מנועי הצמיחה של המשק
יו"ר המושב: דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומנהלת הכנס, המכון הישראלי לדמוקרטיה
למושב וחומרי הרקע | להורדת סיכום המושב בגרסת PDF
מנהלת המרכז הדגישה כי הצמיחה אינה מותרות אלא הכרח קיומי – תנאי לשמירה על מסגרות חברתיות, ביטחוניות וכלכליות. צמיחה כלכלית היא תנאי יסוד לקיומה של מדינת רווחה מודרנית, ולא מטרה טכנית בלבד. על רקע עלייה דרמטית בגירעון, הוצאות ביטחוניות גוברות והזדקנות האוכלוסייה – נדרשת התמודדות מערכתית עם האתגרי הצמיחה. לדבריה, רק באמצעות צמיחה ניתן יהיה להרחיב את בסיס ההכנסות של הממשלה מבלי להכביד על הציבור.
ההקצאה הקיימת של ההוצאה הציבורית אינה בת קיימא, ויוצרת לחצים על שירותים חיוניים כמו בריאות, חינוך ותחבורה. מנגד, היא התריעה, המדינה טרם מיצתה את מנועי הצמיחה הפוטנציאליים שלה, ובהם: הון אנושי איכותי, חדשנות טכנולוגית ויכולת תגובה מהירה של השוק. הושם דגש על כך שאין מנוע יחיד לצמיחה. האקלים הכלכלי דורש השקעה בתשתיות, מדיניות חינוך ארוכת טווח, עידוד יזמות והגדלת שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה – במיוחד בקרב מגזרים בתת-שילוב. לא ניתן להסתפק בהייטק לבדו – ויש לראות במדיניות ציבורית חכמה את מנוע הצמיחה המשלים והנחוץ.
האתגרים וההזדמנויות לקידום מנועי הצמיחה
ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר, בנק ישראל
מנהל חטיבת המחקר הציג ניתוח שיטתי של פערי התוצר לנפש בישראל, העומדים על כרבע לעומת ממוצע מדינות ה-OECD. הסיבה העיקרית לפער נעוצה בפריון העבודה – ולא בשיעור התעסוקה הכללי, שהוא גבוה למדי. לדבריו, הסוגייה נובעת מרמות מיומנות נמוכות, בפרט בקרב גברים חרדים ונשים ערביות, אך גם באוכלוסייה הכללית.
בהתבסס על סקרי מיומנות בינלאומיים (PIAAC), ברנדר הצביע על בעיה מבנית עמוקה במערכת החינוך: התלמידים לא רוכשים כישורים בסיסיים ברמה מספקת. ישנם משמעותיים פערים ברמת המיומנויות בין קבוצות באוכלוסייה בישראל לבין מדינות ה-OECD – בעיקר באוריינות קריאה ומתמטיקה.

עוד הדגיש כי מלאי ההון הציבורי – בפרט תשתיות תחבורה ודיור – נמוך משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות; ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית, מה שמקשה על צמצום פערי התשתיות. ישנו פער משמעותי במלאי ההון הציבורי בישראל, בעיקר בתשתיות - 44% בישראל לעומת ממוצע של 61% במדינות ה-OECD ובאותה העת, גידול האוכלוסייה עולה על קצב ההשקעה.
ד"ר ברנדר ציין כי מלחמת "חרבות ברזל" הגדילה משמעותית את ההוצאה הביטחונית והיחס חוב-תוצר, ובכך הגבילה השקעות אזרחיות. בנוסף, למלחמה יש עלות פיסקלית ישירה: גיוס מילואים ממושך פוגע בעובדים בעלי פריון גבוה ובשוק העבודה כולו.

בסיכום דבריו המליץ על רפורמות בעלות תקציבית נמוכה יחסית אך השפעה גבוהה: הכשרות ממוקדות, שינוי במבנה תמריצים לשילוב האוכלוסייה החרדית והערבית בשוק התעסוקה, ושיתוף מגזר פרטי בהשקעות תשתיתיות כולל תשתיות חבורה ציבורית חינוך איכותי. הוא הדגיש כי במצב הפיסקלי הנוכחי, הצמיחה היא האופציה הפיסקלית היחידה שלא פוגעת ישירות בציבור.
חדשנות כמנוע צמיחה: פאנל יזמים בהובלת דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות
מנכ"ל רשות החדשנות פתח את דבריו בהצגת מגמות בשוק ההייטק הישראלי. תעשיית ההייטק הישראלית מהווה 20% מהתמ"ג ויותר מ-50% מהייצוא של ישראל, ומוגדרת כגדולה מכדי להיכשל, ומכאן הסיכון בהישענות עליה. ירידה חדה בהשקעות הון סיכון מ-28.4 מיליארד דולר בשנת 2021 ל-10.3 מיליארד דולר בלבד ב-2024, ירידה במספר ההנפקות, ופגיעה באקוסיסטם החדשנות בעקבות חוסר ודאות כלכלי ופוליטי. לדבריו, מגמות אלו שוחקות את היתרון היחסי של ישראל בתחום שהיווה את מנוע הצמיחה המרכזי שלה בעשורים האחרונים.

יחד עם זאת, הדגיש כי המשבר מגלם גם הזדמנות למיקוד מחדש. רשות החדשנות השקיעה בשנה החולפת בכ-150 חברות עומק (Deep Tech) בתחומים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות בריאות וביוקונברג'נס – מתוך כוונה לבסס את תעשיית העתיד של ישראל. מהלך נוסף שהוזכר היה הקמת תשתיות AI לאומיות, על רקע המרוץ הבינלאומי לבניית תשתיות מחשוב מתקדמות. בין ציין כי בעוד מדינות אחרות פועלות בתכנון אסטרטגי, ישראל עדיין מסתמכת על מנגנוני שוק חופשי בלבד, ללא הובלה ממשלתית מספקת.
