השסע החברתי-כלכלי בישראל

נייר עמדה זה בוחן את המבנה הריבודי במדינת ישראל תוך התמקדות בשסע החברתי-כלכלי. הדיון מתבסס על ספרות מחקרית קיימת ועל ידע מצטבר, שעניינם העוני, אי-השוויון בחלוקת ההכנסות ובנכסים, וכן הפערים בחינוך ובתעסוקה.

השסע החברתי-כלכלי, הנובע משליטה דיפרנציאלית של קבוצות אוכלוסייה מסוימות על משאבים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, חופף חלקית לשסעים מרכזיים אחרים בחברה הישראלית, כגון השסע העדתי, השסע הלאומי והשסע הדתי. חיבור זה יעסוק בחפיפה הזאת ובמשמעויותיה.

בפרק הראשון של חיבור זה יוגדר "קו העוני" במדינת ישראל ותוסבר שיטת חישובו. בהמשך יובאו נתונים והערכות ביחס להיקף העוני ולגורמיו בישראל. הנתונים האלה ייבחנו תוך השוואה למדינות מערב-אירופה וארצות-הברית. אחר כך נבחן את השינויים במגמות אי-השוויון בישראל.

הפרק השני עוסק בקשר שבין מאפיינים שונים של קבוצות אוכלוסייה מובחנות לבין מעמדן החברתי-כלכלי. לשם כך, נבחנים שלושה צירים חברתיים מרכזיים: אשכנזי/מזרחי, יהודי/ערבי וחילוני/דתי. הצירים האלה ייבחנו בחתכי משנה של הכנסה, תעסוקה, דיור, חינוך והשכלה. מהממצאים ניתן ללמוד על מידת ההומוגניות מבחינת המאפיינים החברתיים-כלכליים של שלוש קבוצות אוכלוסייה מובחנות - המזרחיים, הערבים והחרדים - ועל מידת האינטגרציה שלהן בחברה הישראלית, כלומר, על מיקומן היחסי במבנה הריבודי.

הפרק השלישי סוקר את הספרות העוסקת בקשר שבין מעמד ודפוסי הצבעה ומחאה. לנוכח ממדי האבטלה ההולכים וגדלים והפערים החברתיים המתרחבים, ננסה למצוא בספרות המחקרית הסבר לכך, שפוטנציאל המחאה החברתית אינו ממומש. יש להדגיש, כי מכיוון שחיבור זה מציג נתונים ממחקרים רבים ומגוונים, אין אפשרות לעמוד בו על כל הטיעונים המופיעים בעבודות אלה. כמו כן, חיבור זה אינו מתיימר להציג תמונת מצב כוללת או עדכנית, של המציאות הנחקרת, אלא להצביע על המגמות הדומיננטיות, הבאות לידי ביטוי בעבודות השונות באופיין אשר אף מציגות לעיתים תמונות שונות של החברה הישראלית.