחירות, במקום לספק 'לחם ושעשועים'.
רבים מהדוברים ציינו כי האיסור בחוק על שידורי תעמולה שישים יום לפני הבחירות והאיסור על שידור אירועים שמועמדים לכנסת ממלאים בהם תפקיד 21 יום לפני הבחירות הוא ארכאי. למעשה, בתקשורת של היום קשה – ואולי אף לא רצוי – לקיימו. היו שטענו שלנוכח המצב שנוצר ייתכן שהרע במיעוטו יהיה לאסור דווקא על סיקור מועמדים לתקופה של חודש ימים לפני הבחירות.
בקרב הדוברים שררה הסכמה שהתערבות חיצונית של המחוקק אינה רצויה ושראוי לגבש קוד אתי של העיתונאים. כן הוסכם כי כללים אשר יחולו על כל העיתונאים עשויים למנוע מניפולציות ולחץ על התקשורת בתקופה של טרום-בחירות. העברת נקודת הכובד של העבודה העיתונאית למקצוענות ולתחקירים תסייע לעורר שיח ציבורי סביב סוגיות מרכזיות, וכן תחזק את מעמדם של העיתונאים בעיני הציבור.