עוד הדגיש בין את הצורך בגיוון מנועי הצמיחה, תוך קידום פתרונות שיאפשרו תעסוקה איכותית גם בפריפריה. הוא קרא להגדרה ממשלתית של תחומי חדשנות לאומיים, לתמיכה באקדמיה שימושית וליצירת כלים מימוניים חדשים שישלבו את ההון הפרטי והמוסדי עם השקעה ציבורית יזומה. לדבריו, היכולת של מדינת ישראל לשמר את מעמדה הטכנולוגי תעמוד למבחן בשנים הקרובות, והזמן לפעול הוא כעת. ישראל נמצאת בתחרות טכנולוגית גלובלית קשה; השקעות מדינתיות אדירות בתחומים כמו בינה מלאכותית וטכנולוגיות עמוקות מחייבות השקעה ממשלתית נרחבת גם בישראל. מכאן ההמלצה ליצירת תשתיות ממשלתיות והשקעה בתחומי דיפ-טק (Deep Tech) ובמיוחד בינה מלאכותית, כדי לשמר את היתרון התחרותי של ישראל.
ג'ק (טאטו) ביחיו, מייסד UBQ
עמיר שוקרון, מייסד ומנכ”ל שותף Bariks Health
ארז פרייבך, מייסד-שותף ומנכ"ל זוטא קור
הפאנל הציג מגוון יוזמות טכנולוגיות ישראליות מהשטח, אשר מדגימות כיצד חדשנות יכולה להפוך ממילים למדיניות פעולה.
החברות:
- UBQ - מציעה פתרונות למחזור אשפה והמרתה לחומרים ידידותיים לסביבה
- Bariks Health - מפתחת תאי לחץ ניידים לטיפולים רפואיים
- זוטא קור - מתמחה בפתרונות קירור לשבבים מתקדמים ל-AI
ג'ק טאטו ביחיו תיאר את פעילות חברת UBQ שמפתחת חומר גלם מהפכני על בסיס פסולת בלתי ממוינת. החומר מחליף פלסטיק בתעשיות שונות, וחוסך פליטת גזי חממה. החברה כבר פועלת בדרום הארץ, ודבריו הדגישו את האפשרות לשלב קיימות עם תעסוקה בפריפריה. טאטו הדגיש כי המדינה אינה ממצה את הפוטנציאל הכלכלי הגלום במעבר לכלכלה מעגלית – וכי יזמים נתקלים לעיתים בחסם רגולטורי דווקא בתחומים בעלי ערך מוסף סביבתי וחברתי גבוה.
עמיר שוקרון, מייסד ומנכ"ל משותף של Bariks Health, הציג יוזמה חדשנית בתחום שירותי הבריאות הניידים. החברה פיתחה מערכות טיפול מבוססות תאי לחץ שיכולות לפעול באזורים ללא תשתיות מתקדמות – בבתי אבות, קהילות מרוחקות, ואף שדות קרב. הוא הדגיש שהפתרון מצמצם אשפוזים ושומר על איכות חיים, אך הבירוקרטיה הרפואית מקשה על פריסתו המהירה. שוקרון קרא למדינה לראות בטכנולוגיות כאלה חלק בלתי נפרד ממנועי הצמיחה, במיוחד נוכח האתגרים הדמוגרפיים והלחץ על מערכת הבריאות הציבורית.
ארז פרייבך, מנכ"ל ZutaCore, הציג טכנולוגיה חדשנית לקירור מרכזי נתונים. הפתרון שפיתחו, מבוסס קירור ישיר בנוזל, מפחית באופן דרמטי את צריכת האנרגיה במתקנים המיועדים ל-AI. לדבריו, ישראל יכולה להפוך למוקד ייצור בתחום תשתיות הדאטה – אך המערכת הציבורית לא מזהה את הפוטנציאל. הוא הדגיש שהזדמנויות צמיחה מצריכות גישה מהירה למשאבים, ודאות רגולטורית ותמריצים לייצור מקומי.
שלושת הדוברים הציגו תמונה קונסיסטנטית: היזמות קיימת, הפתרונות בשלים, אך התמיכה הממסדית חלקית ולעיתים אף מעכבת. הם קראו למדינה לראות ביזמים שותפים לפתרון בעיות לאומיות – בתחום האקלים, הבריאות והתשתיות – ולא רק כמקור הכנסה עקיף ממיסים או השקעות. הדוברים ציינו כי החברות בעוטף מתמודדות עם אתגרי מלחמה וחלקם ציינו קשיים בגיוס כוח אדם והדגישו את חשיבות שילוב פעילות ייצור ופיתוח בפריפריה. הקלות בירוקרטיות, עידוד השקעות פרטיות ויצירת תמריצים לחברות בפריפריה, כל אלו צעדי תמיכה נחוצים.
ההייטק הישראלי - לאן?
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה לניירות ערך; יו"ר מכון RISE Israel
יו"ר הבורסה לניירות ערך פתח את דבריו בהתרעה מפני שחיקה שקטה בעמדת היתרון של ישראל בזירת החדשנות העולמית. לדבריו, בעוד שהתדמית של "אומת החדשנות" עדיין חזקה, בפועל ניכרת ירידה ממושכת במדדים מרכזיים של פעילות יזמית: ירידה במספר החברות החדשות, צמצום השקעות קרן הון סיכון, ופגיעה באמון משקיעים כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית ומדיניות בלתי עקבית. לדעתו, הסכנה האמיתית איננה קריסה פתאומית – אלא הידרדרות איטית שתפגע ביכולת של ישראל להוות מעצמה טכנולוגית.

מאז 2022 יש סטגנציה במספר המועסקים בהייטק ו ירידה חדה בהשקעות הון סיכון (רק כ-5 מיליארד דולר ב-2024 לעומת 30 מיליארד ב-2021). לראשונה, ב-2023, יותר סטארט-אפים ישראליים נסגרו מאשר נפתחו. מעבר לכך, ההייטק הישראלי סובל מתלות גוברת בתחום הסייבר, מה שמגביל גיוון טכנולוגי.

בדבריו השווה קנדל את מדיניות החדשנות בישראל למדינות אחרות, והדגיש את הפער הגדל בגישות. בעוד שמדינות כמו ארצות הברית, גרמניה וסינגפור מקדמות מדיניות יזומה הכוללת השקעות ממשלתיות בתשתיות AI, ביג דאטה, מחקר ופיתוח ושיתופי פעולה בין מגזרים, ישראל ממשיכה להסתמך כמעט בלעדית על המגזר הפרטי. הוא טען כי נדרשת תפיסת מדיניות חדשנות כוללת – הכוללת תיאום בין משרדי ממשלה, הקמת מוסדות מתכללים, השקעה במחקר שימושי והצבת יעדים לאומיים מוגדרים.
