מושב אסטרטגיה לאומית בהובלת הממשלה

"אם אנחנו רוצים להשקיע בתשתיות, השאלה העומדת בפנינו היא האם להעלות מיסים הגוררת את התנגדות הציבור או להעלות חוב שגוררת את התנגדות הממשלה; לתפיסתי עדיף להעלות מיסים", כך אמר דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי, בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, אשר נערך היום בירושלים.

מושב הבוקר, שעסק באסטרטגיה לאומית בהובלת הממשלה, נפתח על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, "בישראל התפתחו שתי מערכות כלכליות: מתקדמת ומסורתית. אחד הקשיים הוא היותו של השוק דואלי. חלפו 10 שנים מאז פורסמה תוכנית ישראל 2028 ומאז הבעיה רק החריפה. הנושא חשוב לא רק כי הוא יכול לתרום לצמיחה ולחזון של 6% צמיחה בשנה, שהיה מוביל אותנו לעוצמה לאומית אדירה, הוא חשוב גם לדמוקרטיה. הטמעת שינויים מבניים תוביל לשיפור אפקטיבי של הממשלה ולתפיסתנו הם המענה האמיתי לבעיות משילות. זאת לעומת יוזמות שנועדו לקצץ את סמכויות שומרי הסף, היועצים המשפטיים ובית המשפט העליון"

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הטמעת שינויים מבניים היא המענה האמיתי לבעיית המשילות – ולא יוזמות לקיצוץ סמכויות בית המשפט העליון"

דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי אמר: "העשור האחרון הביא לפריון נמוך של המשק הישראלי ולסכנה לצמיחה. הייתה ירידה באי שווין ברוטו ועלייה באי שוויון נטו, שלא הצליחו לפתור. אני מציף זאת כיום כנקודה קריטית לעתיד. לא תהיה צמיחה בישראל ללא טיפול בקבוצות המודרות – ערבים וחרדים. בתשתיות לאומיות אנו מצויים במצוקה גדולה מאד. ההשקעות בתשתיות לאומיות מהוות 2% מהתוצר, מדובר בפער של 300 מיליארד שקל בנושאי תשתית. הפער מחריף לעומת ממוצע ה-OECD, שם הוא עומד על 600 מיליארד שקל. אם אנחנו רוצים להשקיע בתשתיות, השאלה העומדת בפנינו היא האם להעלות מיסים, מה שיגרור את התנגדות הציבור או להעלות חוב מה שיגרור את התנגדות הממשלה, לתפיסתי עדיף להעלות מיסים - אבל צריך לדון בנושא."

פרופ' יוג'ין קנדל, האוניברסיטה העברית ירושלים, מנכ"ל Start-up Nation Central ונשיא כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ציין, כי: "כיום אין לחץ על הדרג הפוליטי לתהליך אסטרטגי ולמדיניות אסטרטגית. אם הציבור והתקשורת לא ידרשו מהדרג הפוליטי את האסטרטגיה הזאת – זה פשוט לא יקרה. כמעט שאין תמריצים לממשלה לעסוק באסטרטגיה. כשהתחלנו את תהליך העבודה, דבר חשוב שיצרנו היה הערכת מצב כלכלית שהגשנו לממשלה בכל שנה ולהפתעתנו הרבה השרים קיבלו את כל התהליך בצימאון. שלושה הישגים של התהליך היו פתרון בעיות כמו מחסור בכוח אדם מיומן בהיי טק, אסטרטגיית דיור והקמה של ישראל דיגיטלית. התהליכים שנבנו לקחו את הממשלה קדימה אבל יש עוד הרבה מה לעשות. היום יש תהליכים ויש מוסדות והרבה גופים שרוצים לשכתב את האסטרטגיה לממשלה". 

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה אמר, כי "יש לשמור על שער החליפין גבוה יותר ממה שהוא אמור להיות בשוק פירושו להטיל מכס על הכל. יש מעט מאד הון לנפש בגלל שער החליפין הלא תחרותי של ישראל. לעומת זאת, מאזן החשבון השוטף נמצא במצב מצוין, שאני בגיל שקשה לי להאמין שאכן קורה. בעבר המדינה הייתה בגירעונות ומשברים, אבל החל מ-2003 ועד היום, יש עודף בחשבון השוטף. הנתון הזה לבדו מעיד על עוצמה אדירה של המשק. בשביל לייצר, צריך להיות הכי טוב והכי זול ולכן להגיע למצב שיש עודף - זה באמת יוצא דופן. 16 שנים של עודף רצוף מהוות שינוי מבני דרמטי והאחראי המרכזי הוא כמובן ההייטק שאחראי על מרבית הייצור ומאגרי הגז, ושינויים מבנים ארוכי טווח שאחראים על עיקר העודף. לשמחתנו, ישראל לא לוקה במחלה ההולנדית, שאחרי 10 שנים נשארו בלי כלום, לנו זה לא יקרה."

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל בתגובה על דברי שמחון: "הטענה שההתערבות בשוק המט"ח פוגעת בהשקעות תמוהה בעיני."

מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד הכלכלה, הציגה לראשונה את התוכנית האסטרטגית לייצור בתעשייה ואמרה: "משרד הכלכלה מהווה רצף תכנוני כאשר ממשלות מתחלפות. במציאות יש אתגרים וכאבים, למרות חזון יפה. זה עניין דרמטי להביא ערך כי לא כל יחידה ממשלתית תרצה שיתערבו לה בעיסוק."

שאול מרידור, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, חתם את הפאנל: "המשק היום במצב מאד טוב, אבל אני רוצה לתת נורת אזהרה על מה שעלול לקרות. בסך הכל, כבר כמעט 20 שנה המשק צומח וצומח טוב.

אבל יכול להיות גם אחרת, ואין על כך הודעה מוקדמת והכנה של שנים לפני. שנת 2000 הגיעה, וב-2002 ראינו משבר משולב, גם האינתיפאדה השנייה וגם המשבר בהייטק, מה שהביא לגידול מאד משמעותי בעלויות הגיוס שלנו. כשאנחנו רוצים לדבר על מנועי צמיחה ועל מה לעשות קדימה, אסור לנו לשכוח את האחריות הפיסקלית שלנו והצורך ברפורמות קשות גם כאשר הכל נראה טוב – זה חיוני כדי לקדם את המשק. קל להתפתות, להעלות גירעון ולהיכנס למדרון שלצאת ממנו יהיה הרבה יותר כואב".

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד: "לא מקובלת הטענה שהיה עשור אבוד בגלל אגף תקציבים

"אני לא מקבל את זה שהיה פה עשור אבוד שנגרם ע"י אגף תקציבים. עצם העובדה שהשלטון יכול להתחלף כל שנתיים זה דבר לא בריא ולא משנה מי בממשלה. זו אחת הבעיות של השקעות ארוכות טווח. תראו רק כמה תכניות דיור היו פה בשנים האחרונות", כך אמר מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, אשר נערך היום בירושלים.

