ערים מעורבות, אבל נפרדות

מה מאפיין את הערים המעורבות ועד כמה השטח נפיץ או מנהל חיי שגרה? חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים

Flash 90

מהן ערים מעורבות?

מבחינה דמוגרפית, עיר מעורבת היא מרחב אורבני שמתגוררות בו קבוצות ממוצא אתני או דתי שונה ואשר קבוצת המיעוט בה מהווה שיעור ניכר מכלל תושבי העיר. למעלה מ- 10% מהאוכלוסייה הערבית בישראל מתגוררת בערים מעורבות – בחיפה, בתל אביב-יפו, בעכו, ברמלה, בלוד, במעלות־תרשיחא ובנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית). ישנן גם ערים מעורבות בהתהוות שלא יעמדו במוקד סקירה זו דוגמת כרמיאל ובאר שבע.

העיר  שיעור הערבים באוכלוסיית העיר  גודל האוכלוסייה הערבית (אלפים)  התפלגות האוכלוסייה הערבית לפי דת
% מוסלמים  % נוצרים  % דרוזים 
חיפה  11.7%  37.9  49.5%  48.9%  1.6% 
לוד  30.6%  26.7  96.8%  3.2%   
תל אביב - יפו  4.5%  25.1  82.8%  16.4%  0.8% 
רמלה  24.0%  19.8  80.5%  19.5%   
עכו  32.1%  18.3  90.9%  8.5%  0.6% 
נוף הגליל  28.7%  14.8  36.8%  63.1%  0.1% 
מעלות-תרשיחא  21.7%  5.5  51.8%  47.2%  1.0% 
סך הכול    148.1  71.8%  27.5%  0.7% 

מהם ההבדלים בין הערים המעורבות?

מבחינה היסטורית, ניתן לחלק את הערים המעורבות בישראל לארבע קטגוריות:

  1. הערים שערב 1948 היו ערביות, דוגמת לוד, רמלה ועכו. לאחר המלחמה החלק הארי של התושבים הערבים מערים אלו גורשו או ברחו. לבתיהם שהפכו למה שנקרא נכסי נפקדים, נכנסו תושבים יהודים בעידוד המדינה. מספר התושבים הערבים בערים אלה אמנם גדל עם השנים, אך הם נשארו מיעוט – כרבע מתושבי רמלה וכשליש מתושבי לוד ועכו.
  2. ערים שערב הקמת מדינת ישראל היו מעורבות, עם רוב ערבי ומיעוט יהודי, ועם סיומה של המלחמה התהפך המאזן הדמוגרפי באופן בולט, מה שהפך את הציבור הערבי למיעוט. למשל- תל אביב-יפו וחיפה.
  3. ערים יהודיות באופיין אשר אליהן היגרו בעשורים האחרונים תושבים ערבים, עד להפיכתן למעורבות. דוגמה לעיר כזו היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר)שנוסדה כיהודית, במטרה לייהד את הגליל ועם הזמן הפכה למעורבת בין היתר בשל קרבתה לרשויות ערביות בצפון הארץ.
  4. עיר שהינה תולדה של איחוד בין רשויות , כמו מעלות- תרשיחא.

כיצד ניתן לתאר את היחסים בין שתי האוכלוסיות בערים המעורבות?

המכנה המשותף המאפיין את מרבית הערים המעורבות הוא דווקא ההפרדה: במגורים (על אף שעם הזמן ישנן גם שכונות ההופכות למעורבות), במערכת החינוך, בתרבות ועוד. אמנם, ישנם מקומות הפתוחים יותר לחיים משותפים, דוגמת חיפה, אך ככלל, במרבית הערים – ישנן גדרות וחומות, חלקן פיזיות וחלקן תודעתיות החוצצות בין הקבוצות. הגדרות הללו, במבחן הזמן, יצרו בקרב חלק מהיהודים והערבים ניכור ועוינות, ותחושת חוסר ביטחון אישי עבור תושביהן.

כיצד באים לידי ביטוי הפערים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית?

בתחומי חיים רבים חווה האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות אפליה והזנחה מצד השלטון הארצי והשלטון המקומי. אפליה זו מובילה לקשיים בהשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה, לשיעורי עוני גבוהים ובמקרים רבים גם לפשע. כמו כן, היא יוצרת תחושות קשות של הדרה ומחיקה תרבותית מהמרחב הציבורי. ניתן להצביע על מספר סוגיות שיוצרות את אי-השוויון ובטווח הארוך מסכנות את החיים המשותפים בערים המעורבות, ועיקרן: חינוך, תכנון ובנייה, ייצוג פוליטי, תרבות ומענים בתחום הרווחה.
בחרנו להרחיב בשתי סוגיות שבהן עולים פערים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית – חינוך וייצוג פוליטי. הפערים עליהם נצביע בשתי סוגיות אלו יכולים ללמד גם על שאר הסוגיות.

