מאמר דעה

ועדת האתיקה מענישה את ח"כ חנין זועבי

| מאת:

ב-29 ביולי החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להטיל סנקציה חמורה על חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד), בגין התבטאויותיה בעניין חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בחודש יוני ומבצע "צוק איתן". הסנקציה כללה הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה למשך חצי שנה.

ועדת האתיקה של הכנסת

ועדת האתיקה של הכנסת ייחודית בכמה מובנים, ובהם מעמדה החוקי והרכבה (ארבעה ח"כים בלבד, שניים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה). אך ההבדל המרכזי הוא תחומי העיסוק שלה: ועדת האתיקה אינה עוסקת בחקיקה או בדיונים כלליים, אלא בעיקר בשיפוט חברי כנסת והענשתם.לסקירה כללית על ועדת האתיקה ועל כללי האתיקה בכנסת, ראה אסף שפירא, "אתיקה בכנסת", פרלמנט 70, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

על מה שופטת הוועדה את חברי הכנסת? בעיקר על חריגה מכללי האתיקה של הכנסת, שרובם מרוכזים בפרק מיוחד בתקנון הכנסת. כללי האתיקה מטילים על חברי הכנסת איסורים רבים, ובהם – איסור על קידום עניינים אישיים ועל ניגוד עניינים, איסור על חברות בגופים ותאגידים שונים, איסור על קבלת תשלומים שונים וטובות הנאה, איסור על היעדרות ממושכת מדי מישיבות מליאת הכנסת, וכן חובה לשמור על "ערכים כללים", כגון נאמנות לערכי היסוד של המדינה, קידום טובת המדינה ושמירה על כבוד הכנסת ואמון הציבור בה. כחלק מכך, ועדת האתיקה דנה לעתים קרובות בהתבטאויות קיצוניות ומבזות של חברי הכנסת, ועליה להחליט אם בהתבטאויות אלו חרג חבר הכנסת מאותם ערכים כלליים.

רוב זמנה של ועדת האתיקה מוקדש לטפול בקובלנות המוגשים נגד חברי הכנסת בטענה להפרת כללי האתיקה. כל אדם רשאי להגיש לוועדת האתיקה קובלנה נגד חבר כנסת. הוועדה רשאית לדחות את הקובלנה על הסף או לקיים דיון שאליו יוזמן חבר הכנסת הנקבל. אם קבעה הוועדה שחבר הכנסת אכן חרג מכללי האתיקה, היא רשאי להטיל עליו סנקציות שונות, לפי מדרג ענישה (המפורט בחוק החסינות: סעיפים 13ד, 13ה) – הערות ונזיפות, שלילת זכות הדיבור במליאה ו\או בוועדות, הגבלה על פעילויות שונות בכנסת (כגון הגשת הצעות חוק) והרחקה מישיבות המליאה והוועדות – אך לא שלילת זכות ההצבעה. בנוסף, אפשר לשלול שכר מחבר כנסת בגין היעדרות מישיבות המליאה וחריגה מההגבלות על עיסוק נוסף. רוב העונשים מוגבלים בזמן – לדוגמה, אפשר להרחיק מישיבות המליאה והוועדות לתקופה מרבית של חצי שנה. חבר כנסת יכול לערער על החלטת הוועדה בפני הכנסת או בג"צ (לפי סוג ההחלטה והעונש).

המקרה של חנין זועבי

זו אינה ההיתקלות הראשונה של חנין זועבי בוועדת האתיקה. בעקבות השתתפותה במשט לעזה במאי 2010 הוגשו לוועדת קובלנות רבות נגדה בידי חברי כנסת שונים וגורמים נוספים. בעקבות הקובלנות הרחיקה ועדת האתיקה את זועבי מישיבות המליאה ומהוועדות עד תום הכנס – תקופה של שבועיים בלבד. זאת, בשל נסיבות מקלות שעמדו לזכות חברת הכנסת, למשל היעדר הראיות שזועבי ידעה על האלימות המתוכננת נגד חיילי צה"ל או שנקטה אלימות בעצמה.ראו החלטת ועדת האתיקה, 18.7.2011.

