בחירות 2009 - פרויקט מיוחד

לחצו כאן וגלו היכן אתם ממוקמים ביחס למפלגות שיתמודדו בבחירות הקרובות.

בחירות ומפלגות
לחצו כאן למידע עדכני על השחקנים המרכזיים במערכת הפוליטית, יחסי הכוחות ביניהם והאידאולוגיה שלהם

שנתון הדמוקרטיה
לחצו כאן לסקירה של האירועים שהובילו להקדמת הבחירות

מאגר הדמוקרטיה הישראלית
לחצו כאן למאגר הכולל חוקים, פסקי דין ומקורות בנושא בחירות ומפלגות בישראל

• הממשלה ה-32: קווים לדמותה
  ב-31 במרס 2009 הושבעה הממשלה ה-32 של מדינת ישראל, היא "ממשלת נתניהו השנייה" – כינוי הניתן לה על מנת להבדילהּ מהממשלה בראשות נתניהו שכיהנה בין 1996 ל-1999. מאמר זה מציג נתונים בנוגע להרכבה המפלגתי והפרסונלי של ממשלה זו.

• תחת ערפילי בחירות 2009
  גיליון פרלמנט החדש מוקדש ל'יום שאחרי הבחירות'. המאמרים בו עוסקים בקואליציות עבר בישראל, איחודים בין מפלגות, הנסיונות להחזיר את הבחירה הישירה ותזכורת לחולייה ולהרס שהביאה עמה וכן בשיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב המגזר הערבי בישראל ותחושת הניכור שחשים רבים מקרבו.

• להמציא מחדש את הדמוקרטיה הישראלית
  עכשיו מוסכם על הכל שהדמוקרטיה שלנו זקוקה בדחיפות לשיפוץ מן המסד ועד הטפחות. לד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יש משנה סדורה המציעה תשובות לשורות החולאים שמכבידים על היכולת לנהל את המערכת הדמוקרטית במדינת ישראל.

• העם אמר את דברו
  ב-10 בפברואר נערכו בישראל הבחירות לכנסת ה-18. תוצאות הבחירות כבר ידועות, אבל עדיין לא ברור מה יהיה הרכב הממשלה, ומי יעמוד/תעמוד בראשה. על תוצאות הבחירות וההבדלים בינן ובין בחירות 2006 קראו במאמר זה.

• האם צריך לשנות את השיטה כדי לדעת מי יהיה ראש הממשלה?
  תוצאות בחירות 2009 לוו בקריאות לשנות את שיטת המשטר. יש שראו באי-ההכרעה הברורה בנוגע לזהותו של ראש הממשלה אבן נגף של השיטה הפרלמנטרית, ומיהרו להכריז על הצורך בשינוי השיטה. שאלת זהותו של ראש הממשלה היא אמנם עקרונית וחשובה, אבל לשם הפגת העמימות אין צורך בשינוי השיטה כולה, ודי בתיקון חוקי קטן. המאמר סוקר את ההצעה להעניק לעומד בראש הסיעה הגדולה את זכות הראשונים לנסות ולהקים ממשלה, כפתרון אפשרי ליצירת ודאות ביחס לזהותו של ראש הממשלה מיד לאחר הבחירות.

• ייצוג שיא לנשים בכנסת החדשה
  הכנסת החדשה נותרה מרובת מפלגות, 12 במספר, והרכבת ממשלה יציבה עודנה אתגר לא פשוט. ואולם לפחות מזווית ראייה אחת הכנסת החדשה רושמת לזכותה שיפור: ייצוג שיא של חברות כנסת.

• פסילת רשימות
  ב-12 בינואר 2009, החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול שתיים מהמפלגות הערביות, בל"ד ורע"מ-תע"ל, מהתמודדות בבחירות. מרדכי קרמניצר רואה בכך הוכחה נוספת להידרדרותה של הפוליטיקה בישראל ותעודת עניות לדמוקרטיה הישראלית. לפניכם שני מאמרי דעה היוצאים חוצץ כנגד החלטה זו וכן מחקר מדיניות בנושא.

• בחירות בצל מלחמה
  מבצע 'עופרת יצוקה' החל ב-27 בדצמבר 2008, שבועות אחדים לפני המועד המתוכנן לבחירות לכנסת (10 בפברואר 2009). האם הבחירות ייערכו בצל המלחמה או יידחו בעטייה? מאמר זה יסקור מקרים בעבר שבהם נדחו בחירות בגין מלחמות בישראל, יתאר את המצב החוקי ויציג דוגמות מהעולם לבחירות שנערכו בצל מלחמות.