באב"ד הוסיף, כי "אם אנחנו רוצים להמשיך ולעודד את הצמיחה זה יבוא רק אם נעלה את הפריון. המקום של משרד האוצר הוא לטפל במנועים שיחוללו צמיחה בפריון ולראות איך אנחנו מצמצמים פערים. שני הכלים האלה לעיתים משתלבים ולעיתים לא. למשל, העיסוק שלנו בשנים האחרונות בהכנסת כמה שיותר אנשים לשוק העבודה גם הוא לא בהכרח תרם לפריון כי לא תמיד מדובר בכח האדם הנכון ובעל הכישורים הנכונים.

לישראל כלכלת הייטק מאד חזקה, תעשיה מסורתית לא כל כך חזקה וענף שירותים שהפריון בו נמוך. אבל אי אפשר לתלות את כל יהבנו בסקטור ההייטק. צריך לראות איך מגשרים על הפערים מול התעשיה המסורתית, ואנחנו מנסים לראות איך מגשרים ואיך מייצרים את החכות. פעם אחת, ע"י יצירת מו"פ נכון, ופעם שניה – יש לגרום לתעשיה המסורתית להשקיע יותר בטכנולוגיות וחדשנות. היום אנחנו מחפשים את הגשר גם לעסקים הקטנים, למימון, להשקעות ממשלתיות, והקמנו צוות של החשכ"ל לרכז את הנושא."

בנושא ההכשרות הטכנולוגיות וההשכלה ציין באב"ד, "מדברים על זה שהעולם הופך דיגיטלי וטכנולוגי, ומקצועות ייעלמו, אך ישראל לא ערוכה לזה. אנחנו נותרים בקונספציה הישנה. חיילים שמתעסקים בסייבר ומשרתים ב-8200 לא הולכים לעשות תואר אקדמי כלל, אלא נחטפים ישר לשוק. לצד תכניות הליבה והחובה יש מאסה של צעירים שאפשר כבר היום לשלב בשוק התעסוקה."

 

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "אף פוליטיקאי לא רוצה לקחת אחריות על משבר שטרם התרחש"

לדברי נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, "כדי להשיג יעדים כלכליים וחברתיים לאורך זמן, נדרש תכנון אסטרטגי. בתחילתה של כהונת הממשלה הנוכחית ב-2015 אומצו כיווני פעולה אסטרטגיים, כמובן שהמבחן הוא ביצוע לאורך זמן. יש מתח מובנה וטבעי בין מדיניות ממשלה נבחרת לבין יישום מדיניות לטווח ארוך, וזה מתעצם כאשר הממשלה בנויה על קואליציה שברירית שיש בה ריבוי מפלגות. אחד הפתרונות לזה הוא חיזוק הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, שעוסק במדיניות ארוכת הטווח. 

גם תחום תשתית התחבורה הוא דוגמא לקושי לבצע תכנית אסטרטגית. האיכות הירודה של תשתיות התחבורה הציבורית בישראל מושפעת גם מכך שהתכניות מגיעות לחסמים ובעיות רבות בביצוע, וחורגות במידה ניכרת מלוחות הזמנים להשלמתן. לכן ההשקעות לטווח ארוך קטנות מהנדרש - התכניות פשוט מתבצעות בקצב איטי בהרבה מהמתוכנן."

פלוג ציינה דוגמאות נוספות לנושאים שלא קודמו במסגרת התכנית האסטרטגית של הממשלה: "ועדת היציבות הפיננסית – דוגמא נוספת לנושא שלא חלה בו התקדמות. גם העלאת גיל הפרישה לנשים נעצרה ע"י ועדת הכספים וטיפול בגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי עדיין לא טופל. מה שמשותף לנושאים הללו הוא שהטיפול בהם לא נושא פירות בטווח הקצר וכרוך בעלות לציבור, ואף פוליטיקאי לא רוצה לקחת אחריות על משבר שטרם התרחש".

חקיקה והסכמי עבודה במציאות משתנה

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: "אם לא יימצא מנגנון לאזן את מצבם הלא שוויוני של הקשישים בישראל – ההסתדרות תצא למאבק. במדינת ישראל – לאף אחד לא אכפת"

"בישראל יש מגמת שיפור, אבל המצב עדיין גרוע מאד. ב-2003-2005, אחרי הכהונה של נתניהו כשר אוצר הפער היה גדול והשתפר רק במעט. זה אומר שחלק גדול מהמדיניות הממשלתית צריכה להיות לצמצום אי השוויון תוך דגש על פריון. אמר כאן אחד הדוברים שיש להסתכל על האי שוויון במונחי השתכרות ברוטו ולא במונחי מעורבות המדינה נטו – זו אמירה של שוק חופשי, ויש כאן הפקרות אחת גדולה. מדינת ישראל משתתפת באי שוויון פחות מכל מדינות ה-OECD. יש חסר מאד מאד גדול", כך אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, אשר נערך היום בירושלים.

ניסנקורן הוסיף, כי "נושא הקשישים הוא אחד הנושאים הקריטיים בתחום האי שוויון – אם לא יימצא מנגנון לאזן את מצבם מול האוכלוסיה – ההסתדרות תצא למאבק. במדינת ישראל, לאף אחד לא אכפת. ופה צריכים להיות איזונים של המדינה."

עוד אמר, כי "בשביל להגיע להסדרי עבודה מוסכמים על ממשלה-מעסיקים-עובדים צריכה להיות מדיניות של שיתוף והסכמות ללא כיפופי ידיים. אבל, המדינה לא באמת מאמינה ומפנימה מו"מ משולש בין שלושת הצדדים.  בסיטואציה כזו אי אפשר לסגור הסכמים ארוכי טווח. אז אני כיו"ר הסתדרות סוגר פעם אחת עם המדינה ופעם אחת עם המעסיקים. וזה כך כבר הרבה מאד שנים. יש להגיע להסדרים שמשפרים פריון אבל לא פוגעים בעובדים – וזו נוסחת פלא שקשה להגיע אליה. גם תחת החקיקה הסוציאלית היום – ישראל היא לא מדינה מובילה בזכויות עובדים. בהכשרות, בימי חופשה, בשבוע עבודה – אנחנו בפיגור מול מדינות OECD וכל תיקון צריך לקחת זאת בחשבון."

לדברי יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, "אנחנו מעדיפים הסכמים קיבוציים על חקיקת עבודה. גם חתמנו הסכם ברור עם ההסתדרות בנושא. ובמקום שחייבים ללכת לחקיקה – הולכים יחד. זה עובד כבר 13 שנה בהצלחה רבה. וזה כשאין כמעט יום שאנחנו כמעסיקים וההסתדרות לא חלוקים על משהו. גם מפה אנחנו הולכים לשבת ולנתח מה הולך לקרות בנמלים, מתוך רצון שכל הנמלים יעבדו ושתהיה שם יציבות. והדברים האלה יכולים לקרות רק אם כולם לוקחים על זה אחריות. לא הצלחנו להביא את הממשלה לשת"פ כזה כל השנים. הממשלה בגישה שהיא הריבון והיא המחליט ומשם מתחילים את הדיון- ואז הדרך לפתור בעיות היא בשביתות ובהסכמים שהם לאו דווקא הכי טובים".

למשל, לא בטוח שחשוב לעובד שעת הנקה יותר מהפרשה לפנסיה. לכן ראוי להסתכל על זה כמערכת של יצירת הסכמים בין המעסיקים לבין ההסתדרות. או למשל, כשהולכים לדבר על גמישות בשעות העבודה, צריך שתהיה אפשרות לצאת לימי חופשה עם אפשרות להחזיר את השעות והימים."

