מדד הדמוקרטיה הישראלית 2016

לא מאמינים במוסדות השלטון: השנה נרשמה ירידה משמעותית באמון במרבית המוסדות שנבדקו ביחס לשנה שעברה וביחס לממוצע המשוקלל של האמון בהם החל מ-2003. בתחתית הרשימה נמצאים המוסדות הפוליטיים: אמון הציבור בכנסת עומד על 26.5% (לעומת 35% אשתקד), האמון בממשלה עומד על 27% (לעומת 36% אשתקד) ואילו האמון במפלגות עומד על פחות מ-14% (לעומת 19% אשתקד).

גם במוסדות נוספים שנבדקו חלה ירידה: האמון במשטרה עומד על 40% (לעומת 42.5% אשתקד), האמון בבית המשפט העליון עומד על 56% (לעומת 62% אשתקד), האמון בנשיא המדינה עומד השנה על 61.5% (לעומת 70% אשתקד) ובאמון הציבור בתקשורת חלה ירידה משמעותית והוא עומד על 24% בלבד (לעומת 35.5% אשתקד). המוסד היחיד השומר על רמת האמון הגבוהה בקרב הציבור, הוא צה"ל שזוכה לאמון בקרב 90% מהציבור היהודי (לעומת 93% אשתקד) ו-82% בציבור הכללי.

הפוליטיקאים והציבור: רוב הישראלים סבורים שהפוליטיקאים בישראל מנותקים מהבעיות והצרכים של הציבור (75%) ורק שליש מהציבור סבור שחברי הכנסת עובדים קשה ומבצעים את תפקידם כראוי. 79% סבורים שפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם ו-47% סבורים שאין בישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיהם בצורה טובה (ירידה של 10% בהשוואה לשאלה זהה שנשאלה במדד 2012). רוב (61%) מהערבים מסכימים שהמנהיגים הערבים דואגים בעיקר לבעיות של הפלסטינים בגדה ובעזה ופחות מדי לבעיות של הערבים הישראלים. 42% מהישראלים סבורים שבכדי להתמודד עם הבעיות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל

מצב האומה: חרף חוסר האמון במוסדות הפוליטיים, רוב אזרחי המדינה גאים בהיותם ישראלים (86% מהיהודים ו-55% מהערבים). כבעבר, הערכת מצבה הכללי של ישראל נוטה גם השנה לחיוב: 36% מהישראלים סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב, 40% סבורים שהוא "ככה-ככה" ו-23% סבורים שהוא רע ורוב משמעותי. בנוסף, (78% מהיהודים ו-60.5% מהערבים) סבורים שמצבם האישי טוב. כמו כן, שני שליש מהישראלים אופטימים לגבי עתידה של ישראל. רוב היהודים (71%) מסכימים עם הקביעה שישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים אחרים שיעזרו להם בעת צר . הציבור הערבי חצוי בשאלה זו (42% מסכימים עם האמירה ו-44.5% אינם מסכימים איתה).

דמוקרטיה וזכויות אדם: ברמת העיקרון, רוב הציבור מסכימים כי מדינת ישראל חייבת לשמור על אופיה הדמוקרטי בכדי להתמודד עם אתגריה (85%). רוב (60%) גם סבורים שיש להבטיח חופש ביטוי גם לאנשים שמתבטאים נגד המדינה. ואולם, התרגום לשפת מעשה מעיד על בעיות בהפנמת ערכים דמוקרטיים מרכזיים ועל רמה נמוכה של סובלנות לדעות ביקורתיות: למשל, 71% מהיהודים (אך רק 23% מהערבים) סבורים שארגוני זכויות האדם והאזרח גורמים נזק למדינה, עליה של 15% משנה שעברה. מעבר לכך, למעלה ממחצית (52.5%) מהציבור היהודי סבורים שיש לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שלא מסכים להצהיר שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.

יחסי יהודים-ערבים: יותר ממחצית (53%) מהיהודים סבורים שאזרחי ישראל הערבים מקופחים לעומת היהודים. ובכל זאת, קרוב למחצית מהיהודים (44.5%) תומכים בכך שישראל כמדינה יהודית תזרים יותר תקציבים ליישובים יהודים מאשר לערבים. כמו כן רוב יציב בציבור היהודי (השנה 59%) מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ולמינוי שרים ערבים. זאת בניגוד לרוב (72%) מהערבים התומכים בהצטרפות של מפלגות ערביות לממשלה ומינוי שרים ערבים. עם זאת, הסקר העלה נכונות ניכרת לקרבה חברתית (שכנות, חברות, עבודה משותפת) בין יהודים לערבים, למעט נושא הנישואין שהוא בבחינת טאבו בשני הציבורים.

חיים במתח: 53% מהישראלים סבורים שהמתח החזק ביותר בחברה הישראלית הוא המתח בין יהודים וערבים, עליה של %6 לעומת אשתקד. זאת בהשוואה ל-24% סבורים שהמתח החזק ביותר הוא בין ימין לשמאל, 10.5% החושבים שהמתח החזק ביותר הוא בין דתיים לחילונים ורק 1.5% בלבד הסבורים שהמתח בין מזרחים לאשכנזים הוא החזק ביותר בחברה הישראלית. רק כרבע (26%) בכלל הציבור סבורים שקיים איזון בין המרכיב היהודי למרכיב הדמוקרטי בישראל של היום. 45% סבורים שהרכיב היהודי חזק מדי ו-23% שסבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי).

טרור ודמוקרטיה: 72% מהיהודים חושבים שהחלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי בלבד. 62.5% מהיהודים סבורים שבמלחמה בטרור אין מקום לשיקולי מוסר ומותר להשתמש בכל האמצעים כדי למנוע פיגועים ו-51% סבורים שאם השב"כ, המשטרה או הצבא חושדים במישהו שהוא מעורב בטרור, צריך לתת להם את הסמכות המלאה לנהל את החקירה בלי שום מגבלות חוקיות.

אנחנו והעולם: על פי מדדים בינלאומיים, מיקומה בעולם של הדמוקרטיה בישראל אינו גרוע, אם כי בתחומים מסוימים יש מקום רב לשיפור. מתוך 12 מדדים בינלאומיים שהורכבו על ידי גופים בני סמכא בעולם(הבנק העולמי, יחידת ההערכה של האקונומיסט ועוד), ישראל ממוקמת ברבעון העליון במדדי ההשתתפות הפוליטית, תפקוד הממשלה, שלטון החוק, תפיסת השחיתות, איכות הרגולציה והפיתוח האנושי; ברבעון השני בזכויות פוליטיות ואזרחיות, חופש העיתונות (בו ירדה ישראל מדירוג של "חופשי" ל"חופשי באופן חלקי"), ייצוג ואחריותיות וסיכון פוליטי. במדדי הזכויות האזרחיות נמצאת ישראל ברבעון השלישי בלבד ובמדד היציבות הפוליטית והיעדר אלימות וטרור ממוקמת ישראל ברבעון התחתון.

> הורידו את חוברת הממצאים העיקריים עם אינפוגרפיקה