• השתתפות בבחירות והירידה בשיעור ההצבעה בישראל
  בבחירות 2006 נרשם שיא שלילי בשיעור המצביעים בבחירות הכלליות. מאמרם של ניר אטמור ויעל הדר מבקש לצייר תמונה כוללת של המגמות שהתרחשו בישראל מִקום המדינה, לחשוף מגמות בשיעורי ההצבעה בקרב ערביי ישראל, להציג ממד משווה על המתרחש בארצות דמוקרטיות אחרות ולהרחיב על הסכנות הממשיות הטמונות במגמה זו של שיעורי הצבעה נמוכים.

• האם יש קשר בין הבחירות המקומיות ב-2008 לבחירות הארציות ב-2009?
  הקדמת הבחירות הארציות ל-10 בפברואר 2009 יצרה סמיכות זמנים בינן ובין הבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו בנובמבר 2008. סמיכות זו מחדדת את שאלת הזיקה בין שתי מערכות הבחירות. המאמר מצביע על המגמה הדומיננטית של התחזקות הרשימות והמועמדים העצמאיים בבחירות לרשויות המקומיות ומציין זיקות אחדות שעדיין קיימות בין המישור המקומי לארצי.

• מה, שוב בחירות? עוד ממשלה חדשה?
  לאחר חודשים רבים של חוסר ודאות במערכת הפוליטית נפל לבסוף הפור ונתקבלה ההחלטה להקדים את הבחירות לכנסת ה-18. בעוד חודשים ספורים ייקראו אזרחי ישראל לקלפיות פעם נוספת, החמישית בעשור האחרון, על מנת לבחור כנסת חדשה. התחושה השוררת בקרב הציבור היא שמדינת ישראל הולכת בעת האחרונה פעמים רבות מדי לבחירות ושקצב חילופי הממשלות בה מהיר מדי. יש הטוענים כי שתי תופעות אלו מעידות על חוסר יציבות כרוני של המערכת הפוליטית בישראל, ברמות החורגות מהמקובל בדמוקרטיות מערביות. האומנם?

• דרכים רבות לפיזור הכנסת - על מה הן מעידות?
  ב-26 באוקטובר 2008 הכריז הנשיא שמעון פרס על מערכת בחירות חדשה לכנסת ישראל. יש המייחסים את תכיפות מערכות הבחירות בישראל בעשור האחרון לכשלי המשטר הפרלמנטרי. מאמר זה סוקר את השיטות המגוונות לפיזור הכנסת ומראה כיצד כל אחת מהן מפעילה מנגנוני איזון, ייצוב ובלימת זעזועים פוליטיים לצורך ייצוב המערכת הפוליטית טרם הבחירות.

• מי מנצח בבחירות? תלוי איך סופרים את הקולות
  איך סופרים את הקולות, ולפי מה מחלקים את המושבים בכנסת? נוסחת הבחירות היא אופן תרגום הקולות למושבים ולה השלכות משמעותיות על תוצאות הבחירות ועל מפת המפלגות. מאמר זה סוקר את הנוסחאות הנהוגות ואת המשמעויות הנגזרות מהן.

• בחירות אזוריות: בעד ונגד
  הקריאות לשינוי שיטת הבחירות עולות לסדר היום הציבורי בכל פעם מחדש. באחרונה הציעו ארבע חברי כנסת מסיעות שונות להכניס את מימד האיזור לשיטת הבחירות. קראו על הנימוקים בעד ונגד במאמר זה.

• בחירה ישירה זה רע?
  מאמר זה הופיע בספר הבחירות בישראל: 2003. במאמר נבחנת השפעתם של השינויים בחוק הבחירות על מפת המפלגות בישראל ועל דפוסי ההתנהגות של הבוחרים והמנהיגים.
   לקריאת המאמר המלא

מפלגות

• פסילת רשימות
  ב-12 בינואר 2009, החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול שתיים מהמפלגות הערביות, בל"ד ורע"מ-תע"ל, מהתמודדות בבחירות. מרדכי קרמניצר רואה בכך הוכחה נוספת להידרדרותה של הפוליטיקה בישראל ותעודת עניות לדמוקרטיה הישראלית. לפניכם שני מאמרי דעה היוצאים חוצץ כנגד החלטה זו וכן מחקר מדיניות בנושא.

