מאמר מערכת: טרור ודמוקרטיה אחרי 11 בספטמבר

לא ניתן לומר שהאנושות חסרת הגנה מול האיום של הרוע הזה. אבל אנחנו חייבים להכיר בכך שההגנות, וכל מה שנקרא 'המלחמה בטרור' [...] הן עצמן יוצרות [...] את סיבות הרוע שהן אמורות לחסל. (ז'ק דרידה) האם מדינה דמוקרטית רשאית להשתמש באמצעים לא דמוקרטיים כדי להגן על אזרחיה מפני טרור? האם למדינות דמוקרטיות יש הכלים הדרושים להתגונן מפני הטרור ולהילחם בו? או שמא, בפרפרזה על אמירתה של חנה ארנדט: 'חופש הביטוי חסר אונים כשהוא ניצב מול טרור'.

לא ניתן לומר שהאנושות חסרת הגנה מול האיום של הרוע הזה. אבל אנחנו חייבים להכיר בכך שההגנות, וכל מה שנקרא 'המלחמה בטרור' [...] הן עצמן יוצרות [...] את סיבות הרוע שהן אמורות לחסל. (ז'ק דרידה)

האם מדינה דמוקרטית רשאית להשתמש באמצעים לא דמוקרטיים כדי להגן על אזרחיה מפני טרור? האם למדינות דמוקרטיות יש הכלים הדרושים להתגונן מפני הטרור ולהילחם בו? או שמא, בפרפרזה על אמירתה של חנה ארנדט: 'חופש הביטוי חסר אונים כשהוא ניצב מול טרור'.

האלימות השרירותית והאכזרית והאידאולוגיה הקיצונית שבאות לידי ביטוי במעשי הטרור עומדות בניגוד חד לעיקרי הפוליטיקה הדמוקרטית - פשרה, דיון והסכמה. האם אפשר לשמור על כללי המשחק של הדמוקרטיה לנוכח מעשי טרור שמפרים את כל הכללים?

בעקבות התקפת 11 בספטמבר התעורר ביתר שאת הדיון באיום שהטרור מעמיד לפני המדינות הדמוקרטיות. התקפת 11 בספטמבר זיעזעה לא רק את בנייני התאומים עשויי הבטון והפלדה והביאה למותם של אלפי אנשים אלא גם הייתה נקודת מפנה בדרכי ההתמודדות של גופים בין-לאומיים ומדינות דמוקרטיות עם איום הטרור.

גיליון זה מוקדש להיבטים מגוונים של התמודדותן של מדינות דמוקרטיות עם הטרור ופניו המשתנים. המאמר הפותח 'טרור: כואב אבל עמום' דן בשאלת ההגדרה של המושג טרור. לכאורה מעשי טרור נבדלים ממעשי אלימות פוליטיים אחרים, אך כאשר בוחנים לעומק את הגדרת הטרור מגלים שאין הסכמה בנוגע אליה. המאמר סוקר את משמעות המונח 'טרור' ומציג הגדרות שונות של המונח והדילמות העולות מהן.

עמימותה של הגדרת הטרור באה לידי ביטוי גם בדיון על אודות אופי המאבק בו. המאמר 'המאבק הבין-לאומי בטרור: פרדיגמת אכיפת החוק ופרדיגמת הסכסוך החמוש' מציג שתי פרדיגמות למאבק בטרור שמכל אחת מהן נגזר אופי שונה של מאבק: לפי פרדיגמת אכיפת החוק הטרור הוא עברה פלילית שחומרתה והאיום שטמון בה מחייבים מציאת נקודת איזון חדשה שתאפשר למדינות הנאבקות בטרור להגן על אזרחיהן מפניו גם במחיר של פגיעה חמורה בזכויות אדם בעקבות הגמשת הכללים העוסקים בחקירת חשודים, מעצרם, ניהול משפטים פליליים והטלת סנקציות חוץ-שיפוטיות; ואילו על פי 'פרדיגמת הסכסוך החמוש', לנוכח האיום הנשקף מהטרור והאמצעים שהטרוריסטים משתמשים בהם יש לראות במעשי טרור פעולות מלחמתיות שצבא אויב מבצע, ולפי עמדה זו המאבק בטרור הוא מאבק צבאי בעיקרו שבמסגרתו מדינות רשאיות לנקוט אמצעים דרסטיים החורגים מפרדיגמת אכיפת החוק, כגון הריגת פעילי טרור ('סיכול ממוקד'), מעצר ממושך בלא משפט של פעילי טרור (המוגדרים 'לוחמים בלתי חוקיים') ופעולות צבאיות בשטח מדינה זרה.

