בלוג סיווג ביטחוני

יום הדין מתקרב?

על המאמצים של הקהילה הבינלאומית להעמיד את בכירי ממשל אסד לדין פלילי

| מאת:

המתקפה הכימית שבוצעה ביום 4 לאפריל נגד האוכלוסייה אזרחית בעיר חאן שיחון במחוז אידליב שבצפון סוריה ואשר גרמה למותם של למעלה מ-70 בני אדם, רבים מהם ילדים, מעוררת שוב ביקורת קשה על אזלת ידה של הקהילה הבינלאומית ביחס לפשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות אשר בוצעו במהלך המלחמה בסוריה – מלחמה שהובילה עד כה למותם של כמעט חצי מיליון אנשים ולהימלטותם של כמעט חמשה מיליון מהמדינה. התגובה הרפה של הקהילה הבינלאומית לפשעים בסוריה קשורה בראש ובראשונה לתמיכתה הפוליטית של רוסיה במשטר אסד. באמצעות זכות הוטו שלה במועצת הביטחון, רוסיה סיכלה את רוב הניסיונות של חברות המועצה האחרות להטיל סנקציות כלכליות וצבאיות נגד סוריה בשל הפשעים להם ממשלתה אחראית, כמו גם להסמיך את בית הדין הפלילי בהאג להגיש כתבי אישום פליליים נגד האחראים לפשעים הבינלאומיים שבוצעו על-ידי כל הצדדים לסכסוך בסוריה (הואיל וסוריה אינה חברה בחוקת בית הדין, הרי שניתן להעמיד לדין אזרחים סורים בפניו רק באישור המועצה).

עם זאת, ישנם מספר מסלולים משפטיים, עוקפי מועצת ביטחון, במסגרתם מנסה הקהילה הבינלאומית לייצר רמה מסוימת של אחריותיות (accountability) ביחס למצב בסוריה. מסלולים אלה מיועדים, בין היתר, לקדם את האפשרות של העמדה לדין פלילי של החשודים בביצוע פשעים בינלאומיים במהלך המלחמה בסוריה ולאחריה.

מנגנון מרכזי בהקשר זה הוא ועדת החקירה העצמאית לסוריה שהוקמה על-ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2011. הועדה, שבראשה עומד מומחה ברזיליאי לזכויות אדם, פאולו פיניירו, חיברה עד כה למעלה מ-10 דוחות על הפרות חמורות של זכויות אדם שבוצעו על-ידי כל הצדדים למלחמה בסוריה; והמנדט שלה הורחב על-ידי המועצה לבירור עובדות ונסיבות שיכולו לתמוך במאמצים להעמיד לדין פלילי את מבצעיהם של הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי ושל פשעים נגד האנושות. כך למשל, הדו"ח האחרון של הועדה מחודש פברואר 2017 קובע כי יש די ראיות על מנת לקבוע שכוחות הצבא הסורי ביצעו פשעי מלחמה במהלך המצור על חאלב, לרבות פגיעה בבתי חולים ובשיירות רפואיות, ועדויות על שימוש בגז כלור. כמו כן, הדו"ח קובע כי השימוש בפצצות מצרר על-ידי חיילות האוויר הסורים והרוסים בחאלב היווה פשע מלחמה, וכי כוחות האופוזיציה ביצעו אף הם פשעי מלחמה בכך שירו באופן לא מובחן פצצות אל עבר מערב העיר ועת השתמשו באוכלוסיה אזרחית כבמגן אנושי. הועדה הודיעה כבר כי בכוונתה לחקור את ההתקפה הכימית אותה היא רואה כפשע מלחמה וכהפרה חמורה של דיני זכויות האדם (https://twitter.com/UNCoISyria), והעדויות והראיות שהיא תאסוף בקשר להתקפה זו יוכלו ככל הנראה לבסס אחריות משפטית פלילית של מבצעי ההתקפה.

