פרלמנט | גליון 14

תהליך קבלת התקציב

ראיונות עם ח"כ אברהם (בייגה) שוחט וח"כ סילבן שלום

ש': כיצד לדעתך משפיע חוק יסוד הממשלה החדש על תהליך קבלת התקציב?
ת': לדעתי, החוק החדש איננו משפיע באופן מהותי על דרך קבלת התקציב. ייתכן שהוא אפילו מקל על הממשלה וממתן בסופו של דבר את התנגדות חברי הממשלה והח"כים. איום של בחירות חדשות מהוות מעין מטריית ביטחון לראש הממשלה שחייב להעביר את התקציב.

ש': מהו לדעתך מעמד הכנסת ויכולת ההשפעה של חברי הכנסת על תהליך קבלת התקציב?
ת': עיקר ההשפעה של הכנסת הוא בדיוני ועדת הכספים, שם לומדים להכיר את משרדי הממשלה. השנה, הדיונים שם היו סוערים במיוחד, בעיקר בשל הפיצול הקואליציוני; אך הם מצביעים על חשיבותם ויכולת השפעתם על התקציב. להערכתי, התקציב יעבור וחברי הקואליציה לא יפילו את הצעת התקציב, אך הממשלה תהיה חייבת לערוך בו שינויים משמעותיים.

ש': בתפקידך כשר אוצר התנהגת רפורמה בתהליך קבלת החלטות על התקציב על-ידי הארכת זמן דיוני התקציב בממשלה. במה תרמה הרפורמה ומהו עתידה לאור הדרך בה הוחלט על תקציב 97'?
ת': ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ואנוכי פיתחנו תהליך קבלת החלטות ארוך וממוסד עם מתודיקה אשר יצרה בשלות באישור התקציב. לאורך חודשיים התקיימו חמש ישיבות בהן נידונו מסגרות התקציב וסדרי העדיפויות. לרפורמה היה ערך מוסף משמעותי, והשרים קיבלו תמונה כלכלית רחבה יותר מאי פעם. בתהליך קבלת תקציב 97' ביטלה הממשלה הנוכחית את הרפורמה וחזרה לדפוס הישן של יומיים דחוסים בדיונים. נקווה כי בתקציב של השנה הבאה תאמץ הממשלה את הדרך החדשה שסללנו, אשר תרומתה לאישור הצעת התקציב רבה.

ש': אחת ממגמות הרפורמה הנפוצות בתהליך קבלת התקציב במדינות רבות בעולם מתייחסת לביזור סמכויות ולהגדלת מידת החופש התקציבי של משרדי הממשלה. מה דעתך על מגמה זאת, והאם יש לה מקום גם בישראל?
ת': באופן עקרוני, מגמה זאת הנה חיובית ביותר, והיא יכולה לתרום לתהליך התקצוב בישראל. אולם, יש להתקדם לאט ובזהירות עם רפורמת הביזור, תוך החשבות בתרבות הפוליטית של אחריות השרים בישראל. ישנם שרים ששיקוליהם בהקצאת משאבים לא יהיו ענייניים.

ש': לעתים קרובות נמתחת ביקורת קשה נגד כוחו המופרז של אגף התקציבים. מה דעתך על ביקורת זאת ועל תפקידו של אגף התקציבים בתהליך קבלת התקציב?
ת': התקפות אלה על אגף התקציבים אינן מוצדקות. בישראל, תביעות התקציב וההכרעות הלאומיות הן קשות ומורכבות. בתהליך זה חובה שיהיה גוף שמכיר את הנתונים והערכות המצב לאורך שנים ולוקח אחריות על התהליך כולו. אגף התקציבים מורכב מאנשים מקצועיים המקבלים החלטות בדרך רציונלית בלעדיהם, המערכת הייתה הרבה יותר מסוכנת.

ש': האם לדעתך קיים בסיס כלכלי-מקצועי מוצק דיו לוועדת הכספים, שבישיבותיה מתקבלות ההכרעות העיקריות?
ת': כמו בכל ועדה אחרת בוועדת הכספים יושבים חברי כנסת עם ניסיון וידע כלכלי שונה. חברים חדשים בוועדה צריכים ללמוד את הנושא מתחילתו. הכלים המקצועיים שעומדים לרשות הוועדה והח"כים הם מוגבלים, וזהו תחום שחובה לפעול לשיפורו. היכולת המקצועית קשורה גם למידת הנכונות של הח"כים להשקיע בדיוני הוועדה.

