סיכום היום השני

  1. 2025

יום רביעי, 28 במאי 2025

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה:
"בניגוד לכל הטענות שעולות מעת לעת ומשוללות יסוד שמעלים גורמים בעלי אינטרסים, אנחנו בודקים מרה"מ ומטה, איש לא חסין מביקורת המדינה. אותם גורמים לא ירתיעו וירפו את ידינו. אנחנו עוסקים בשני דוחות - היעדר תפיסת הביטחון הלאומי והשפעתו ובסוגיית רישיון המסיבה ברעים ואבטחתה ונמצאו ליקויים חמורים. לא יכול להיות שבישראל האחריות שנדרשת מנבחרי ציבור, קציני צבא ודרגים מקצועיים היא רק ברמה של רף פלילי, צריכה להיות אחריות תפקודית". 

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה:
"גם כשמדינת ישראל שלחה אותי למבצעים רחוק רחוק, תמיד הייתה לי תחושה שהמדינה מאחורי. המספרים גם מתארים את זה. בדקנו בחודשים אחרי המלחמה – יותר מ-70% מישראלים התנדבו, תרמו כסף, נתנו ציוד, סייעו לילדים מפונים, ישראלים נרתמו למען אחרים. 81% מהישראלים אמרו במדד הדמוקרטיה שלנו, כששאלנו על מי הם סומכים- אמרו שהם סומכים על ישראלים אחרים. אין את זה בשום מדינה אחרת. זה מה שמאפיין אותנו, וזה צריך לבוא לידי ביטוי עכשיו. צריך לדאוג לאנשים שלנו בעזה שנמצאים שם כבר כ"כ הרבה זמן. תפיסת הביטחון שלנו דיברה תמיד על מלחמות קצרות, הכרעות מהירות. 600 ימים זו לא הכרעה מהירה. זה להביא את ההישג על סמך מאמץ מרוכז.  החברה לא בנויה למאמץ ארוך. זה לא משפר את מצבנו האסטרטגי אלא לוקח לאחור. זה צריך להיות לבוא לידי ביטוי ביחס לחטופים שנמקים 600 ימים, אין תירוץ. צריך לדאוג לאנשים שנמצאים שם כלכך הרבה זמן". 

ח"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי:
״חברי יאיר לפיד השאיר על שולחן הממשלה פתק: לפיד 24.  בנט רשם את מפלגת בנט 26.  בפתק שלי כתוב ישראל 2048. הממשלה הבאה צריכה להפסיק להסתכל על שרידות שלטונית קצרת טווח – ולהתמקד בהבטחת קיומה ושגשוגה של ישראל בשנת המאה להקמתה. מנהיג איראן הציב את 2040 כתאריך היעד להשמדת ישראל. סינוואר ונסראללה חשבו שהחזון הזה יכול להתגשם וניסו להקדים אותו. ואני מסתכל על ישראל ושואל את עצמי – מה יהיה ניצחון אמיתי?

ניצחון אמיתי יהיה לא רק שנביס את אויבנו אלא בעיקר שנבטיח את קיומנו, שנתחזק עוד יותר. שנוכל להגיד על חבלי הארץ שנפגעו ש"כעומק הפגיעה – עומק הצמיחה".

מושב מעקירה לתקומה: אתגרי השיקום הכלכלי של המפונים ותושבי קו העימות 

ח"כ זאב אלקין, שר במשרד האוצר והאחראי על שיקום הצפון והדרום:
״לפני המלחמה חבל תקומה היה בדינמיקה חיובית, הצפון היה בדינמיקה שלילית של עזיבה וחוסר השקעה ממשלתי. בצפון אנשים היו שנה וחצי מחוץ לבית, ראו אופקים חדשים, רמת שירות אחרת שלא מכירים בצפון, לכן זה אירוע מאתגר. 

הטיפול הממשלתי בתושבי הצפון התחיל באיחור של שנה. שנכנסתי לתפקיד לפני חצי שנה, הייתי בטוח שיש תוכניות מוכנות. לא היתה תוכנית, צריך לבנות תוך כדי תנועה, וכמובן היה צורך לבנות דחוף תוכנית לחזרת תושבים בהיקף של 2 מיליארד ש"ח. כשאני משווה לזירה בדרום, מינהלת תקומה בדרום זה 70 אנשים, והמינהלת בצפון זה 9. ברור שזה לא יכול לעבוד ככה וחייבים לשנות את זה ולתת כלים ניהוליים להחלטה צפונית". 

