התכנית למידתיות בקבלת החלטות שלטוניות

עקרון המידתיות הוא אחד העקרונות המטה-חוקתיים המרכזיים במשפט הישראלי. התפיסה המשפטית בישראל הינה שזכויות האדם הן יחסיות, וניתן בנסיבות מסוימות, לפגוע בהן. המידתיות תוחמת את המסגרת המותרת להגבלת זכויות חוקתיות, ובכך מאפשרת ליישב קונפליקטים בין אינטרסים ציבוריים לבין זכויות אדם.

פרויקט מידתיות בקבלת החלטות הוא בעל ממד בין-תחומי ובינלאומי, המתנהל בשלושה צירים מרכזיים: הציר המשפטי, במסגרתו מתקיים מחקר משפטי השוואתי אודות היישום בפועל של עקרון המידתיות בפסיקה בישראל ובחמש מדינות נוספות: גרמניה, קנדה, דרום אפריקה, פולין והודו. וזאת על מנת לאתר מודלים שונים של המידתיות, על יתרונותיהם וחסרונותיהם מן הפרספקטיבה של יישום על ידי מקבלי החלטות. ציר המדיניות, במסגרתו נערך מחקר תיאורי שנועד להצביע על האופנים בהם שיקולים של פגיעה בזכויות מוטמעים כיום בתהליכי גיבוש המדיניות במדינות שונות ובתחומי מדיניות שונים. הציר ההתנהגותי, במסגרתו נערכים ניסויים שמטרתם לנתח את האופן בו החלטות מתקבלות במצבים שנדרש לאזן בין קידום מטרות ציבוריות לבין הגנה על זכויות והשפעתן של התערבויות שונות על תוצאות מידתיות יותר או פחות.

הפרויקט ממומן לתקופה של חמש שנים באמצעות מענק מחקר שזכה בו פרופ' מרדכי קרמניצר בתחרות שקיימה
ה-European Research Council

בהכנת הצעת המחקר השתתף ד"ר רענן סוליציאנו קינן.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    חוקר ראשי וראש התכנית (שותף)

    קראו עוד

    ראש המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים והמרכז לביטחון ודמוקרטיה 

    תחומי מומחיות:

    משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר רענן סוליציאנו קינן

    ראש התכנית (שותף) וחוקר

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: פסיכולוגיה פוליטית, משפט ופוליטיקה, מינהל ציבורי, קבלת החלטות.

    מחקריו של ד“ר סוליציאנו־קינן עוסקים בפוליטיקה של ועדות חקירה, בהשפעת שיקולי מוניטין על סוכנויות ממשלתיות, בשיפוטי מידתיות של מומחים ובהשפעות של שחיתות ציבורית ובהתערבות השיפוטית בגינה על התנהגות בוחרים.
    מרצה בכיר למדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר דוקטור מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד טליה שטיינר

    מנהלת התכנית וחוקרת

    קראו עוד

    עו“ד שטיינר היא בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת הרווארד ודוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. 

  • תמונת ברירת מחדל

    טאהר אבופול

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר הדר ארדיטי-בבצ'וק

    חוקרת

    קראו עוד

    ארדיטי-בבצ'וק היא בעלת דוקטורט בתוכנית הבין-תחומית למדעי המוח מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני באפידמיולוגיה מאוניברסיטת תל אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    מרינה מוצינוק

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    מוצינוק מועמדת לדוקטורט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת עברית ירושלים.
    בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית מהאוניברסיטה העברית.

  • תמונת ברירת מחדל

    דורון קרסנטי

    עוזרת מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד לילה מרגלית

    חוקרת

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' אילנה ריטוב

    יועצת

  • תמונת ברירת מחדל

    Lisa-Marie Dammann

  • תמונת ברירת מחדל

    אורי פלונסקי

    חוקר

    קראו עוד

    דוקטורנט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, במסגרת מסלול ישיר לדוקטורט. מחקריו של פלונסקי עוסקים בקבלת החלטות וכלכלה התנהגותית, ולמעשה כיצד פרטים לומדים להגיב למערכות תמריצים שונות.
    פלונסקי בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ובעל תואר ראשון נוסף בכלכלה ובעל תואר M.Sc במסגרת המסלול הישיר לדוקטורט.

  • תמונת ברירת מחדל

    Andrej Lang

    מומחה למשפט גרמני

  • תמונת ברירת מחדל

    Dr. Richard Ross Stasey

    מומחה למשפט הדרום אפריקאי

    קראו עוד

    NYU. The project's specialist on South African Law

     

  • תמונת ברירת מחדל

    Jasmin Tregidga

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר קרן וינשל מרגל

    עמיתת מחקר

ריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי נובע מהיעדר שקיפות, נורמות עבודה לקויות והתייחסות מתמשכת למשפט הפלילי כנקודת ההתייחסות למה נחשב שחיתות ומה לא. דו"ח שנכתב במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא כי מאבק נחוש בשחיתות צריך להיות מערכתי, מניעתי, שוויוני וצופה פני עתיד.

המידתיות המשפטית היא המסגרת המשפטית המובילה להכרעה שיפוטית במקרים של התנגשות בין ערכים. יחד עם זאת, מעט מאד ידוע אודות הגורמים המשפיעים על גיבוש שיפוטי מידתיות. המחקר הזה הוא בגדר המחקר האמפירי הראשון בהקשר הזה, והוא מבוסס על מדגם של 331 מומחים משפטיים (עורכי דין ומשפטנים אקדמיים).

מאמר מתוך גיליון 29, אוקטובר 2015, של כתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין בישראל.