מאמר מערכת- דמוקרטיה ירוקה
'על הנשיא להביט באומץ אל התמונה הגדולה ולראות כי בניין המדינה וצמיחתה הנמרצת גבו מחיר כבד: דלדול משאבי טבע, פגיעה אקולוגית בנופה. וכשאר העולם, גם אנו חייבים לעבור לכלכלה נקייה, אחראית והוגנת. המסע המרתק ביותר במאה העשרים ואחת יהיה להחזיר לטבע את איזונו'. דבריו של הנשיא שמעון פרס בטקס ההשבעה (15.7.2007) מבטאים את השינוי שחל במעמדו של נושא איכות הסביבה בשנים האחרונות. איכות הסביבה כבר אינה עניין של כמה 'משוגעים לדבר' אלא היא דאגה של החברה כולה. בעבר שיקולים של איכות הסביבה נדחקו לשוליים, ואילו היום הם שיקול חשוב בתהליכי קבלת ההחלטות ונושא בולט בשיח הציבורי והתקשורתי.
'על הנשיא להביט באומץ אל התמונה הגדולה ולראות כי בניין המדינה וצמיחתה הנמרצת גבו מחיר כבד: דלדול משאבי טבע, פגיעה אקולוגית בנופה. וכשאר העולם, גם אנו חייבים לעבור לכלכלה נקייה, אחראית והוגנת. המסע המרתק ביותר במאה העשרים ואחת יהיה להחזיר לטבע את איזונו'.
דבריו של הנשיא שמעון פרס בטקס ההשבעה (15.7.2007) מבטאים את השינוי שחל במעמדו של נושא איכות הסביבה בשנים האחרונות. איכות הסביבה כבר אינה עניין של כמה 'משוגעים לדבר' אלא היא דאגה של החברה כולה. בעבר שיקולים של איכות הסביבה נדחקו לשוליים, ואילו היום הם שיקול חשוב בתהליכי קבלת ההחלטות ונושא בולט בשיח הציבורי והתקשורתי.
גורמים אחדים תרמו לשינוי: עליית המודעות לנושא בקרב האזרחים הן בשל שינויים ערכיים בחברה הן בשל החמרה במצב האקולוגי; התעצמות פעילותם של ארגונים ירוקים בחברה האזרחית; יזמות חקיקה בכנסת; פעילות של המשרד להגנת הסביבה; והחלטות של בתי המשפט.
גיליון זה מוקדש להיבטים הפוליטיים של נושא איכות הסביבה. המאמר הראשון מספק מסגרת תאורטית והשוואתית לסביבתנות (environmentalism). המאמר עוקב אחר השינוי בסולם הערכים בחברה המערבית שהוביל להתפתחות הרעיונות של נושא איכות הסביבה וכן אחר הולדתן של תנועות סביבתניות ופעילות בין-לאומית בנושא.
המאמר 'פוליטיקה ירוקה במעבר מהחברה אל השלטון' מתאר את המעבר מפעילות למען איכות הסביבה במסגרת ארגונים בחברה האזרחית אל פעילות מפלגתית ממוסדת - שינוי זה התרחש בעיקר במדינות מערב אירופה.
ההיבט הישראלי מוצג בשלושה מאמרים: המאמר 'פוליטיקה ירוקה בישראל' סוקר את זירות הפעולה הפוליטיות הקשורות לתחום איכות הסביבה (החברה האזרחית, המפלגות, הרשויות המקומיות, הכנסת ומשרדי הממשלה). אחת ההשלכות של עליית המודעות בנושא איכות הסביבה והתעצמות הפעילות הירוקה היא התגברות החקיקה בנושא. המאמר 'חקיקה סביבתית בישראל ואמנות בין-לאומיות' מציג דוגמות ליזמות חקיקה שהתקבלו בשנים האחרונות. המאמר החותם 'איכות הסביבה ומנגנוני השלטון - חוק הפיקדון כמשל' מדגים הלכה למעשה אילו מכשולים עומדים בדרכה של חקיקה בנושא איכות הסביבה ומתווה דרך לניהול מדיניות ציבורית ראויה בנושא.
הדאגה לאיכות הסביבה היא צו השעה, כפי שעולה מפסק דין שניתן בבית משפט השלום בקריות בעניין עתירה נגד מפעל שהזרים שפכים לנחל הנעמן בגליל התחתון:
עד עתה היינו עסוקים ב'בניית הארץ' ולא התפנינו לקטנות כגון הטיפול במוצרי הפסולת וניקוי הזיהום שנוצר. כעת, כשמפרץ חיפה מכוסה בענני פסולת רעילה שנפלטת מארובות המפעלים בסביבה, כאשר הנחלים ספוגים חומרים רעילים, כאשר האדמה מלאה חומרים מסוכנים וכאשר הים מלא חומרים מסוכנים, הגיעה העת לומר עד כאן שבת הגדול. (מתוך פסק דין של בית משפט השלום בקריות, ב"ש 276/05, כפי שצוטט בעיתון הארץ, 12.8.2007: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=635147&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0 )
הפעילות של גורמים למען השמירה על הסביבה נתקלת בבעלי אינטרסים, כמו מפעלי תעשייה, שאינם ששים להשקיע משאבים במניעת זיהומים; אולם האויב הגדול ביותר לקידום הפעילות בנושא הוא אדישות הציבור. גיליון זה הוא צעד נוסף בהעלאת הנושא למודעות הציבור.