שוק העבודה העתידי

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההייטק הישראלי מאד מאד מונוליטי. 75% ממנו גברים יהודים מאזור המרכז. המצב הזה משקף מציאות מסויימת, שבמסגרתה יש קבוצות בתת ייצוג בהייטק, והשאלה מה לעשות. להייטק הישראלי יש פוטנציאל של בין 9000-15000 עובדים מיומנים עם יכולות גבוהות שנפלטו ממנו בנסיבות שונות, או שלא נכנסו אליו מלכתחילה. ולמרות שיש מחסור בעובדים בהייטק אנשים ממשיכים להיפלט ממנו. יש הרבה אנשים שרכשו את השכלתם מחוץ לישראל וצריך להחזיר אותם לפה. ניתן יהיה לממש את הפוטנציאל באמצעות הכשרה איכותית, השמה של חוזרים להייטק הישראלי בחברות הנכונות ויזמות טכנולוגית. עם עבודה נכונה, אנחנו מאמינים שאפשר להחזיר לכאן כל שנה 3000 ישראלים שיושבים בחו"ל."

ד"ר פיטר ג'ארט, ראש החטיבה למחקרי מדינות ב-OECD בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה: החרדים הם אתגר מרכזי לכלכלת ישראל, כתוצאה מההשכלה הנמוכה והלא מותאמת שלהם הם משיגים עבודות בפריון נמוך ומהווים סיכון לכלכלת ישראל. על ממשלת ישראל להקים מועצה לאומית לחינוך, להשקיע בהכשרות והשמה מחדש ולטפל באופן מעמיק באוכלוסיה זו."

ח"כ רחל עזריה, כולנו – יו"ר ועדת הרפורמות: "שוק העבודה משתנה בקצב מסחרר. יש תחלופה מאד גבוהה, אנשים עובדים המון שעות ויש שיעור תעסוקה גבוה יחסית. אנחנו גם הולכים לעבוד יותר שנים מבעבר, ולצאת לפנסיה לקראת גיל 70. אחת הסיבות שבישראל אין מספיק ימי חופשה היא התחלופה המהירה במקומות עבודה. ואז אנשים יכולים למצוא את עצמם "תקועים" על עשרה ימים בשנה. כשרציתי להעלות את מינימום ימי החופשה ל-12 זה גרר סערה עצומה והמון התנגדות. ועדיין יש המון עבודה לעשות בתחום הזה".

"גם הנושא של שינוי גיל הפרישה יש הצעת חוק שמציעה לתת פיקדון להכשרות מקצועיות לאנשים שמעוניינים בהסבת מקצוע – ממש כמו פיקדון לחיילים משוחררים. וכרגע אנחנו נמצאים בשלב של הגדרה לאילו מקצועות זה יהיה תקף. זה יאפשר לאנשים לעבוד שנים רבות יותר ובשכר מוצלח יותר".

ח"כ עאידה תומא-סלימאן, הרשימה המשותפת – יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה והועדה לקידום מגדרי: "כמו כל פעם כאשר מדברים על תעסוקה, הרגשתי כששמעתי את הדוברים פה, מרוחקת מהשיח שהתקיים עד עכשיו. הפער בין מה שקורה בתעסוקה, במיוחד לנשים ערביות, ומה שקורה במדינה הוא מאד גדול. כשמדברים על תעסוקת נשים ערביות יש חוסר ראיה כולל, אין יד מכוונת ואין תכנית אסטרטגית כוללת שתוכל לאגד את כל האתגרים שקשורים בנשים ערביות ולתת להם מענה. למשל, יש מחסור בעובדים מקצועיים, ובמקביל יש עודף של נשים ערביות שכן רוצות לעבוד וכן יש להן השכלה, אבל אין ראיה אסטרטגית שתנווט אותן בשוק העבודה. התקציבים המוקדשים להכשרות מקצועיות בישראל נמצאים בירידה, שעומדת על כ-50% בשנים האחרונות. ההכשרות הקיימות עוסקות במקצועות של העבר, לא של ההווה ולא של העתיד".

סיכום

גדעון סער: "ישראל בולטת לרעה בעודף בירוקרטיה"

השר לשעבר גדעון סער נאם הערב (ג') בירושלים בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בכנס הציג סער תכנית לקידומה של ישראל בתחומי החינוך, החברה והכלכלה. בכלל זה, התייחס סער לצורך לצאת ל״מלחמת חורמה״, כהגדרתו, בבירוקרטיה בישראל, אשר, מהווה החסם המרכזי שעומד בפני קידומה של הכלכלה הישראלית בהשקעות זרות, בצמיחה ובהורדת יוקר המחיה. כעדות לעומק הבעיה ציטט סער את מדד התחרותיות הבינלאומי, בו ישראל ניצבת במקום ה-21, וכן את מדד ה-Business Doing של הבנק העולמי מסוף 2017 בו ישראל ניצבת במקום ה-54, ה-5 לפני הסוף בין מדינות ה-OECD. סער ציין כי הנתונים הללו מעידים על כך ש״ישראל בולטת לרעה בעודף בירוקרטיה וברגולוציית יתר״.

הפיתרון, לדברי סער, הינו ״הקמת מטה לאומי למאבק בבירוקרטיה. מעין יחידות קומנדו שתהיה כפופה לשר האוצר ותפקידה יהיה ביטול או תיקון רגולציה קיימת וגם בחינת כל רגולציה חדשה בזמן אמת. פיתרון נוסף הוא חלוקת המשק לתחומים שונים, כגון, מזון, רכב, בנקים, הייטק ועוד, וקביעת כתובת אחת ואחידה לכל תחום שבה יוענקו כל השירותים וההיתרים לתחום זה במקום ״לטרטר״ כל עסק לחמישה גורמים שונים שדורשים לעתים דרישות סותרות״.

נושא נוסף בו עסק סער הינו הצורך בהצבת יעדים מדידים כדרך להתמודדות עם בעיות חברתיות. ״אם נתבונן נראה שיש לנו ביצועים טובים מאוד במקומות בהם ממשלות ישראל הציבו לעצמן יעדים מדידים. לדוגמה, ביחס החוב-תוצר, ביעד הגירעון, ביעד ההוצאה. זה לא היה קל אבל זה עבד. במקומות שלא עשינו זאת - הצלחנו הרבה פחות. בעיקר אני רוצה להדגיש את ההתמודדות עם בעיות חברתיות: צמצום פערים, עוני, דיור, יוקר המחיה. בנושאים אלה ואחרים לא נקבעו יעדים מדידים ברורים ותפוקום מצופות״.

סער הוסיף כי מניסיונו בתפקידו המיניסטריאליים השונים כי ״ברגע שיש יעד - כל המערכת הממשלתית מפנימה את זה, וסביב היעד הזה מגבשים תכנית עבודה שכוללת משאבים ותקציבים כדי להתקדם לעבר היעד. היעד צריך להיות שקוף וגלוי, ליצור מחוייבות בכל הדרגים להשגתו ואחריות של נבחרי הציבור״.

