התוכנית לדת ומדינה

המתח בין דת ומדינה מלווה את מדינת ישראל מאז היווסדה. תורמים לכך הגידול הדמוגרפי במספר הדתיים (חרדים ודתיים לאומיים), הקצנה בעמדות דתיות ולאומיות של חלקים בולטים בציבור הדתי, עליית משקלם של הדתיים בפוליטיקה ובמערכות השלטון, והחלשת הסולידריות והחרפת השסע בין דתיים וחילוניים.

הזהות הדתית משפיעה על אופיו של המרחב הציבורי בישראל, גבולות הזהות היהודית, הוויכוח על גבולות המדינה, דיני אישות, דמותה של השבת, מעמדן של נשים, זכויותיהם של בני מיעוטים לאומיים, מעמדם של בעלי נטיות מיניות שונות, היחס לערכי היסוד של דמוקרטיה ליבראלית, סמכותם של מוסדות המדינה, בתי משפט, צבא, ונושאים רבים אחרים.

התכנית עוסקת באתגרים המוסדיים-משפטיים הנוגעים לחקיקה העוסקת בתחומי דת ומדינה; כמו גם במתח שבין הערכים הדתיים והדמוקרטיים; וכן בהתמודדות הציבורית עם תהליכים בחברה הדתית המאיימים לפגוע בערכים דמוקרטיים. המכון מבקש להשפיע על עיצוב זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומבקש במחקריו ובפעילות היישום שלו, לאפשר ל"דת" ול"מדינה" להכיל זו את זו ובכך להעשיר את הקיום הישראלי הן בצד הדמוקרטי, האוניברסלי, והן בצד היהודי, הפרטיקולארי.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד שלומית רביצקי טור-פז

    ראשת התוכנית

    קראו עוד

    שלומית הגיעה למכון לאחר כ-20 שנות פעילות בחברה האזרחית ובמגזר השלישי, בהן עסקה בקידום חיים משותפים בין מגזרים שונים במדינת ישראל ובתפוצות, ובמקומה של התרבות היהודית במרחב הישראלי.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' דני סטטמן

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ' דני סטטמן הוא מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה ומתמחה באתיקה ובפילוסופיה פוליטית. כיהן בוועדות ציבוריות שונות, ובהן הוועדה שניסחה מֵחדש את הקוד האתי של צה"ל, ועדת סל התרופות וועדת האתיקה של בית חולים העמק.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' בני פורת

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ' בני פורת הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המכון לחקר המשפט העברי. את עבודת הדוקטור שלו עשה באוניברסיטה העברית ולאחר קבלת התואר שימש חוקר באוניברסיטת טורונטו.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עדנה הראל-פישר

    עמיתת מחקר

    קראו עוד

    ednah@idi.org.il

    עדנה הראל-פישר מובילה במכון את מחקר המדיניות בנושא מימון תרבות, ממלכתיות וחופש הביטוי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריאל פינקלשטיין

    חוקר

    קראו עוד

    ArielF@idi.org.il

    עבודת הדוקטורט של ד"ר אריאל פינקלשטיין עוסקת בהשפעות ההדדיות בין דת ומדינה בישראל לאור מיסוד שירותי הדת במדינה.

  • תמונת ברירת מחדל

    אילה גולדברג

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    ayalag@idi.org.il

    עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה במרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת ובפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי. בוגרת תואר ראשון בתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית בירושלים. סטודנטית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה.

הטיוטה כוללת את צמצום משקלה של הרשות המקומית בבחירת נציגי האספה הבוחרת לטובת הגדלת משקל השר לשירותי דת והרבנות הראשית. היא גם מציעה לבטל את קציבת כהונת רבני הערים באופן המנוגד לתפיסה המקובלת שלהם כנבחרי ציבור ולצמצם את ייצוג הנשים בבחירתם באופן שיסיג לאחור את מעמד הנשים ביחס לממסד הדתי.

חלק מהתיקונים מאפשרים מינוי ממונה ללא השכלה כלל, כך שהנמכת התנאים עלולה לגרור מינויים בלתי מקצועיים לתפקיד. אחד התיקונים מרוקן מתוכן את חובת הייצוג ההולם לנשים באמצעות דחיקת הנשים לתפקיד התנדבותי וחסר סמכות הכרעה.

אירועי יום כיפור תשפ"ד מעוררים תחושות קשות גם בקרב הקבוצה המתונה בציונות הדתית. פגיעה ובחלקים נרחבים בציבור המסורתי המתון בישראל, עלולה להיות בעלת השלכות קשות על המאבק במהפכה המשפטית. אם אכן יהפוך המאבק במהפכה למלחמת תרבות כוללת, הרי שקבוצות אלה ייאלצו לבחור בחירה טרגית בין עמדותיהן ביחס לדמוקרטיה לבין זהותן הדתית, באופן שיסכן את הצלחת המאבק כולו.

דווקא בתקופה הנוכחית יש להשקיע מאמץ רציני ומתמשך להפחית את הזעם והשנאה בשיח הציבורי. פרובוקציות וביטויים של שנאה וסלידה לא יובילו ליצירת חברה טובה, סובלנית ושוויונית יותר, אלא רק יגבשו ויחזקו את המחנה של תומכי הממשלה הנוכחית.

מתן סמכות לרבנות הראשית לכפות את עמדתה ההלכתית על רבני ערים, בעלי גישות שונות ומגוונות, הוא רעיון שבמהותו סותר אבני יסוד בהלכה. אם החוק יאושר, הוא ירחיק מועמדים טובים וראויים ממשרות רבנות מקומית ובכך יפגע באיכות הרבנות בישראל.

הצעת החוק הנוגעת לרבנים מקומיים מבקשת לבטל את קציבת כהונות רבני הערים, כך שיימשכו עד הגיעם לגיל 75, וכן לאפשר לשאר הרבנים המקומיים לכהן עד גיל זה ולא עד גיל הפרישה. קציבת כהונות רבנים הייתה מקובלת בקהילות אשכנזיות וספרדיות ומעוגנת בהלכה, ולכן בבואה של הכנסת להסדיר מחדש את הסוגיה עליה לדבוק בדרך זו ולאפשר ליישובים להפסיק את כהונות הרבנים כרצונם.

מבין 29 עיריות שנבדקו, ב-11 עיריות לא הייתה כל אכיפה של החוקים • מבין 18 העיריות הגדולות האוכפות את החוק הטילה תל אביב את מספר הקנסות הגבוה ביותר – ממוצע של כ-530 בשנה.

ההצעה תאפשר לשר לשירותי דת להורות על מינוי יותר מ-1,000 רבנים ומנגד תחליש את מועצת הרשות המקומית בבחירת רב העיר ואת מעמדם של הנציגים המקומיים.

מהלכים כביטול קציבת הכהונה של רבני ערים והכפפת הרבנים המקומיים למועצת הרבנות מנוגדים לתפיסה היהודית המסורתית המדגישה את מעמדו הייחודי של הרב המקומי ולתפיסה הדמוקרטית המחזקת את מעמד השלטון המקומי.

אפשרויות הקבורה הרוויה הביאו לעלייה עקבית בשיעור הנקברים בשיטה זו: כשליש מבין כלל הנקברים ב-2022 ובירושלים אף יותר ממחצית. זאת משום שניתנה חינם על חשבון הביטוח הלאומי או במחיר מוזל. עידוד קבורת שדה תפגע במגמה זו ותבטא את העדפת המתים על חשבון צורכי החיים.

35% מהנישואין בחו"ל הם של יהודים שהיו יכולים להינשא ברבנות אך בחרו שלא לעשות זאת • 19.8% מהעובדים הבוגרים עבדו בשנה האחרונה בשבת • 63% מכלל המתגיירים הן נשים • 4.3% מהיהודים נקברים בקבורה אזרחית • 77% מתקציב מוסדות הדת במדינה מתחלק בין המשרד לשירותי דת, המועצות הדתיות וחברה קדישא.

חוק חג המצות שאושר בשנות ה-80 התברר כאות מתה בספר החוקים. חוק החמץ שעבר בשבוע שעבר צפוי לגורל דומה מעצם היותו הצהרה שרק מסמנת לחילונים את גבולות הציבור הדתי.

אין כיום פקחי חמץ מוסמכים בקרב עובדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, ואילו רק 15 רשויות מקומיות מעסיקות פקחים האוכפים את חוק חג המצות. מאז נחקק החוק ב-1986 הוגשו רק שני כתבי אישום על הפרתו.

בזמן שהחוק הישראלי נעשה יותר דתי, המציאות הממשית במדינת ישראל נעשית יותר חילונית. מבחינה פוליטית המצב הזה נוח לשני הצדדים, אבל ההתנגדות הרבנית לכל פשרה צפויה לגבות מחיר ממשי מהציבור הדתי.

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.


בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה וכו' בפריזמה של פרשת השבוע ואתם מוזמנים להאזין ולצפות בדיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה. והפעם עם החוקר אליהו ברקוביץ' על יחס המנהיגות החרדית למודרנה בראי עקידת יצחק.

אם הייתה תחבורה ציבורית בשבת כמה מהציבור היהודי היו משתמשים בה, מהו האמון במוסדות הדת השונים, האם ישנה העדפה ברורה לקבורה דתית וכמה מהנשים נוהגות לטבול במקווה.

פעילות מסחר ותרבות בשבת: 98% מבתי הקולנוע בארץ פועלים בשבת, בדומה למחצית מהיכלי התרבות והתיאטראות וכרבע בלבד מהקניונים ומרכזי הקניות. וגם, הפערים בין החוק למציאות, לצד נתונים על תחבורה ציבורית בשבת, היתרים לעבודה בשבת ואכיפה.

אף שהצעת החוק פותרת לכאורה את בעיית חוסר כשירותם של הרבנים הראשיים לתפקידם כדיינים, הוא אינו פותר את בעיות העומק החריפות יותר שיש בחיבור בין הרבנים הראשיים ובין תפקידם כדיינים בכלל וכנשיא בית הדין הגדול בפרט

בעקבות הטיוטה של תקנות בעניין בחירות של רבני ערים שפרסם לאחרונה המשרד לשירותי דת - הערות בנוגע לשלושה נושאים עקרוניים הקשורים בתקנות: הרכב האספה הבוחרת את רב העיר, משך הכהונה של הרבנים ומינוי ממלא מקום למשרת רב שלא אוישה

מתנגדי מתווה הכשרות ומתווה הגיור שמוביל השר מתן כהנא מציגים את שניהם כמתכון להחלשת הרבנות הראשית ולסלילת הדרך לכניסת הרפורמים לזירות הכשרות והגיור. דיון ציבורי כזה מתעלם מהדקויות ומההבדל העקרוני בין שני המתווים

למעלה ממחצית מהציבור היהודי בישראל (51%) תומכים במינוי רב לרשות המקומית; רוב הציבור תומך בקציבת כהונת הרבנים לקדנציה של 5 שנים ומתן אפשרות להיבחר שוב בסוף כל כהונה – בהם גם מצביעי ש"ס והציונות הדתית; ניתוק כמעט מוחלט בין הרבנים המקומיים לציבור החילוני: רק 6% ידעו האם קיים רב ברשות המקומית שלהם וידעו מה שמו

משבר הקורונה העצים והחמיר את תופעת הנשירה של בני ובנות נוער – בעיקר באזורי הסיכון המוכרים בחברה הישראלית בקרב מעמד סוציו-אקונומי נמוך ומוחלש. כעת, לאחר שלצד הנשירה הגלויה עלתה גם תופעת הנשירה הסמויה על פני השטח, יש לפעול למציאת פתרונות ארוכי טווח

לקראת הבחירות לרבנות הראשית (למועצת הרבנות הראשית ולתפקיד הרבנים הראשיים), שייערכו באוגוסט 2023, מוצעים מספר שינויים שמטרתם לפתור בעיות עקרוניות במבנה הנוכחי של האספה הבוחרת לגוף זה

לקראת הבחירות לרבנות הראשית לישראל העתידות להיערך בעוד פחות משנתיים, מוצגת להלן חוות דעת המציעה לבחון מחדש את הזיקה הקיימת כיום בין הרבנים הראשיים לישראל ובין מערכת בתי הדין הרבניים

בניגוד לקהילות ישראל בגולה שמינו בעצמן את רבניהן, התכנסות הרבנות המקומית אל תוך מוסדות המדינה בישראל שינתה מהותית את אופייה, ניתקה אותה מהמקובל במסורת ישראל, ויצרה ליקויים קשים. כיצד ניתן ליישב בין דת למדינה? הצעה למודל חדש

רפורמת הכשרות, המבטלת את מונופול הרבנים המקומיים ופותחת את שוק הכשרות לתחרות, היא מהלך מבורך, שעתיד לייצר מספר מצומצם של גופי כשרות חזקים ואמינים, ולשפר את איכות ההשגחה. אבל קשה להתעלם מהפספוס המשמעותי שקיים ברפורמה: במקום להביא לצמצום המאבק בין הרבנים ובתי המשפט, היא עשויה להביא דווקא להחרפת המאבק ולהגברת המתח והקיטוב בין דת ומדינה בישראל

