דעת הקהל בשנים הראשונות לאחר קום המדינה

| מאת:

בשנים האחרונות קיימת תופעה של ריבוי סקרים. כמעט מדי סוף שבוע מתפרסמים סקרים בעיתונות הכתובה והמשודרת. לכן יש תחושה שהתופעה של פנייה אל הציבור בשאלות שעל סדר היום חדשה באופן יחסי. מפתיע לגלות שחקר דעת הקהל בישראל קדם להקמת המדינה. לואיס גוטמן הגיע ארצה ביולי 1947, הקים את 'המכון לחקר דעת הקהל' (שנהפך ל'מכון למחקר חברתי שימושי', והיום הוא 'מרכז גוטמן' במכון הישראלי לדמוקרטיה). המכון ערך מחקרים המבוססים על סקרים בקרב אנשי ההגנה עוד בטרם הוקמה המדינה, ובימי מלחמת השחרור גם בקרב חיילי צה"ל. במקביל החל המכון לפעול בחסות הממשלה גם במישור האזרחי.

טנק- מלחמת השחרור

סדרת הסקרים המוקדמים שנערכו בקרב האזרחים בשנים 1949–1950 בחנה את עמדתו של הציבור בנוגע למדיניות הממשלה במגוון תחומים ואת דעותיו בנושאים מגוונים שעל הפרק: האתגרים שניצבו לפני המדינה שזה עתה קמה (העלייה והמצב הכלכלי), דילמות הממלכתיות (זרמים בחינוך, מפלגתיות בצבא), פוליטיקה ומנהל (בחירות ומפלגות, הערכת פקידות הממשלה), מדיניות חוץ וביטחון (הצטרפות לאו"ם, השבת הפליטים לבתיהם), השתתפות פוליטית (הפגנות מחוסרי העבודה), תקשורת (ריבוי עיתונים, עיתונות לועזית), שוויון זכויות לנשים וסוגיית עונש המוות (ראו להלן לוחות 1–3).

הסקרים מבוססים על מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית לפי מפקד האוכלוסין שנערך בנובמבר 1948. מדגם זה לא כלל את המוני העולים שהגיעו מסוף 1948, בעיקר מארצות אסיה ואפריקה, ולכן הוא מייצג .במידה רבה את החברה היהודית בתקופת היישוב ומלמד מה היו פניה של החברה הישראלית הקולטת

כפי שעולה מלוחות 1–3 הסקרים המוקדמים מספקים אספקלריה רחבה של עמדות הציבור בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. בסקרים אשר בחנו את עמדת הציבור בעניין מדיניות הממשלה מתברר כי אף שהייתה הסכמה רחבה בחלק מהנושאים, הציבור לא היה 'ציבור מגויס', וחלקים גדולים מהציבור הביעו עמדות מנוגדות למדיניות הממשלה. לדוגמה, בסקר הראשון שנערך בעניין העלייה 82% מהציבור תמכו בצורך בתכנון ובשיטתיות בהבאת העולים, דהיינו בעלייה מוגבלת וסלקטיבית, בניגוד למדיניות הממשלה באותה העת. אמנם סקר שני בנושא שנערך זמן קצר לאחר מכן מצא ממצאים שונים (75% נגד הגבלת העלייה), אך נראה כי בסקר השני נעשה שינוי בנוסח השאלות כדי 'לתקן' את ממצאי הסקר הראשון, למען יתאימו לעמדת הממשלה. בנושאים אחרים אף שהיה רוב בציבור שתמך במדיניות הממשלה עדיין נתח ניכר התנגד לה: כשליש מהציבור לא ראה כל פסול במפלגתיות בצבא, 40% תמכו בהמשך קיום הזרמים בחינוך, ורק 60% תמכו במדיניות הצנע. כמעט 40% הצדיקו את הפגנות המחאה של מחוסרי העבודה נגד הממשלה.

בצד זאת, סממנים של חברה חלוצית מגויסת, שהתאימו למה שאפשר לכנות 'סולם הערכים הלאומי', התבטאו בעיקר ביחס לעולים. אף שרוב האוכלוסייה בשנים ההן התגוררה בערים, עדיין רוב גורף של הציבור סבר שריכוז העולים בערים מהווה סכנה ויותר ממחצית היו מוכנים לנקוט סנקציות נגד עולים שמסרבים להתגורר בכפרים.