סער אף התייחס בנאומו בצורך במהפך במעמד המורים בישראל ככלי למהפכה כללית במערכת החינוך. בנושא זה, הציג סער תכנית סדורה לקידום מעמד המורים באמצעות שינוי תנאי הסף להוראה, רפורמה בהכשרה ובתגמול ועוד. לצד זאת, עסק סער בצורך בהשקעה ארוכת טווח בתשתיות הבריאות במדינה, בדגש על הפריפריה, וכן בתכנית אסטרטגית לחיזוק הצפון שתתפרש על פני עשור.

לכל התמונות שצולמו בכנס

 

כיצד יוצאים מסבך הבירוקרטיה והרגולציה?

עו"ד מאיר לוין המשנה ליועץ המשפט הכלכלי: "במרכז המושב שיתוף פעולה יוצא דופן עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ושלושה משרדי ממשלה . מברך את המכון ואת משרדי הממשלה לשבת ביחד"

"במרכז המושב שיתוף פעולה יוצא דופן עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ושלושה משרדי ממשלה: משרד הכלכלה, משרד החשב הכללי ומשרד האוצר שביחד פרסמו דו"ח שהוא מפת דרכים רגולטורית למשקיע שמבקש להקים מפעל תעשייתי בישראל. מברך את המכון ואת משרדי הממשלה לשבת ביחד. אל ייקל בעיניכם הדבר ששלושה משרדים ממשלתיים יושבים ביחד". כה אמר עו"ד מאיר לוין המשנה ליועץ המשפטי לכלכלה במושב הפתיחה בכנס אלי הורביץ הבוקר.

"אני חושב שאין מחלוקת על כך שהדבר החשוב ביותר שדורש טיפול הוא הפריון ושיפור הסביבה העסקית בישראל - משם תבוא הצמיחה. יש בלבול בין רגולציה ובירוקרטיה, ומדברים עליהן כמקשה אחת, בשעה שזה לא אותו דבר, ויש דרכים אחרות לטפל בכל דבר. אני כרגולטור לשעבר, וחצי רגולטור היום יודע שאי אפשר בלי רגולציה – הבעיה היא עם העודף. בסילוק הרגולציה העודפת צריכים לטפל הרגולטורים. מה שאנחנו באוצר לקחנו עליו אחריות הוא נושא הבירוקרטיה המיסויית, ולשם כך הקמנו ועדה לשיפור הסביבה העסקית שמקיפה משרדים רבים מתוך משרדי הממשלה", כך אמר החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה המתקיים היום בירושלים.

החשכ"ל רוני חזקיהו: "לחשב הכללי יש יותר מדי כוח"

חזקיהו הוסיף, כי "שיפור הדירוג של ישראל במדד ה- DOING BUSINESS - לקחנו על זה אחריות, כי הדבר הזה הוא מאוד מורכב. לא ברמת החוכמה, לא מדובר במדע גרעין או בפטנט, אלא בעבודה רבה שמכילה פרטים רבים שצריך לטפל בהם, ולכן צריך אנשים שיש להם כושר ביצוע, והחשב הכלכלי הוא זה שיש לו את כושר הביצוע ואת הכוח. אגב הופתעתי לגלות כמה כוח יש לחשכ"ל כשהגעתי, לדעתי יש לו יותר מדי...אבל צריך לקחת את הכוח הזה ולרתום אותו לתוך העשייה. הוועדה ישבה והקיפה את הנושאים, ואנחנו בסך הכל מתכללים ומארגנים. לא המצאנו שום דבר, הדבר היחיד שאנחנו רוצים זה שתנו לנו לעבוד ולעזור ולתכלל.
מבין הדברים שבהם אנו מטפלים, ראינו שבנושא של פתיחת עסק מצבנו לא רע, ולעומת זאת ברישום עסק מצבנו פחות טוב אבל אנחנו עובדים על זה. העברת רפורמה וחוקים וקידום נושאים זו רק ההתחלה. אחר כך היישום והחלחול של זה למערכת זו הבעיה. אז גם הקפיצה במדדים תהיה לאט לאט."

יו"ר רשות החשמל: "משק החשמל בישראל – אחד המשקים עם הכי הרבה רגולציה מיותרת"

ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל, אמר כי "משק החשמל הוא אחד המשקים עם הכי הרבה רגולציה מיותרת שבהם נתקלתי. תהליך הרישוי מאד אינטנסיבי וברובו מיותר למעט שני השלבים האחרונים שלו. כי מתי מעניין אותי בעל הרישיון? כאשר הוא באמת רציני ומקים מתקן או תופס מקום ברשת על חשבון גופים אחרים. אז הרצון שלנו הוא להעביר את האחריות ליזמים בשיטה של רגולציה עצמית. לשם כך דרושה קביעת כללים מאוד ברורים, שיתוף ואמון ובסופו של דבר לנסות כמה שיותר לבדוק דברים בדיעבד ולזהות את מוקדי הסיכון באופן קונקרטי."

שר הכלכלה והתעשייה ח"כ אלי כהן: "ישנם גורמים עסקיים
נצלניים, שהפכו את הרגולציה למכשיר לעשיית רווחים"

"על אף הרגולציה הקשה אנחנו מצליחים בהחלט להגיע לפרמטרים כלכליים טובים. ואז ישנה שאלה, האם הרגולציה רעה לעסקים? זהו שלא. ישנם גורמים עסקיים שהפכו את הרגולציה למכשיר שבאמצעותו ניתן להרוויח הרבה כסף, כמו לדוגמה חסימת יבוא, וחסימת תחרות. ראינו מקרה נוסף, שמישהו הביא מוצר וצריך כשרות, אבל תעודת הכשרות שהיתה ביבוא מקביל לא בדיוק היתה באותו פורמט הנדרש, אז הוא כמובן הוא שלח מסמך המתריע על כך", כך אמר שר הכלכלה והתעשייה ח"כ אלי כהן, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה המתקיים היום בירושלים.

"המיסים צריכים להיות בכיוון אחד – כלפי מטה"

כהן הוסיף, כי "כל מי שאמר לכם שהוא רוצה להיות בלעדי בשוק משתמש בין היתר ברגולציה, והמטרה שלו היא לגבות את המחיר המקסימלי. אנחנו נדאג לבוא ולתת לממונה על ההגבלים כלים לטפל בנושא. אחד הדברים המשמעותיים שעשינו בשנה ההאחרונה – שברנו את המונופול של מכון התקנים כמו שהיה לפני 20 שנה בנושא של רישוי רכב. אחרי 70 שנה שמדינת ישראל קיימת לא חייבים תקינה ישראלית בהכרח."

עוד אמר כהן, כי "יש משפט שאומר שאם יש קשרים לא צריך כישורים - ואנחנו רואים היטב את תופעת המאכערים. זו תופעה שנולדת רק מעודף בירוקרטיה, כי אם הכל עובד סביר לא צריך מכרים וקשרים. אני שמח לומר שהמאכער מבחינתנו הוא משרד הכלכלה, יש לנו שתי יחידות שירכזו ויטפלו בכל הבקשות - אינווסטינג ישראל ומנהל תעשיות - ורק יחידות אלה יהיו ה"מאכערים" של הפונים למשרד הכלכלה, כמו גם במשרדי הממשלה האחרים." בנוסף, כהן התייחס להצעת החוק למינוי היועמ"שים הפוליטיים וציין כי "אני מתנגד למהלך, ותומך במינוי יועצים משפטיים מקצועיים."