ליותר מ-88% מהמוצרים בישראל, מהפסטה ועד המילקי, יש תעודת כשרות נוספת לזו שמחויבת בחוק מהרבנות. מי משלם על זה בסוף? נכון מאוד – אתם, וזאת רק אחת מהבעיות שהרפורמה בענף הכשרות, שהדיונים בה החלו היום, באה לפתור. איך פועל היום המערך שקובע מה כשר בישראל (רמז: אף אחד לא בדיוק יודע), כמה זה עולה לנו ומה כוללת הרפורמה? כל התשובות בפרק החדש של הפודקאסט שלנו #האינטרס_הכלכלי בהנחיית רועי כ"ץ ואדריאן פילוט

מחקר חדש חושף נתונים על מערך הכשרות ומצביע על פערים משמעותיים בעלויות ההשגחה והיעדר סטנדרטיזציה במועצות הדתיות, שיוצרים אי שוויון בין העסקים; היקף סבסוד המדינה נאמד בכ-13 מיליון שקלים בשנה

לרבים מעסקי ייצור המזון בישראל אין צורך ממשי בתעודת כשרות מטעם הרבנות - ל-79% יש שתי תעודות כשרות ול-9% יש שלוש תעודות כשרות. העלויות העודפות המתגלגלות לצרכן נאמדות בכ-7 עד 8 מיליון ₪ בשנה לפחות

ההסכמים הקואליציוניים של יש עתיד עם כמה מהמפלגות כללו התחייבויות לתחבורה ציבורית בשבת, ביטול חוק המרכולים ונישואים אזרחיים, אך לדבר מכל אלו אין סיכוי של ממש להתרחש. המציאות מלמדת שהשינוי בתחומים אלו לא מתרחש בכנסת, אלא מבעבע מהשטח

הגיע הזמן שנפסיק להאמין להפחדות בדבר הכאוס שיוליד ביטול מעמדה המונופוליסטי של הרבנות הראשית בתחום הכשרות. הציבור החרדי, שבלאו הכי מסתמך על גופי כשרות פרטיים בלבד, צריך להיות הראשון להכיר בכך. העם היהודי אכל כשר עוד לפני שקמו הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת, ויוכל לעשות זאת היטב גם ללא המונופול שלהן

שוק הסלולר הכשר הוא עוד מקרה רע בו מגזר שלם נאנק תחת עולם של עסקנים תאבי כוח פוליטי וכסף, ללא שהמדינה תיקח אחריות ותפעל להגנת הצרכנים. החלטת בית המשפט היא פתח לשבירת מונופול שרירות ואגרסיבי שלא בחל באמצעים כדי לשמר את שליטתו. התגייסות מהירה של כל השחקנים בתחום, תוכל להוביל לשינוי המיוחל הזה

בעקבות סירובם העיקש של הפוליטיקאים לתת מענה לסוגיה ולאחר שבפסקי דין קודמים הכיר בית המשפט בגיור לא-אורתודוקסי המתקיים בחו"ל לעניין הזכות לשבות, עתה הוא מכיר בגיור כזה גם כשהוא מתקיים בישראל. אולם גם אם מבקשים להותיר על כנה את ההכרה הרחבה בגיורים, יש לאסדר את הנושא ולפקח על הגורמים הקובעים מי יהיה אזרח ישראלי

פסיקתו של בג"ץ כי גיור רפורמי וקונסרבטיבי שנערך בישראל יקנה את הזכות לשבות, היא האחרונה בנתיב שבו פסע בית המשפט שנים ארוכות ומספרת גם את סיפור יחסי דת ומדינה בישראל. אמנם חשיבותה המעשית אינה רבה, אבל זוהי עוד לבנה בהכרה בזרמים הלא אורתודוקסיים

אמונם של חלקים ניכרים מהציבור הישראלי במוסדות המדינה נמצא בירידה, בתקופת הקורונה ביתר שאת. יותר משהתמונה הזו לא מחמיאה למוסדות השלטון, היא מאיימת על יכולתם של המוסדות החיוניים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית לתפקד

השבטיות הישראלית היא אסון, והקורונה ממחישה שההיפרדות של ישראל לקהילות עם ערכים שונים באופן קיצוני, עולה בסופו של דבר ביכולת לממש מדיניות ואפילו בחיי אדם

מדינות יוצאות למלחמה כדי להגן על אינטרסים לאומיים גם כשהן יודעות שיהיה לכך מחיר בחיי אדם. כך גם במלחמה על שימור החרדיות בצל משבר הקורונה. ההנהגה הישראלית, מצדה, נמנעת ברשלנות פושעת מטיפול מקצועי ואכיפה קפדנית של ההנחיות עקב הפוליטיזציה של הטיפול במשבר

משבר הקורונה מחדד וממחיש את הבחירות הערכיות של הקהילה החרדית. הוא גם ממחיש כי כשחיי הישראלים שלובים באלו של החרדים, לא ניתן לקיים את ישראל לצד אוטונומיה חרדית שחיה מאחורי חומותיה המתגבהות. ללא נשיאה משותפת בנטל הבריאותי עכשיו, והכלכלי־ביטחוני־חברתי אחרי הקורונה, לא ייכונו כאן חיים נורמליים

בשנים האחרונות וביתר שאת בצל משבר הקורונה, הפוליטיקה הישראלית הפכה לפוליטיקה דתית, ובמקום לנהל מאבקים פוליטיים על תיקון המציאות, אנחנו מתדרדרים במהירות למלחמות קודש חורכות כל

מול השיקול המרכזי, הבריאותי, על הממשלה לבחון את הפגיעה בערכים חיוניים אחרים. תפקידם של מנהיגינו הפוליטיים הוא לאזן ביניהם באופן שאף אחת מקבוצות הזהות והאינטרס לא תחוש מופלית לרעה באופן כרוני

ההפגנות הן כלי חשוב ומרכזי לביטוי ביקורת על השלטון. ביכולתן להביא לידי ביטוי את הקולות השונים, כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל דעת הקהל, אבל הן בשום אופן לא יכולות להיות הנתיב להחלפת הממשלה בדרך לא דמוקרטית

יש ערך משמעותי בהפגנה, כמו גם בתפילה. כאשר מוטלות מגבלות על תפילות או הפגנות, פעילויות שהן ציפור נפשם הערכית של אזרחי ישראל, עליהן להתבסס על סטנדרטים שקופים ודומים. כך, לצד איזון ערכי ראוי, יגדל גם אמון הציבור במדיניות הממשלה

חגי תשרי מציבים אתגרים שונים בפני ההנהגה הרבנית ומנהיגי הקהילות, שנדרשים לגבש התייחסות להנחיות הממשלה המגבילות את התפילות, ולמצוא פתרונות שיאפשרו את קיומן של תפילות גם במסגרת המגבלות הממשלתיות, בארץ ובחו"ל

השבטיות בחברה הישראלית רק הולכת ומעמיקה, ואם לא ייעשה מאמץ רציני מצד כל חלקי החברה הישראלית למציאת מכנה משותף להמשך הקיום כאן, סכנת הכאוס והחורבן הפנימי תרחף מעל ראשנו

עיון במנהג הנסיעה לאומן, באופי הנוסעים וביחס לכך בחברה הדתית והחרדית, מעלה את החשד שהחרדה של הפוליטיקאים לנוסעים היא לא לשם שמים. הקרקס הפוליטי שנעשה על גבם של חסידי רבי נחמן, יותר מאשר למענם, ממחיש את היחס הציני לעמדות מקצועיות, כשעל הכף מונח אינטרס פוליטי

מבין המשפטנים בדור האחרון, רות גביזון ז"ל התנשאה כמגדלור אינטלקטואלי ונכס אסטרטגי עבור החברה הישראלית. גם אם שירת חייה נפסקה, תלמידיה ותורתה נמצאים פה כדי להחיות את משנתה

מערכת בחירות רביעית בשנתיים תהיה הרסנית. היכולת למנוע אותן נמצאת בידי הפוליטיקאים, אולם האחריות לכך מוטלת גם על הציבור. על אזרחי ישראל לומר לפוליטיקאים שבחירות עכשיו, עת מצוקה בריאותית, כלכלית וחברתית, יהיו הפרת חוזה חמורה בין הציבור לנבחריו

לסולידריות החברתית ולאחריות האישית של כלל האזרחים יש חשיבות רבה עוד יותר מאשר במדינות "רגילות". היא תנאי להמשך הקיום שלנו כאן. למרבה הצער, הקולות הבוקעים מהרחובות מנבאים לעת עתה את ההפך. החוכמה המשותפת שלנו צריכה לעצור אותנו לפני התהום

play

יום תשעה באב יכול וצריך לשמש מועד קבוע לקריאת השכמה חברתית לגבי עתידה הראוי של מדינת ישראל. המחלוקת הכרונית בין ה"שבטים" היא האנרגיה שמפעילה את פוליטיקת הזהויות בישראל, הינה בבחינת עושר השמור לבעליו לטובתו, אולם הברכה הצפונה בגיוון הרעיוני יכולה להתממש רק מתוך הסכמות רחבות לגבי דרך ניהול המחלוקת

הרעיון שמאחורי חוק הלאום ראוי ביותר. גם עיקר סעיפי החוק מקובלים על רוב מכריע בציבור. אף על פי כן, קבלתו לוותה במחלוקת סוערת שנבעה מהתעלמותו מהחובה להבטיח יחס שוויוני לאזרחי המדינה שאינם יהודים. ממשלת האחדות חייבת להקשיב לרצון הרוב ולהוסיף לחוק הלאום סעיף התחייבות לפעול ברוח הכרזת העצמאות

הציפייה של אזרחים רבים מהממשלה לסעד טבעית ומובנת. גם הרצון להפגין ולזעוק אל מול המצוקה ואל מול מחדלים קשים של הממשלה הם דרך ביטוי טבעית למצוקה הזו. אבל יש הבדל ענק בין תסכול ומחאה לבין יצירה שיטתית של אנרכיה וכאוס

לרבנות יש מונופול בשוק הכשרות, באמצעותו היא מאלצת את צרכני שירותי הכשרות לציית לסטנדרט ההלכתי המחמיר ביותר ולשאת במשמעויות כלכליות והקולינאריות של הסטנדרט הזה, ונלחמת מלחמת חורמה בכל אפשרות לפתיחות השוק לתחרות

נחישותה של הרבנות לחסום בפני נשים את האפשרות לזכות בהכרה רשמית בידע ההלכתי שלהן, היא עוול שפוגע בנשים וטעות שמעצימה את אי הרלוונטיות של הרבנות

הכרזתו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי בעניין הקמת מרשם עירוני לזוגות להט"בים מוכיחה פעם נוספת עד כמה נדרשת הסדרה ביחסים בין דת ומדינה, אולם עליה להיות ברמת המדינה, ולא נתונה לגחמתם של ראשי ערים

תזכיר החוק שמקדם שר הפנים אריה דרעי לביצור מונופול הרבנות על סוגיית הגיור, מאיים להעכיר את היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות, ובטווח הרחוק יסגור את הדלת בפני מאות אלפי עולי ברה"מ שחיים כיום בישראל

כחלק מההסכמים הקואליציוניים, עוברת ראשות הוועדה למינוי דיינים לאחריות המשרד והשר לשירותי דת, ובכך משלימה את חזרת מערך בתי הדין לידי המשרד. מדובר בצעד שיבלום את ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בהתנהלות בתי הדין בשנים האחרונות, ויפגע קודם כל בציבור

בשנתיים האחרונות הייתה החברה הישראלית עדה לכמה מופעים בוטים במיוחד של דיבור שקרי ומעוות בשמם של אידאלים נעלים. זה קרה בעיקר ביחס לתהליך הפלילי המנוהל כנגד ראש הממשלה, כאשר כל הטענות הערכיות הנעלות ביותר כנגד התנהלות ציבורית פסולה נטענו כדי להכתים את ההליכים המשפטיים השונים

רפורמה בשירותי הדת והמועצות הדתיות, קידום שקיפות מלאה בשוק הכשרות והקמת מערך הכשרה והשתלמויות שיטתי ומסודר לדיינים

אף שהמקורות ההלכתיים מעטים, המסורת היהודית רואה בהגנה על חיי אדם ערך עליון ותוקפת חברות ומנהיגים יחידים שמתעלמים מחיי הפרט למען הכלל. יש חשיבות סמלית לקידום חקיקה המגנה על חיי אדם ומונעת תאונות עבודה בהתבסס, בין היתר, על המקורות של המשפט העברי

על החברה החרדית לעשות חשבון נפש ולהבין שהם אינם יכולים להמשיך בניתוקם מן המדינה ובמקביל לא לתלות את גורלם בידי הרבנים. זו העת לחוזה חדש בין החברה החרדית למנהיגיה, ובינה לבין החברה הישראלית כולה