יואב בן צור, שר העבודה:
"58 חטופים זועקים אלינו ממעמקי האדמה להצילם. השבתם ארצה הוא הניצחון האמיתי שכולנו מייחלים לו - זאת הנחמה לאומה אחרי המשבר הכבד שפקד אותנו. השבתם את החטופים עומדת לנגד עיניהם. מערכה להשבת החטופים היא מטרה נעלה. זה עלינו, על כתפנו ונעשה הכל כולל הכל להשיבם הביתה. ששת שרי ש"ס יצביעו בעד כל מתווה שיגרום לכך שאחינו ואחיותינו ישובו הביתה". 

"מעולם לא ראיתי בייעוץ המשפטי אויבים - אלא בשיח מכבד, גם עם היועמ"שית וגם עם המשנים שלה - הגענו למסקנה שצריך הכרעה משפטית". בנוסף, אמר: "לא סוד שהשקפת עולמי והשקפת עולמו של ח"כ יאיר לפיד רחוקים מרחק שמים וארץ, אבל מעולם לא חשבתי שהוא פחות פטריוט ציוני ממני. אנחנו חלוקים על המון דברים, אבל על דבר אחר יש הסכמה ברורה: שנינו אוהבים את המדינה הזאת. האויבים האמיתיים נמצאים מעבר לגדר, לא בתוך הבית. בני עמנו לא בחרו בפירוד, לא בחרו בשנאה ופילוג - העם מאס בשיח הקיצוני והמשסה שלא מרפה מאיתנו גם אחרי אסון השבעה באוקטובר. הגיעה העת לאחדות בעם. עם שנלחם על עתידו, אין לו פריבילגיה למלחמה חסרת אחריות בתוך הבית". 

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה:
״החלק החשוב בשנים הקרובות הוא הצמיחה. מטרתנו להגיע ל-120,000 תושבים בחבל. הגידול חייב להיות לא רק בשדרות אלא גם במושבים והקיבוצים, הכפריים.

כדי שהחבל יפרח צריך עוגנים חדשים. להגדיל הכנסה מתעסוקה. החבל הוא חקלאי. בצד הכפרי שלו, הלא עירוני. זו ההזדמנות של כולכם לקנות המוצרים דווקא מהחבל.

שיפור איכות החיים - לא יכול להיות שתושב מחכה את הזמן שהוא מחכה לרופא משפחה וילדים. הפערים גדולים מידי. סכום רב הוקצה כדי להגדיל זמינות שירותי הבריאות. 

מיכל עוזיהו, ראש המוצע האזורית אשכול:
"אשכול הפך להיות מרכז האסון של השבעה באוקטובר, עם זאת אנחנו מסרבים להיות קהילה שתוגדר דרך האסון. אנחנו מתעקשים להיות קהילה שבעוד כמה שנים כשתבואו לבקר אצלנו, תראו איך צומחים דרך השבר. אשכול תהיה סמל לצמיחה.

אני מזמינה לחשיבה אסטרטגית עמוקה של מדינת ישראל איך אנחנו מסתכלים אחרת בצורה מורכבת על המציאות ומנתחים אותה. אשכול היא המשימה הלאומית, אנחנו לא הסמל של האסון אלא הפרק הבא בציונות. בואו נבנה מחדש. אנחנו לא רוצים צדקה, אנחנו רוצים לייצר שותפות. אני מבטיחה לכם שההשקעה היא המשימה הלאומית מספר אחת, משימה של פעם בדור, ההשקעה המשתלמת ביותר שתהיה לכם דורות קדימה. אשכול חוזרת הביתה, אנחנו נחושים בזה".

ח"כ יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה:
״ביטחון הוא ממשלה שנותנת לצבא גב ולעולם לא מאשימה את צה"ל בכשלונותיה. הממשלה הבאה לא תסתתר מאחורי הלוחמים – היא תילחם בשבילם. היא תדאג להם גם כשהם בחזית וגם כשהם חוזרים הביתה. כדי שהציבור יאמין לקואליציה הזו, היא צריכה להחיל על עצמה את מה שהיא דורשת מהאזרחים. לבטל 15 משרדי ממשלה מיותרים, לא פחות! לבטל את הכספים הקואליציוניים, להשתמש בכסף כדי לעזור למעמד הביניים הישראלי". 