במקרה הנוכחי, הקובלנות הוגשו כאמור בגין התבטאויותיה בעניין רציחתם של שלושת הנערים ומבצע "צוק איתן".ראו החלטת ועדת האתיקה, 29.7.2014.  את הקובלנות הגישו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וחברי כנסת נוספים, וכן ארגונים כגון אומ"ץ והפורום המשפטי למען ארץ ישראל ואזרחים פרטיים. מעניין לציין שחלק מהקובלנות תבעו מוועדת האתיקה לנקוט נגד חברת הכנסת אמצעים שכלל אינם נתונים בידיה, כגון הפסקת כהונתה של זועבי בכנסת או הסרת חסינותה והעמדתה לדין. האפשרות שצעדים אלה יינקטו נחסמה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד זועבי בפרשות אלה (אם כי הוא הורה לפתוח נגדה בחקירה בפרשה אחרת, בגין חשד להסתה לאלימות ולהעלבת עובד ציבור במהלך עימות עם שוטרים בבית משפט השלום בנצרת). עם זאת, היועץ גם הדגיש כי החלטתו, שלפיה זועבי לא ביצעה עברות פליליות בפרשות אלה, לא פוסלת את האפשרות שהיא אכן ביצעה עברות אתיות קשות.

כנגד הקובלנות טענה זועבי שהיא "מייצגת חזון של צדק, חירות, שוויון ודרך מאבק בלתי מתפשרת נגד הגזענות, הדיכוי, הפליה, הנישול, ושלילת זכויות",שם.  והאשימה את הקובלים בגזענות. ועדת הכנסת, מצדה, אמנם הכירה בחשיבות של חופש הדיבור ושל ביקורת מצד חברי הכנסת על הממשלה ועל הצבא – גם בזמן מלחמה – אך טענה שדבריה של זועבי אינם בגדר ביקורת לגיטימית. היא התייחסה במיוחד לטענתה של זועבי שרוצחי הנערים אינם טרוריסטים ולקריאתה להתנגדות עממית של הפלסטינים לישראל והפסקת שיתוף הפעולה עמה. לפי הוועדה, בדברים אלה חרגה זועבי משתי חובות כלליות המוטלות על חברי הכנסת: ראשית, היא פגעה בטובת המדינה; שנית, היא פגעה באמון הכנסת ובתדמיתה. הפעם לא עמדו לזכות זועבי אותן נסיבות מקלות שעמדו לזכותה בפרשת המשט; להיפך – ועדת האתיקה ראתה בחומרה רבה את החריגות מכללי האתיקה. לפיכך החליטה הוועדה להטיל את העונש המרבי העומד לרשותה: הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה של חצי שנה, שבמהלכה תורשה זועבי להיכנס לישיבות לצורך הצבעה בלבד.

סיכום

משימתה העיקרית של ועדת האתיקה של הכנסת היא שיפוט חברי הכנסת והטלת עונשים עליהם. לפיכך, בעונש שהטילה על חברת הכנסת זועבי מילאה הוועדה את מטרתה העיקרית. אך לוועדה עוצמה מוגבלת, וגם תפקידה טכני בעיקרו – שמירה על כללי האתיקה של חברי הכנסת. לעומת זאת, הדיון על התבטאויותיה של זועבי ראוי שיתקיים בזירות רחבות יותר: לא רק בזירה המשפטית – שאליה צפוי לעבור הדיון, כיוון שזועבי כבר הודיעה שתעתור לבג"צ נגד ההחלטה – אלא גם בזירה הציבורית, כחלק מדיון כללי יותר על יחסי אזרחים יהודים וערבים במדינת ישראל.