תקציר נייר עמדה: 'רבנים ורבנוּת בשירות המדינה: בחירה, הפרדה וחופש ביטוי'

נייר עמדה זה עוסק בכמה סוגיות שעניינן הממסד הרבני הממלכתי בישראל, ושטבוע בהן קונפליקט בין מסורת רבנית לבין עקרונות של מִנהל ציבורי ושיטת ממשל דמוקרטית. נייר העמדה אינו מתיימר להקיף את כל הסוגיות מעין אלה. הוא מתמקד בשלוש סוגיות מרכזיות הקשורות זו בזו ומשליכות זו על זו, ומציע הסדרים העולים בקנה אחד עם שתי המערכות - עם מסורת ישראל מחד גיסא ועם עקרונות המשטר הדמוקרטי מאידך גיסא.

הסוגיה הראשונה היא סוגיית בחירתם של נושאי המשרות הרבניות: הרבנים הראשיים, חברי מועצת הרבנות הראשית, רבני הערים והשכונות. הכותבים ניתחו את דרכי בחירתם כיום, את המשמעויות הנובעות מדרכי בחירה אלה ואת השינויים והתיקונים שיש לדעתם לערוך באופן בחירתם של חלק מנושאי אותן משרות. זאת, כחלק מהצעה כוללת להעמקת הדמוקרטיזציה של הממסד הרבני בישראל, קירובו לקהילה וחיזוק תלותו בה. בחינת מוסד הרבנות המסורתי מצביעה על כך שהמסורת היהודית לדורותיה ידעה שני דפוסים עיקריים של רבנות: רבנות ממסדית, שבה הסמכות הרבנית ממונה ונכפית על הקהילה ורבנות קהילתית, שבה הסמכות הרבנית שזורה במארג של יחסי תלות הדדיים עם הקהילה. ההמלצה המוצגת בנייר העמדה רואה את הדפוס הקהילתי כמתאים יותר לרבנות הממלכתית המקומית. מאימוץ דפוס רבני זה נובעות גם חלק מן הרפורמות המוצעות.
הסוגיה השנייה היא סוגיית עירוב התחומים בין מוסד הרבנות למוסד הדיינות הנהוג כיום. כותבי נייר העמדה סבורים כי אין הצדקה לעירוב תחומים זה, הטומן בחובו ניגוד עניינים מובהק, וכי יש להפריד בין תחומים אלה. לדעתם, יש לראות את הדיין כשופט לכל דבר ועניין, ואת מוסד הדיינות כחלק בלתי נפרד מן הרשות השופטת בישראל. לעומת זאת, ראוי לתפוס את הרב המקומי כנבחר ציבור וכמנהיג רוחני מקומי האחראי על הספקת שירותי הדת לקהילה. כהונה בשני התפקידים במקביל עלולה להציב את המכהנים בהם במצבים שבהם יש חשש ממשי לפגיעה בשני התחומים הללו כאחד.

הסוגיה השלישית היא סוגיית חופש הביטוי הפוליטי והמעורבות המפלגתית של נושאי משרות הרבנות הממלכתית. נייר העמדה עומד על הבעייתיות הכרוכה כיום בפעילותם הפוליטית של נושאי המשרות הרבניות: מחד גיסא, חלים עליהם אותם כללים החלים על עובדי מדינה בכירים, האוסרים מעורבות מפלגתית מאידך גיסא, נִטרוּלם של הרבנים מנקיטת עמדות וממתן חוות דעת הלכתיות בנושאים עקרוניים העומדים על הפרק מהווה פגיעה במעגלי תִפקודה של הרבנות ובמהותה של הסמכות הדתית. הצעת הכותבים, כפי שעולה מניתוח תפיסת המשרה הרבנית, היא להבחין בין התבטאות פוליטית לבין מעורבות מפלגתית. לפיכך, בכפוף לקיום תנאים מסוימים, יש מקום להסיר חלק ניכר מן המגבלות החלות כיום על חופש הביטוי הפוליטי של נושאי משרות הרבנות הממלכתיות, אך לא כך באשר להגבלות החלות על פעולתם המפלגתית.

נייר העמדה מופיע בעת שנראה כי השעה כשרה עתה לרפורמות ולשינויים בממסד הרבני הממלכתי. זאת, בין היתר, בשל פתיחות מסוימת המסתמנת בצמרת הממסד הרבני, בשל ביקורת רבה על ממסד זה בציבור הדתי ובשל התעניינות מסוימת בקרב חוגים בציבור החילוניבנעשה במוסד זה. מטרת נייר העמדה להוות בסיס לדיון רציני ומעמיק בסוגיית מעמדם ומקומם של נושאי משרות הרבנות הממלכתיות, ותקוות הכותבים היא כי ההסדרים המוצעים בו יוכלו להתקבל על דעת אנשי המחנות השונים החפציםלחולל מהפך בדפוסי הממסד הרבני. זאת, הן לטובת הרבנות עצמה והן לטובת הקהילה הנזקקת לה.

כותבי נייר העמדה מדגישים כי ראוי לקבל את המלצותיהם לשינויים ולרפורמות כמקשה אחת. אימוץ חלקי של ההמלצות עלול להחטיא את הכוונות העומדות בבסיס נייר העמדה, לפגוע בהשגת מטרותיו, ולהביא לתוצאות בלתי רצויות ואף מזיקות, הן למוסד הרבנות והן לדמוקרטיה ולמִנהל הציבורי בישראל.

* תקציר מתוך:
דוד, יוסי וינון, איל, רבנים ורבנוּת בשירות המדינה: בחירה, הפרדה וחופש ביטוי, נייר עמדה מס' 19, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999.