לאף יחיד ולאף מגזר אסור שיינתנו מעכשיו פטורים מהאחריות המשותפת של כלל החברה. שיח הזכויות חייב להיכנס למסגרת ולמגבלות של שיח האחריות, כך שהנהגת המדינה והחברה יידרשו להבטיח את הזכויות של כלל הקבוצות, באיזון נכון ומידתי ביניהן, כחלק מאחריותן המנהיגותית

מאפייניה של החברה החרדית דומים מאד לאלה של הציבור הערבי, אולם בעת המשבר הנוכחי - מתבלטים ההבדלים. בעוד החברה החרדית החליטה, עד שלב מתקדם יחסית של המגפה, להישמע להנחיות הרבנים ולהטיל ספק באלה הבאות מהמדינה, הציבור הערבי ביקש להיות שותף מלא במאבק

לא מעט דובר על התנהלותם של חלקים מהחברה החרדית בעת משבר הקורונה, וסירובם להקפיד על הנחיות משרד הבריאות. אולם כעת מתרחש תהליך קריטי לשילובם של החרדים בחברה הישראלית- דווקא בעקבות המשבר. על החברה הישראלית, מצדה, מוטלת האחריות להפסיק את שיח השנאה ולא להקים חוצץ

רבות דובר בתקופה האחרונה על כך שרמת הציות להנחיות משרד הבריאות נמוכה מאד בקרב החברה החרדית. כדי להעלותה, על המדינה ללמוד לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות, במיוחד אלה החרדיות, שיכולות לתווך לתושביהן את המידע החיוני

השבועות שחלפו מאז בחירות מועד ג' הוכיחו שהחברה הישראלית נמצאת בעיצומו של משבר עמוק, קרע ההולך ומתרחב בין שני אדני זהותה של מדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית. כעת נחוצה ממשלת אחדות שתבלום את התהליך המסוכן הזה

ממשלה צרה לא יכולה להתמודד עם הסוגיות הדרמטיות העומדות לפתחה של מדינת ישראל, בייחוד לאור העובדה שעצם הלגיטימיות הציבורית של ראש הממשלה נתונה בערעור קשה מצד מחצית מהציבור. על חברי גוש הימין לדרוש מנתניהו הקמת ממשלת אחדות, שלא תחלץ אותו מצרותיו האישיות, אבל יכולה לתרום הרבה לחילוצה של המדינה מבעיותיה

ההתנהלות הקלוקלת של בתי הדין הרבניים והעומדים בראש המערכת, הכוללת קיום מגעים עם גורמים פוליטיים, מעלה את הצורך בהפרדה בין התפקיד הסמי-פוליטי של הרב הראשי לישראל לתפקיד נשיא בית הדין הגדול, וכן בין דיינים מכהנים לפוליטיקאים

להורדת גיל הפטור לגיוס חרדים, כפי שהומלץ על ידי הוועדה שהקים הרמטכ"ל לבדיקת נתוני גיוס החרדים לצה"ל, יש אמנם יתרונות לא מבוטלים, אך הוועדה לא לקחה בחשבון שיקולים לוגיים וענייניים שלא ניתן להקל בהם ראש

המדיניות שמבקשים לקדם חברי מפלגת ימינה, ובראשם איילת שקד, למקסם את זכויות היהודים ולמזער את זכויות הלא-יהודים במדינה, פוגעת לא רק בערכיה הדמוקרטיים אלא גם בערכים יהודיים בסיסיים, ובכך סותרת את שני ערכיה היסודיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

איך זה שמגזר, שנוכחותו בכל תחומי החיים בישראל רק הולכת ונעשית דומיננטית יותר ויותר, משיג תוצאות עלובות כל כך כשמדובר בתחום הפוליטי?

רבנים לא צריכים להיות ספונים בבית המדרש ולהתנתק מהמציאות. יש למטען היהודי ערכי שהם מביאים איתם ולהם אפשרות לתרום רבות כיועצים טובים בזירה הציבורית הישראלית. אבל כניסתם לבריכת הבוץ של הפוליטיקה מטילה רפש עליהם, על דמותם כרבנים ועל היהדות שהם מתיימרים לייצג והיא רעה להם וליהדות שאת שמה הם נושאים

אחרי לא מעט טלטלות פוליטיות, השבוע האחרון סימן כנראה את סוף דרכה הפוליטית מגזרית של הציונות הדתית. אולם כבר ברגע שהציבה לעצמה את יעד ההשתלבות בחברה הישראלית, אי אפשר היה להניח שהתהליך הזה יתקיים בכל התחומים, אך יפסח על המערכת הפוליטית

דבריו של הרב הראשי יצחק יוסף משקפים את עומק המתח שנפער בעידן המודרני בין שני פניה של הזהות היהודית - הלאומי והדתי

התבטאותו של הרב הראשי יצחק יוסף נגד העולים מחבר העמים הם לא הבעיה, אלא רק סימפטום להתנכלות היום-יומית שעוברת האוכלוסייה הזו על ידי הרבנות הראשית בכל שלב בחייהם

לאחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות יש ביטוי כבר במגילת העצמאות, אך הקשר בין היהודים בישראל לבין יהדות התפוצות לא יכול להתמצות בהקשר המוסדי של מדינת ישראל. הוא חייב להיות קשר אמיתי וחם בין יהודים כאן ושם

בהיעדר הכרעה של המערכת הפוליטית בשאלות דת ומדינה – בית המשפט, ארגוני חברה אזרחית ורשויות מקומיות לקחו בעשור האחרון את המושכות לידיים. התוצאה - שינויים משמעותיים בסוגיות הבוערות של דת ומדינה, והיד עוד נטויה

על כפות המאזניים עומדות בימים אלה שתי סכנות שונות לאובדן האמון הציבורי במי שאמורים לשרתו: מצד אחד- ראש הממשלה, ומהצד השני- מערכות אכיפת החוק. את נתניהו צריך להעמיד לדין, ללא מורא וללא משוא פנים, אך גם הפרקליטות ומערכת המשפט מצדן זקוקות לניעור

כיצד איבדו מפלגות הציונות הדתית מכוחן? התשובה טמונה דווקא בהצלחתה של הציונות הדתית, שאנשיה חיים בדילמה זהותית תמידית: מחד, יצר השתלבות בחברה הישראלית, ומצד שני גאוות יחידה מגזרית, ורצון ליצור את ההשתלבות דווקא מתוך המגזר ובשמו

נכון שהחלל הציבורי רווי גם בדברי הסתה, אך ההבדל בין ביקורת עניינית ודיון משמעותי לבין הסתה והשתלחות פרועה לא תמיד ברור, והשימוש בהאשמה בהסתה, בתגובה לכל סוג של ביקורת, הופך לכלי מסוכן לסתימת פיות

להחלטת מספר עיריות על הפעלת מערך תחבורה ציבורית בשבת ישנם אמנם יתרונות, אך היא מהווה צעד נוסף לעבר הפקעת סוגיות דת ומדינה לידי הרשויות המקומיות וברמה הארצית, זה יוצר בלגן אחד גדול. כדי לפתור אותו, יש לרענן את הסטטוס קוו ולהגיע לאיזון הנדרש בין רווחת התושבים לשמירה על השבת

אירוע ההתרמה של עמותת "עזרה למרפא" והדרת הזמרות מהבמה, הפגישו בין שני עולמות ערכיים: האחד דתי, השני ליברלי. בהיעדר תשתית חוקית שתסייע בפתרון הסוגיה, על שני הצדדים לכבד את בחירתו הערכית של האחר, ולפעול על פי אמות מידותיהם וצו מצפונם

נוער הגבעות איננו נוער אידאולוגי, אלא מנותק, שמביע את הניתוק הזה באמצעות אלימות פוליטית. לפיכך, ההתמודדות מולם במישור הפלילי חשובה, אך לא מספיקה, ולצדה נדרש גם היבט טיפולי, בכלים המקובלים בהתמודדות עם נוער מנותק בנסיבות אחרות

המאבק בין הפוליטי למשפטי הגיע לנקודת רתיחה. זוהי שעתם של הפוליטיקאים לנהוג בממלכתיות ולהישאר נאמנים למסורת הדמוקרטית ולשלטון החוק, ולא לערער על הלגיטימיות של החלטת היועץ המשפטי לממשלה, תהא אשר תהיה, בדבר גורלו המשפטי של ראש הממשלה

הלוויותיהם של שני אישים, השופט מאיר שמגר והרב נסים קרליץ, התקיימו באותו היום. לכל אחד מהם מורשת משלו, אך בעוד תפיסת העולם הליברלית, בה דגל שמגר, הייתה מאפשרת לכל אחד לחיות את חייו כרצונו, התפיסה בה דגל קרליץ הייתה נוטלת מחלקים גדולים מהאוכלוסייה את זכויותיהם הבסיסיות

המאבק על שאלות דת ומדינה בבחירות האחרונות המחיש את הצורך בשינוי הסטטוס קוו. על הפוליטיקאים שייכנסו לחדר המשא המתן בדרך להקמת ממשלה מוטלת החובה לשים לנגד עיניהם את האינטרס הממלכתי, ולהגיע לפתרונות בהסכמה

play

בכל הקשור להחלטות בסוגיות דת ומדינה שמתקבלות כאן אבל משפיעות על חיי חייהם של יהודים בתפוצות, כמו הכרה בטקסים לא אורתודוכסיים, מדינת ישראל חייבת לקבל החלטות בשיתוף ראשי הקהילות היהודיות

תקופת החגים המחישה את הביקוש הטבעי למסורת. כדי לאפשר ליהדות לפרוח, המדינה צריכה להרפות ולאפשר לישראלים לבחור את הגוון היהודי שלהם

הבחירות האחרונות חידדו את ההבדלים בין התפיסות הזהותיות שמרכיבות את החברה בישראל. ברור לכל מי שחי כאן שבסוגיות מסוימות, מפרידה תהום בין הקבוצות. כדי להתמודד עם האתגר, יש להיעזר בהידברות ויצירת הסכמות

כדרכן של מערכות בחירות הן חידדו עד הקצנה את המתחים העזים גם כך הקיימים בשגרה בסוגיות הללו, והוכיחו שגם אחרי שבעים שנה, בישראל יש מאבק עז על אופיה של המדינה: ליבראלית ורחוקה מזהותה הדתית או מדינת כמעט הלכה

המתקפות שנשמעות בתקופה האחרונה, וביתר שאת במהלך מערכת הבחירות, כנגד הציונות הדתית, עושות עוול לקבוצה משמעותית, ויתר על כן – לחברה הישראלית כולה

הפתרון למצוקת מסורבות הגט נמצא בידיהם של הרבנים, ובאומץ שלהם לעשות שימוש בכלים הלכתיים חדשים, שייטלו את הכוח מידי הבעלים וישחררו לחופשי מאות נשים

תשעה באב הוא הזדמנות לקרוא לרוב בחברה הישראלית, הדומם בדרך כלל, לצאת נגד הקיצוניות ולהשמיע קול סביר, שמצביע על כך שאנחנו בסך הכל חיים ביחד, ולא נמצאים על סף מלחמת אחים - בכלל, וגם בתקופת הבחירות

חשוב לנצל את תשעה באב להתבוננות במשמעות החורבן והגלות בעידן שהוא כבר עידן של ריבונות, ולהבין שניסיון להשליט נורמות דתיות על ציבור שברובו לא מזדהה איתן, רק ירבה מחלוקת ושנאה, וסופו שיחליש את ה"יחד" הלאומי במקום לחזקו

השינוי שחל בחודשים האחרונים בתפיסה לגבי שילוב אנשי עוצמה יהודית ברשימת הימין המאוחד – מהסברים מצטדקים ומתנצלים לנחרצות והצדקה אסטרטגית, וכן ההחלטה על מתן פרס על מפעל חיים בספרות תורנית לרב יצחק גינזבורג, הם חלק מהתהליך ההדרגתי של שחיקת הנורמות הערכיות שעובר על חלקים בחברה הישראלית

רוח צה"ל איננו מסמך בעל תוקף משפטי מחייב, אך בתי המשפט עושים בו מפעם לפעם שימוש כמקור השראה פרשני, ועשויים אף להשתמש בו גם אגב בחינת החלטות מינהליות של גורמים צבאיים. בשים לב לכך, בהחלט ייתכן שלהוספת ערך הממלכתיות לרוח צה"ל כחובה ערכית נוספת ומצטברת שתחול על כלל החיילים – יהיו בהמשך משמעויות משפטיות, כרכיב ערכי המשליך פרשנית בדיון המשפטי. הוויכוח סביב השינוי המוצע ברוח צה"ל צריך להיות רגיש גם להיבטים אלה

ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. בעוד הוויכוח על אופייה היהודי נמשך מאז הקמתה, מנגד, ולמרות קיומם של חוקים המתבססים על הדת שחלים על כלל אוכלוסיית המדינה, זוהי גם מדינה חופשית, בה ברוב הזמן רוב מוחלט של האזרחים חיים את חייהם על פי בחירתם, ללא כפייה דתית

על המצדדים בהחלת יותר היבטים מההלכה על החיים המודרניים להבין, שעד שערכי העולם המודרני-ליברלי, חופש הפרט ושוויון הזכויות, לא יהיו חלק אינטגרלי מההלכה, כל אזכור שכזה עלול להיתקל בחשדנות וברתיעה

בישראל חיים כ-400,000 אזרחים כישראלים-יהודים לכל דבר, אך אינם מוכרים מבחינת הלכתית כיהודים. שאלת מיהו יהודי היא אולי השאלה הסבוכה ביותר מבין סוגיות דת ומדינה, ויש לה השפעות מרחיקות לכת על עתידה ואופייה של מדינת ישראל

השימוש ההולך וגובר בערכות גנטיות למטרת בירור והוכחת יהדות מדאיג, ויוצר למעשה שני עמים נפרדים - זה הגנטי, וזה הרואה עצמו יהודי אבל לא מסוגל להוכיח זאת גנטית. הסכנה שבהפיכה מעם יהודי למאגר יהודי שנשלט בידי רבנים מוחשית, לכן יש לבלום אותה באיבה

האם גיור משמעותו הצטרפות לעם היהודי, או לדת? הרבנות הראשית מכתיבה הליכים נוקשים ומסורבלים לעולים המעוניינים להתגייר, אך כיצד זה משרת את האינטרסים של העם היהודי בעידן הנוכחי?