קנדל הדגיש במיוחד את הצורך בהקמת רשות לאומית לחדשנות אסטרטגית, אשר תוביל את התכנון הבין-משרדי ותרכז את המשאבים בתחומים שבהם לישראל יתרון יחסי. הוא קרא להנגיש נתונים ציבוריים, להקים תשתיות טכנולוגיות בקנה מידה לאומי, ולעודד שיתופי פעולה בין אקדמיה, ממשל ותעשייה. לסיכום, הדגיש כי ללא התערבות ממשלתית יזומה – היתרון היחסי של ישראל עלול להישחק דווקא ברגע שבו תחרות בינלאומית בחדשנות נמצאת בשיאה.
אתגרים והזדמנויות לצמיחת כלל ענפי המשק
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ויו"ר התאחדות האיכרים
יו"ר נשיאות המגזר העסקי ויו"ר התאחדות האיכרים, הצביע על הפער המעמיק בין המגזר העסקי למדינה. יוזמות צמיחה רבות נחסמות עקב רגולציה מיושנת ואי-ודאות תכנונית. בדבריו הדגיש את תפקידם של עסקים קטנים ובינוניים ככלי קריטי לשילוב כלכלי, וקרא למדיניות שתטפח יציבות והמשכיות רגולטורית. מכאן אמיתי קרא למספר צעדים. ראשית, הפחתה מיידית של הרגולציה הכבדה, תוך קידום מודל "סנדבוקס" רגולטורי בפריפריה. שנית, קידום חוק יעדים לאומיים ליציבות מדיניות ממשלתית ארוכת טווח. לבסוף, דרוש חיזוק החינוך המקצועי המותאם לצורכי המגזר העסקי והחקלאות, לשיפור הפריון בענפים אלה.
ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות
יו"ר ההסתדרות שם את הדגש על הצורך בהשקעה בשוק העבודה: הכשרות מקצועיות, חיזוק יחסי העבודה ותמריצים למעסיקים. לדבריו, עוגן הצמיחה המרכזי הוא עובדים מיומנים ויציבים. הוא התריע מפני שחיקה ביחסי אמון בין העובדים למדינה, והדגיש כי ללא חוזק חברתי – גם חוסן כלכלי ייפגע. בר-דוד ציין שנדרש פיתוח נרחב של הפריפריה, שיאפשר שוויון הזדמנויות וצמיחה כלכלית כוללת והדגיש שהממשלה אינה מספקת דוגמה אישית בניהול יעיל ואחראי בתחום הכלכלי.
ד"ר רון תומר, נשיא המגזר העסקי ונשיא התאחדות התעשיינים
נשיא התאחדות התעשיינים טען כי נדרשת מדיניות תעשייתית כוללת והציג חזון להפיכת ישראל למעצמה כלכלית עד שנת 2048 באמצעות מספר צעדים: משמעת פיסקלית ויציבות כלכלית, הכשרת כוח אדם מיומן בתחומי טכנולוגיה (כולל AI ואוטומציה), קידום השקעות זרות וייצור מקומי מתקדם ורפורמות משמעותיות ברגולציה, בארנונה ובשוק הדיור והעבודה. לדבריו, השקעה בתעשייה מקומית מחזירה את עצמה גם מבחינה ביטחונית ואסטרטגית. הוא הדגיש את הצורך בצמצום עלויות רגולציה, בתמיכה ביצואנים ובקידום חדשנות ייצורית – לא רק דיגיטלית.
יואב הר-אבן, לשעבר מנכ"ל רפאל
מנכ"ל רפאל לשעבר שיתף תובנות על הצורך בשיתוף פעולה עמוק בין מערכת הביטחון לתעשייה האזרחית. לדבריו, ישנו פוטנציאל לא ממומש של העברת טכנולוגיות מהצבא לכלכלה האזרחית, במיוחד בתחומי הייצור המתקדם, הבינה המלאכותית והתעשיות הביטחוניות. לתעשייה הביטחונית חשיבות לצמיחה כלכלית, פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, ותעסוקה איכותית בפריפריה ובכדי להקל על הפעילות של החברות בתעשייה הביטחונית הר-אבן המליץ להכניס את התעשיות הביטחוניות למסגרת חוק עידוד השקעות הון ולהסיר חסמים רגולטוריים.
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ התייחס למשבר הדיור כתמרור אזהרה לצמיחה. יש משבר עמוק בענף הבנייה והתשתיות עקב מחסור חמור בכוח אדם, קשיים בירוקרטיים ועלייה דרמטית בעלויות. לדבריו, היעדר ודאות תכנונית, מחסור בקרקעות זמינות ובירוקרטיה מתמשכת פוגעים בהשקעות ובאמון המשקיעים. יש צורך ברפורמה מואצת במינהל התכנון והסרת חסמים בפרויקטים לאומיים. בריק בקרא לאשר בדחיפות הכנסת עובדים זרים, ולפשט משמעותית את הליכי הרישוי והרגולציה בפרויקטי בנייה.
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר
נשיא איגוד לשכות המסחר, סיכם את הפאנל בקריאה לחשוב מחדש על תפקיד המגזר העסקי במדיניות הציבורית. לדבריו, עסקים הם לא רק משלמי מיסים – אלא שותפים אסטרטגיים בצמיחה. עסקים קטנים ובינוניים במצוקה מול בירוקרטיה ועלויות ארנונה גבוהות. תורג'מן קרא לביטול ההצמדה האוטומטית של הארנונה לשכר המגזר הציבורי והקלה ברגולציה על יבוא ועסקים קטנים. בנוסף, הוא קרא לקידום חקיקה המעודדת סיכון יזמי, גמישות תעסוקתית והנגשת מידע ונתונים. מעבר לכך, תורג'מן המליץ לפסיק הטבות המס ליבוא אישי מפני שהן פוגעות בתחרות הוגנת ובייצור המקומי.