בסקרים המוקדמים אפשר לזהות דפוסים של דעת הקהל הישראלית שממשיכים להתקיים עד היום:

  • התמיכה במדיניות החוץ סוחפת יותר מהתמיכה בסוגיות של מדיניות פנים: בסקר שעסק במדיניות חוץ (ראו להלן לוח 1) תמכו 80% מהנשאלים בצעדים המדיניים של הממשלה באותה העת (הצטרפות לאו"ם, קבלת המלווה האמריקני והסכמי שביתת הנשק עם מצרים).
  • בנוגע למדיניות הכלכלית, מהסקרים עולה שרוב הציבור (77%) אימץ עמדות סוציאליסטיות וסבר שעל המדינה להיות מעורבת בתכנון הכלכלה. באופן מפתיע גם היום קרוב ל-60% מהציבור מצהירים כי הם מעדיפים שיטה כלכלית סוציאליסטית על פני קפיטליסטית (על פי סקר מדד הדמוקרטיה 2007). אך למרות הצהרה זו, רוב הציבור (ב-2007 73%) אינו מוכן לצעדים כגון העלאת מסים וצמצום ההוצאות הפרטיות כדי לממן הוצאות ציבוריות ולהתמודד עם משברים כלכליים או ביטחוניים. תופעה זו ניכרה כבר בסקרים המוקדמים – בשנת 1950 48% התנגדו לקיצוץ בתוספת היוקר (ראו להלן לוח 1).
  • בנושאים פוליטיים ניכרים הבדלים בין קבוצות בחברה בהתאם לרקע המשפחתי, למעמד ולארץ המוצא לעומת נושאים ניטרליים מבחינה פוליטית. כבר בסקר הראשון שנערך בקרב האזרחים הדגישו החוקרים: 'וכאן מופיעה העובדה הבולטת הראשונה. בנגוד לשטחים אחרים – הרי בשטח הפוליטי מופיעים הבדלים נכרים בין המשיבים בהתאם לרקע המשפחתי או המעמדי או הלאומי וכו'. גם בצבא גילינו תופעה זו. במדה שנשאלו החיילים על בעיות החיים בצבא לא הופיעו נגודים כאלה המותנים ע"י הרקע. אולם החיילים אף הם – נתחלקו בדעותיהם בהתאם לרקע ברגע שהשאלות נגעו בבעיות פוליטיות' (מתוך פרסום 1 של המכון למחקר חברתי שימושי, אפריל 1949).

    דוגמה להשפעתה של ארץ המוצא על העמדה בסוגיות פוליטיות אפשר למצוא בסקר בעניין הפליטים הערבים (1949), שם נמצא: '73% מתנגדים להחזרת הפליטים הערבים לישראל. רק 27% נוטים להרשות להם לחזור'.

    ניתוח של משתני הרקע גילה הבדלים בעמדות בין יוצאי ארצות שונות, בין בעלי רמות השכלה שונות, בין ילידי הארץ לעולים חדשים ובין בעלי משפחות גדולות וקטנות. הממצא הבולט ביותר בסקר הוא ש'ארץ המוצא – משפיעה יותר מכל גורם אחר על דעת האוכלוסייה בשאלת הפליטים הערבים'. הפער הגדול ביותר בעמדות נמצא בין יוצאי גרמניה לבין יוצאי תימן, כמדווח: 'אם בין יוצאי גרמניה נמצא האחוז הגבוה ביותר של התומכים בהחזרתם (45%) הרי יוצאי תימן היו מאוחדים בדעתם (100%) שאין להרשות החזרת פליטי ערב למדינת ישראל'. בבחינת ההבדלים ברמות ההשכלה נמצא כי בקרב בעלי השכלה נמוכה (פחות משש שנות לימוד) שיעור המתנגדים גבוה מן הממוצע באוכלוסייה והוא 83%.

    מכאן שגם הזיקה בין יוניות ונציות ובין משתני רקע כמו ארץ מוצא והשכלה, שניכרת גם היום, הסתמנה כבר בראשית ימי המדינה.
  • עוד מאפיין של דעת הקהל הוא ש'הלא משיבים' הם בעלי מאפיינים מסוימים, דהיינו אין מדובר בקבוצה רנדומלית. בסקרים המוקדמים זיהו החוקרים ש'אחוז האנשים שלא השיבו גדול בקרב מחוסרי השכלה. תוצאה דומה, המעידה על קשר בין השכלה ומדת ההתמצאות בבעיה הנחקרת, נתקבלה גם במחקרים אחרים של המכון'. גם בסקרים הנערכים היום יש תת-ייצוג של קבוצות מסוימות בחברה, בעיקר חרדים וערבים, אשר נוטים לסרב להשתתף או משיבים תשובות לא מחייבות כמו 'איני יודע'. עובדה זו מגבילה את יכולתם של הסקרים לשקף .את עמדותיהם של חלקים אלו בציבור, ויש לכך משמעות בעיקר בסקרי בחירות

סדרת הסקרים המוקדמים של המכון לחקר דעת הקהל והמכון למחקר חברתי שימושי מהשנים 1949–1950 מספקת הצצה נדירה על דעת הקהל בתקופה ההיסטורית החשובה של השנים הראשונות שלאחר קום המדינה. היום, בשנת השישים של מדינת ישראל, מעניין לבחון את הסקרים ולראות אילו נושאים היו בעבר על סדר היום הציבורי ומה היו עמדותיו של הציבור בשאלות אלו, ולהיווכח שחלוקות חברתיות ומתאמים בין עמדות ובין משתני רקע שהחלו להתהוות כבר אז ממשיכים להתקיים היום.