הוויכוח בין ימין לשמאל במערכת הבחירות האחרונה התמקד בשאלת זהותה ואופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, אך מבט מעמיק יותר מוכיח שהוא סבב דווקא הגדרת היהדות. עד שרוב הציבור הישראלי יתפוס את היהדות כליברלית ומכילה, המחנה הדמוקרטי-ליברלי לא יוכל לנצח בבחירות

play

חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם

קרוב לשליש מחברי הכנסת הבאה צפויים להיות דתיים, אך הדבר אינו בהכרח מעיד על הדתה בשורות הכנסת. אם יירתמו הפוליטיקאים הדתיים הדוגלים בהשתלבות הציבור הדתי-ציוני בחברה להסדרת נושאי דת ומדינה בכנסת הקרובה – תהיה זו הצלחה

play

בעוד שרוב בוחרי המפלגות החרדיות אומרים שסוגיות דת ומדינה הן החשובות לו ביותר, מצביעי שאר המפלגות - חילונים ודתיים לאומיים כאחד - כמעט ואינם מייחסים לנושא חשיבות בבואם לקלפי. כדי להביא לשינוי במונופול החרדים בנושאי דת ומדינה, על הציבור לדרוש מנבחריו לשים את נושאי הדת והמדינה בראש מעייניהם, כבר במערכת הבחירות הנוכחית

מערכת היחסים הסבוכה שבין דת ומדינה הייתה מאז ומתמיד איום ממשי על יציבותן של ממשלות ישראל. גם בתום שבעה עשורים מיום הקמתה, נראה שבמדינת ישראל עדיין לא נמצאה הנוסחה שתאפשר להפחית את המתחים המתמשכים בסוגיות כמו גיור, שבת ושוויון בנטל

בזמן שהזיקה של הציבור הדתי לישראל גדלה, אמונם בדמוקרטיה ובמוסדותיה המרכזיים הולך ונשחק. התוצאה: לאומיות גוברת עם פחות ופחות עכבות דמוקרטיים. על כן, נדרש טיפול שורש מעמיק להנחלת ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק בקרב ציבור זה, וחלחול המסר לפיו ערכי הדמוקרטיה אינם סותרים או מתנגשים עם היהדות

האיחוד בין הבית היהודי לעוצמה לישראל נועץ את המסמר האחרון בזיקה שבין הבית היהודי לציונות הדתית. הבית היהודי, שייצגה את הזרם המרכזי בציונות הדתית, כרתה ברית קיצונים עם נציגים ששוללים לא פעם את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית

בעוד מועד ההכרעה בעניין תיקי נתניהו קרב, חשוב לוודא כי התהליך מתבצע באופן אחראי, שקול ונקי מלחצים. קמפיין מימון ההמונים שנועד לעזור לנתניהו עם מימון הוצאות המשפט אינו סותר זאת, להיפך – הוא מאפשר הליך משפטי איכותי, תקין וראוי, ודווקא סירוב המדינה לכך מעוות את שלטון החוק

בעוד הפוליטיקה מצריכה מהעוסקים בה להתפשר ולהגמיש את עקרונותיהם מעת לעת, הדת וההלכה אינן מאפשרות גמישות שכזו. לכן, מעבר של רב מפסיקות הלכה לעמידה בראש מפלגה עלולה להיות טעות אסטרטגית שיכולה להתברר כמכשול בפני יכולתה של המפלגה להוביל במדינת ישראל

פסיקת בית המשפט העליון בעניין מוריה שלי נגד צה"ל, לפיה אין סתירה בין ההלכה לשירות צבאי לבנות, בעייתית ומסוכנת. אם יש מספיק רבנים הסבורים ששירות צבאי אסור על פי ההלכה, דרישתה של החיילת לפטור לגיטימית. שום שופט עליון ככל שיהיה, אינו יכול להגיד לה כי "אין סתירה אינהרנטית" בין רצונה לשמור את ההלכה לבין השירות הצבאי

האם המפלגות הציוניות-דתיות עדיין רלוונטיות? בשונה מהחרדים או מהערבים, ששואפים להתבדל מהחברה הישראלית ולתחזק את זהותם בנפרד, הציונות הדתית שואפת, ומצליחה, להשתלב. שילוב של מנהיגים ציונים-דתיים בכלל המפלגות, במקום במפלגות סקטוריאליות, ייטיב עם הציבור ויפתח לו אופקים חדשים

סוגיות דת ומדינה היו תפוח האדמה הלוהט של הכנסת היוצאת, וסביר שיהיו כאלה גם במערכת הבחירות הקרובה. מאבקי השבת הם רק דוגמה אחת למה שעלול להתחולל בישראל אם לא יוסדרו הנושאים הללו, ויפה שעה אחת קודם. על הציבור הישראלי להפנים שסוגיות דת ומדינה הן מהותיות לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, ולדרוש הסדרתן בחוק מנבחרי הציבור שלהם

play

מדוע לא הגענו עד היום לפשרות קונסטרוקטיביות בעיצוב סטטוס קוו חדש?
מדוע בית המשפט העליון מכריע שוב ושוב בנושאי דת ומדינה? ומה מצופה ממפלגת הימין החדש במפה הפוליטית בסוגיות של דת ומדינה?
פרופ׳ ידידיה שטרן והרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת בישראל. על כשל השוק הדמוקרטי בכל הקשור לנושאי דת ומדינה. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

בעקבות פרשת השוחד שנחשפה בימים האחרונים, מערכת המשפט, שנתפסת כמערכת האמינה, המקצועית והישרה ביותר מבין שלוש הרשויות – מתגלה גם היא כנגועה. אמון הציבור בה מתערער, והפגיעה בלגיטימיות של שלטון החוק עלולה להיות קריטית

play

מפלגת הימין החדש מחזירה את השרים בנט ושקד לנקודת ההתחלה של מסעם הפוליטי: הקמת מפלגת ימין דתית-חילונית חדשה. מעניין יהיה לראות האם יבלטו אך ורק בניסיון לאגף מימין את הליכוד או שיציעו גם משנה ליברלית יותר בתחומי דת ומדינה. על גילגולה של תנועת המפד"ל, ודפוסי ההצבעה של הציונות הדתית

כשהמדינה היא זו שקובעת את הסטנדרט ההלכתי של שירותי הדת, הדרך לפוליטיזציה של היהדות היא בלתי נמנעת. הקטנת מעורבות המדינה בנושאים אלו תתרום לצמצום החיכוך שבין יהדות לפוליטיקה, תשפר את תדמית הרבנות הראשית ותחזק את היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות

לא לחינם פחד דוד בן-גוריון, מייסד המדינה ומייסדו של צה"ל, מיחידות בעלות אופי הומוגני. יחידות כאלה מעוררות מיידית את שאלת הנאמנות הכפולה. ההתנגשות השבוע בין חיילי הנח"ל החרדי לחיילי מג"ב צריך לחדד שתי מסקנות: חידוד הזהירות מיחידות הומוגניות, וחידוד ההתנגדות הרעיונית ללאומיות שאיננה ממלכתית

החברה החרדית עוברת תהליך ישראליזציה, אך ההשפעה אינה יכולה להיות חד צדדית בלבד. על הדור שלנו מוטלת האחריות לאחד בין שני הציבורים הללו, זה הדתי וזה הישראלי, וליצור זהות אחידה – יהודית ישראלית

ממדד הדמוקרטיה לשנת 2018 עולה תמונה מדאיגה, לפיה הדתיים והחרדים בישראל רואים בדמוקרטיה כאויב, ומעוניינים לחזק את הרכיב היהודי של המדינה על פני זה הדמוקרטי. דווקא בגלל זה, חשוב להבין ולזכור שעקרונות הדמוקרטיה מבוססים על ערכי היהדות, ואינם סותרים לה

מבין כל חלקי החברה הישראלית, נראה שהדתיים מרכיבים משקפיים שונים מהשאר, ורואים את המציאות הנשקפת מהם בהתאם: מצב הדמוקרטיה מצוין, חברי הכנסת ממלאים את תפקידם כראוי ואפילו השחיתות איננה משמעותית בעיניהם. בין אם זו אופטימיות הנובעת מאמונתם או מהבולטות ההולכת וגדלה שלהם בזירה הציבורית – יש לתעל אותה לכוח בונה ומאחד, ולא קיצוני ומפלג

כולנו יודעים על המתח הקיים בין אנשי השמאל-מרכז והימין, אך בזמן האחרון ולאור מאבקים שונים בין שני הגושים נפערה תהום נוספת שהולידה שסע חדש – השסע הדמוקרטי, בו כל קבוצה רואה את ישראל כמדינה דמוקרטית באופן שונה לגמרי, בהתאם להשקפות העולם שלה והאופן בו היא תופסת ומגדירה מהי דמוקרטיה

ירושלים היא המיקרוקוסמוס העתידי של ישראל, כשטיב היחסים בין ארבע האוכלוסיות המרכזיות שבה, ובעיקר בין חרדים ללא-חרדים, עתיד לשקף את טיב היחסים ביניהן בכל המדינה. לכן, קיום מפגשים חיוביים להמעטת העוינות והגברת הסובלנות בין קבוצות אלו, חיוני להמשך שגשוגה של החברה הישראלית כולה

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק להסדרת שירותי השגחה על הכשרות: "החוק יצור בעיות חדשות שיפגעו בצרכני הכשרות- יש לפתוח את שוק הכשרות כולו תוך הקפדה על שקיפות ואיכות"

play

החברה החרדית בישראל עשויה להיראות לעומד מבחוץ כגוש אחיד ומלוכד. ואולם, גם בתוך המגזר ישנו מנעד רחב הנע בין שמרנות למודרניות. ד"ר לי כהנר חושפת את עולמם של החרדים המודרניים, וממליצה למדינה לתקצב ולעודד את השתלבותן של קבוצות אלו בחברה הישראלית

play

היחסים בין דת ומדינה בישראל היו, ותמיד יהיו, מסובכים. גם למעלה מ-70 שנה להיווסדו, אנו מוצאים את הסטטוס קוו בישראל מאותגר שוב ושוב ומהווה בעיקר כלי ניגוח בידי המפלגות החרדיות למניעת רפורמות שונות

תנועת ש"ס התחילה כסיפור הצלחה כשסחפה אחריה רבים ואיחדה תחת מפלגה אחת חרדים, דתיים ומזרחים. לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף נראה כי התנועה איבדה את דרכה, אך מתוך משבר זה עשויה לצמוח בעתיד תנועת ש"ס חדשה

בכמה סוגיות מרכזיות, יחסי דת ומדינה הפכו ליחסי דת ועיר. כך, בעיקר בסוגיות הנוגעות לשמירת השבת בפרהסיה הציבורית, אבל גם בסוגיות נוספות כמו טיב הכשרות, דרך רישום הנישואין, הפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי, תקצוב שירותי דת ועוד. בכל הסוגיות הללו, ההשפעה של הרשות המקומית על הנעשה בעיר משמעותית, ולעתים רבה יותר מאשר השפעתם של חוקי המדינה

כשרב פועל בזירה הציבורית, מתבטא בענייני ציבור או נוקט עמדה פוליטית ותומך במועמד או ברשימה, הוא לא מדבר בשם עצמו. בעיני הציבור הוא מדבר בשם תורתו ובשם שמים. רבנים הם מנהיגי ציבור, וככאלו, יש מקום שיבטאו עמדות בענייני ציבור. אך כאשר מדובר בפוליטיקה כמו הבחירות המקומיות, ראוי שאת דבריהם יסייגו ככאלו שבאים בשם עצמם ולא בשם התורה או שמים

החתונה המתוקשרת של העיתונאית לוסי אהריש והשחקן צחי הלוי עוררה מחדש את שאלת הנישואים המעורבים, בין יהודים ולא יהודים, ואת האפשרות שהנה, גם בישראל, כמו בארה"ב ובשאר התפוצות, יתחיל תהליך התבוללות

play

חוק המרכולים העביר את הסמכות לאשר פתיחת מסחר בשבת מהרשויות המקומיות לשר הפנים והצית מהומה גדולה. אלא שבחינה של חקיקת העזר העירונית בכלל היישובים בארץ, מצביעה על כך שמבין הערים שבחרו להסדיר את חקיקת העזר בנושא שבת, מיעוט קטן בחר עד כה לאשר פתיחת מרכולים ובתי מסחר. לעומת זאת, ברוב היישובים מאפשרים פתיחת מסעדות וכמעט במחציתם מאפשרים פתיחת מוסדות תרבות כמו בתי קולנוע ותיאטראות. לאור נתונים אלו, עולה השאלה האם לא נכון יותר להשאיר את הסמכויות בידי הרשויות המקומיות שפועלות בהתאם לצביונן מאשר לכפות חקיקה שתביא לתגובת נגד?