"אנחנו לא שונאים חרדים, חלילה. אנחנו לא רוצים לריב איתם. אנחנו מושיטים יד לכל מי שרוצה להיות חלק מהסיפור הישראלי. אבל אנחנו לא ניתן שמדינה שלמה תקרוס כלכלית וערכית כדי לשמר מערכת של פריבילגיות. מי שנותן, יקבל. מי שמשתמט, לא יקבל כלום. התפקיד ההיסטורי של הממשלה הבאה יהיה להסתכל פנימה ולהסדיר את החיים המשותפים שלנו. לפני כל דבר אחר, קואליציית התקווה הישראלית צריכה להחזיר אותנו לכללי משחק שמוסכמים על כולם".

מושב חיזוק הביטחון הסוציאלי של העצמאים בעיתות משבר

גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת מימון, משרד האוצר:
"אחרי השבעה באוקטובר, מאוד מהר יצאנו בקרנות אשראי לעסקים קטנים - כשהרעיון די פשוט: שילוב של כסף ממשלתי שממונף ע"י סקטור פיננסי. כל שקל שהמדינה שמה, נותני האשראי מוסיף כסף משלו - וככה ממנפים תמיכה בעסקים הקטנים. גם בקורונה וגם במלחמה ניתנו עשרות מיליארד ש"ח כאשראי נוח לעסקים קטנים ובינוניים - בכדי לוודא שהלב של הכלכלה ישרדו את התקופה הקשה ויהיו לצמיחה עתידית, וימשיכו להיות הגלגל שמניע את הכלכלה".

ח"כ נעמה לזימי, הדמוקרטים; יו"ר השדולה לחיזוק העצמאים והפרילנסרים בישראל:
"יותר משנה וחצי אחרי פרוץ המלחמה יש ריסוק טוטאלי של העסקים. חד משמעית יש מציאות שהיא מטרידה גם לגבי שיקום כל תנועת העסקים הקטנים בישראל.

בכל משבר, מתחילים להתנהל כאילו לא היה משבר קודם. הסיפור שאנחנו נמצאים באחד המקומות האחרונים ב- OECD בתמיכה סוציאלית בעסקים זאת לא טעות אלא מדיניות - ויש הרבה צעדים שאפשר לעשות בדרך כדי לשפר את זה". 

רועי כהן, נשיא לה"ב:
"התפיסה לצערי בישראל שעצמאים הם רמאים, הם משקרים, הם מדווחים לא אמת, ואת זה חייבים להוריד מסדר היום. תטפלו במי עושה את זה. אל תענישו כל העצמאים ביום משבר...מי שמופקר לגורלו זה עצמאים שהם רק עם הוצאות בלי הכנסות, באים למדינה רוצים סה"כ להמשיך להתקיים. לא נדבות כעניים בפתח. אנחנו מניעים הכלכלה". 

רמי בז'ה, מפיק; יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות:
"אני בוחר להיות עצמאי כי אני רוצה לייצר את פרנסתי בעשר אצבעות, ואני רוצה לשלם מיסים לכם אנשי האוצר - אבל אתם לא איתנו! אתם הבעיה, לא הביטוח הלאומי. אם יהיה נוהל מסודר בחירום. העסקים רוצים ודאות - שהשותף שלו - מדינת ישראל, תהיה איתו בכדי לגשר לו את הזמן בעת החירום והוא יחזור לעבוד ולייצר פרנסה לעצמו ולייצר מיסים. מדינת ישראל צריכה בימים האלו החלמה ולא מלחמה".

נעמי הימיין רייש, מ"מ מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה:
"המגזר העסקי במלחמה הזאת הראה יותר מתמיד שהעסקים הם חלק מהחוסן שלנו כמדינה, היכולת להחזיק מעמד בתקופה הזאת ולהחזיק את הגבולות - לא כמטאפורה - ולהמשיך שגרת חיים. זה הסיפור שאנחנו צריכים לדבר עליו ולשים במוקד: העסקים כחוסן של המדינה. 