נציגי הממשל:
המושב, שהעלה קולות מגוונים מהמערכת הציבורית, האזרחית והעסקית, הסתיים בדיון פתוח בהנחיית מיכל פינק.
ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה
ישראל אוזן פתח את דבריו בהתייחסות למחסור החריף בכוח עבודה במגזר החקלאי ובענפי תעשייה מסוימים – מחסור שהוחרף לאחר אירועי אוקטובר 2023 עקב היעדרות של עובדים זרים ובעיקר עובדים פלסטינים. לדבריו, קיים צורך דחוף בגיבוש פתרונות תעסוקה ארוכי טווח – לא רק לתחלופה זמנית – אלא לשילוב עמוק יותר של אוכלוסיות מקומיות, כולל בני המגזר הבדואי בנגב. מעבר לכך, יש משבר חמור בשירות הציבורי, בעיקר עקב מחסור בכוח אדם מיומן, המשפיע לרעה על איכות השירות למגזר העסקי. אוזן קיבל את הביקורת הציבורית כלפי הרשויות הממשלתיות וציין כי גם במשרדו קיימים פערים ביכולת ביצוע ובתיאום בין משרדי, וכי רבים מהתהליכים התקציביים איטיים ומסורבלים.
חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי
חסאן טואפרה הדגיש את הפוטנציאל הכלכלי הלא ממומש של החברה הערבית, אך גם את השבריריות של המגמה החיובית. לדבריו, מגמות של השתלבות כלכלית החלו להיבנות בשנים האחרונות – אך משברים פוליטיים וביטחוניים מערערים אותן שוב ושוב. הוא קרא להפרדה ברורה בין טיפול במצוקות ביטחוניות לבין מדיניות פיתוח כלכלית, כדי למנוע ניתוק ושחיקה באמון.
טואפרה התייחס במיוחד לצורך בפתרונות מותאמים לרשויות הערביות – הן בהיבט התכנוני והן מבחינת יכולות ביצועיות. הוא ציין שנדרשת תכנית ייעודית ארוכת טווח הכוללת מימון, הכשרה וליווי לרשויות החלשות ביותר, תוך חיזוק יכולת ההשפעה של ראשי הרשויות עצמן וכן הזכיר שיש דוגמאות הצלחה בהשקעה במגזר הערבי, בדגש על חינוך ותעסוקה, אשר מהווים תרומה חיונית לצמיחת המשק הישראלי. לסיכום אמר שאין מנוע צמיחה בר-קיימא בישראל שלא כולל שילוב עמוק של החברה הערבית.
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
כפיר בטאט התייחס לתפקיד התעשייה המסורתית בצמיחה. קיים האתגר הפיסקלי שנוצר עקב ההוצאות הביטחוניות הגדולות והגירעון הגבוה (3.6% מהתוצר). הרגולציה הקיימת מקשה על מפעלים לצמוח ולחדש, והפערים בין מרכז ופריפריה הולכים וגדלים. ישנה החשיבות הרבה בשילוב החרדים והערבים בשוק העבודה, כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי של ישראל לטווח ארוך. בטט קרא למודל רגולציה דיפרנציאלי המותאם לאזור ולמאפייני הפעילות, ולהרחבת ההשקעות באזורי תעשייה בפריפריה.

סיכום המושב: צעדים מעודדי צמיחה
מיכל פינק, ראש מערך אסטרטגיה, כלכלה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה
ראש מערך האסטרטגיה כלכלה וחדשנות הדגישה כי מנועי הצמיחה העתידיים של ישראל מצריכים שינוי תפיסתי ומבני בתפקוד הממשלה. היא הציגה את תוכניות משרד הכלכלה, הכוללות עידוד השקעות זרות, חיזוק היצוא, הרחבת תעשיות מבוססות חדשנות, ותמיכה בקליטת עובדים בעלי מיומנויות טכנולוגיות גבוהות, גם בפריפריה, עם שימת דגש על דגש על ניצול מיטבי של משאבי המשק באמצעות פיזור ופיתוח אזורי וסקטוריאלי.
בין התחומים בעלי הפוטנציאל לצמיחה מבוזרת במסגרת מודל של יצירת "קלאסטרים" טכנולוגיים ברחבי הארץ נמנו בריאות דיגיטלית, תעשייה חכמה, אגרו-פוד וקלינטק. השקעה בתחומים אלה יכולה ליצור אלפי משרות איכותיות תוך גיוון בסיס הייצור של המשק. פינק ציינה את הצורך בחיזוק השותפות בין הממשלה לבין המגזר העסקי והחברתי – לרבות התאמות רגולטוריות, פישוט הליכים וחיזוק תמריצים לאזורים פחות מפותחים. ישנה הפגיעה המשמעותית במשק באזור הצפון בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ומכאן הצורך בתגובה ממשלתית אזורית מתאימה.

פינק הדגישה את חשיבות התיאום בין כלל זרועות המדינה: משרד האוצר, משרד הכלכלה, רשות החדשנות, רשות ההשקעות, רשות המיסים ועוד. לדבריה, במציאות הכלכלית הנוכחית אין די בתוכניות סקטוריאליות נפרדות – אלא נדרש מנגנון אחד מתכלל שמחבר בין משרדי הממשלה לאסטרטגיית צמיחה כוללת וכולל הגדלת הייצוא, הפריון והרחבת השקעות זרות.
סיכום המושב
המושב כולו עמד בסימן אחריות משותפת – ממשלה, מגזר עסקי, אקדמיה וחברה אזרחית – לעיצוב מנועי הצמיחה של המשק בעשור הקרוב. כל הדוברים הציגו את האתגר המרכזי: ישראל מצויה בצומת דרכים כלכלי, שבו לא ניתן עוד להישען על מגזר אחד (כגון ההייטק) או על צמיחה אקראית. נדרשת מדיניות ציבורית פרו-אקטיבית ומבוססת תכנון.
במקביל, הוצגו הזדמנויות ממשיות: מיצוי ההון האנושי באוכלוסיות לא משולבות, שדרוג תשתיות פיזיות ודיגיטליות, ביסוס מובילות בטכנולוגיות דיפ-טק, חיזוק הברית בין ממשלה לעסקים, ופיתוח אזורים פריפריאליים. התרשימים שהוצגו בדיון המחישו את העומק האתגר אך גם את הפוטנציאל – כל עוד ינוהלו בכלים של מדיניות כוללת ומתואמת.
