ראש התכנית:
פרופ' תמר הרמן
צוות מחקר:
מר יובל לבל
גב' הילה צבן
בשנים האחרונות מתחוללים במערכת הפוליטית-חברתית בישראל שינויים מהירים ומרחיקי לכת, בהם:
- ירידה מתמשכת בשיעור ההצבעה.
- שחיקת ההזדהות המפלגתית של הציבור.
- ריבוי חסר תקדים של ארגוני חברה אזרחית שחלק ניכר מהם קוראים תיגר על ההוגנות על היעילות, ואף על הלגיטימציה, של כלל המערכת הפוליטית או של חלקים ממנה.
- הִתרבות של אירועי מחאה ציבורית והתפתחות של שיח ציבורי ביקורתי ביותר בנוגע לישרה ולכישורים של הנבחרים.
בהיסטוריה הלא ארוכה של מדינת ישראל, היום יותר מאי פעם הפוליטיקה והמקצוע הפוליטי מזוהים בציבור עם שחיתות, עם חוסר יעילות ועם אינטרסנטיות צרה. שיח זה מועצם על ידי הכיסוי התקשורתי האינטנסיבי, ולרוב גם החיובי, שהוא זוכה לו – ככל שהביקורת חריפה יותר כך היא זוכה להד חזק יותר ולעידוד בתקשורת. שינויים אלו מלמדים על שחיקה עמוקה של אמון הציבור בשיטה הפוליטית, בממסד ובממלאי התפקידים בשירות הציבורי.
כמו כן מתרבות העדויות לפרישה של אזרחים רבים מן הדיון הציבורי ומהמרחב הפוליטי ולנטייתם להצטמצם ביודעין בעולמם הפרטי. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בשכיחות ההימנעות מהשתתפות בבחירות, בצמצום הקריאה במדורים הפוליטיים בעיתונים יומיים ובצמצום ההאזנה לתכניות רדיו וטלוויזיה בנושאים פוליטיים, וביתר שאת בהימנעות של מגזרי ציבור רחבים מהשתתפות בפעילויות שיש להן גוון פוליטי, כמו חוגי בית, אספות מפלגתיות וכיוצא באלה. במגזרים שלמים וגדולים של הציבור הישראלי מרגישים פחות ופחות זיקה משמעותית למדינה, לסמליה ולרשויות השלטון, ולעתים אף חשים כלפיהם דחייה. ואולם בשלב זה תופעה זו חמורה פחות מן השחיקה של אמון הציבור בשיטה הפוליטית.
הנחת העבודה של המחקר היא כי להתפתחויות (אנטי-)פוליטיות אלו עלולות להיות השלכות שליליות מרחיקות לכת על יציבותה של הדמוקרטיה בישראל ועל תפקודה, או שהן יביאו ליצירת נתק הרסני בין הציבור הישראלי ובין נבחריו ולהתעצמות הסלידה מן התהליך הפוליטי ומהעיסוק בפוליטיקה עד כדי שמיטת הקרקע תחת רגליה של הדמוקרטיה הייצוגית. בה בעת, ייתכן גם כי ברגע מסוים יביאו התהליכים שלעיל למשבר עמוק כל כך, עד שהוא יביא את ההנהגה והציבור לחשבון נפש כללי, וממנו תצמח אמנה חברתית-פוליטית חדשה.
לתכנית המחקר ארבע מטרות:
- לנסות לעמוד על הסיבות להתפתחותה של ה(אנטי-)פוליטיקה החדשה.
- להעריך את מידת השכיחות של הרגשות, העמדות והפעילויות האנטי-פוליטיים בישראל היום, לאבחן את תצורותיהם ולדרג אותם על פי דרגות חומרתם.
- לתעד ולנתח את הדרכים שבהן הממסד הפוליטי בישראל ממשיג את ההתפתחויות הללו ומתמודד עמן.
- לנסות להעריך את השפעותיהן של המגמות המתוארות לעיל על אופייה של המערכת הפוליטית בישראל בעתיד, ובמידת האפשר להציע דרכים להתמודד עם המצב.
בדיקת התהליכים בישראל תיעשה מתוך השוואה מתמדת לתהליכים מקבילים, הן ברמת הציבור הן ברמת הממסדים הפוליטיים, בדמוקרטיות נציגיות (Representative democracies) אחרות, בהנחה שה(אנטי-)פוליטיקה בישראל ניזונה משילוב של נסיבות וגורמים פנימיים עם מגמות חיצוניות רחבות היקף, אולי אף גלובליות.