• עלייתה ונפילתה של המפד"ל
  החלטתה של ועידת המפד"ל לפני כשבועיים על התפרקותה של המפד"ל ומוסדותיה משמעותה סיום דרכה של מפלגה הפועלת במתכונתה הנוכחית מעל חמישים שנה. קראו סקירתו של יהודה בן מאיר על קורותיה של המפלגה הוותיקה בישראל.

• פרדה מן המפד"ל
  ב-18 בנובמבר התכנסה הוועידה של המפלגה הדתית-לאומית (מפד"ל) והצביעה בעד פירוק מוסדות המפלגה והתמזגותה של המפד"ל אל תוך מפלגת הימין החדשה שקמה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. בכך נעלמה מהמערכת הפוליטית אחת המפלגות הוותיקות ביותר.

בחירות מקדימות (פריימריז)

• מי יודע מה חושב ראש הממשלה הבא?
  יזמה של המכון במסגרתה פנה אל ארבעת המתמודדים על ראשות מפלגת קדימה וביקש מהם למלא שאלון המבקש לחשוף את עמדותיהם ביחס לנושאים מרכזיים שעל סדר היום הציבורי בישראל.

• לקראת הבחירות המקדימות (פריימריז) בקדימה
  ב-17 בספטמבר  נערכו במפלגת קדימה בחירות מקדימות למנהיג המפלגה. המשמעות של בחירות אלו – לכאורה עניין פנים-מפלגתי – חורגת ממה שנעשה רק בקדימה, ובנסיבות מסוימות הן עשויות לקבוע את זהותו של ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. במילים אחרות – קהל מצביעים של כמה עשרות אלפי חברי מפלגה עשוי להכריע בעבור כל אזרחי המדינה מי יהיה ראש הממשלה.

• הבחירות המקדימות במפלגת העבודה
  ב-28 במאי 2007 נערכו הבחירות לתפקיד יושב ראש מפלגת העבודה. מאמר זה מסביר בקצרה את מנגנון הפריימריז וסוקר את מערכות הבחירות במפלגת העבודה מאז שנות ה-60.

שיטות בחירת מועמדים

• מפלגות מעצבות רשימה
  בימים אלו מרכיבות המפלגות השונות את רשימות המועמדים שלהן לכנסת. קיימות שיטות אחדות לבחירות מועמדים ולהן השפעות שונות על הרכב הרשימה והתהליך. קראו על השיטות השונות, השלכותיהן, המאפיין הרווח בישראל ועל המגמות המתפתחות בשנים האחרונות.

• מהפריימריז ועד לוועדה המסדרת
  מהן השיטות שלפיהן אפשר לקבוע את הרכבה של רשימת מועמדים לכנסת מטעם מפלגה? האם יש שיטות עדיפות או דמוקרטיות יותר? מהם החסרונות והיתרונות של השיטות? מהי שיטה פתוחה ומהי שיטה סגורה?

• שיטת בחירת המועמדים בישראל: בעיות ופתרונות
  כיצד הדרך שנבחרים בה חברי הרשימה במפלגה משפיעה על הדירוג ברשימה? מהי השיטה הטובה ביותר – בחירה על ידי חברי מרכז המפלגה? משאל מתפקדים? ועדה מסדרת? ד"ר ראובן חזן וד"ר גדעון רהט מציגים שתי אפשרויות לשיטות בחירה שאמורות לצמצם את הבעיות שיש היום באופן בחירת מועמדים.

• קמפיין מקוון בבחירות לכנסת ה-18: רגע לפני הבחירות
  נותר עוד שבוע אחד בלבד לבחירות לכנסת ה-18, ורוב המפלגות מקדישות מאמצים ומשאבים רבים כדי לזכות בתחרות על דעת הקהל באינטרנט. מאמר זה מציג סקירה קצרה של מה שנראה כקמפיין אינטרנטי מוצלח של המפלגות.