המסקנה הברורה העולה מהמושב: צמיחה איננה יעד מנותק – היא הכלי המרכזי לשמירה על לכידות חברתית, עמידות כלכלית וביטחון לאומי. לשם כך, ישראל חייבת לגבש תפיסה מערכתית לצמיחה – כזו שאינה נשענת על כוחות השוק לבדם, אלא מונחית על ידי חזון ממשלתי, השקעה ציבורית מדויקת, וחזית משותפת בין כלל הגורמים במשק.
"שירות ללמעלה ממיליון עצמאים" — דו"ח חדש של המכון קורא להקים רשת ביטחון לעצמאים בשעת משבר
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
רועי כהן, נשיא לשכת העצמאים בישראל @lahavisrael, היום ב־ #כנס_הורביץ2025:
"אתם עשיתם היום שירות ללמעלה ממיליון עצמאים במדינת ישראל, שרואים עכשיו שיש פה דו"ח מגוף אקדמי עצמאי, חף מאינטרס –… pic.twitter.com/4pjAbN0Lo8
פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ויו"ר #כנסהורביץ2025, בסיכום הכנס: "בכל הנושאים שדנו בהרחבה ביומיים הללו, יש הצעות קונקרטיות של מדיניות שמבוססת על מחקר, השיח שערכנו והניסיון הבינלאומי. מה שנותר זה לקוות וגם לפעול לכך שתהיה ממשלה שתקשיב ושתרצה ליישם את כל ההצעות הללו לטובת… pic.twitter.com/gIqEICw90T
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, הציג ב- #כנסהורביץ2025 את הצורך בפתרון מערכתי-הוליסטי, שינצל את ההזדמנויות הטמונות במבנה שבוע לימוד הקיים, ובפרט תכנית למעבר חמישה ימי לימוד, לצד הפחתת שעות הלימוד וצמצום החופשות של התלמידים.
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
הפתרון המשולב יאפשר הסטת משאבים לטובת שיפור מעמד המורה… pic.twitter.com/UuoBVvlnk2
עינת זינגר דן, מנכ"לית מייסדת וראשת מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי ב- #כנסהורביץ2025: "סוגיית ה- AI נמצאת בכל מקום - אין תוכנית שמוצגת ואין בה את המילה AI במצגת - אבל השאלה היא מה הפעולות שהמגזר העסקי צריך לעשות ברמה הלאומית אל מול הבינלאומית, בכדי לעשות התאמות במשק. בשנות… pic.twitter.com/YJEg1epylE
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה ב- #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
״מה קרה בעשור האחרון מבחינת משרות בשוק עבודה וכמות מועסקים?
ניתחנו משרות מ-2012 עד 2024 וראינו קפיצה בכמה מקומות שכמות המועסקים בהם גדלה משמעותית. אחד זה תחום מסדי נתונים של איסוף כמויות דאטה, רואים… pic.twitter.com/lCbbAY1L5o
אמיר כוכבי @AmirKochavi, ראש עיריית הוד השרון ב- #כנסהורביץ2025: "יכול להיות שהמספרים במדעים עולים, אך אני מעדיף להסתכל על המספרים בערכים. בהסתכלות על מערכת החינוך הציבורית כולה - נשאלת השאלה איזה אזרח עתידי אנחנו מגדלים כשאנחנו רואים את הפחד מהטלת הספק והפחד לשאול שאלות.… pic.twitter.com/dy98qu2iNZ
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
מוטי טאובין, מנהל תחום חינוך ביד הנדיב ב- #כנסהורביץ2025: "האתגר שאנחנו רואים הוא ש- AI מטשטש את כל הגבולות, מה שהופך את מערכת החינוך לפחות רלוונטית. תלמידים בתהליך הלמידה פחות פונים למורים, הם פונים לגוגל, לצ'אט, ורק אז למורה. הבעיה לא שהטכנולוגיה רצה קדימה, אלא שמערכת החינוך לא… pic.twitter.com/Dsrb1i8xwM
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
שירין נטור חאפי, מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך ב #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
״החברה הערבית אינה מקשה אחת. יש התייחסות בחברה היהודית ליהודים חרדים ולא חרדים. גם בחברה הערבית. ילדים במצב סוציואקונומי גבוה יכולים לבטא עצמם בלימודים יותר מילדים במצב נמוך.
האגף שלנו מטמיע בחינוך,… pic.twitter.com/7xTaRR0Cyd
אבי נתן, מנהל אגף א' לחינוך טכנולוגי במשרד החינוך @edu_il, לשעבר בכיר במיקרוסופט ישראל ב- #כנסהורביץ2025: "מי שמסתכל לאן מערכת החינוך הולכת, מבין שהיא צריכה להגדיר את עצמה מחדש. זה לא פשוט, המערכת גדולה, יש לה ציבור משתמשים ענק ותפקיד של רגולטור. מה שצריך זה משבר. החדשות הטובות… pic.twitter.com/69W9nSsxbb
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
ד"ר גל אלון, מנכ"ל הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך ב #כנסהורביץ2025: "יש 3 מחקרים מרכזיים שישראל משתתפת בהם. מבחן פיזה במתמטיקה, קריאה, מדעים לבני 15, מבחנים מבוססים מיומנות.
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
צריך לומר שלאורך 20 שנה אלה ישראל מתחזקת. מדינות העולם OECD יורדות."
צילום: עודד קרני pic.twitter.com/8hjvynEuEJ
"אנחנו לא שונאים חרדים, חלילה. אנחנו מושיטים יד לכל מי שרוצה להיות חלק מהסיפור הישראלי".
