ייצוג נשים בפוליטיקה

מה מלמדת הבדיקה של ייצוג הנשים בפוליטיקה הישראלית?

• אף שבעשרים השנה האחרונות ניכרת בישראל מגמת שיפור ממשית בייצוג הנשי במוסדות הפוליטיים המרכזיים (הכנסת והממשלה), ייצוג זה עדיין נמוך לעומת מדינות אחרות. מתברר גם שיש הבדלים גדולים ביותר בכנסת בין מפלגות המדירות נשים לחלוטין (בעיקר מפלגות חרדיות וערביות) ובין מפלגות שאינן מדירות נשים. יש לומר כי אין היום הבדלים של ממש בין מפלגות ימין ושמאל בתחום זה.
• חברות כנסת, יותר מחברי כנסת, מייצגות אינטרסים נשיים. בכנסות ה־ 17 וה־ 18 הקדישו חברות הכנסת מזמנן לעיסוק ב"נושאים נשיים" יותר משהקדישו להם חברי הכנסת הגברים, ומספר החברות בוועדות שדנו בנושאים אלה היה גדול ממספר עמיתיהן הגברים. הממצאים הללו הם בבחינת צידוק ראשון במעלה להגדלת ייצוגן של נשים בכנסת.
  
  

מדוע ייצוג הנשים בכנסת נמוך וכיצד אפשר לשפרו?

יש גורמים רבים שמשפיעים על ייצוג הנשים בפרלמנט. מקצתם הם גורמים תרבותיים־חברתיים, שקשה מאוד לשנותם, למשל תרבות פוליטית, תפיסות דתיות, השכלתן של נשים והשתתפותן בשוק העבודה. גם שיטת הבחירות הנהוגה במדינה חשובה. מאפייניה של שיטת הבחירות הישראלית — בחירות יחסיות ורשימתיות ושימוש במחוז בחירה אחד גדול (של 120 נציגים) — אמורים להקל על היבחרותן של נשים לכנסת. לעומת זאת גודלו הקטן יחסית של הפרלמנט הישראלי דווקא פוגע בשיעור המחוקקות בו, והגדלתו ל־ 180 חברים תוכל להעלות את שיעורן, גם אם העלאה מתונה.

המלצות

המלצתנו העיקרית — גם למפלגות וגם למדינה — היא לאמץ מכסות ייצוג לנשים כדי להעלות את ייצוגן של הנשים בכנסת.

• מכסות ייצוג מפלגתיות וולונטריות. אנו ממליצים לכל המפלגות בישראל לקבוע ביוזמתן כי ברשימת המועמדים שלהן לכנסת לא יפחת שיעור המועמדים מכל מין מ־ 40%, וליתר דיוק: הרשימה תכלול לפחות שני מועמדים מכל מין בכל חמישיית מועמדים. מכסות כאלה מקובלות במפלגות רבות במדינות דמוקרטיות. אחדות מהמפלגות בישראל כבר אימצו מכסות מסוג זה, בעיקר מאז שנות התשעים (בבחירות 2013 היו אלה — מקרב המפלגות שעברו את אחוז החסימה — העבודה, הליכוד, מרצ, בל"ד והבית היהודי), ואף על פי כן אצל רובן המכסות נמוכות מדי.
• מכסות ייצוג חוקיות. בהתאם למקובל בדמוקרטיות רבות בעולם אנו ממליצים להעניק מימון מפלגות גבוה יותר, משמעותית, לסיעות שיעמדו בשלושת הכללים האלה:
  
  1. לפחות שלושה מועמדים מכל מין בכל עשירייה.
  2. לפחות 30% מועמדים מכל מין במקומות ריאליים, כלומר המקומות שהסיעה זכתה בהם בבחירות הקודמות.
  3. לפחות מועמד אחד מכל מין בקרב חמשת המועמדים הראשונים.