מליאת הסיכום

הכנס הראשון של המועצה הציבורית נחתם במליאת הסיכום שבה סוכמו הדיונים של קבוצות הדיון על ידי המשתתפים. לאחר מכן התפתח במליאה דיון מרתקשנסוב סביב סוגיות מרכזיות לדמוקרטיה הישראלית בכלל, והדגם הרצוי למערכת הפוליטית בפרט.

פרופ' אסא כשר, מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב, הציג את האופן שבו הוא מגדיר מהי דמוקרטיה:"דמוקרטיה, בשבילי, זה משהו שכולל את ההגינות באופן מוחלט.. הייתי רוצה לראות שלושה מרכיבים: הסכמה רזה על המשמעות של יהודית ודמוקרטית ... מגילת זכויות חוקתית.. ועקרון מעשי פעיל לפיו כל כוח שקיים בחברה יש עליו מנגנון שמבקר אותו, מפקח עליו ומרסן אותו כראוי...".

מספר דוברים התייחסו לתחלואים של שיטת הבחירה הישירה ולמצב הנוכחי של המערכת הפוליטית. פרופ' ירון אזרחי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שהמערכת הפוליטית הנוכחית "לא מייצרת כוח פוליטי לגיטימי לצורכי קביעת מדיניות ציבורית וביצועה... יצרנו במדינת ישראל דמוקרטיה נגטיבית". בעיניו, ישראל קרובה כיום למצב של Dead Lock Democracy. פרופ' זאב סגל, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, תיאר את מצבה הנוכחי של המערכת הפוליטית כך: "מה שיש לנו בדגם הקיים זה כוח עצום למפלגות הקטנות, ייצוגיות בשיאה, ריסוק המפלגות הגדולות וחוסר משילות."

בדיון עלתה גם שאלת מעמדן של המפלגות הגדולות ותפקידן של המפלגות הקטנות במערכת הפוליטית. רון חולדאי, ראש עירית תל-אביב, עמד על תפקידן החשוב של המפלגות הגדולות: "במדינת ישראל, שיש לה סדר-יום לאומי כל-כך עמוס, יש חשיבות עצומה למפלגות הגדולות כגורם המתווך בין העניין האינטרסנטי והעניין הלאומי". גם השופט בדימוס מאיר שמגר התייחס לתפקידן של המפלגות הגדולות והקטנות במערכת הפוליטית: "המפלגות הגדולות הן הגורמים המובילים את הדמוקרטיה ואת ההגשמה של התוכניות... התפקיד החשוב של המפלגות הקטנות הוא להיות קטליזטור בין השקפות עולם שונות...". ח"כ עוזי ברעם סבור גם הוא ש"לא אבד הכלח על המפלגות על המפלגות הקלאסיות, אך הן צריכות לעשות שנויים בהתאם למה שקרה בשנים האחרונות". ח"כ מוחמד ברקה סבור ש"החברה הישראלית מורכבת מקבוצות של מיעוטים". לדעתו, "צריך לפעול... ליצירת מכנים משותפים, ואחת הדרכים הבסיסיות היא חיזוק המפלגות.. שהן בעלות תפיסה פנורמית ולא מעין שדולות."

סוגיה נוספת שעמדה במוקד הדיון היתה הצורך בקיומם של בלמים ואיזונים במערכת הפוליטית. ח"כ, פרופ' אמנון רובינשטיין, הצביע על כך שהמודל הקודם של דמוקרטיה פרלמנטרית לא היה דגם מקובל, משום שנעדרו ממנו בלמים שדאגו לאפקטיביות...". השופט שמגר התייחס למשמעותה של הפרדת הרשויות: "ההפרדה בין הרשויות אין משמעותה דווקא יצירתו של חיץ בין הרשויות אלא ביטויה בעיקר בקיומו של איזון בין הסמכויות של הרשויות להלכה ולמעשה המאפשר אי-תלות תוך פיקוח הדדי מוגדר". ח"כ דן מרידור סבור ש"צריך לחשוב לא רק איך מגדילים את עוצמתה של הכנסת אלא איך דואגים שהכנסת תתנהג באופן מרוסן".

במהלך הדיון היתה התייחסות גם להצעות ספציפיות שעלו בקבוצות הדיון, דוגמת העלאת אחוז החסימה. ח"כ שאול יהלום הזהיר מפני העלאה של אחוז החסימה שעלולה להוריד קבוצות מסוימות למחתרת. הצעה נוספת שעלתה בדיון היא ההצעה להקים בית עליון. מר צבי ענבר, היועץ המשפטי של הכנסת סבור שבית עליון יביא להעלאת רמתה של הרשות המחוקקת.

רוב המשתתפים בדיון הסכימו שהדגם הפרלמנטרי הוא הדגם המועדף. כמו-כן, היתה הסכמה כי אין לחזור לשיטה הפרלמנטרית כפי שהיתה, אלא יש להוסיף בה שינויים ותיקונים על מנת לשפר את יציבות המערכת הפוליטית. פרופ' בן-ציון זילברפרב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, סבור שהשיטה הפרלמנטרית מתאימה יותר להתמודדות עם הסוגיות שתעמודנה על סדר-היום: סוגיות של קיטוב, של הגברת פערים, של דתיים-חילוניים. פרופ' מוטה קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור ש"בשיטה הקודמת היו חולאים, אסור לחלות בנוסטלגיה של הסתכלות אחורה בגעגועים... היה לנו משהו שהיו לו בעיות ובהחלט מצופה מאתנו לחשוב באיזו מידה ניתן לעשות תיקונים רציונליים, מתונים ומאוזנים לשיטה הקודמת". פרופ' עמוס שפירא, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, ציין שהדגם המועדף עליו הוא "דמוקרטיה פרלמנטרית משופצת ומשופרת כולל העלאת אחוז החסימה... ואימוץ המוסד של אי-אמון קונסטרוקטיבי". גם השר לשעבר, עו"ד יורם ארידור, סבור שהמחלות שאפיינו את השיטה הקודמת רק הוחמרו בשיטה הנוכחית, ולכן הוא סבור שצריך לחזור לשיטה הקודמת עם תיקונים. ח"כ משה ארנס הציע שהשינויים יהיו אינקרמנטליים, ויועברו רק שינויים שזוכים לרוב גדול.

השופט בדימוס, מאיר שמגר, סיכם את הדיון:"התעוררה השאלה אם לחזור בחזרה לשיטה הקודמת... יש לי הרגשה שהרוב סבר כאן שאפשר לחזור רק בליווי תיקונים ושינויים אשר יש בהם כדי להסיר, לפחות במידה סבירה, חלק מן הליקויים,אשר אותם אפשר להעביר בבית הנבחרים ברוב הדרוש."

בעקבות הדיונים המרתקים והפוריים שהתקיימו במהלך הכנס של המועצה הציבורית, החל המכון הישראלי לשקוד על הכנת מסמך, ובו המלצות לשיפור השיטה הפרלמנטרית.