"המהפכה החוקתית" של בריטניה: חוק זכויות האדם נכנס לתוקפו

בדומה לישראל, גם בריטניה היא בין הדמוקרטיות המערביות הבודדות אשר אין להן חוקה כתובה. למרות היותה אומה בעלת מסורת ארוכה של הגנה על זכויות האזרח, הדבר לא התבטא במסמך כתוב ומחייב אחד. היעדרות החוקה מן הנוף המוסדי הבריטי תואמת את אופיו של משטר אשר בו הפרלמנט מהווה בפועל מעין שלוחה של הרשות המבצעת, ואין הגבלה של ממש על כוח החקיקה שלו. שיטת הבחירות הבריטית מעניקה רוב פרלמנטרי מוחלט למפלגת השלטון, ולפיכך היא יכולה לחוקק כל חוק חדש ולשנות כל חוק קיים.

בדומה לישראל, גם בריטניה היא בין הדמוקרטיות המערביות הבודדות אשר אין להן חוקה כתובה. למרות היותה אומה בעלת מסורת ארוכה של הגנה על זכויות האזרח, הדבר לא התבטא במסמך כתוב ומחייב אחד.

היעדרות החוקה מן הנוף המוסדי הבריטי תואמת את אופיו של משטר אשר בו הפרלמנט מהווה בפועל מעין שלוחה של הרשות המבצעת, ואין הגבלה של ממש על כוח החקיקה שלו. שיטת הבחירות הבריטית מעניקה רוב פרלמנטרי מוחלט למפלגת השלטון, ולפיכך היא יכולה לחוקק כל חוק חדש ולשנות כל חוק קיים.

אולם, בתחילת אוקטובר 2000 חלה בבריטניה תמורה משמעותית ביחסים שבין הרשויות, עם כניסתו לתוקף של חוק זכויות האדם ( The Human Rights Act). חוק זה, המספח אל תוך החוק הבריטי את האמנה האירופית בנוגע לזכויות אדם*, עתיד לעצב מחדש את היחסים בין האזרחים הבריטים לבין מערכות השלטון והמשפט שלהם. יש הטוענים כי שינוי זה הוא המשמעותי ביותר בחוקה הבריטית הלא-כתובה מאז ניתן כתב הזכויות של 1688.

לראשונה, יש לאזרחי בריטניה קשת רחבה של זכויות אזרח אשר כתובות שחור על גבי לבן. בין הסעיפים הבולטים של האמנה האירופית שסופחו כעת לחוק אנגלי: הזכות לחיים הזכות למשפט הוגן איסור עינויים הזכות לפרטיות חופש מחשבה, מצפון ודת חופש ביטוי חופש התאגדות והזכות להינשא.
לחוק החדש אין מעמד חוקתי, והוא לא מסמיך את בתי המשפט לפסול חוק של הפרלמנט. יחד עם זאת, הוא מעניק להם סמכויות חדשות ומאפשר להם לקבוע כי חוק מסוים אינו עולה בקנה אחד עם האמנה האירופית. במקרה כזה רשאים השופטים להמליץ לפרלמנט לשקול מחדש את אותו חוק. ההערכות הן שבהתאם לנורמות הפוליטיות הנהוגות בבריטניה, תיתפס המלצה כזאת כמחייבת ותביא לשינוי החוק על-ידי הממשלה והפרלמנט.
זאת הסיבה שרואים בכניסתו לתוקף של החוק מעין מהפכה חוקתית, ולוּ מוגבלת.

כניסתו לתוקף של החוק מעוררת בציבור הבריטי תגובות מעורבות. מצד אחד, הוא מעורר הערכה רבה. העובדה כי זכויות אזרח בסיסיות מעוגנות מעתה בחוק נתפסת בעיני הציבור כצעד חיובי. כמו כן, החוק מתקן אנומליה משפטית: עד כה נאלץ אזרח בריטי לפנות לבית המשפט האירופי בשטרסבורג כדי לקבל סעד משפטי הקשור בפגיעה בזכויות אדם בסיסיות. מעתה הוא יוכל לפנות לבתי המשפט המקומיים תוך חיסכון בזמן ובכסף. מצד שני, קיים החשש כי החוק החדש יגרום לאינפלציה בפניות לבתי המשפט, ייצור עומס ומטרד על השופטים ויהווה מכרה זהב לעורכי דין. לחשש זה יש על מה להסתמך: בסקוטלנד, אשר בה פעל החוק במתכונת מוגבלת מאז 1998, נכשלו 98 אחוז מן העתירות שהוגשו. חשש נוסף נובע מכך שהשלכות החוק עלולות להפוך את השופטים לחלק מהזירה הפוליטית, ולאלץ אותם לעסוק בנושאים שהפוליטיקאים אמורים לעסוק בהם בתור קובעי המדיניות הציבורית.

הכתוב מבוסס על:

* סגל, זאב, "עלות החירויות: 4.5 מיליון ליש"ט חוק זכויות האדם נכנס היום לתוקפו," הארץ, 2 באוקטובר 2000, עמ' א13.

* The Times, "Best of Rights", October 2nd 2000.

*** את הנוסח המלא של האמנה אפשר למצוא באתר האינטרנט: www.coe.fr/eng/legaltxt/5e.htm