בעוד כשבועיים יתקיימו בישראל בחירות לרשויות המקומיות. בחירות אלו זוכות, על פי רוב, לתשומת לב ציבורית פחותה בהרבה מהבחירות הכלליות לכנסת, זאת על אף שהשפעתן על חיי היומיום של רובנו עשויה להיות משמעותית לא פחות. סיפור דור הפלגה שבפרשת נח מספק הזדמנות טובה לחשיבה מחודשת על תפקידו של המרחב המוניציפלי במדינה יהודית.

 

אחד מן הסיפורים המכוננים של פרשת בראשית, המוקדשים לשאלת ראשית העולם והאדם, הוא בריאת האדם בצלם אלוהים: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בראשית א, כז). מי שמורגל בתורה משחר ימיו עלול לקרוא פסוק זה כדבר המובן מאליו, ולהחמיץ את עוצמת החידוש הגלום בו. אולם על רקע תרבויות העת העתיקה, תפיסה זו היא מהפיכה של ממש

זה שני עשורים החברה הישראלית עסוקה בערעור אמינותו של המערכת המשפט. בעבר, היה זה בעיקר הימין שנשב צינה כלפי בית המשפט. כיום, במהלך שאין לטעות בזיהויו, השמאל פועל בצורה דומה

לקראת הבחירות המתקרבות, על הבוחרים לדרוש מהמועמדים להתחייב לשקיפות

אחריותה של המדינה לרווחת תושביה יכולה להיות מעוגנת בשתי שפות. בעולם של דוברי שפת הזכויות, דנים בזכותם של מעוטי יכולת כלפי המדינה לקבלת התנאים הדרושים לקיום בכבוד, בזכות לדיור בר-השגה, בזכות לחינוך חינם וכדומה. לעומת זאת, בעולם של דוברי שפת החובות, עוסקים בחובתה של המדינה להבטיח כי למעוטי היכולת יהיו התנאים הדרושים לקיום בכבוד, בחובת המדינה להבטיח קורת גג לכל אזרח, בחובת המדינה לספק חינוך שוויוני לכל וכדומה

בניגוד למשפט הפלילי, שתכליתו להכריע בין קוטב האשמה לקוטב החפות, יום הכיפורים מציג אפשרות שלישית: אחריות

play

במסורת היהודית מקובל כי תהליך התשובה עשוי שלבים: ראשיתו בהכרת החטא, הבנת הכשל ההתנהגותי; המשכו בנטילת אחריות, שמשמעה חרטה; וסופו בקבלה לעתיד. זהו מסע פסיכולוגי שראוי ליישמו גם בהקשר הכלל ישראלי

בחגים הקרובים, כשבבית הכנסת שלנו (כך יש לקוות) יעמדו לצדנו, לתקיעות של ראש השנה, לתפילת נעילה, או בהקפות של שמחת תורה, אותם מסורתיים ישראלים, מלבד מקום לתפילה, ראוי שנתן להם מקום של כבוד בלב

עוד שבוע עד הבחירות, ובהינתן גודלו של הגוף הבוחר, זה מספיק זמן להשפיע. זו ההזדמנות לכל אלו שמצווחים על עוולותיה של הרבנות הראשית השכם והערב לשנס מותניים ולהתערב ולהשפיעו על הרכב המועצה, שיכול להיות פתוח ורלבנטי יותר, או קפוא, ולא רלבנטי או אפילו מזיק

צריך להודות: לא רק החרד"לים הקצינו. במידה רבה, הקצנתם היא תגובה להקצנה הליברלית של העשורים האחרונים. אבל טעות להילחם בהקצנה באמצעות הקצנה נגדית. אם החרד"לים יצליחו במאבק גורף כנגד המודרנה הליברלית, הם יסיגו לאחור את כלל המגזר הדתי-לאומי, ואולי גם את החברה הישראלית כולה

במאבק סביב מעמדם של הלהט"בים והזכויות שצריכות להינתן להם נחצו קווים אדומים, ונשפכו, במובן של הלבנת פנים, דמים. כשפוליטיקאים או אישי ציבור מתבטאים באופן פוגעני, הם חוטאים לתפקידם ולשולחיהם, כשרבנים עושים זאת בשם שמיים הם עלולים לחללו. במאבקים הללו, ולו מתוך שיקול ענייני, מצווה לומר דברים נשמעים ובאופן שיישמע על ידי כלל הציבור וירבה אהבת תורה ולא להיפך

פגרת הכנסת לא יכלה להגיע בזמן מתאים יותר בשנה. בשוך עוד מושב סוער, יכולים מנהיגי הציבור וקהל בוחריהם, ובעיקר אלו הנמצאים כיום בעמדות כוח, לנצל את ימי חודש אלול ולערוך חשבון נפש. כך, יעלה בידיהם לבחון את תרומתם לשמירה על אחדות העם היהודי ואחדותה של החברה הישראלית

על מה בדיוק אנחנו מתאבלים בתשעה באב? נכון, בהר הבית יש מסגד ולא מקדש יהודי. המציאות עדיין לא מושלמת, אבל איפה המציאות העכשווית ואיפה ירושלים הריקה וההרוסה המתוארת בקינות של תשעה באב? האם לא הגיע העת לפקוח עיניים ולהביט מחדש במציאות, ולשנות את מנהגי האבל של הימים הללו? ואולי אפילו לבטל את צום תשעה באב?

אזרחי ישראל עסוקים בהורדת ידיים מתמשכת בין השבטים השונים בנוגע לשאלות של זהות המדינה וחזונה. ביטוי דרמטי לכך, בעיצומם של שלושת שבועות האבל המציינים את התוצאות הטרגיות של המחלוקת שקרעה אותנו בסוף תקופת בית שני, נגול מול עיננו בדיון המתמשך בכנסת לקראת חקיקת "חוק יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי"

אף שהחוק מיותר במובן המהותי - שהרי קיימת הסכמה רחבה מאד, מקומית ובינלאומית, כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי - ניתן היה להצדיק את חקיקתו כמהלך סמלי, חגיגי, שמנסח גם ברמה הנורמטיבית את תעודת הזהות הקולקטיבית של המדינה

בשבוע אחד קרו ביחסי ישראל ויהדות ארה"ב והתפוצות שני ארועים לא קשורים לכאורה: בחירתו של בוז'י הרצוג ליו"ר הארגון מעל ראשו של ראש הממשלה, על ידי ועד הנאמנים של הסוכנות, ושתי שרות בכירות נמלטו מנטילת אחריות על הרחבת רחבת התפילה המשותפת לתועלת הקונסרבטיבים והרפורמים, מה הקשר?

חוק הלאום, שהוא חוק מיותר ובעייתי כשלעצמו, שובר בנוסח העדכני שלו שיא נוסף כשהוא מוותר למעשה על יהדות התפוצות. עם אישור החוק, גם במסמך חוקתי, ישראל הולכת ומוותרת על יהדות התפוצות. ישראל המסורתית והלאומנית של השנים האחרונות היא כבר פחות בית ליהודים רבים בעולם

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

תזכיר חוק הקולנוע הממשלתי: התערבות פוליטית וממשלתית שעלולה ליצור חשש לתלות, צנזורה עצמית, והגבלת חופש הביטוי

על פי חוק לרבנות הראשית יש מונופול מוחלט על נישואין וגירושין של יהודים בישראל. למי שאינם רוצים בנישואין ברבנות, או שמסיבה הלכתית לא יכולים להינשא נישואין דתיים ('פסולי חיתון') אין דרך להינשא בגבולות מדינת ישראל

ברור מדוע בג"ץ דן בנושא גיוס חרדים לא פחות מעשר פעמים. ממשלות נפלו, מאות אלפים הפגינו, ושני חוקים של הכנסת בוטלו בגין המחלוקת על הגיוס. והנה, השבוע, משרד הביטחון הגיש הצעה חדשה למתווה חוק גיוס שאמורה להידון בכנסת. האם ההצעה מצליחה לאזן בין האינטרסים והערכים המתנגשים?

איך הגענו למצב, שמחצית מהישראלים בגיל הגיוס, אינם משרתים בצה"ל? עקב הגידול הדמוגרפי במספר החרדים, שיעור הלא משרתים עתיד לגדול ואנו לא רחוקים מהיום שבו למרות חוק גיוס חובה, רוב אזרחי ישראל לא יתגייסו לשירות צבאי

מתווה הגיוס החדש שפורסם, רך מדי וספק אם יגשים את יעדי הגיוס וצרכי הצבא. במצב עניינים זה, מדובר על מתווה שספק רב אם יאפשר למנוע בטווח הרחוק את התפרקותו של מודל צבא העם

יגדיר כל אחד את זהותו כרצונו ואם חפצה נפשו בגיור, יעשה זאת בהליך על פי בחירתו. כיוון שהגיור משנה סטטוס משפטי של אדם, אין להפקיד אותו בידי פורום פרטי, גם אם כוונותיו נאצלות. נמצאת המדינה מפקידה את הסמכות לקבוע מי רשאי להגר לישראל ולקבל אזרחות מקומית בידי גופים פרטיים, על פי שיקול דעתם. נדרשת, אם כן, הסדרה בחוק של דרכי הגיור המוכר בישראל.

הביקוש לכשרות בישראל גדול. מדובר בשוק שמצד אחד מתנהל כמונופול, בו שולטת הרבנות הראשית, ומצד שני מתקיימת בו תחרות בין גופי כשרות פרטיים הפועלים לפי סטנדרטים מחמירים יותר ומעניקים כשרות נוספת על זו של הרבנות הראשית. המבנה הזה הוא המקור לכפל הכשרויות המגלגל על הצרכנים גם כפל עלויות שמוערך בכ-600 מיליון שקלים בשנה

הכללים שנחשפו להכרה בבתי דין בחו"ל הקובעים קריטריונים נוקשים להכרה בבתי דין רבניים בחו"ל, בעייתיים ביותר ועשויים להיות בעלי השלכות סמליות, זהותיות ואופרטיביות על מיליוני יהודים החיים בתפוצות

המתגיירים הקדומים הצטרפו בתודעתם אל היהדות במובנה הכפול, שהוא אחד: דת-לאום. כיום, לעומת זאת, רבים תופסים את היהדות כלאום או כתרבות. אם ניתן להיות יהודי חילוני, מדוע קיום מצוות ההלכה – אורתודוקסית או אחרת – הוא מדד רלוונטי להצטרפות ליהדות ומדוע יש להפקיד את מפתחות הלאום בידי רבנים?

כמה אזרחים יהודים בישראל יודעים מי הוא רב העיר שלהם? כמה מבני הקהילה הדתית יודעים מי איך קוראים לו? כמה מהם שאלו את רב העיר שאלה או שמעו ממנו שיעור בשנה האחרונה? אי פעם? הכשלים הללו יכולים להוביל למסקנה שאין מקום לתפקיד של רב עיר, אבל גם למסקנה שאפשר אחרת. רבני עיר יכולים להפוך ולהיות משמעותיים יותר, להנהיג את עדתם ביושר, להשפיע, לעשות ולהפוך חלק משמעותי מהמרקם הרוחני של העיר. אבל כדי שזה יקרה, צריך לעשות שני שינויים משמעותיים

מדינת ישראל היא סיפור הצלחה יוצא דופן במישורים רבים – ביטחון, כלכלה, מדע, חברה. ואף על פי כן, בתודעה הסובייקטיבית של רבים מהאזרחים, המדינה נתפסת כמדשדשת. ענן סמיך של ספקות מרחף מעל חיינו הלאומיים. מהי הסיבה לקיומו של פער זה?

play

המועצות הדתיות הוקמו עוד טרם קמה המדינה, ומאז הן מעניקות שירותי כשרות, קבורה, רישום נישואין ועוד. למעשה קיימים כשלים משמעותיים בהיבטים רבים של התנהלות המועצות הדתיות. המבנה הקיים של מתן שירותי דת באמצעות מועצות דתיות פשט את הרגל. ברור לכל כי הצידוק האמיתי היחיד להמשך קיומן הוא זה הפוליטי. איזה איש שררה ירצה לוותר על כר נרחב למינויים של מאות מקורבים בפונקציות שונות ומשונות? 

play

במדינת ישראל קיימות 131 מועצות דתיות שמגלגלות 760 מיליון ₪. המועצות האלו רלבנטיות לכל אחד ואחת מאתנו, ולא רק לדתיים. הן אחראיות גם על סוגיות כמו נישואין, כשרות וקבורה. דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצא שוב שהן סובלות מכשלים קריטיים בשל התלות בדרג הפוליטי- ג'ובים, גירעונות, היעדר שקיפות, חריגה מתקנים ואי מינוי מחצית מהמועצות בשל צרכים פוליטיים של שר הדתות!