התפתחות חשובה אחרת שהתרחשה לאחרונה, המיועדת אף היא להגביר את הלחץ המשפטי על הצדדים לסכסוך בסוריה היא החלטת העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר האחרון (החלטה 71/248) להקים מנגנון עזר, שיעבוד לצד ועדת החקירה, וירכז חומר ראייתי שיוכל לשמש להליכים פליליים נגד המעורבים בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי בסוריה, בערכאות מדינתיות או בינלאומיות (ההחלטה התקבלה ברוב גדול של 105 מדינות בעד, 15 נגד ו-52 נמנעות; ישראל נעדרה מהצבעה). בצד ההיבט האופרטיבי של החלטה זו, הרי שהתמיכה הפוליטית הרחבה בקידום העמדה לדין פלילי של מבצעי הפשעים בסוריה מגבירה את הסיכויים כי אכן ימצא, בסופו של דבר, המנגנון המשפטי המתאים לכך.

ואכן, מעניין לציין כי מספר מדינות מערביות החלו כבר להפעיל סמכות שיפוט פלילית ביחס לפשעים שבוצעו בסוריה (על בסיס סמכות שיפוט אוניברסלית – קרי, בשל האופי הבינלאומי של הפשעים – או על בסיס זיקה משפטית אחרת, כגון אזרחות העבריין או הקרבן). אוסטריה וגרמניה כבר פתחו בהליכים פליליים נגד פליטים סורים שנלחמו בשורות האופוזיציה והיו מעורבים בפשעי מלחמה, לרבות רצח שבויים, עינויים, חטיפת אזרחים והתעללות בגופות, ובשבדיה התקיימו שני משפטים כנגד סורים שהואשמו בפשעי מלחמה (אחד שירת בצבא אסד, השני בשורות המורדים; שניהם זוכו מחוסר ראיות). חשיבות מיוחדת יש לייחס לעובדה כי בצרפת מתנהלות שלוש חקירות נגד ראשי השלטון בסוריה בגין מעורבותם בעינוי, רציחה והעלמה כפויה של אסירים ושבויים; ולבסוף, ניתן לציין כי בארה"ב נפתחו תביעות בנזיקיין כנגד תשעה בכירים סוריים בגין אחריותם לפגיעה מכוונת בעיתונאים זרים.

התפתחויות אלו מעידות על כך כי הקשיים הגיאו-פוליטיים המונעים פעולה מאוחדת של הקהילה הבינלאומית נגד אותם פרטים וגופים הנושאים באחריות להפרות קשות של המשפט הבינלאומי במהלך המלחמה בסוריה, אינם עוצרים לגמרי את פעולתם של המנגנונים הבינלאומיים המיועדים לגבות מחיר משפטי מהמעורבים בביצוע הפשעים שם. מועצת זכויות האדם והעצרת הכללית של האו"ם ממלאות בהקשר הסורי תפקיד חיובי של תמיכה במנגנוני חקירה בינלאומיים אשר מגבירים את הסיכויים להעמדה לדין פלילי של העבריינים ביום מן הימים, ונכונותן של מספר מדינות להפעיל את מערכת המשפט שלהן לשם אכיפת המשפט הבינלאומי ביחס לפשעים המבוצעים בסוריה, מהווה סימן חשוב כי המאבק נגד הימלטות מעונש (impunity) עודו מתנהל.

אמנם, נראה כי, בשלב זה, הלחצים המשפטיים טרם התגבשו לכדי מסה קריטית המשפיעה על אופן התנהלותם של הצדדים לסכסוך ; אך יתכן כי המשך הפעלת הלחץ – בעיקר על גורמים שלישיים המעורבים בסכסוך כגון רוסיה ואיראן – יוביל בסופו של דבר לשינוי בדינמיקה של המלחמה ולהפחתה של מספר הפשעים והיקפם.

מעבר לכך, ניסיון העבר של מלחמות אזרחים ביוגוסלביה, רוואנדה, לוב ועיראק מראה כי מנגנוני הטלת אחריות המשפטית מקבלים חשיבות מיוחדת בשלבי הסיום של הסכסוך, וכי הם משפיעים השפעה לא מבוטלת על תהליך חילופי השלטון במדינה בה התנהל הסכסוך. מכאן, שגם אם למנגנונים המשפטיים הבינלאומיים הקיימים השפעה מוגבלת על מהלכה של המלחמה בסוריה, הם צפויים להשפיע על הסדר שיושכן שם ביום שאחרי המלחמה, ולסייע בהרחקת בכירי ממשל אסד וראשי המורדים שידיהם טבולות בדם מעמדות שלטון בעתיד.

ico

תגובות

תגובתך התקבלה. אנו נאשר אותה בזמן הקרוב