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
יו"ר האופוזיציה, ח"כ @יאיר לפיד, הבוקר בפתיחת #כנס_הורביץ2025:
ביטחון – זה ממשלה שנותנת לצה"ל גב, ולא מאשימה את צה"ל בכישלונות שלה עצמה. pic.twitter.com/5PyPM02Kon
מה ההיערכות הנדרשת של שוק העבודה ומערכות החינוך בעידן ה-AI? דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת #כנסהורביץ2025: "בינה מלאכותית זה לא ממש העתיד, זה ההווה. המשק הישראלי חשוף מאוד לחדירת הבינה המלאכותית, כ-33% מהעובדים בישראל חשוף לבינה… pic.twitter.com/OIy3nNr6sZ
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ב- #כנסהורביץ2025: "הנשארים מאחור: מוביליות בין-דורית ומלכודת העוני בישראל. אחד האתגרים הוא לזהות את החסמים שמונעים מילדים לממש את הפוטנציאל שלהם. בישראל חל צמצום פערים בין הדורות בקרב אוכלוסיות שונות - יוצאי אירופה, אפריקה… pic.twitter.com/G9c9HuRZNm
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
נעמי הימיין רייש, מ"מ מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה @misrad_calcala ב- #כנסהורביץ2025: "המגזר העסקי במלחמה הזאת הראה יותר מתמיד שהעסקים הם חלק מהחוסן שלנו כמדינה, היכולת להחזיק מעמד בתקופה הזאת ולהחזיק את הגבולות - לא כמטאפורה - ולהמשיך שגרת חיים. זה… pic.twitter.com/8KRRqsZbZA
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ ב #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
ישראל היא אחת מהמדינות שלא שינתה את תכניות הלימודים. אפשר לראות אצלנו הישגים משתפרים ופערים גדולים. במבחנים האחרונים, השליש הסוציואקונומי האחרון עמד על 1.9, הפער הוא פי 10, זה לא פער שאפשר לגשר עליו בתכנית קצרת טווח.
הפער בין דוברי… pic.twitter.com/FIFVFHCddz
"העם מאס בשיח הקיצוני והמשסה":
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
השר יואב בן צור, בפתיחת היום השני של #כנסהורביץ2025, קורא לשים סוף לשיח הפילוג והשנאה שמסכן את המרקם החברתי בישראל, מביע את תמיכתו בהשבה מיידית של כל החטופים ובסיום המלחמה ומבטיח: שרי ש"ס יצביעו בעד כל מתווה שישיב את החטופים.
הצטרפו אלינו לשידור… pic.twitter.com/XPJEDb7ZKP
רמי בז'ה, מפיק; יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות @histadruthadash ב- #כנסהורביץ2025: "אני העצמאי הנפגע. 'עצמאי בשטח לא צריך טובות', כתב מאיר אריאל - אנחנו לא רוצים צדקה, אנחנו רוצים לחזור לעבוד ולשלם מיסים. זה הכל. בעולם אין עוד דוגמה כמו מדינת ישראל. אין כל כך הרבה… pic.twitter.com/nEuaRhcVrc
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
עוד מדבריו של רועי כהן @roee_cohen19, נשיא לה"ב ב #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
"הגיע זמן לשנות דיסקט, להבין שמליון איש צריכים ודאות כדי להניע כלכלה לייצר צמיחה, והגדלת הפריון.
אני חושב שזה לא הוגן, ואגיד משהו קשה, לא מוסרי, אפליה בחסות המדינה. וזה צריך להיפסק. בלגיה, ספרד, איטליה, אנו…
רועי כהן @roee_cohen19 , נשיא לה"ב ב #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
"התפיסה לצערי בישראל שעצמאים הם רמאים, הם משקרים, הם מדווחים לא אמת, ואת זה חייבים להוריד מסדר היום. תטפלו במי עושה את זה. אל תענישו כל העצמאים ביום משבר...מי שמופקר לגורלו זה עצמאים שהם רק עם הוצאות בלי הכנסות, באים למדינה… pic.twitter.com/doLd1rXOAU
ח"כ נעמה לזימי @naamalazimi הדמוקרטים; יו"ר השדולה לחיזוק העצמאים והפרילנסרים בישראל ב- #כנסהורביץ2025: "יותר משנה וחצי אחרי פרוץ המלחמה יש ריסוק טוטאלי של העסקים. חד משמעית יש מציאות שהיא מטרידה גם לגבי שיקום כל תנועת העסקים הקטנים בישראל.
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
בכל משבר, מתחילים להתנהל כאילו לא היה… pic.twitter.com/WvDqymgzlw
יוראי מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר @Israel_MOF ב #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
״היקף הסיוע שניתן עד כה לעסקים קטנים כ-9 מיליארד ש"ח. לעסקים זעירים שולמו פיצויים בהיקף למעלה מ-5 מיליארד ש"ח. לעסקים קטנים עם מחזור כספי עד 22 מלש"ח שולמו עד כה 4 מלש"ח.
סה"כ בכלל המסלולים הסיוע הוא 18… pic.twitter.com/v6wrURXLxO
גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת מימון, משרד האוצר @Israel_MOF ב- #כנסהורביץ2025: "אחרי השבעה באוקטובר, מאוד מהר יצאנו בקרנות אשראי לעסקים קטנים - כשהרעיון די פשוט: שילוב של כסף ממשלתי שממונף ע"י סקטור פיננסי. כל שקל שהמדינה שמה, נותני האשראי מוסיף כסף משלו - וככה ממנפים… pic.twitter.com/QVwnoK5Dtg
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
עוד מדברי ח"כ יאיר לפיד @yairlapid , יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר ב #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
"אנחנו לא שונאים חרדים, חלילה. אנחנו לא רוצים לריב איתם. אנחנו מושיטים יד לכל מי שרוצה להיות חלק מהסיפור הישראלי. אבל אנחנו לא ניתן שמדינה שלמה תקרוס כלכלית וערכית כדי לשמר מערכת של… pic.twitter.com/bQgRkmGox4
ח"כ יאיר לפיד @yairlapid , יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר ב #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
״בטחון הוא ממשלה שנותנת לצבא גב ולעולם לא מאשימה את צה"ל בכשלונותיה. הממשלה הבאה לא תסתתר מאחורי הלוחמים – היא תילחם בשבילם. היא תדאג להם גם כשהם בחזית וגם כשהם חוזרים הביתה.