חינוך
מניתוח שערכנו לתקציב משרד החינוך בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) עבור מוסדות חינוך בערים מעורבות עולה כי בכל שלבי הלימוד בתי הספר בחינוך הערבי מופלים לרעה בהשוואה לבתי ספר בחינוך העברי.
כך למשל, בתרשים שלהלן עולים פערי תקצוב ברורים בין בתי ספר יסודיים בחינוך הערבי ובחינוך העברי בעלי מדד טיפוחפרסומי משרד החינוך בתי הספר מחולקים לפי חמישוני טיפוח (בכל חמישון 20% מהתלמידים) – חלש, חלש-בינוני, בינוני, בינוני-חזק וחזק. זהה בכל הערים המעורבות, פרט לחיפה ותל אביב-יפו, בהן התקצוב הוא יחסית שוויוני. בלוד, עכו, רמלה ומעלות-תרשיחא הפערים גבוהים מאוד ומגיעים לעשרות אחוזים.

תרשים 1: תקציב שנתי ממוצע לתלמיד בבית ספר יסודי בחינוך הערבי והעברי בערים מעורבות, תשע"ט (2018/19)

מקור: עיבוד המחברים לנתוני "התמונה החינוכית" של משרד החינוך.

פערי התקצוב אינם מוגבלים רק לבתי ספר יסודיים. גם בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות קיימים פערים לא מבוטלים. כך למשל, בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) התקציב הממוצע לתלמיד בחטיבת ביניים בחינוך העברי בלוד היה גבוהה ב-18% מהחינוך הערבי. בלוד, רמלה ועכו החטיבות העליונות בחינוך העברי תוקצבו בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) ב-24%-36% יותר מהחינוך הערבי.
הפערים באיכות מוסדות החינוך בערים המעורבות אינם מוגבלים להבחנה בין בתי ספר מהחינוך הערבי לבתי ספר מהחינוך העברי. למעשה, קיימים פערים מהותיים גם בתוך מערכת החינוך הערבי בין בתי ספר פרטיים (במעמד "מוכר"), לרוב כנסייתיים, לבין בתי ספר ציבוריים (במעמד "רשמי"). בתי הספר הפרטיים מעניקים חינוך ברמה גבוהה לתלמידותיהם ותלמידיהם ומשפחות ערביות שמסוגלות לעמוד בנטל הכלכלי מעדיפות לשלוח את ילדותיהן וילדיהן למסגרות אלו. לעומת זאת, תלמידי בתי הספר הציבוריים לרוב מגיעים מאוכלוסייה מוחלשת יותר ומוסדות החינוך שבהם הם לומדים הם לרוב באיכות נמוכה יותר.
התרשים שלהלן מציג את הפערים המשמעותיים בין החינוך הערבי והעברי בזכאות לתעודת בגרות בשנים תשע"ה (2014/15)-תשע"ט (2018/19) בלוד. כפי שניתן לראות, מוסדות פרטיים בחינוך הערבי מצטיינים במיוחד בשיעור הזכאות לתעודת בגרות, אפילו יותר מהחינוך העברי. לצד זאת, במוסדות החינוך הציבורי שיעור הזכאות נמוך במיוחד. משום שרוב התלמידים לומדים בחינוך הציבורי הפער בין החינוך הערבי לעברי בזכאות לבגרות עומד על מעל ל-30 נקודות האחוז בכל שנה. אמנם כאן התמקדנו בעיר לוד, אך התמונה דומה בשאר הערים המעורבות.