העצמאים בישראל זאת קבוצה גדולה - 58% מהעסקים בישראל ללא מועסקים - ואם אנחנו לוקחים גם עסקים של עד 5 עובדים, זה למעלה מ- 80% מהמגזר העסקי. לצד הערך והמשמעות שלהם, הם יותר רגישים למשברים ובמצבי משבר שכאלו הימים הראשונים הם קריטים. פעילות מהירה מאפשרת מרווח נשימה".

מושב מחינוך לתעסוקה בעידן ה-AI

דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת הכנס:
"בינה מלאכותית זה לא ממש העתיד, זה ההווה. המשק הישראלי חשוף מאוד לחדירת הבינה המלאכותית, כ-33% מהעובדים בישראל חשוף לבינה מלאכותית, 30% עם פוטנציאל העצמה. אך קרוב לרבע - בסכנה להיות מוחלפים. ישראל מפגרת אחר המדינות המובילות בעולם ב- AI. גם בהטמעה, גם במוכנות וגם בפיתוח. אנו מחשיבים את עצמנו סטארטאפ ניישן, והעולם מקדים אותנו בבינה מלאכותית". 

התמודדות עם אתגרי כוח האדם במערכת החינוך 

מוטי טאובין, מנהל תחום חינוך ביד הנדיב:
"האתגר שאנחנו רואים הוא ש- AI מטשטש את כל הגבולות, מה שהופך את מערכת החינוך לפחות רלוונטית. תלמידים בתהליך הלמידה פחות פונים למורים, הם פונים לגוגל, לצ'אט, ורק אז למורה. הבעיה לא שהטכנולוגיה רצה קדימה, אלא שמערכת החינוך לא רצה איתה - והתלמידים שנשארים מאחור, הם אלו בלי נגישות לטכנולוגיה - ערבים, חדרים או מהפריפריה של ישראל. אחד החסמים של האד-טק, הוא שהממשלה מדברת ביד אחת על הצורך - אבל ביד השנייה חוסמת. אם אנחנו רוצים לשנות את ההתאמה של תלמידים מהחברה הערבית, אנחנו צריכים לפתור הרבה חסמי כניסה במשרד החינוך. השאלה איך לוקחים את המשבר שאנחנו נמצאים בו עכשיו והופכים אותו להזדמנות". 

אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון:
"יכול להיות שהמספרים במדעים עולים, אך אני מעדיף להסתכל על המספרים בערכים. בהסתכלות על מערכת החינוך הציבורית כולה - נשאלת השאלה איזה אזרח עתידי אנחנו מגדלים כשאנחנו רואים את הפחד מהטלת הספק והפחד לשאול שאלות. כשהמערכת הפילנתרופית מקדמת מדעים והמערכת הממשלתית מקדמת בורות - איפה זה לוקח אותנו?

בהסתכלות על הפערים החברתיים שהולכים וגדלים, הפערים בפיתוח הטכנולוגי, המוביליות שנפגעת, מבחני המדידה - אנחנו מבינים שהעיסוק של מי שמוביל את המערכת נמצא במקומות הלא נכונים. כשאנחנו לא מנסים לפתור את בעיות הליבה של המערכת, הפערים ילכו ויגדלו. החינוך הציבורי הממלכתי נמצא באופן שיטתי תחת מתקפה. זה החינוך היחיד שפוליטיקאי יכול לעשות בו שינויים - אין ועדה מייעצת או גוף מנהל - אין גוף ששומר על החינוך הציבורי". 

פרופ' קרנית פלוג, עמיתה בכירה במכון, נגידת בנק ישראל לשעבר ויו"ר הכנס:
"בכל הנושאים שדנו בהרחבה ביומיים הללו, יש הצעות קונקרטיות של מדיניות שמבוססת על מחקר, השיח שערכנו והניסיון הבינלאומי. מה שנותר זה לקוות וגם לפעול לכך שתהיה ממשלה שתקשיב ושתרצה ליישם את כל ההצעות הללו לטובת האזרחים, ושהם יהיו בראש מעייניה - ושתתחיל ליישם תוכנית אסטרטגית ותאמץ את הכיוונים שדיברנו עליהם. הצעד הראשון הוא סיום המלחמה והחזרת החטופים כולם".