כדי שהציבור יאמין… pic.twitter.com/P1rQrMliGZ
איציק שמולי @ishmuli , מנכ״ל פדרציית ניו יורק בישראל ב #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
״מנקודת מבט של פילנתרופיה של צפון אמריקה 7.10 זה מאבק על הבית היהודי כולו. יש התגייסות חסרת תקדים לתת מענה לצורכי חירום שלנו. יש גם מאבק בחזית האנטישמיות שמרימה ראש. כשהמערכת קרסה ב-7.10, החברה האזרחית בגיבוי… pic.twitter.com/PSKu7KpTkq
ח״כ זאב אלקין @zeev_elkin , שר במשרד האוצר והאחראי על שיקום הצפון והדרום ב #כנסהורביץ2025: ״יש פער עצום בין דרום לצפון במספר מישורים.
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
לפני המלחמה חבל תקומה היה בדינמיקה חיובית, הצפון היה בדינמיקה שלילית של עזיבה וחוסר השקעה ממשלתי.
המשתנה השני הוא זמן השהות מחוץ לבית, בצפון… pic.twitter.com/rZLgULaYad
מיכל עוזיהו, ראשת מועצה אזורית אשכול ב- #כנסהורביץ2025: "אשכול הפך להיות מרכז האסון של השבעה באוקטובר, עם זאת אנחנו מסרבים להיות קהילה שתוגדר דרך האסון. אנחנו מתעקשים להיות קהילה שבעוד כמה שנים כשתבואו לבקר אצלנו, תראו איך צומחים דרך השבר. אשכול תהיה סמל לצמיחה.
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
אני מזמינה לחשיבה… pic.twitter.com/qw1Q9RxVPj
אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון @upper_gallile ב- #כנסהורביץ2025 התחיל בהודעה שקיבל מאחת התושבות: "איך החזרה לצפון? התשובה: טובה ועצובה. כל מה שזכרתם מהצפון לפני המלחמה - לא קיים, ואני מוצאת את עצמי אומרת 'אין'. אין ציפיות כי אין מדינה".
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
עוד הוסיף: "לצפון יש אתגר עצום,… pic.twitter.com/7pHeLHLKmb
ח"כ בני גנץ, יו״ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון לשעבר, ב -#כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
״אני רוצה להגיד כמה מילים על סדר עדיפות. חברי יאיר לפיד השאיר על שולחן הממשלה פתק: לפיד 24. בנט רשם את מפלגת בנט 26. בפתק שלי כתוב ישראל 2048.
הממשלה הבאה צריכה להפסיק להסתכל על שרידות שלטונית קצרת טווח –… pic.twitter.com/PnpWKkMV9y
יהונתן רזניק, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת משרדים חברתיים במשרד האוצר @Israel_MOF ב- #כנסהורביץ2025: "לצד הנכונות העצומה מתוך הפילנתרופיה והמגזר העסקי לתרום, ללא תיאום עם הממשלה האפקטיביות של הפעילות יכולה להיפגע. דווקא באזורים בהם הממשלה לבדה לא יכולה לתת להם מענה, המגזר… pic.twitter.com/Oz6JHbxyrZ
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה ב #כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
״ החלק החשוב בשנים הקרובות הוא הצמיחה. מטרתנו להגיע ל-120,000 תושבים בחבל. הגידול חייב להיות לא רק בשדרות אלא גם במושבים והקיבוצים, הכפריים.
כדי שהחבל יפרח צריך עוגנים חדשים. להגדיל הכנסה מתעסוקה. החבל הוא חקלאי. בצד הכפרי שלו, הלא… pic.twitter.com/FU9IEwuQR8
עוד מדברי יואב בן צור @bentzuryoav, שר העבודה @labor_gov_il ב- #כנסהורביץ2025: "מעולם לא ראיתי בייעוץ המשפטי אויבים - אלא בשיח מכבד, גם עם היועמ"שית וגם עם המשנים שלה - הגענו למסקנה שצריך הכרעה משפטית". בנוסף, אמר: "לא סוד שהשקפת עולמי והשקפת עולמו של ח"כ יאיר לפיד רחוקים מרחק… pic.twitter.com/pu9NhrnLBM
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
יואב בן צור @bentzuryoav, שר העבודה @labor_gov_il ב- #כנסהורביץ2025: "58 חטופים זועקים אלינו ממעמקי האדמה להצילם. השבתם ארצה הוא הניצחון האמיתי שכולנו מייחלים לו - זאת הנחמה לאומה אחרי המשבר הכבד שפקד אותנו. השבתם את החטופים עומדת לנגד עיניהם. מערכה להשבת החטופים היא מטרה נעלה.… pic.twitter.com/i1aavVu7ZF
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת #כנסהורביץ2025 על מצבם הכלכלי והתעסוקתי של המפונים ותושבי קו העימות: "היעדר נתונים מונע מכל קהילת החוקרים במדינת ישראל לבצע ניתוחי עומק על מצב המפונים ותושבי האזורים ולהגיש למבקשי ההחלטות - ובכך נפגעת יכולת… pic.twitter.com/Vkj4TGqq4W
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ב#כנסהורביץ2025: גם כשמדינת ישראל שלחה אותי למבצעים רחוק רחוק, תמיד הייתה לי תחושה שהמדינה מאחורי. המספרים גם מתארים את זה. בדקנו בחודשים אחרי המלחמה – יותר מ-70% מישראלים התנדבו, תרמו כסף, נתנו ציוד, סייעו לילדים מפונים, ישראלים נרתמו…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ב-#כנסהורביץ2025: "בניגוד לכל הטענות שעולות מעת לעת ומשוללות יסוד שמעלים גורמים בעלי אינטרסים, אנחנו בודקים מרה"מ ומטה, איש לא חסין מביקורת המדינה. אותם גורמים לא ירתיעו וירפו את ידינו. אנחנו עוסקים בשני דוחות - היעדר תפיסת הביטחון הלאומי והשפעתו… pic.twitter.com/LBGqvt7nWS
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
היום השני של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה – יוצא לדרך!
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 28, 2025
הצטרפו עכשיו לשידור החי >>> https://t.co/NidoTi5s55
מה בתוכנית היום?