כהן הוסיף, כי "בנושא של רגולציה עצמית, אנחנו חושבים לעבור למודל של תצהירים חתומים. אני רוצה שיהיו כמה שפחות פקידי ממשלה - וזה נכון להתייעלות גם לבעלי עסקים וגם לממשלה. בנושא המיסוי, אנחנו פועלים לתת וודאות. הייתה ירידת מיסים בישראל בהיקף המשמעותי ביותר ב20 שנים האחרונות. מס החברות ירד, המע"מ ירד ב1 אחוז, המס ליצואנים בפריפריה ירד, בביטוח לאומי יש הורדות מיסים של למעלה מ11- מיליארד ש"ח. המיסים צריכים להיות בכיוון אחד - כלפי מטה. נפעל למנוע הצעות חוק שיפגעו בעסקים למגמה של הקלות, תצהירים והורדת מיסים כפי שהיה בשלוש השנים האחרונות."

מנכ"ל משרד האנרגיה: "למרות הצעדים שעשינו בנושא חיבור מפעלים לגז טבעי - אנחנו רחוקים מהיעד"

"לפעמים דווקא נושא שהמדינה מאוד רוצה לקדם, הוא זה שנשאר הכי מאחור, וכך קרה גם עם משק האנרגיה - אף אחד בממשלה לא מתעניין בקידום גז, וכתוצאה לא טיפלו בזה. שנית, מלכתחילה צריך לא לייצר עוד רגולציה וכללים - במשק הגז היו כללים מאוד מאוד קשים שצריך להתיר, כאלה שאין לדוגמה במשק הדלק. בנוסף יש צורך במוטיבציה כלכלית למפעלים – כשיש תמריץ טוב דברים קורים", כך אמר אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה המתקיים היום בירושלים.

אדירי הוסיף, כי "אני חושב שהאתגר של פרישת רשת הגז הטבעי הוא מאוד מעניין, קודם כל מכיוון שהתועלת היא אדירה, זה חסכון ענק למפעלים, התועלת לסביבה היא אדירה, וגם לכלכלת ישראל - הדלק היחידי שהוא כחול לבן. עשינו כאן המון צעדים רגולטוריים ויצאנו מהקופסה, והשאלה האם זה הוביל לתוצאה. אפשר לראות שאנחנו עדיין רחוקים מהיעד, ואחרי הרבה שנים בתהליך הזה רוב המפעלים בישראל לא מחוברים לגז טבעי. הממשלה יכולה לקצר תהליכים, אבל הממשלה לא פועלת לבד. אנחנו רואים היום בפרישת תשתיות הגז הטבעי שכל פעם מנסים לייצר קיצור דרך. מדינת ישראל במאה ה-21 לא יודעת לקבל את זה."

ראש רשות התקשוב הממשלתי: "ב-2019 נקים ONE STOP SHOP דיגיטלי גם לעסקים ומפעלים"

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, אמר כי "לפני שלוש שנים באנו עם איזה כותרת ואמרנו האזרח במרכז. כמות הציניות שחטפתי כשאמרתי את המשפט הזה מבפנים ומבחוץ, הפכה לאמירה שחוצה את משרדי הממשלה מקצה לקצה. המטרה שלנו היתה לרכז במקום אחד את כל השירותים שהממשלה נותנת לאזרח, כי בסקר סודי שערכנו גילינו שלא מעניין את האזרח איך בנויה המערכת - הוא בסך הכל רוצה שירות ומידע. היום האזרחים מצביעים ברגלים: יש 2.6 מיליון כניסות לאתר והאזרחים צורכים שירותים מאוד מגוונים שמתאימים לעולם המובייל. גילינו ש-one stop shop דיגיטלי זה הפתרון הנכון שנותנים שירות לאזרחים. בדיגיטל אין פריפריה זה לא משנה איפה אתה נמצא כשאתה צורך את הישורת הדיגיטלי.

בואו נחשוב שיש לנו ONE STOP SHOP דיגיטלי למפעל - לדוגמה המפעל מקבל אישור זמני – יודיעו לו כשהתוקף הולך לפוג. המדיניות הזו נכונה לאזרחים ולכן היא תהיה נכונה גם לעסקים, אז יש לנו כוונה להעלות אתר שיטפל בזה במהלך 2019, ואנחנו נצטרך לזהות את האזרח כאזרח ואת העסק כעסק. ביקשנו ממשרדי הממשלה - תבחנו למה אתם מבקשים בתהליך שירות טפסים ועוד ועוד דברים? יכול להיות שבגלל חקיקה, תקנות, או שכבר לא צריך את זה ושכחו להוריד את זה. כמו למשל, הבקשה לצרף ספח ת.ז - כל משרדי הממשלה מחוברים למערכת והם לא צריכים את זה, אבל אף אחד לא הסיר את זה.

לשרות הדיגיטלי - לאזרח ולעסק - יש שווי עצום במונחי אובדן הכנסות למשק. לפעמים מאשימים את הרגולציה- אבל צריך להיות מדויקים כשמסירים רגולציה."

האסטרטגיה הכלכלית בסדר היום של הפוליטיקאים

"תושבי עוטף עזה מתמודדים עם מציאות בלתי אפשרית. אלפי דונמים נשרפים, ומעבר לכך ישנה סכנת חיים ממשית להם ולילדים שלהם בכל רגע נתון. דמיינו שבלילה בזמן השינה בלון עם אש עלול להצית לכם את הבית - זה המצב הנתון כרגע. לפני שלושה שבועות ישנתי בקיבוץ כפר עזה בבית של משפחת סוויסה, וחוויתי שש פעמים קימה למקלט, חזרה לשינה ואחרי חמישים דקות שוב. עזבו את הפן הבטחוני - סתם לא ישנת כל הלילה. אז בבוקר כל תושבי מבואות עזה הם חצי בני אדם. יש שרים שחולקים על המדיניות שאני מנסה לקדם. אבל חשוב לומר - אלה לא ילדים בני שמונה. העפיפונים שהם מחזיקים הם לא משחק אלא כלי הרג ומי שמחזיק בו צריך להתייחס אליו כאל מחבל – זה כלי רצח שיכול להרוג אנשים. וזה לא בסין ולא בקחזסטן זה כאן בישראל", כך פתח את דבריו שר החינוך נפתלי בנט, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה המתקיים היום בירושלים.

שר החינוך נפתלי בנט:" יש לנו את הכלים ואת היכולת האמיתית לקחת את הציבור החרדי ולהזניק אותו לתחום התעסוקה"

בהמשך דבריו, התייחס השר לנושא מינוי נציב שירות המדינה: "מינוי נציב מדינה מעולה זה מאוד חשוב לפתיחת צווארי הבקבוק הבירוקרטיים וזה חייב להיות מינוי מקצועי ביותר. ברור שזה חייב להיות הבן אדם הכי איכותי שאנחנו יכולים להביא, ואני בהחלט מצפה שרה"מ יביא את האדם ביכולת הכי גבוהה, שיראה את עצמו כמחלץ פקקים."

