ממדף הספרים החדשים

בשנים האחרונות הרבו חוקרים להצביע על היחלשותן של המפלגות, שהתבטאה בירידה בשיעור החברות בהן. עם זאת, נראה כי לא התערער בעליל מקומן המרכזי של מפלגות במשטרים הדמוקרטיים המודרניים.

ספר העזר שערכו שניים מן הידועים בחוקרי המפלגות בעולם, שואף לספק שער לספרות האקדמית העוסקת בתפקידיה המרכזיים של המפלגה - בתהליך האלקטורלי, בתיווך שבין האזרח לממשל ובמיזוגם של אינטרסים.

בהקדמה לספר עב הכרס, המכנס מאמרים פרי עטם של מיטב החוקרים בתחום בעולם, כותבים העורכים כי המניע העיקרי לעריכת הספר היה תהליך השינוי שמפלגות בעולם כולו עוברות היום, שאחד ממאפייניו הוא נטייה גוברת להדגיש יעדים אלקטורליים לפי המודל האמריקני.

הספר מחולק לשישה פרקים - הגדרת המפלגה, ארגון המפלגה, המפלגה והחברה, המפלגה והמדינה ומפלגות בעתיד.

היקף הספר ומספר הכותבים בו אינם מאפשרים סקירה ממצה של הכתוב; בכל זאת אפשר להצביע על כמה מאמרים מעניינים המספקים מסגרת תאורטית מקיפה ומעמיקה לנושא, וכאלה שיש בהם עניין מיוחד לקורא הישראלי בימים אלה:

המאמר "מודלים של מפלגות" מאת Andre Krouwel מספק מפתח להבנת תאוריות המודלים של מפלגות. הוא מתייחס לאבות הטיפוס המוכרים - "מפלגת ההמונים" (הטיפוס האירופי), "המפלגות האלקטורליות" חובקות הכול (הטיפוס האמריקני), וגם אל טיפוסים חדשים של מפלגות - "מפלגות הקרטל" - מונח שנטבע על ידי עורכי הספר ומתייחס לקשר המתחזק של מפלגות עם המדינה תוך נטישה של השורשים החברתיים שלהן: או "המודל העסקי" - המתייחס למפלגות הנתמכות ובנויות לפי דגם של חברה מסחרית.

מאמר מאת הכותבים הישראלים ראובן חזן וגידי רהט מן האוניברסיטה העברית בירושלים עוסק בשיטות בחירה של מועמדים בידי גופי בחירה שונים, מוועדות מינויים ועד לכלל חברי המפלגה. כידוע, תהליך זה מעורר מאבקים פנימיים רבי עצמה אך חשיבותו נובעת גם מכך שהרכבה האישי של המפלגה יקבע לעתיד לבוא את אופייה ואת עתידה.

בנושא זה עוסקת גם Pippa Noris מאוניברסיטת הארווארד, בדגש מיוחד על שאלת המכסות - הבטחת ייצוג נשים בתהליך בחירת המועמדים.

הפרק "חוק המפלגות" מאת Muller & Sieberer עוסק במבנה הפנימי הראוי למפלגות. נושא זה עומד במרכז המאמר הבא בסקירה שלנו, ועובר כחוט השני בכל פרקי הספר.

Katz S. Richard and William Crotty (Eds.), Handbook of Party Politics, London: Sage Publications, 2006.

מאמר זה, שהתפרסם באכסניה משפטית, עוסק בהיבט מעניין וחדש יחסית של נושא המפלגות: מבנה המפלגה ושאלת הדמוקרטיה הפנימית; זאת בשונה מן הדגש המוכר על מטרותיה ומצעה של המפלגה כעילה לפסילתה. המאמר כתוב בצורה תאורטית, אך מספק - בהערות לכתוב - מספר רב של פסיקות והפניות למחקרים בנושא.

בין הטיעונים שמעלה המחבר, כיום שופט בית משפט שלום ורשם בבית המשפט העליון, בעד כפיית מבנה פנימי דמוקרטי במפלגות, הוא המימוש האמתי של תפקיד המפלגה כמצרפת של אינטרסים - רק אם כל חברי המפלגה יורשו להצביע ולהישמע אפשר יהיה לממש תפקיד זה. טיעון אחר הוא הצורך לשבור את "חוק הברזל של האוליגרכיה", כדי למנוע ממנהיגות המפלגה לצבור כוח גובר והולך באופן שיחליש ואף יבטל את תרומתו והשפעתו של החבר מן השורה. טיעון מרכזי אחר יוצא מן הרעיון התומך בפסילת מפלגות שמצען אינו דמוקרטי, ולפיו לא ייתכן להתיר לגוף שאינו דמוקרטי ליהנות מכללי המשחק הדמוקרטיים ולהשפיע עליהם.

הכותב מעלה גם עילות נגד פסילת מפלגה בגין מבנה פנימי לא דמוקרטי, בין היתר בשל הסיכון שבהאחדה של מבנה המפלגות באופן שיפגע בפלורליזם של שוק הדעות הפוליטי. עם זאת, יש לדעתו לכפות מבנה פנימי ראוי על מפלגה אך להגדירו באופן הצר ביותר. זכויות שוות להצבעה והשתתפות לכל חברי המפלגה, בחירות פתוחות וסדירות למנהיגות המפלגה, חופש ביטוי והתארגנות בתוך המפלגה וזכות לשקיפות ומידע - כל אלה הם לדעתו תנאי מינימום הכרחיים לדמוקרטיה פנים-מפלגתית ניתנה על ידי בית המשפט לחוקה בספרד כבר ב-1993.

Merzel, Yigal. "The dissolution of political parties: The problem of internal democracy", in: International Journal of Constitutional Law, Vol. 4, No. 1, 2006. pp. 84-113.