החקיקה בענייני טרור שהתקבלה בבריטניה ובארצות הברית לאחר 11 בספטמבר היא דוגמה לחקיקה שמשקפת את אימוצה של פרדיגמת אכיפת החוק ואת נקודת האיזון החדשה בין זכויות אדם ובין השמירה על הביטחון. המאמר 'חקיקה נגד טרור בבריטניה ובארצות הברית לאחר אירועי 11 בספטמבר' סוקר את דברי החקיקה המרכזיים נגד טרור שהתקבלו בבריטניה ובארצות הברית מאז אירועי 11 בספטמבר ועד לימים אלו. מהמאמר עולה שבשתי המדינות התקבלו חוקים אשר מעניקים סמכויות נרחבות לרשויות הביטחון במדינה לנקוט אמצעים שעלולים להגביל זכויות יסוד ולפגוע בהן בשם המאבק בטרור.

ערוץ אחר של מאבק בטרור מוצג במאמר 'המאבק במימון טרור', שעניינו הניסיון למנוע מעשי טרור ולפגוע בארגוני טרור על ידי ניתוקם ממקורות המימון שלהם. המאמר מציג כלים משפטיים, ובהם אמנת האו"ם למניעת מימון טרור שכוללת הוראות על הפללת מימון טרור, הטלת חובות על מוסדות פיננסיים למניעת הפקדה והעברה של כספים לטרור, חילוט כספים ונכסים ושיתוף פעולה בין-לאומי במאבק במימון טרור. המאמר מציג גם את ההתפתחויות בתחום החקיקה בישראל בעניין זה. חלק מן התשתית החוקית למאבק במימון טרור מעוגנת בחקיקה מנדטורית: תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 והפקודה למניעת טרור משנת 1948. צעד נוסף נעשה בשנת 2005 עם חקיקת חוק המימון שמעגן את התחייבויותיה הבין-לאומיות של ישראל בדין הפנימי לאחר הצטרפותה לאמנת המימון.

תקנות ההגנה והפקודה למניעת טרור הן גם שניים מן הכלים שעומדים לרשותה של הדמוקרטיה הישראלית בבואה להתגונן מפני גורמים חתרניים המאיימים עליה מבפנים ומבחוץ, כולל ארגוני טרור. המאמר 'דמוקרטיה מתגוננת בישראל' מבהיר את העיקרון של המושג 'דמוקרטיה מתגוננת', דהיינו המצב שבו דמוקרטיה שחרתה על דגלה את ערכי הסובלנות אינה מגלה סובלנות כלפי מי שמנסים להשמיד אותה ולצורך שמירה על עצמה מגבילה את חופש הפעולה שלהם. המאמר מפרט את האמצעים החוקיים והמנהליים הננקטים בישראל כדי להתגונן מפני גופים המאיימים על קיומה של המדינה.

המאבק בטרור אינו יכול לשקוט על שמריו, משום שהטרור משנה את פניו. בעשורים האחרונים אנו עדים להשתכללות של כלי הנשק והשיטות כולל שימוש בנשק השמדה המונית והופעת סוגים חדשים של טרור, לדוגמה סייבר-טרוריזם (Cyberterrorism) - ביצוע של פעולות טרור באמצעות מחשב. המאמר 'פני הטרור העתידיים: סייבר-טרור' מציג את האיום העתידי שצופן שימוש של טרוריסטים באמצעים טכנולוגיים מודרניים, לדוגמה פגיעה ברשתות מחשבים חיוניות לניהול חיי היום-יום בחברה המודרנית.

המאמרים מלמדים שהמאבק בטרור דורש מהמדינות הדמוקרטיות לשמור על איזון עדין בין הרצון להגן על ביטחון האזרחים מפני הטרור לבין הפגיעה בזכויות יסוד אחרות. הסכנה היא שבשם המאבק בטרור ינקטו מדינות דמוקרטיות צעדים אשר חותרים תחת הדמוקרטיה עצמה, וכך הן עלולות להיהפך לחלשות ופגיעות עוד יותר.