בנושא שילוב אוכלוסיות מודרות אמר בנט: אני טוען שיש לנו השרים את הכלים ואת היכולת האמיתית לקחת את הציבור החרדי ולהזניק אותו לתחום התעסוקה. יכולת אמיתית לתת הזדמנויות טובות ולשלב את האוכלוסיה הבדואית בדרום. ניקח קייס סטדי של נושא לימודי המתמטיקה והמדעים בישראל. התמונה הייתה פשוטה במשך עשור: מ-2006 עד 2015 ישראל דעכה באופן עקבי בתחומים המדעיים. הליבה הייתה חמש יחידות מתמטיקה וירדנו משנה לשנה עד למציאות של שפל שבה ראינו 8,500 בוגרי 5 יחידות. שפכו כסף וזה לא עזר. והסכנה הייתה לעתיד מדינת ישראל. נוצר פער בין החזקים לחלשים. בחצור הגלילית ורהט היו למעשה כמעט 0 תלמידים שעשו 5 יחידות מתמטיקה. היום אני יכול לבשר, אנחנו נדע בחודש הקרוב את התוצאות, אבל אני הקדמתי את היעד של הכפלת מסיימי 5 יחידות מתמטיקה, ואני מקווה שבשבועות הקרובים נוכל לומר שעמדנו ביעד. בשנה שעברה עמדנו על 16,500 מסיימים. רוצה לומר, שאנחנו השרים יכולים לעשות אם יש נחישות ואם מתמקדים בפעולות הנכונות אפשר לתקן כל דבר."

יו"ר מרצ תמר זנדברג: "אני כופרת בתפיסה שהימין מדיני והשמאל חברתי; לנפתלי בנט יש פנטזיות סיפוח"

"המציאות שלנו כאן מורכבת ממכלול נושאים ואתה יודע שבסוף בבחירות לא יהיה מוגזם לומר שהנושאים שקובעים סדר יום הם לאומיים בטחוניים, ופחות נושאים כלכליים", כך אמרה ח"כ תמר זנדברג, יו"ר תנועת מרצ, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה המתקיים היום בירושלים.

בהמשך דבריה אמרה, "כשמדברים על המצב הכלכלי של ישראל, יחסית למה מצבנו טוב? יחסית לעצמנו בשנות ה-50? האם אתה מכניס פנימה את הפערים החברתיים? את השאלה מה האופק של משפחה ביחס ליוקר המחייה? כלומר, אנחנו צריכים למדוד לא רק צמיחה, אלא גם הוצאות על שירותים חברתיים ואיכות חיים. השחיקה והתחושה היא מאד קשה - שאנחנו עובדים יותר - לא בשביל יותר כסף. שרואים פחות את המשפחה והילדים, ומצויים במרוץ אין סופי שלא מוביל לכלום."

זנדברג סיכמה, כי "אני חושבת שקשה למצוא מפלגה קוהרנטית ונאמנה לתפישת עולם אחת כמו מרצ. אני כופרת בימין מדיני ושמאל חברתי. אני חושבת שאפשר לראות ושרואים את זה אצל בנט - מאוד קיצוני בכל התחום הבטחוני עד פנטזיות סיפוח, מאוד ניאו ליברלי. אני גאה לייצג תפישת שמאל הפוכה בשני התחומים האלה ובתחומים אחרים שדוגלת באחריות חברתית."

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, אמר כי "יש לי תפישה אחרת. תפישה שוחרת שלום – מדינה פלסטינית בגבולות 67' לצד מדינת ישראל. מבחינתי אלה הם קווי השלום. הכיבוש יצא מעזה, אבל הוא סגר את הדלת וזרק את המפתח לים. עזה, עד עצם היום הזה, נמצאת תחת מצור פיזי באוויר, בים וביבשה על ידי מדינת ישראל. מדינת ישראל היא האחראית. מה שאנחנו מחפשים ורוצים זו מנהיגות שתגיע לשלום שיספק את כולם – יהודים וערבים כאחד. בסופו של יום, לא תהיה כל דרך אחרת מלבד הדרך הזאת."

"בימים אלה מגבשת הנהלת רשות ניירות ערך תכנית אסטרטגית שמפרקת ובוחנת את שאלות היסוד הנוגעות לתכלית, לאופי, ולהיקף המנדט שקיבלה הרשות מהמחוקק. גואטה ציינה כי "אין נושא שאחשוב שהוא חשוב ויכול לסייע לשוק ההון הישראלי שאחשוש מלגעת בו ולבחון אותו". בהתאם לכך, ציינה כי "נכון לבחון את נושא שינוי מבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית בישראל, ממקום שמסתכל על טובת המערכת הפיננסית בראייה ממלכתית ולא פרסונאלית", כך אמרה היום ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בדבריה התייחסה גואטה למגמות העשור האחרון של צמצום הפעילות בשוק ההון בישראל ובעולם ואמרה "מספר החברות הרשומות למסחר ירד; היקפי המסחר פוחתים; רמת הריכוזיות במסחר עולה, ומספר השחקנים יורד. ובישראל גם המשקיעים מקרב הציבור מדירים את רגליהם מהבורסה ונראה שהם מעדיפים להשקיע בנדל"ן. גם הנזילות בשוק ההון הישראלי חלשה מאד - הנתונים מראים כי  50 מהחברות הגדולות בבורסה לבדן תורמות כ 90% ממחזורי המסחר, כך שיתר 400 החברות בקושי נמצאות במשחק, כלומר נמצאות בסביבת נזילות דלה. יחד עם זאת ציינה גואטה כי "אנו עדים להתאוששות מסוימת בשוק ההון בשנתיים האחרונות, אך הדרך למקום אליו נרצה להגיע, עוד ארוכה. נכון להיום שוק ההון הישראלי אינו מהווה תמונת ראי של הכלכלה הישראלית. הכלכלה הישראלית חזקה; שוק ההון הישראלי חלש".

 

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "אני פה כדי לשנות את כללי המשחק כך שגם צ'ק פוינט ומלאנוקס ייסחרו בתל אביב"

גואטה ציינה כדוגמא לחולשה מקומית בשוק ההון, המתבטאת בענף ההיי-טק ואמרה "זה לא סוד שענף ההיי-טק הישראלי לא מגייס מימון בבורסה בתל אביב. הוא מגייס כספים באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות, בעיקר זרות, וכן בבורסות זרות. התוצאה של המצב זה היא התרחקותן של חברות אלה מישראל - חלקן לא מאוגדות פה, או לא פועלות פה - באופן שפוגע בתרומתן לכלכלה הריאלית. אבל אני לא מתכוונת להשלים עם זה. אני מתכוונת לטפל ביצירת אלטרנטיבות מימון זמינות ויעילות בשוק ההון הישראלי. אלה יבטיחו את שימור הערכים והנכסים של החברות לטובת הכלכלה המקומית והמשקיעים בישראל".

גואטה התייחסה לאופן בו מושקע החיסכון הציבורי בידי הגופים המוסדיים ואמרה "בנטרול אג"ח ממשלתי, מתוך 1.6 טריליון ₪ נכסים שמנוהלים בידי המשקיעים המוסדיים, כ -37.5%, מושקעת בחו"ל". גואטה הוסיפה כי "אני לא רואה סיבה ששיעור כה מהותי של חסכונות של הציבור הישראלי יוזרמו ויושקעו מידי חודש בשווקים בחו"ל, כאשר חלק גדול מכך לא נובע רק משיקולים של פיזור או של העדפת השווקים בחו"ל, אלא מהסיבה שלמשקיעים מוסדיים אין מספיק "סחורה" להשקיע בה בישראל או שהנזילות הדלה בשוק ההון, פשוט לא מאפשרת זאת. וזה לא שאין חברות בישראל. חלקן פשוט מעדיפות להישאר פרטיות מאוסף של סיבות וכשהן כן מקבלות החלטה להפוך ציבוריות הן פשוט מדלגות על תל אביב".