תרשים 2: שיעור הזכאות לתעודת בגרות בחינוך הערבי והעברי בלוד, תשע"ה-תשע"ט

ייצוג פוליטי ומקצועי
ממצאי סקר שנערך בשנת 2019 שגילה כי 50%  מהערבים המתגוררים בערים מעורבות סבורים שהעירייה איננה מעניקה שירותים שווים ליהודים וערבים.מכון המחקר 'אפקאר' בראשות ד"ר הישאם ג'ובראן, סקר עמדות תושבי הערים המעורבות בישראל – סיכום ממצאים 4 (יוזמות אברהם, 2019). כדי לנסות ולשנות את המצב, על התושבים להאמין שהם מיוצגים פוליטית ופקידותית במסדרונות העירייה. אולם, לא כך הדבר. בחינת ייצוג האוכלוסייה הערבית במועצות הערים, בעובדי העיריות ובתפקידים הבכירים בעיריות מעלה שברוב הערים האוכלוסייה הערבית נמצאת בתת ייצוג ביחס לשיעורה באוכלוסיית העיר (לוחות 2 ו-3).

לוח 2: ייצוג האוכלוסייה הערבית בקרב מועצות הערים המעורבות, מאי 2021

  % התושבים הערבים בכלל אוכלוסיית העיר מספר חברי המועצה מספר חברי המועצה הערבים % חברי המועצה הערבים מתוך כלל חברי המועצה
מעלות-תרשיחא 21.7%  13 4 31%
רמלה 24% 19 4 21%
נוף הגליל 28.7% 17 3 18%
תל אביב-יפו 4.5% 31 2 6.4%
חיפה 11.7%  31 2 6.4%
עכו 32.1% 17 5 29.4%
לוד 30.6% 19 6 32%

מקור: עיבוד המכון הישראלי לדמוקרטיה לאתרי העיריות ונתוני הלמ"ס לעניין שיעור התושבים הערבים בעיר

לוח 3: ייצוג האוכלוסייה הערבית בעיריות בערים מעורבות, 2018

  % התושבים הערבים בכלל אוכלוסיית העיר  מספר העובדים בעירייה מספר העובדים הערבים בעירייה  % העובדים הערבים בכלל עובדי העירייה מספר העובדים הערבים הבכירים בעירייה % העובדים הערבים הבכירים  מכלל הבכירים בעירייה
תל אביב-יפו  4.4% 9,855 355 3.6% * *
חיפה 11.2% 5,606 843 15% * *
רמלה 23% 1,507 180 12% 0 0%
נוף הגליל 24.5% 516 25 4.8% 1 6%
מעלות-תרשיחא 20.8% 492 114 23.1% 2 12%
עכו 31.4% 504 103 20.4% 3 13%
לוד 30% 1,242 170 13.6% 0 0%

*לא התקבלו נתונים.
מקור: רון וחדאד חאג' יחיא, מעורבים אך לא שווים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018.

לקיפוח האוכלוסייה הערבית בערים מעורבות יש השלכות במגוון תחומי החיים. תחום מרכזי הוא ההשתלבות בשוק העבודה של האוכלוסייה, שהיא במידה רבה תולדה של השקעה ממשלתית ורשותית ארוכת שנים במערכות החינוך, הרווחה, התחבורה והשירותים המוניציפאליים השונים.
מבחינת פערי השכר הממוצע של האוכלוסייה הערבית ושל האוכלוסייה היהודית בערים מעורבות עולים פערים דרמטיים. בקרב הנשים, הפערים המשמעותיים ביותר נרשמו בלוד וברמלה, שם שכרן של נשים ערביות נמוך ב-1,744 וב-1,299 ש"ח משכרן של נשים יהודיות. רק בנוף הגליל הפער נרשם לטובת נשים ערביות. גם בקרב הגברים נרשמו בכל הערים פערים לטובת היהודים למעט בנוף הגליל. בלוד הפער גבוה במיוחד ועומד על 36% לטובת הגברים היהודים.

תרשים 3: שכר ממוצע בערים המעורבות, לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה, 2017

האם הערים המעורבות מאופיינות בפשיעה מרובה יותר?

בהחלט. למעשה, לפי הערכות של גורמי ביטחון, במהומות שהתרחשו לאחרונה (מאי 2021), כ-85% מהמתפרעים הערבים היו בעלי עבר פלילי. אלא שכאשר הנשק והפשיעה הופנו במשך שנים כלפי הציבור הערבי, כוחות הביטחון גילו אזלת יד, והיה זה רק עניין של זמן עד שהאלימות והפשע יזלגו מחוץ לסכסוכים פנימיים בתוך החברה הערבית.
אין ספק שמעבר לנחישות הנדרשת של המשטרה, על מנת לטפל בפשיעה בערים מעורבות נדרשת פעולה רב מערכתית של הממשלה באמצעות השוואת תקציבים לתחומי החינוך והרווחה, כמו גם הכוון תעסוקתי לצעירים בחברה הערבית.