• סקרי בחירות
  סקרי הבחירות הם כיום חלק בלתי נפרד ממערכת הבחירות בכל מדינה דמוקרטית, וכך גם הדיון הציבורי והאקדמי בעניינם. דיון זה נסוב לרוב סביב השאלות האלה: מה התועלת שבסקרי הבחירות? עד כמה סקרי הבחירות אמינים? באיזו מידה הם מאפשרים לחזות את תוצאות הבחירות? האם נכון וראוי לפרסם נתונים של סקרי בחירות לפני ותוך כדי ההליכה אל הקלפיות? קראו את מאמרו של ד"ר רפאל ונטורה.
  
  
• תעמולת הבחירות בטלוויזיה: חבל על הזמן?
  לרגל תחילת השידורים של תעמולת הבחירות בטלוויזיה, מאמר זה סוקר את תפקידיה של תעמולת הבחירות בדמוקרטיה ואת החוק המסדיר את שידורי התעמולה בטלוויזיה. על רקע נתונים מישראל ומהעולם בדבר שיעור הצפייה בתשדירים ועל מידת השפעתם, ידון המאמר בשאלת נחיצותם של שידורים אלה.

• סקרי דעת קהל - מדריך למשתמש
  כל מה שרציתם לדעת על סקרי בחירות: מהמונחים הטכניים ועד לשאלה החשובה באמת: למה לא התקשרו אליי?

• על מחלת הסקרת של התקשורת הישראלית ונזקיה
  מה הנזק של הריצה לסקרים? האם קיימת אתיקה של סוקרים המסדירה את הפן המקצועי של עריכת סקרי בחירות? ואיך אפשר לפתור את הנזקים?

• יום הבוחר 2009
  ביום הבחירות, יום שלישי, 10 בפברואר 2009, החל מהשעה 16:30, יתקיים פסטיבל יום הבחירות בסינטק ירושלים. במסגרת הפסטיבל יוקרנו סרטים, וייערך מדגם מיוחד בנושר 'מעמד ירושלים בבחירות הארציות'.

• ממצפן לקמפיין – נוער מתגייס למען הדמוקרטיה
  ביום ראשון, 1 בפברואר 2009, ז' בשבט תשס"ט, התקיים כנס המועצות של מועצות נוער מחוזי והתכנית החינוכית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. עיקר הדיון הוקדש לנושא הבחירות הקרובות לכנסת: הגברת המודעות של בני הנוער להיבטים שונים של התהליך הדמוקרטי; התמודדות עם העובדה שאחוז המצביעים יורד בהתמדה – והסכנות הגלומות בעובדה זו; מתן כלים לבני הנוער להתבוננות מושכלת במצעי המפלגות השונות ובהתאמתם לדעותיו; יצירת מעגלי השפעה מתוך הנוער על בעלי זכות ההצבעה- שמטרתם- העלאת אחוז המצביעים.
  
  
• שולחן עגול: שינוי שיטת הבחירות - הכנסת ממד האיזור
  ביום שלישי, י"ד בסיון תשס"ח, 17 ביוני 2008, התכנס פורום השולחן העגול על שם ג'ורג' שולץ לדיון בהצעת החוק עומדת עתה על הפרק, לשנות את שיטת הבחירות הנהוגה בישראל ולהכניס לתוכה ממד של איזור. בדיון השתתפו מגישי ההצעה ומתנגדיה מבין חברי הכנסת, וכן אנשי אקדמיה שזוהי התמחותם, מתוך שורות המכון ומחוצה לה.

• הבחירות בישראל - 2006
• הבחירות בישראל - 2003
• הבחירות בישראל - 2001
• הבחירות בישראל - 1999
• הבחירות בישראל - 1996
• איך נבחרים חברי הכנסת? בחירת מועמדי המפלגות לרשימה לכנסת ולראשות הממשלה 1995-1997
• מחקר מדיניות 12 - הפריימריס המפלגתיים של 1996 ותוצאותיהם הפוליטיות
• פריימריס, בחירות מקדימות ושיטות אחרות

• אתר מפלגת העבודה  
• אתר מפלגת הליכוד 
• אתר בנימין נתניהו 
• אתר מפלגת קדימה 
• יומן בחירות – ציפי לבני  
• אתר התנועה החדשה מר"צ 
• אתר ישראל חזקה בראשות אפרים סנה 
• אתר מפלגת חד"ש 
• אתר תנועת ש"ס 
• אתר המפד"ל 
• אתר מפלגת התקווה 
• אתר מפלגת הירוקים 
• אתר מפלגת עלה ירוק