גואטה אמרה כי "מחובתנו לפעול ליצירת תנאים שיתמכו בהשארת ההון בישראל, כאשר בתהליך מחזורי הוא ישוב לידיים ישראליות, לידי המשקיעים ואזרחי ישראל, ככלל".

גואטה הוסיפה כי "כדי להבריא את שוק ההון הישראלי ממשלת ישראל צריכה לקבוע כי קיומו של שוק הון כחול-לבן תוסס ובריא נמצא במקום מוביל בסדר היום הלאומי. אני חושבת שהיעד הלאומי צריך להיות קיומו של שוק הון ישראלי שמצוי עם הפנים ללונדון ולניו יורק, לצד סינגפור והונג קונג. אנחנו צריכים לשאוף לכך שישראל תהיה זירה פיננסית עולמית רלבנטית. אני רוצה שחברות – גם זרות; גם בינלאומיות - ששוקלות לגייס, ישקלו ויבחרו לעשות זאת בבורסה בתל אביב".

גואטה ציינה כי "אנחנו לא מתיימרים לחשוב שאם נבצע מספר שינויים, או אפילו הרבה שינויים, חברות ענק בינלאומיות יעבירו את מרכז פעילותן לישראל, או שחברות ישראליות גדולות יסחרו רק בישראל. השאיפה שלנו בהקשר של חברות טכנולוגיה ישראליות או חברות ישראליות גדולות היא ששוק ההון בישראל ישמש, הלכה למעשה, מסלול המראה ידידותי עבור חברות ישראליות שרוצות בהמשך הדרך להיסחר בשווקים הגדולים בעולם. השאיפה שלי שהחברות הגדולות שבדרך לבורסות הגדולות בעולם, בשלב הביניים, יראו בבורסה שלנו, תהיה תחנה אטרקטיבית עבורם ואולי אף יחליטו להישאר כאן. אנחנו צריכים לוודא שהבורסה שלנו תהפוך טרמינל בינלאומי משוכלל, יעיל, אטרקטיבי, גמיש וחדשני שחברות יוכלו לעבור בו וגם להישאר בו. השאיפה שלי היא לייצר שוק שימשיך לפעול לצד השוק העולמי הגדול".

גואטה התייחסה לתהליך מכירת הבורסה ואמרה כי הוא "בעל חשיבות אסטרטגית לכלכלת ישראל ולחיזוקו של שוק ההון הישראלי".

בסיום דבריה אמרה גואטה כי כאזרחית המדינה וגם כרגולטורית הייתה רוצה לראות חברות ישראליות, שמככבות בעולם, כמו: וויקס, צ'ק-פוינט ומלאנוקס, נסחרות בבורסה בתל אביב, כדי לאפשר לציבור המשקיעים הישראליים ליהנות מהצלחתן וציינה "אני כאן כדי לשנות את כללי המשחק כדי שחברות כאלה תהיינה מעוניינות להיסחר גם כאן".

"תופעת הביטקוין ומטבעות דיגיטלים מעלה מחדש סוגיה ותיקה מרכזית שמעסיקה מאוד את הבנקים המרכזיים, והיא מה תפקיד הכסף, מה זה בדיוק כסף, מי צריך לספק אותו, איך צריך לספק? היום הבאזז סביב המטבעות הדיגיטליים התרחק מעולם הכסף ועבר לנושא אסימונים, ICO וטכנולוגיה שתומכת בזה. אם להיות סקפטית, זה קצת אוטופי אבל זה לא אומר שאין בטכנולוגיה משהו שיכול לשפר את המצב כיום", כך אמרה היום ד"ר נדין בודו טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הכסף מאז המצאתו ביזר לא רק את הטכנולוגיות הקיימות אלא גם את המוסדות הפיננסיים והמשפטיים שתמכו מאחורי הכסף הזה. ההיסטוריה מלאה חדשנות טכנולוגית וגם כשלונות של צורה כזאת או אחרת של כסף. כשלונות של שלטונות, מדינות, בנקים פרטיים ועוד, ממשלות שבגדו באמון האזרחים בכך שהערך של הכסף ירד והתאדה, בנקים שלא ניהלו נכון את הסיכונים והאזרחים ראו גם את הכסף הזה מתאדה.

נדין בודו טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל: "הביטקוין ומטבעות הקריפטו הם עדיין בגדר אוטופיה"

בטווח הקרוב אני לא מצפה שאף מטבע דיגיטלי או לא דיגיטלי יוכל לספק את יציבות המחירים שכל כך חשובה לתפקידים של כסף. ברור לכל מי שיסתכל במחירים וגם בשימוש שמאוד מוגבל, שאנחנו מאוד רחוקים לראות בקריפטו מטבע במובן הקלאסי. בנוסף לאסימונים יש אלמנט שפועל כנגדם: אם המחירים יורדים לא ארצה שישלמו לי במטבע הזה ואם הם עולים לא ארצה להשתמש בו כדי לא להפסיד את עליית המחירים. זה לא אומר שאין פוטנציאל גדול לטכנולוגיה. אם אנחנו רוצים את היתרונות, עלינו הרגולטורים לעבוד יחד ולראות איך אפשר לאפשר לטכנולוגיות האלה להתממשק עם הטכנולוגיות הקיימות. כיום בבנק ישראל פועלים בנושא כדי להקים צוות בין-משרדי של כל הגורמים הרלוונטיים."

האסטרטגיה הכלכלית בסדר היום של הפוליטיקאים

"אם מישהו חושב שאתה מתעורר יום אחד ויש לך שמונה מנדטים אז לא. אני נמצאת כבר עשור בתחום הפוליטי, זו תוצאה של עבודה מאוד קשה. אני רוצה לשנות את כללי המשחק, מאחר שאני יודעת שמשא ומתן נסגר רק בסוף הדיון הקוליאציוני", כך אמרה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה המתקיים היום בירושלים.

עוד הוסיפה, כי "אנחנו שומעים באוויר צדק חברתי אבל לא יוצקים בו תוכן. אי אפשר לבוא ולהגיד יש לנו פתרון קסם. בכוונתי לבוא עם תוכניות סדורות בנושאים החברתיים, ואותם אציג לכל מי שירצה להקים ממשלה. מה שקורה זה שבהסכם הקואליציוני שוכחים, ורק כשיש משבר נזכרים בזה. אנחנו נבוא עם רפורמה בתחומי הבריאות, הדיור ובתחומים נוספים אחרים. הבעיה הגדולה של התקציב היום, היא שבניגוד למערכת הבטחון מביאים לנו מוצר מוגמר ואומרים לנו - אם לא תעבירו את אותו מוצר זו תהיה קטסטרטופה.

