הזכות לבחור ולהבחר

הזכות לבחור ולהבחר

בכנסת ה-20 עלו הצעות מספר חוק שעסקו בהגבלת הזכות לבחור ולהיבחר. הצעת החוק המשמעותית ביותר, שאושרה, היא התיקון לחוק יסוד הכנסת,"חוק ההדחה", שאפשרת לרוב של 90 חברי כנסת להדיח חבר כנסת מכהן. רוב ההצעות האחרות עוסקות בניסיונות להרחיב את העילות שמכוחן ניתן לפסול רשימות או חברי כנסת. אחרות גם נועדו להציב את חברי הכנסת הערבים במצב בעייתי של צורך להצהיר אמונים ל"מדינה יהודית ודמוקרטית" ובכך למנוע מהם להגיע לכנסת.

חוק ההדחה

עבר כחוק

ההצעה מאפשרת לכנסת, ברוב של 90 חברי כנסת ולאחר המלצה של ועדת הכנסת, לקבוע כי כהונתו של חבר כנסת תושעה לזמן מסוים, ובאותו זמן יחליף אותו הבא בתור ברשימתו.
החוק פוגע בזכות לבחור ולהיבחר, ומאפשר לרוב לדרוס את המיעוט על ידי הדחת נציגיו.

הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון – הנטל להוכחת תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל)

הוסר מסדר היום

ההצעה מבקשת להרחיב את העילות המצוינות בסעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת, לפיהן ניתן לפסול מועמד מהשתתפות בבחירות לכנסת.
מדובר בניסיון לפגוע בזכות לבחור ולהיבחר.

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – שלילת מימון ממפלגה שקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל)

לא עבר ועדת שרים

ניסיון לשלול מימון ממפלגות שקוראות לחרם על המדינה, או שמעשיהן מתפרשים ככאלה, כולל הטלת חרם על ההתנחלויות.
זוהי פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר.

הצהרת אמונים של חברי כנסת

עלתה לוועדת השרים, לא נדונה

ההצעה מבקשת לחייב על חברי הכנסת להצהיר אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, לשמור על סמליה ולכבדם.
זהו ניסיון לפגוע בערבים ולהאשימם על כך שהם "לא נאמנים למדינה", משום שאינם מוכנים להישבע למדינה יהודית.