ש': כיצד לדעתך משפיע חוק יסוד הממשלה החדש על תהליך קבלת התקציב?
ת': לחוק יסוד הממשלה החדש יש השפעה מסוימת ועקיפה על תהליך התקציב. קרוב לוודאי שבחשבון הנפש האישי של כל ח"כ הוא רואה לנגד עיניו את איום הבחירות החדשות ואת מסלול הייסורים של הפריימריס. משרד האוצר הציע תיקון לחוק יסוד הממשלה אשר יקבע כי במידה וחוק התקציב לא עבר תוך 8 ימים, הכנסת תתפזר ותלך לבחירות חדשות. במקרה כזה ייווצר לחץ חסר תקדים על חברי הכנסת, ויש להניח שרבים יפעלו מתוך שיקולים אישיים בלבד, תוך שיעבוד דעתם לדעת המוכתבת על-ידי משרד האוצר. לכן, לדעתי, ההגבלה לתקופה של שלושה חודשים היא סבירה.

ש': מהו לדעתך מעמד הכנסת ויכולת ההשפעה של חברי הכנסת על תהליך קבלת התקציב?
ת': שיטת הבחירות החדשה הביאה לריבוי מפלגות סקטוריאליות, ומפלגת השלטון ללא צומת וגשר כוללת 22 חברי כנסת בלבד. מצב זה הגדיל באופן משמעותי את כוח המיקוח של חברי הכנסת מן המפלגות הקטנות גם בתהליך התקציב. לעומתם, יכולת ההשפעה של חברי הכנסת ממפלגת השלטון נשחקה כמעט לחלוטין. אנו עדים למציאות זאת בימים אלה ממש.

ש': אחת ממגמות הרפורמה הנפוצות בתהליך קבלת התקציב במדינות רבות בעולם מתייחסת לביזור סמכויות ולהגדלת מידת החופש התקציבי של משרדי הממשלה. מה דעתך על מגמה זאת, והאם יש לה מקום גם בישראל?
ת': לדעתי, יש לאפשר לשרים חופש תקציבי מסוים, אך יש לזכור את הסיכון הקיים במתן חופש יתר. קיימת אפשרות כי השרים ישתמשו בכספי סעיפים חיוניים בתקציבם לסעיפים חיוניים פחות, ויצרו מצב בו הממשלה תעמוד בפני שוקת שבורה ותהיה חייבת להוסיף תקציבים למשרדים השונים.

ש': לעתים קרובות נמתחת ביקורת קשה נגד כוחו המופרז של אגף התקציבים. מה דעתך על ביקורת זאת ועל תפקידו של אגף התקציבים בתהליך קבלת התקציב?
ת': באופן עקרוני, אני מסכים עם הביקורת לאגף התקציבים, כמו לשאר פקידי האוצר, ישנה השפעה רבה ואולי אף רבה מדי על מדיניות משרד האוצר ועל תהליך התקציב. ניתן למצוא ללא קושי דוגמאות להחלטות שגויות של אגף תקציבים. מקרים אלה מצביעים על כך שכדאי שהעצמה לא תהיה מרוכזת בידי גוף אחד.

ש': האם לדעתך קיים בסיס כלכלי-מקצועי מוצק דיו לוועדת הכספים, שבישיבותיה מתאבלות ההכרעות העיקריות?
ת': לא כל חברי הכנסת החברים בוועדת הכספים הנם בעלי השכלה כלכלית פורמלית, אולם קיימת הבנה בסיסית והכרה של הנושא. בסוגיות כלכליות מיוחדות מוזמנים לוועדה אנשי מקצוע. כמו כן, בוועדה יושבת דרך קבע יועצת כלכלית המעמידה לרשות חברי הכנסת את הכלים המקצועיים. יחד עם זאת, יש לזכור כי רוב ההחלטות הנדונות בוועדת הכספים הנן פוליטיות ולא מקצועיות טהורות.

ש': מהם לדעתך היתרונות, אם בכלל, של גישת התקציבים ארוכי הטווח כדוגמת תקציב תלת-שנתי?
ת': כאשר מדברים על מדיניות כלכלית מדברים על התפתחויות ריאליות במשק אשר יכולות לבוא לידי ביטוי רק בטווח הארוך. לכן, כדי ליישם מדיניות כלכלית יש חשיבות לגישת התכנון לטווח ארוך. מנגד עולה בעיה מעשית ביישום התקציב הרב-שנתי, שכן חובה לעדכנו בהתמדה בהתאם לבעיות שמתעוררות ולמציאות המתהווה בטווח הקצר.