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה המצביע על ליקויים חמורים במינוי חברי המועצות הדתיות ורבני הערים, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה להפוך את המועצות הדתיות למחלקה המספקת שירותי דת, הממונה על ידי מועצת העיר

בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, נקבע לפני למעלה משנים וחצי עשורים כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל הקביעה הזו לא פתרה את הסכסוך שקדם להקמת המדינה, ונמשך עד היום: מהי מדינה דמוקרטית? ומהי יהודית?

יש הקוראים להפרדה מלאה בין הדת והמדינה. אחד מהטיעונים של המצדדים בכך, הוא שהדבר רק יועיל לדמותה היהודית, ויאפשר ליצור מרחב יהודי ציבורי מבחירה ולא מכפיה. אלא שלהפרדה מלאה בין דת ומדינה יש גם מחיר כבד בכמה מהתחומים, שהבולטים שבהם, נישואין וגיור. מה אם כן שביל הזהב? 

גם בשנת השבעים למדינה נרשמו דפים בתולדות מלחמות הדת ומדינה בה. יותר משבעים שנה לאחר שהתגבש הסטטוס קוו בנושא של דת ומדינה, הוא עדיין מצוי בלב השיח הציבורי, והשאלה אם פעולה, חוק או פסק דין משנים אותו נתונה שוב ושוב לוויכוח

שבעים שנה הן הרף עין בהיסטוריה של העם היהודי, שבשלושת אלפי שנותיו חווה רק רגעים קצרים של ריבונות מלאה ושגשוג לאומי. זיכרון השואה, והפרספקטיבה ההיסטורית, צריכים לטעת בנו לאורך מאות שנים ארוכות את תחושת האיום מפני הסכנה לקיומו של העם היהודי

לא במקרה רובנו נרגשים כל כך בימי עצמאות, במיוחד בשנים של תאריכים עגולים להקמת המדינה, כמו השנה. הקמת המדינה אכן נתפסת, גם אצל החילונים שבינינו, כ'נס'. אבל טיבו של נס הוא שאינו מובן מאליו, ומכיוון שכך, יש לשמור עליו מכל משמר, פן ייסוב לאחור

שיעבוד מצרים והיציאה ממצרים, הביאו לעולם כמה ערכים שיכולים להיות מכנה משותף ולא בסיס למחלוקת למחשבה היהודית וההומניסטית ולהפוך את זהותה – היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל להרמונית יותר

העיסוק בפוליטיקה דתית, הפיצול לתת-מגזרים, הדגלים שהציונות הדתית בוחרת להרים ואלו שלא, והאם יש סיכוי שיום אחד יכהן כאן ראש ממשלה חובש כיפה סרוגה. הפגשנו את הרב אורי שרקי, שרה העצני-כהן והפרופ' ידידיה שטרן לשיחת חתך - ממשה שפירא ועד נפתלי בנט

לא משנה מתי תתרחש, למערכת הבחירות הקרובה יכולה להיות השפעה מכרעת על דמותה הערכית של המדינה. אם הפרהסיה והסדרי דת ומדינה בישראל ינועו לצלילי החליל החרדי, רוב אזרחי ישראל ימצאו את עצמם חיים במדינה שאינם מזדהים עם דמותה היהודית

נדמה כי עוד רחוקה הידיעה בדבר נכונות אשמתו של ראש הממשלה בדבר המיוחס לו, אך תוצר לוואי של הפרשיות הוא הרס אמון הציבור בכוחו של שלטון החוק. דווקא בימים אלו יש לשוב ולהזכר כי מערכת המשפט בישראל היא המערכת המקצועית, האמינה והישרה ביותר מכל מערכות השלטון. יש לשים בה מבטחנו ולוודא כי היא תישאר טהורה, למען כולם 

בעוד נחקרת מידת אשמתו הפלילית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין המעשים המיוחסים לו, אשמתו המוסרית אמורה להיות גלויה לעיני רבים - ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות - ובראשם רבני הציבור הדתי-לאומי. היהדות מבקשת מהרבנים להיות קול ומדריך בנוגע לדרכו הישרה של אדם, אולם דווקא בעניין זה נרשמת שתיקה ארוכה מצדם

לאט-לאט מוקמים עוד ועוד גופים, המגיעים מחלקים שונים ונרחבים של היהדות, שקוראים תיגר על המונופול שיש לרבנות על חיי היהודים בישראל. בחסות החלטת בג"ץ, הודיע ארגון רבני "צהר" על הקמת גוף פיקוח כשרות פרטי שיפעל במקביל לפיקוח של הרבנות. מדובר במהלך מבורך שיחליש את כוחה של הרבנות, לה יש בלעדיות על תחומים רבים בדת בישראל, ויקדם הפרדת דת ומדינה 

בשבועות האחרונים הגיע לשיא מאבק של שורת רבנים מהמיעוט החרד"לי נגד שירות נשים בצבא. במאבק הזה הרבנים 'לא לוקחים שבויים'. השפה חריפה והמתלהמת, וקריאות נחרצות ולא מותירות מקום לספק באזני המאזינים כי מדובר בסוגיה חמורה מאין כמוה.  עיון בדברי הרבנים מגלה שהצעקות נגד גיוס נשים לצבא הן רק מתלה לקידום אג'נדה עקרונית וכללית יותר, לפיה תפקידה של האישה בבית

במסגרת הקמפיין נגד פקודת השירות המשותף ירו רבנים ידועים בציונות הדתית כמעט לכל כיוון. מה לא שמענו? שמתרחשת פגיעה במבצעיות הצבא, שנשים לא יוכלו ללדת, שחיילים דתיים נאלצים לפעול בניגוד לאמונתם ונפשם נפגעת. הגיע הזמן שהרוב הדתי השפוי ישמיע את קולו, הגיע הזמן שנשמע גם מהרבנים המתונים ומאנשי הרוח הרבים בחברה הדתית ובחברה הישראלית. אחרי הכל, זה צבא העם ולא צבא הקיצונים 

הרב אבינר קרא לא לשרת ביחידות שמשרתות בהן נשים, והרב אליהו הרהיב לקרוא לראש הממשלה לפטר את הרמטכ"ל בשל הרחבת השירות המשותף, והארץ רעדה. אבל ההתבטאות הזו, כמו עוד התבטאויות קשות, קיצוניות ולפעמים הזויות של רבנים ציוניים מדי פעם, מחדדת את השאלה - את מי מעניינים הרבנים? 

על פי התפיסה הנוצרית, שאמנם לא תמיד עומדת במבחן המציאות, צריך להפריד בין דת ומדינה. האפיפיור גלסיוס ה-I ניסח זאת במכתב 'שתי החרבות' שלו, בו הוא מציע הפרדה בין חרבו של האל, אותה אוחזים כהני הדת, וחרבו של הקיסר, אותה אוחז השלטון במדינה. לעומת הנצרות, היהדות שואפת להסדיר את מלא המציאות ולהתוותה בכלים משפטיים-הלכתיים את הנהגותיו של הפרט כמו גם את חיי המדינה

הממשלה הנוכחית הצליחה, בישיבה אחת בלבד, לפגוע בשבעה תחומים אסטרטגיים כבדי משקל. ההתנהלות חסרת הפלורזליזם בכותל המערבי בראשם, לצד ההתרפסות לחברה החרדית ועירוב דת ומדינה. דו"ח אמריקאי אף מגנה את התנהלות הממשלה, ומאחר ובוושינגטון יושב נשיא פרו-ישראלי מובהק - אין ספק שמדובר בשיא חדש

הצבא מוכן להתחשב באמונות הפרטיות של החיילים הדתיים, אבל הוא הולך ומצמצם את סובלנותו כלפי ניסיונות להשליט על כלל המערכת הצבאית את אמונותיהם. דומה שזה המפתח שצריך להנחות את הצבא גם בעתיד, לעימותים שמן הסתם עוד יבואו: התחשבות מקסימלית באמונות ותפישות החייל הדתי, כל עוד אלה אינן פוגעות בשאר חבריו וחברותיו ליחידה – לצד התנגדות מוחלטת לכך שאותן אמונות יכתיבו את הנורמה הכלל-צה"לית

בדיקתו ה"הלכתית" של אריה דרעי, האם ניתן לאלץ את חבר הכנסת יהודה גליק להצבעה על חוק המרכולים - שעות ספורות לאחר ששכל את אשתו, היא שפל חדש בפרקטיקות של שר הפנים המכהן. דרעי טען שזה למען מניעת חילול שבת, אך חוק המרכולים שלשמו המטרה מקדשת את כל האמצעים לא קשור בכלום לשמירת שבת. לעתים, כשפוליטיקאים דתיים פועלים 'לשם שמים' אין להם אלוהים

79% מהחילונים בארץ סבורים כי הדתיים כובשים את מדינת ישראל ממש עוד רגע. אין ספק כי אלו פירות הביאושים של קמפיין 'ההדתה' הצובע כל סממן יהודי במרחב הציבורי, בצבא ובמערכת החינוך בצבעים שחורים ומאיימים

חוק המרכולים של דרעי הוא בלוף. במצב בו מאות אלפי יהודים עובדים בשבת, חלק ניכר מהם באופן לא חוקי, גם אם החוק הזה יעבור הוא לא ישנה כלום. הוא יהיה עוד חוק שגם אותו לא יאכפו, והמסחר והפעילות הכלכלית בשבת ימשיכו לפרוח. כפייה כוחנית של עוד חוק חסר תוחלת תשיג בדיוק את ההפך

play

חוק המרכולים שהפך לסמל הנוכחי של המאבק בענייני דת ומדינה, מבקש לקבוע שרשות מקומית שתחוקק חוק עזר עירוני המאפשר הפעלת בתי עסק בשבת, תזדקק לאישורו של שר הפנים. סקירה המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה כי כ 400,000 יהודים עובדים בכל שבת, רק כשליש מתוכם מרוויח פחות מעשרת אלפים שקלים בחודש

הרב אהרן לייב שטיינמן היה מנהיג המגזר הליטאי מאז פטירת קודמו, הרב יוסף שלום אלישיב (2012-1910), כחמש שנים קודם לכן. בזמנו, ניתחתי את ההתמודדות בין הרב שטיינמן לבין הרב אלישיב. ויש בין השניים הבדל מכריע: הרב אלישיב היה האיש של "האליטות הישנות" במגזר הליטאי ואילו הרב שטיינמן היה האיש של "האליטות החדשות". מיד אבהיר מדוע זה אכן הבדל מכריע לדעתי

לפני כעשרים שנה פרש הרב טאו מישיבת מרכז הרב יחד והקים את ישיבת 'הר המור'. הישיבה חרטה על דגלה את המאבק הלא מתפשר בתרבות המערב וכל מופע שלה בציבוריות הציונית דתית והישראלית. הגטואיזציה הרוחנית, האינטלקטואלית והיומיומית מבית מדרשם של הרב טאו ותלמידיו, זרה לרוח היהודית בכלל ולציונות הדתית בפרט

הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו

שמירת השבת במוסדות המדינה היא אחת השאלות ההלכתיות החשובות מאז הקמת המדינה. משבר עבודות הרכבת בשבת והתפטרותו של שר הבריאות, השמה את שלמות הקואליציה בסכנה, יעידו על כך. כשמדובר במוסדות כמו צה"ל והשב"כ, קל להתיר פעילות בנימוק הקלאסי של 'פיקוח נפש'. אבל מוסדות המדינה אחראים גם, למשל, לשירות חוץ בכל ימות השבוע ולשירותי תיירות עבור תיירים שאינם יהודים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק ההפרדה בקמפוסים: "הצעה דרמטית שעשויה להשליך לא רק על האקדמיה אלא על כלל המרחב הציבורי בישראל"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון: "כוחות השוק כבר מזמן התגברו על החוק שאינו נאכף- נדרשת הסדרה אמתית ורחבה של יום המנוחה"

כל עוד המחנה המרכזי לא יתעשת, והיה מוכן 'להתאבד' פוליטית גם על סוגיות דת ומדינה נעמוד מול וטו חרדי שיסדיר אותן לפי אמונותיו

המחלוקות באשר לטיב היחסים בין הדת והמדינה, או במילים אחרות, באשר לאופיה היהודי של המדינה התחילו עוד טרם קום המדינה ומלוות אותנו עד היום. שאלות כמו כיצד תראה השבת במרחב הציבורי, איזה גיור יוכר בישראל באופן מלא, כיצד יראה שוק הכשרות, מה יהיה היחס ללימוד התורה של בני הישיבות, איזה אופי יהיה לשירותי הדת, מהדהדות כולן בחלל הציבורי כל הזמן. אבל בשנה הזו, דומה שסוגיות אלו התפוצצו לכדי מחלוקות חריפות ברעש גדול. הגיעה העת לחשב מסלול מחדש.הגיעה העת לחשב מסלול מחדש.