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "חייבים להגדיל בעשרות אלפי דירות את מערך הדיור הציבורי; אי אפשר רק לדבר על צדק חברתי מבלי לצקת בו תוכן"

חייבים להגדיל את הדיור הציבורי, אני רואה בזה דיור סוציאלי. חייבים להגדיל בעשרות אלפי דירות את מערך הדיור הציבורי. אם מדינת ישראל מוציאה בכל שנה כ-2 מיליארד שקל על השתתפות בשכר דירה, אז בעשור מדובר ב-20 מיליארד שקל. בסוף אין לך דירה, אבל למשקיעים יש עוד 20 מיליארד. ואני אומרת - אפשר לעשות פעולות נוספות. מדינת ישראל צריכה להבין שיש לה חובה מוסרית להדביק את ההיצע מול הביקוש.

איזה תפקיד אני רוצה? להיות שרת האוצר - במקום שבו אוכל להשפיע הכי הרבה. כאשר אני ארגיש שאינטרס הציבור מופקר אני אעמוד איתן."

ח"כ גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, אמרה, כי "המשרד לשיוויון חברתי אמון על שילוב בין דורי, שוויון למיעוטים, שוויון מגדרי, פרויקט ישראל דיגיטלית וקשישים. העברנו תוכנית חומש לאוכלוסיה הערבית בישראל ותוכנית חומש לבדואים בצפון, וכן תוכנית אסטרטגית בפרויקט ישראל דיגיטלית. למשל, ישנה בעיה בנושא אוריינות דיגיטלית שפוגעת בחרדים, מיעוטים, וותיקים. הקצינו משאבים כדי לצמצם את הפער, וכאשר אהיה שרת החינוך בהחלט אפעל בתחום הזה. כשהגעתי למשרד התקציב היה 49 מיליון שקלים, היום הוא עומד על 1.1 מיליארד. כסף זה עניין של סדרי עדיפויות. כשאתה מציג את הדברים בצורה מסודרת ומקצועית מגיעים משאבים."

שרת המשפטים איילת שקד: "היועצים המשפטיים לא יהיו פעילים פוליטים"

אתגרי הרגולציה בשווקים הפיננסיים

"יש סערה מאוד גדולה סביב הצעת החוק למינוי יועמ"שים. חשוב לומר - לא מדובר במינוי פוליטי, לא יתחילו למנות עכשיו יועמ"שים פעילי מפלגה, וגם לא מדובר בשום הכפפה שלא קיימת היום. יועץ משפטי צריך ליישם את מדיניות המשרד בהתאם לחוק, והרוב הגדול של היועצים המשפטים עושים את זה בדיוק. בגלל שהתפקיד הזה כפוף לשר אני חושבת שהמודל שאני מציעה הוא מאוד הגיוני", כך אמרה שרת המשפטים איילת שקד, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה המתקיים היום בירושלים.

שקד הוסיפה, "הגעתי למשרד עם יועצת משפטית שירשתי מתקופה אחרת והיא הייתה נהדרת, אבל אני חושבת שכששר מתחלף, בהחלט צריכה להיות לו מעורבות במינוי היועץ הבא. אני לא חושבת שמעורבות של השר זו מילה גסה. עשיתי עד היום בערך 12 מינויים בועדת איתור וכולם מקצועיים וטובים, ולא צריך לפחד מזה. זה שממונה יועץ משפטי על ידי הסכמה של השר והיועץ זה לא אומר שהיועץ לא יידע לעצור אותו.

בהתייחס לנושא שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אמרה שקד: "תופעה מסוכנת שגורמת לעודף רגולציה זה שלוקחים מקרה כושל אחד ומסיקים מסקנה על כל התחום. אבל אם יש מקרה אחד של מינוי פוליטי שסרח זה לא אומר שכל המנכ"לים של המשרדים הם לא בסדר. אני השארתי את המנכלית של לבני, וגם נפתלי בנט השאיר את המנכ"ל של שי פירון."

עוד אמרה השרה שקד, "צריך להשקיע חשיבה בכל הרגולציה השקטה. אני הפניתי את תשומת לב ראש הממשלה והשרים לרגולציה שקטה, כלומר לנהלים של רגולטורים. כשמוסיפים רגולציה צריך לעבור תהליך ארוך הכולל המון ביקורת ציבורית. כשמחוקקים חקיקת משנה זה עובר אישור בכנסת ועובר ועדת חוקה. אבל נהלים של רגולטורים? פשוט מעבירים חוזר. זה מצב שבעיני הוא לא בריא. כשהממונה על שוק ההון הוציא 300 חוזרים בשנה בזמן שהרגולטור לפניו הוציא כמות של 60, מדובר בכמות מוגזמת. צריך לבחון האם יש לשים מעצורים לרגולציה שקטה, כיוון שהנהלים פשוט יוצאים בלי שום פיקוח. אין לי שום דבר באופן אישי נגד דורית סלינגר, היא גם עשתה הרבה מאוד דברים טובים למען הציבור. יחד עם זאת כל מנגנון הרגולציה השקטה משגע את השוק בלי פיקוח, וזה בהחלט משהו שדורש מחשבה."

בהתייחס לנושא הבורסה לעסקים קטנים ובינוניים אמרה השרה שקד:  "זה לא המצאה שלנו יש 30 מדינות בעולם שיש להם בורסה כזאת וזה עובד. פרסמנו תזכיר, מחכים להערות הציבור מקווה שנספיק עד סוף הקדנציה. אני בהחלט חושבת שזה רעיון טוב. השקעה צריכה להיות השקעה נבונה. קרנות הפנסיה שלנו הפסידו גם הרבה כסף בפנסיה בחברת ענק כמו טבע. מודלים בעולם מראים שגם העסקים הרוויחו וגם אנשים הרוויחו משקיעים בסך הכל."

 

 

על המתרחש באזור עוטף עזה אמרה השרה שקד: "לצערי עוטף עזה כולו שרוף וזה רק מוכיח שעפיפון תבערה הוא כמו פצצה או טיל - אין שום הבדל, ולפעמים הנזק הרבה יותר גרוע מקסאם. בהחלט צריך לטפל בחריפות. אלה לא נערים תמימים אלא חוליות חמאס. צריך לטפל בצורה הכי חריפה שיש, ובימים האחרונים עולה דרגת הטיפול בצורה מקיפה יותר. עבר לילה מאוד קשה על עוטף עזה, דברים שלא ראינו מאז צוק איתן, ואם לא נגיב בעוצמה זה רק ילך ויתדרדר."

בסיכום דבריה אמרה השרה שקד: "המפלגה שלנו היום, לפחות השר בנט ואני, רואים היטב את האג'נדה הכלכלית שלנו כליברלית, כלכלה חופשית עם רגישות חברתית. אני כשרת משפטים שמתי לעצמי למטרה לעצור את עודף החקיקה ועודף הרגולציה בכנסת מתוך מטרה להגיע ליציבות רגולטורית. בסופו של דבר צריך להסתכל על מעשים: איזו חקיקה קידמה ואיזו חקיקה עצרה כל מפלגה. השמאל והימין היום מחולקים גם לתפיסה כלכלית - הימין ליברל השמאל סוציאל. בקדנציה הבאה אני רוצה להיות שרת המשפטים. הכי מגוון שם מבחינת תחומי עיסוק, זה באמת משרד החולש על הרבה מאוד תחומים אז בהחלט אשמח לעוד קדנציה במשרד הזה."