לוח 1
תוצאות הסקרים המוקדמים (1949–1950) בעניין מדיניות הממשלה בתחומים שונים

תחום מועד עריכת הסקר או פרסום המחקר שאלות הסקר* שיעור מסכימים/תומכים** שיעור לא מסכימים/מתנגדים**
עלייה אוגוסט 1949 בעד תכנון ושיטתיות בהבאת העולים 82%  18% (תומכים בעלייה חופשית בלא הגבלה ופיקוח)
    רואים סכנה בזרימת העולים לערים  81%  19%
    האם יש להכריח את העולים המתאימים לעבודה חקלאית להתיישב בכפר? 61% 38%
    לחיילים משוחררים יש זכות קדימה בקבלת עבודה ושיכון לפני עולים 81% 19%
  אוקטובר 1949 בעד הגבלת העלייה 25% 75%
מדיניות חוץ וביטחון אוגוסט 1949 הקַבלה לאו"ם היא הישג מדיני 80% 20%
    בעד קבלת המלווה האמריקני  80% 20%
    בעד הסכם שביתת הנשק שנחתם ברודוס עם מצרים 81% 19%
  פברואר–מרץ 1949  האם יש להסכים להחזרת כל הפליטים הערבים מיד, או אחרי המלחמה, או רק חלק מהם? 27% 73%
ממלכתיות (מפלגתיות בצבא וזרמים בחינוך) מרץ 1950 בעד מפלגתיות בצבא  29%

64%

  אוקטובר 1949 האם צריך לתת חינוך בחינם לכל ילד בישראל במימון הממשלה? 85% 13% – רק לחלק מהילדים.

1% לא צריך.
    בעד זרמים בחינוך 40% 60%
כלכלה אוגוסט-ספטמבר 1949 בעד משטר הצנע 58% (הנתון אינו מופיע בדוח המחקר)
    בעד תכנון המשק 77% 23%
     האם הרגשת בירידה או בעלייה ביוקר המחיה? (הרגישו בירידה) 47% 49% (הרגישו בעלייה)
    הורדת תוספת היוקר מוצדקת 48%  44%

ההערות מתאימות לשלושת הלוחות:
* לא תמיד מדובר בנוסח המדויק של שאלות הסקר: תוצאות הסקרים מבוססות על תשובות לשאלות אחדות באותו נושא, וכאן נבחרה המייצגת ביותר מביניהן. נוסף על כך, בפרסומים של חלק מהסקרים אין ציטוטים מדויקים של נוסח השאלות.

** שיעור התומכים והמתנגדים לא תמיד מסתכם ל-100% בשל שיעורם של מי ש'לא השיבו', ושיעור זה אינו מופיע בטבלה

לוח 2
תוצאות הסקרים המוקדמים (1949–1950) בנושאי מפלגות, בחירות ושירות המדינה

תחום מועד עריכת הסקר או פרסום המחקר שאלות הסקר* שיעור מסכימים/תומכים** שיעור לא מסכימים/מתנגדים**
בחירות ומפלגות מאי–יולי 1949 יש יותר מדי מפלגות 85% 15%
    הושפעו מתעמולת הבחירות 6% 94% (החליטו למי להצביע עוד לפני תעמולת הבחירות)
שירות המדינה אפריל 1949*** תמיכה בפעולות הוועדה לטיהור המנגנון הממשלתי 65% 35%
  אוקטובר 1949 בעד משכורת גבוהה לפקידי הממשלה 64% 36% 
    משכורת חברי הכנסת גבוהה מדי 50%  50%
  מרץ 1950 יחס חיובי לפקידות הממשלה 33% 31%

*** בסקרים אלו המדגם הוא מקרב תושבי תל אביב בלבד

לוח 3
תוצאות הסקרים המוקדמים (1949–1950) בענייני חברה, תקשורת והשתתפות פוליטית

תחום מועד עריכת הסקר או פרסום המחקר שאלות הסקר* שיעור מסכימים/תומכים** שיעור לא מסכימים/מתנגדים**
שוויון לנשים אוקטובר 1949 גיוס נשים לצבא בימי שלום 52.5%  47.5%
     שיווי זכויות לנשים 92% 8%
תקשורת אפריל 1949*** ריבוי העיתונות –תופעה חיובית 63% 37%
    תומכים בהופעת עיתונות לועזית 43% 57%
    תומכים בהופעת עיתונות יידית 47% 53%
מחאה מרץ 1950 הצדקת ההפגנות של מחוסרי עבודה 37% 56%
שונות עונש מוות בעד עונש מוות 25% (אבל יותר מ-50% בעד במקרה של ריגול ובגידה במולדת) 75%

Gratch, Haya (ed.), 1973. Twenty-Five Years of Social Research in Israel, Jerusalem: Jerusalem Academic Press.

Stone, Russell A., and S. ilan Troen, 1995. 'Early Social Research in and on Israel', In: Troen and Noah Lucas (eds.), Israel: The First Decade of Independence, N.Y.: State University of New York Press: 375–399.

בלאנדר, דנה, 2004. 'בניין אומה מנקודת מבטה של דעת הקהל', סוציולוגיה ישראלית ו(1): 9–37