בהשוואה לאזרחי ישראל הערבים, אנו מתייחסים ליהדות התפוצות כבשר מבשרנו, אך כשהדבר נוגע להתנגשות בינה ובין השבט החרדי, אנו מתנכרים לה. האנחנו האזרחי במדינה חייב לכלול את הערבים, והאנחנו הסמלי והאנחנו המשפחתי חייב לכלול את יהודי התפוצות.

הצעה להפקיע סמכויות מהרשויות המקומיות בנושא מסחר בשבת: "מהלך כוחני שלא יעמוד במבחן המציאות - יש לקדם הסדר רחב המקיף את כל סוגיות השבת"

הוויכוח שהתפתח באחרונה סביב סוגיות רגישות בחברה הישראלית הפך לשיח של חירשים. אין צורך להתנגד לכל דבר מתוך עיקרון, ומצד שני יש להתחשב גם בתפיסתם של אחרים

הדרמה סביב אי גיוס בני הישיבות שוברת כל שיא אפשרי. רוב החרדים אינם מתנגדים למדינה או לצבא. הנושא הפך לפצצת זמן מתקתקת על השולחן הלאומי שהמשפט לא יכול לפרק אותה. יש לאמץ מתווה גיוס המכיר בחשש החרדי מפני פגיעה בזהות, איננו כופה גיוס על הפרט, אך מעודד גיוס רחב היקף מתוך שימוש בתמריצים כלכליים – חיוביים ושליליים

בעקבות פסיקת בג"ץ, בעל עסק יוכל מעתה להכריז על עצמו ככשר. האם פסיקה זו משנה באופן דרמטי את חוקי המשחק של הרבנות כמונופל?

היום צפינו בפרק נוסף בעלילה הקשה של המחלוקת סביב הכותל. בג"ץ שלח לממשלה מסר לפיו ההחלטה על הקפאת מתווה הכותל היא צעד בעייתי ולא מובן.

בכל הקשור לניהול ענייני הדת, מה שקובע הוא המציאות בשטח, ולא איומים בקרע חסר תקדים בין יהדות אמריקה וישראל. שינויים דה יורה בסטטוס קוו כמעט שלא קורים בידי הממשלה, שלרוב ממילא מעדיפה לא להחליט

הרבנות הראשית לישראל הופכת להיות הרבנות הראשית העולמית. למהלך הזה שהולך ומתגבש לנגד עיננו יכולות להיות השלכות הרות גורל לשלמותו של העם היהודי. גם בתוך מדינת ישראל, הגישה ההלכתית המחמירה של הרבנות מפלגת ומדירה. להחלתה על כלל יהודי העולם תהינה השלכות קשות

מצד אחד חרדים וחרדים לאומיים פועלים לעיצוב הסדרי דת ומדינה על בסיס מדיניות הלכתית מחמירה. מהצד השני, דום שתיקה. הרוב היהודי, מנהיגיו הציבוריים ונציגיו בכנסת מגלים אדישות לא מובנת, חוסר עניין וחוסר נכונות להשקיע תשומות פוליטיות בנושאי דת ומדינה

play

המפלגות החרדיות והדתיות מטילות וטו על כל שינוי בסטטוס-קוו, ומוכנות להפיל ממשלות בגלל זה. ולמפלגות האחרות פשוט לא אכפת

הדרך היחידה לשנות מן היסוד את מערך הכשרות ולתת לצרכני הכשרות שירותי כשרות אפקטיביים, יעילים ואמינים יותר, היא לסגור את מערך הכשרות הקיים ולהפריט את שוק הכשרות בישראל

play

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא תפקוד מערך הכשרות בישראל, אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי מדובר בהוכחה נוספת שישנה בעיה מערכתית אינהרנטית בתפקוד מערך הכשרות בישראל

איך שוברים את מונופול הרבנות בנושא הכשרות? מדוע רפורמת הרבנות הראשית היא קוסמטיקה בלבד? האזינו לפרופ' ידידיה שטרן וד"ר שוקי פרידמן על הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה למתווה עצמאי ובלתי תלוי במערך הכשרות. כזה שיחסוך לכולנו בזבוז כספי ציבור

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך מסוכן, הלאומיות היהודית, החילונית באופיה הולכת ונכבשת על ידי האגף הימני של הציונות הדתית

play

מה הדרך שתאפשר לציבור הדתי להיות מחויב לחוקי וערכי המדינה מבלי לפגוע בתפיסתו הדתית וההלכתית?

בשמאל צריכים לחוש אמפתיה לסבל המתיישבים בעמונה ובימין צריכים לשמוח על ניצחון שלטון החוק שהוא ערך לאומי ראשון במעלה, המחזק את הממלכתיות.

ערכי הציונות הדתית אינם מאפשרים לה להיות ריאליסטית ולהימנע מתהליך של "תיקון עולם". לכידות חברתית היא הדלק שמאפשר גישה לאומית וניצית. אנשים המרגישים זנוחים מבחינה חברתית וכלכלית, לא ילחמו למען החברה שזנחה אותם.

מכתב הרבנים הקוראים לבוא לעמונה ולהתנגד לפינוי מחייב זהירות יתרה בשל תפקידם בחברה הדתית ואחריותם כלפי ציבור המאמינים.

הצעת החוק היא טובה ומאזנת בין מעמדה העליון של הרשות השופטת בכל הנוגע לסכסוכי ממון, אך מאפשרת למעוניינים בכך גם בוררות בבתי הדין הרבניים, כפי שמתקיים כבר אצל בעלי מקצוע נוספים. עם זאת, יש לערוך בה מספר תיקונים טרם אישורה.

עיריית תל-אביב מבקשת לשנות את התקנות העירוניות ולאפשר לה לפתוח באופן חלקי 160 מרכולים בשבת. הממשלה מסרבת לקבל החלטה וכך שוב מתגלגלת השבת לפתחו של בג"ץ ולא להכרעת נבחרי הציבור.

בית הדין הרבני הגדול שוקל לבטל גט שניתן לעגונה שבעלה הפך לצמח לפני 3 שנים. אם אכן יבוטל הגט, יהיה מדובר בקרע גדול בין הממסד הדתי לאזרחי המדינה.

הסטטוס קוו קרס. הגיע הזמן לחקיקה מחודשת בנושא השבת בישראל.

מהו מסמך הסטטוס קוו? מהי הרלוונטיות המשפטית שלו? ואיך הוא מיושם בפועל? סקירה נרחבת אודות המסמך המקורי והמצב החוקי כיום.

המשבר האחרון סביב עבודת הרכבת בשבת ממחיש עד כמה הסטטוס קוו בעניין השבת מת.
להתחייבות הכללית של בן גוריון מ- 1947 שהשבת תהיה יום מנוחה, נוצק תוכן רשמי דל, ועד היום אין חוק שמסדיר את שמירת השבת בישראל ברמה הלאומית.
אבל השבת לא אבודה. במדינת ישראל יש רוב שרוצה את השבת שלו אחרת. יהודית, אבל לא דתית-הלכתית, נשמרת, אבל מאפשרת.

המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק המקוואות: "הצעה המנוגדת לערכים הדמוקרטיים והאנושיים שתפגע בערכים הלאומיים של מדינת ישראל כמדינת כל העם היהודי"

מקרה הבריטי, הפוליטיקה הממסדית הובסה באמצעות מנגנון ההכרעה העתיק - הדמוקרטיה הישירה שמתווה דרך לקבלת החלטות פופוליסטיות. המענה לכך הוא הדמוקרטיה הייצוגית שמאפשרת לאזרח לבחור את המחליטים הטובים ביותר עבורו.

play

עלות מערך הכשרות למשלם המיסים הישראלי מוערכת ב-4 מליארד שקלים, עלות של אלפי שקלים למשפחה. ישראל היא מדינה יהודית וחלק גדול מהישראלים רוצים לרכוש מוצרים כשרים, אך מהי הדרך הנכונה להפעיל את מערך זה לטובת הציבור?
ד"ר שוקי פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כיצד לפרק את מונופול הכשרות במסגרת פרויקט מחקר בדקה.

האיום הסכינאי האמיתי טמון בשיבוש המצפן המוסרי שלנו. נדרשת מנהיגות אחראית שלא תיכנע לרוח הרעה אלא תכניע אותה. אסור להניח למושכלות יסוד הומניסטיות, שמבדילות אותנו מאויבינו, להפוך לשק חבטות של פחדים ושל אינטרסים פוליטיים.

80 שנה למותו של הרב קוק, שתורתו התבססה על מתן משמעות וערך דתי לציונות, לצד הקפדה הלכתית שאינה נופלת מזו החרדית. גם מבחינה תרבותית כללית הרב קוק הביא עימו מהפך – מתרבות שעיקר המודל שלה היה המודל הישראלי-חילוני לתרבות שהמודל שלה היה במידה רבה המודל הדתי-חרדי. מדוע התרחש המהפך, ומה קרה ברבות השנים לתפיסת הרב קוק?

"רפורמת הגיור" שבוטלה השבוע ממילא לא הייתה מספקת. מה שנדרש הוא רוויזיה יסודית בכל שאלת הזהות היהודית, בהתחשב בתהליכי החילון והקמת המדינה. 

ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז דת לאום ומדינה במכון, כותב לשר הדתות החדש כמה עצות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפניו.

הר הבית היה מאז ומתמיד מקור של געגועים ומושא תפילותיהם של יהודים בכל רחבי העולם היהודי. סוגיית העלייה להר מורכבת מאד, הן לאור היסטוריית הפסיקה ההלכתית בנושא והן לאור הרגישויות שהנושא מעורר וההשלכות שלו על המצב באזור. סגן נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן מנתח את סוגיית עליית היהודים להר הבית. 

יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל יכול למלא את החסר אם יהפוך להיות "יום הדמוקרטיה הישראלית". סדר היום הישראלי, העשיר והכאוטי, מדגיש את ההבדלים בינינו. החוויה הדמוקרטית יכולה להיות עשירה ונדרשת מחשבה יצירתית שתדגיש את צבעיה וגווניה. הגאווה המוצדקת שלנו, בהיותנו הדמוקרטיה היחידה באזור, צריכה להיחגג ביום הדמוקרטיה בכל מקום: תכניות לימודים וטקסים ייחודיים, שידורים חגיגיים, תפילות בבתי הכנסת ובמסגדים.

ההתקפות הגורפות על עצם התגברות הנוכחות הדתית בצבא, או כנגד כל נוכחות של סממן דתי בזירה הציבורית, גורמות גם למתוני המחנה הדתי להגיב במגננה גורפת, שמתפרשת אצל התוקפים כהוכחה לטענתם המקורית. מחשבות בעקבות השולחן העגול על 'אתוס הלחימה של צה"ל'.  

כיצד נקיים צבא ממלכתי שחייליו מגיעים מחברה רב-תרבותית, מרובת מחלוקות וחזונות מתחרים? בן-גוריון פירק את הפלמ"ח וטיבע את אלטלנה כדי לבסס את ממלכתיות הצבא. מהו המעשה המקביל עבור דורנו?

החברה הציונית זקוקה לצעירים שיודעים למה הם נמצאים כאן, למה הם נלחמים על הארץ הזאת ולמה הם רוצים לגדל את ילדיהם תחת שמי הים התיכון. ראשי המכינות מייצרים את עמוד השדרה הזה. אל"מ עופר וינטר הוא תוצר של המהלך הזה.

עיקר העניין בהצעת חוק הגיור הוא ברצון להבטיח אחדות בהליכי הגיור בישראל, אך לא אחידות. האחדות מבטאת את הממלכתיות הישראלית ואת הרגישות להשלכות הלאומיות של הגיור, ואילו אי-האחידות מבטאת את התבלין החריף, העשיר והמעשיר של ההלכה היהודית: כבוד הדדי בין בעלי מחלוקת שהיא לשם שמים.

בשנת 2013 התבקש בית המשפט לשוב ולהכריע אם ישראליות היא רק קטגוריה אזרחית או גם קטגוריה לאומית והוא קבע כעובדה כי הדין הישראלי דוחה את הדגם של לאומיות אזרחית.

ב-15 במרס הצעת חוק ברית זוגיות עברה אתמול בקריאה שלישית ולמעשה אושרה כחוק. לכאורה מדובר בהישג גדול למי שתומך בפתרונות פשרה בין דתיים לחילוניים בכלל ובברית הזוגיות בפרט

מהי השבת? תלוי את מי שואלים. שומרי המסורת רואים בה יום קדוש, מעין עולם הבא. ביאליק, המשורר הלאומי, כינה אותה 'היצירה הגאונית ביותר של הרוח העברי'.

play

פרשת "וירא" - יחס המנהיגות החרדית למודרנה בראי עקידת יצחק

10 נובמבר 2022

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.


בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה וכו' בפריזמה של פרשת השבוע ואתם מוזמנים להאזין ולצפות בדיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה. והפעם עם החוקר אליהו ברקוביץ' על יחס המנהיגות החרדית למודרנה בראי עקידת יצחק.

play

יהדות התפוצות

27 אוקטובר 2019

בכל הקשור להחלטות בסוגיות דת ומדינה שמתקבלות כאן אבל משפיעות על חיי חייהם של יהודים בתפוצות, כמו הכרה בטקסים לא אורתודוכסיים, מדינת ישראל חייבת לקבל החלטות בשיתוף ראשי הקהילות היהודיות

play

חוק הגיוס מסכן את ביטחון המדינה

28 אפריל 2019

חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם

play

בבחירות האלו מצביעים גם דת ומדינה

31 מרץ 2019

גם הממשלה היוצאת, ממשלת ישראל ה-34, סבלה מבעיות של ממשלות קודמות: משברים קואליציוניים, מריבות, ויכוחים וסכסוכים בנושא דת ומדינה, אבל ברגע שיוצאים לבחירות – מי בכלל זוכר על מה התווכחו? אז כמה פעמים הלכנו לבחירות בגלל ענייני דת ומדינה?

play

ארבעה גוונים של שחור

11 נובמבר 2018

החברה החרדית בישראל עשויה להיראות לעומד מבחוץ כגוש אחיד ומלוכד. ואולם, גם בתוך המגזר ישנו מנעד רחב הנע בין שמרנות למודרניות. ד"ר לי כהנר חושפת את עולמם של החרדים המודרניים, וממליצה למדינה לתקצב ולעודד את השתלבותן של קבוצות אלו בחברה הישראלית

play

האם ניתן להספיד את הסטטוס קוו?

11 נובמבר 2018

היחסים בין דת ומדינה בישראל היו, ותמיד יהיו, מסובכים. גם למעלה מ-70 שנה להיווסדו, אנו מוצאים את הסטטוס קוו בישראל מאותגר שוב ושוב ומהווה בעיקר כלי ניגוח בידי המפלגות החרדיות למניעת רפורמות שונות

play

שרותי הדת בישראל

08 מאי 2018

במדינת ישראל קיימות 131 מועצות דתיות שמגלגלות 760 מיליון ₪. המועצות האלו רלבנטיות לכל אחד ואחת מאתנו, ולא רק לדתיים. הן אחראיות גם על סוגיות כמו נישואין, כשרות וקבורה. דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצא שוב שהן סובלות מכשלים קריטיים בשל התלות בדרג הפוליטי- ג'ובים, גירעונות, היעדר שקיפות, חריגה מתקנים ואי מינוי מחצית מהמועצות בשל צרכים פוליטיים של שר הדתות!

play

שוברים את מונופול הכשרות

16 מאי 2017

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא תפקוד מערך הכשרות בישראל, אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי מדובר בהוכחה נוספת שישנה בעיה מערכתית אינהרנטית בתפקוד מערך הכשרות בישראל

play

איך מיישבים בין חוקי המדינה להלכה?

08 מרץ 2017

מה הדרך שתאפשר לציבור הדתי להיות מחויב לחוקי וערכי המדינה מבלי לפגוע בתפיסתו הדתית וההלכתית?

play

מונופול הכשרות

06 יוני 2016

עלות מערך הכשרות למשלם המיסים הישראלי מוערכת ב-4 מליארד שקלים, עלות של אלפי שקלים למשפחה. ישראל היא מדינה יהודית וחלק גדול מהישראלים רוצים לרכוש מוצרים כשרים, אך מהי הדרך הנכונה להפעיל את מערך זה לטובת הציבור?
ד"ר שוקי פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כיצד לפרק את מונופול הכשרות במסגרת פרויקט מחקר בדקה.

דיון שיעסוק בסוגיית האיזון שעל ישראל לבצע בין המוטיבציה והמבט ההיסטורי הדרוש ללוחמים לבין שאלות של הדתה וחופש דת, בקווים המנחים למפקדים העורכים טקסי יציאה לקרב ומחליטים אילו הופעות ותרומות מזון להכניס לבסיסים וכן במהותו של ה'ביחד' שבשמו ננצח. הדיון ישודר כאן בשידור חי.

  • שידור חי

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיעסוק בחברה החרדית בהיבטים של חינוך, תעסוקה, קצבאות וגיוס, כמו גם בסוגיות של דת ומדינה בהן נישואים אזרחיים, הסדרת השבת ברשויות המקומיות

דיון מיוחד של מקור ראשון והמכון הישראלי לדמוקרטיה

כולם מדברים עליהם, אבל מיהם, בעצם, החרד"לים? מה מייחד אותם משאר אנשי הציונות הדתית? מתי ולמה נוצרה הקבוצה הזו? מה מאפיין את הקבוצות השונות בתוכה? מה השפעתה על הציונות הדתית, ועל החברה הישראלית כולה?

  • שידור חי

משבר הקורונה הציב בפני ההנהגה הרבנית בישראל ובעולם אתגרים הלכתיים ומנהיגותיים דרמטיים. הם מצאו את עצמם בין פטיש צווי המדינה לסדן ההלכה והמנהג, כשעל הכף חיי אדם כשהם צריכים לשמש מנהיגים לקהלם בעת משבר. כיצד הגיבו רבנים למשבר? מה תעשה הקורונה ליחסים בין רבנות למדינה? לאמון של קהילות ברבניהן?

default

הבחירות לכנסות ה-21 וה-22 התנהלו על רקע מאבקי דת ומדינה, ותסיסה הולכת וגוברת מצד חלקים נרחבים בציבור הישראלי כלפי המדיניות הנוכחית בנוגע לזהותה היהודית של מדינת ישראל. ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בנושאים אלו, גיבשו תשתית לסטטוס קוו חדש, שיהווה בסיס להסכמות. בין המשתתפים: יו״ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, ח״כ חילי טרופר, כחול לבן וארגוני חברה אזרחית.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

מתווה חוק הגיוס למגזר החרדי, היה מהסיבות להתפזרות הכנסת ה-20 והיווה גורם מרכזי לכישלון בהקמת קואליציה לאחר הבחירות האחרונות. ככל הנראה הוא יהווה גם מרכיב חשוב בדיונים להקמת ממשלה לאחר הבחירות הקרובות. על שולחן הכנסת הונחה הצעת משרד הביטחון לגיוס חרדים אליה התנגדו המפלגות החרדיות. האם מדובר במתווה ישים? האם לאור הגידול במספר המשרתים ראוי לבחון תהליכים הנוגעים להשפעת השירות הצבאי על המשרתים במקביל להשפעת שירות החרדים על צה"ל?

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מקום המדינה ועד היום עברו נציגי הציונות הדתית מעמדת שרי הדתות, הפנים והרווחה לתיק החינוך, המשפטים, ועד לשאיפה לתיק הבטחון ואף לראשות הממשלה. בני הציונות הדתית, שבשלושים השנה האחרונות מטפסים במעלה שורות הפיקוד בצה"ל – בולטים כיום גם בתקשורת, במשפט, בכלכלה ובשירות המדינה. מנגד, הפיצול הפוליטי בציונות הדתית היה מסימני הבחירות האחרונות, והוא עשוי להיות כזה גם בבחירות הקרובות. האם מדובר במניעים אישיים או בחזונות מתנגשים? איך מתיישבת ההתעקשות על מפלגה סקטוריאלית עם חזון ההנהגה הלאומית? ומהו סדר היום והתכנים שאותם רוצה הציונות הדתית להנחיל לחברה כולה?

מטרת הכנס היא לכנס אל שולחן אחד את המנהיגים, משרתי הציבור והמומחים העוסקים בשירותי דת, ולחשוף בפני הציבור את מצבם של שירותי הדת ואת האפשרויות השונות הקיימות להגברת הפלורליזם בשירותי הדת אל מול המודל הקיים היום.  הכנס מתקיים לנוכח דיון ציבורי ער בסוגיות אלו בכלל, ובסוגיית שוק הכשרות בישראל בפרט, שרפורמה משמעותית בו אמורה להיות מובאת לחקיקה בכנסת בשבועות הקרובים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

דיון לרגל צאתו לאור של קובץ המאמרים "גיור ישראלי" בעריכת ידידיה שטרן ונתנאל פישר

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

במרוצת השנתיים החולפות, התקיימה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנה בנושא מדינת הלאום היהודית, אשר בחנה את ההיבטים התאורטיים וכמה מההיבטים הפרקטיים של מדינת לאום יהודית במאה ה-21. בסדנה השתתפו חוקרים בכירים לצד אישי ציבור. בארבעת הסמסטרים שחלפו, עסקה הסדנה, בין השאר, בשאלות העקרוניות שמעלה מדינת לאום יהודית; בשאלת מדינת הלאום היהודית והמיעוט הערבי; ובשאלת מדינת הלאום היהודית והדת. כנס זה יסכם את דיוני הסמסטר האחרון שהעמיק בסוגיה מרכזית ואקטואלית: מדינת הלאום היהודית ויהדות התפוצות

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל-אביב מזמינים את הציבור למפגש מס' 6 בסדרה "יהדות במחלוקת" שיוקדש לנושא "הר הבית בידינו? ירושלים – חמישים שנה אחרי"

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

כנס מיוחד על שחיקת הסטטוס קוו שהיווה ניסיון לעצב חברה יהודית- ישראלית בעלת מכנה משותף זהותי; האם ניתן לעצב, בעידן הנוכחי, הסדר חלופי להסדר הסטטוס קו; והלכה מעשה- מהם ההסדרים הרצויים בתחום שירותי הדת

  • שידור חי

יום עיון בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם, שיעסוק בסוגיות השונות הקשורות לזהות היהודי, כגון: שאלת דרכי ההצטרפות לעם היהודי, היחס לנישואים מעורבים, עידן ריבוי "הסוגים" השונים של היהדות ועוד.

קולאז' של מגן דוד

דיון משותף למרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוני' ת"א ולמכון הישראלי לדמוקרטיה. הנכם מוזמנים!

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

כינוס לרגל צאת הספר "שְׁנַיִם יַחְדָּו: מורה דרך לחינוך יהודי ודמוקרטי" מאת אדר כהן.

לאחר 20 שנה, רצח רבין עדיין נתפס כפרשת דרכים לגבי מקומה ומעמדה של הציונות הדתית בחברה הישראלית. הכנס יבחן את ההשלכות האידאולוגיות והסוציולוגיות של הרצח בציבור הדתי-לאומי.

  • שידור חי

עשרים שנה לרצח רה"מ יצחק רבין | שת"פ של מרכז רבין, 'יסודות' והמכון הישראלי לדמוקרטיה | לקהילת מחנכי ומורי אזרחות בישראל

default

default

בחוקי היסוד של 1992 הוגדרה ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית". כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק יסוד: "ישראל כמדינת הלאום היהודי" ו"מתן תוקף של חוק יסוד מגילת העצמאות". האם יש צורך בעיגון חוקתי שכזה? אם כן, איזה צביון הוא צריך ללבוש? אילו הסדרים צריכים להיכלל בו? הכנס פתוח לקהל הרחב.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

על שולחן הכנסת הונחו לאחרונה הצעות חוק-יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והצעת חוק לתת תוקף של חוק-יסוד להכרזה על הקמת המדינה. האם יש צורך בעיגון חוקתי כזה? איזו צורה הוא צריך ללבוש? מה צריכים להיות ההסדרים הכלולים בו?

default

מה ההבדל בין בעיית העגונות ומסורבות הגט שבאחריות המדינה, לעומת מוסדות אחרים? מהם ההיבטים החוזיים, הקהילתיים, הפנים דתיים והבין-לאומיים, המובילים ליצירת הבעיה ולפתרונה? יום עיון בהשתתפות ארגוני נשים וזכויות אדם, אקדמאים, אנשי רוח, רבנים ואנשי שטח, העוסקים בתחום העגונות. המטרה: חיפוש אחר כלים הלכתיים לפתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט.

default

שולחן עגול שעסק במגמה של היחלשות המנהיגות הרבנית הריכוזית ובקושי של ציבור רחב להכתיר "גדול דור" אחד שלפיו יישק דבר. הדיון התקיים לאחר לכתו של מר"ן.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

שולחן עגול שעסק בפעילות המפלגות הדתיות והחרדיות לצד הגידול במספר חברי הכנסת הדתיים הנבחרים מטעם המפלגות הלא מגזריות. הדיון בחן את התחרות קשה על הקול הדתי ועל הקול החרדי בין שני סוגי המפלגות.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

דו-שנתון דת ומדינה