- אתגרי השיקום הכלכלי של המפונים ותושבי קו העימות
- חיזוק רשת הביטחון הסוציאלי לעצמאים
- מחינוך לתעסוקה בעידן ה-AI
נתראה בשידור!
מנהלת הכנס: דפנה… pic.twitter.com/JqvDEUwfvU
שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי @israelgov ב- #כנסהורביץ2025: "דיגיטל מאפשר לבנות תשתיות של המגזר הציבורי שקשה להרוס. החלטות מדיניות שמתקבלות הן דבר שאפשר לשנות יחסית בקלות. כשאנחנו בונים פלטפורמות דיגיטליות שמשנות את התהליכים, הן עוברות את נקודת האל-חזור ואז קשה לחזור… pic.twitter.com/U8kadN9lDT
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
אלי גרונר, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על השירות הציבורי ב-#כנסהורביץ2025: "החשש לדיפ סטייט לא נובע משום מקום. הוא מבטא אובדן אימון, תחושה שהמנגנונים אינם מייצגים את הציבור. וזה לא משנה מה המקור. אם רוצים להתמודד עם מה שמכונה דיפ סטייט, לא נצליח מעוד דוח מבקר או אפילו רפורמה… pic.twitter.com/TKmgobVOWK
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
עו"ד אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; מכון תכלית; פרויקטורית שיקום ניר עוז ב- #כנסהורביץ2025: "אם אין פקידות מקצועית שמסוגלת להציע דברים מהירים וגם ארוכי טווח, לא יהיו שרים שיוכלו לממש מדיניות. הדיון איך לשפר את השירות הציבורי הוא חסר משמעות - כל עוד אין ראש ממשלה שאומר:… pic.twitter.com/YtI9eiAsre
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
תומר לוטן, עמית בכיר אורח במכון ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, ב-#כנסהורביץ2025: "הביטוי דיפסטייט עושה שני נזקים גדולים. הוא משחיר את פניהם של עובדי ציבור. הוא אומר להם: אתם לא מספיק מקצועיים או חרוצים או עובדים אסטרטגית. אתם חבורת קונספירטורים בצללים שמנסים להפיל את הממשלה,… pic.twitter.com/g8hrPXMonm
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, ראשת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי, ב-#כנסהורביץ2025: "השריפות בירושלים תפסו אותנו בהפתעה קיומית, רעידת אדמה זה לא שאלה של אם אלא של מתי, ביטוח לאומי מתקרב לחדלות פירעון, ולא חסרות דוגמאות.
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
אנחנו מתקשים לתכנן למחר בבוקר, שלא לדבר על היום בצהריים.… pic.twitter.com/XRgi0NxVOf
חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי ב-#כנסהורביץ2025: "המדינה עוברת משברים רבים ורצופים שזורקים את החברה הערבית שנים אחורה. הפגיעה נוגעת גם ליחסי יהודים וערבים מאז תחילת המלחמה שחלקו לצערי תודלק ע"י אזהרות שווא בשיא המשבר הפוטנציאלי להתלקחות… pic.twitter.com/VBmk1o4TkJ
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, על שילוב החרדים בצבא ובשוק העבודה ב-#כנסהורביץ2025: "בנקודת המפנה הקריטית הזאת, במלחמה הקשה בתולדותינו, אנחנו נמצאים במצב שבו אין חוק כרגע שמסדיר באופן מיוחד את מעמדם של בני הישיבות. אסור לייצר שוב מצב עם אותם שגיאות שנעשו בעבר עם… pic.twitter.com/m7Euarwp2u
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
מיכל פינק, ראש מערך אסטרטגיה, כלכלה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה @misrad_calcala ב-#כנסהורביץ2025: "תוכנית הצמיחה של משרד הכלכלה מדברת על ארבעה מפתחות - הגדלת היקף הייצוא של המשק הישראלי, גידול התוצר והפיריון במשק, הרחבת היקף ההשקעות מחו"ל במשק הישראלי וניצול מיטבי של משאבי המשק… pic.twitter.com/sNZWF78qBB
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
על הקשר שבין אומנות, מוזיקה וכלכלה - יאיר ניצני @yairnitzani עושה אתנחתא ב- #כנסהורביץ2025 ומספר על סימן ההיכר שלו - ברז שהודבק למצחו: "אני הייתי בלהקת רוק ויש שם היררכיה מאוד ברורה. מי שחשוב זה הסולן, הפרונט של הלהקה. אחריו בחשיבות זה גיטריסטים שעומדים בעמידה סקסית. אני הייתי… pic.twitter.com/Gfuip4h8dq
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה, חושף את הקושי בשירות הציבורי ב-#כנסהורביץ2025: "מאז 7 באוקטובר המדינה קיבלה על עצמה קיצוצים משמעותיים שרובם נופלים על השוק הציבורי ונוצר מצב שבו אנחנו לא מצליחים לתפקד ולספק לאזרחים שירותים שאנחנו לא מצליחים לעמוד בהם בצורה שוטפת - אנחנו עמוק… pic.twitter.com/WnxgBDS8SS
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
שחר תורג'מן @shacharturjeman, נשיא איגוד לשכות המסחר @businessisrael ב- #כנסהורביץ2025: "רוצים צמיחה? תעשו רק דבר אחד - אל תפריעו. אנחנו מסתדרים לבד. תראו מה קורה כשאין רגולציה - בהייטק אין רגולציה. לפני שאנחנו Startup Nation, אנחנו Regulation Nation. העסקים הקטנים גם הם יזמים,… pic.twitter.com/HMNkS8XZgq
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, על משבר הדיור: "ייצרנו לישראל הכנסות של 250 מיליארד שקל בשנה, אבל עליית הריבית והמלחמה חתכו את ההכנסות אלה בפחות מ-70 מיליארד שקלים בשנת 2024. אם לא נטפל בענף, לא תהיה בנייה, תשתיות והמשק לא יצמח. הממשלה לא מאפשרת הכנסת טכנולוגיות בשל…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ב-#כנסהורביץ2025: אי אפשר לנהל את המשק כשיש כל הזמן אי ודאות. מילא כשיש קורונה, אבל מהפכה משפטית, מלחמה שלא נגמרת וחטופים שלא חוזרים - זה כבר תלוי במדיניות. מנוע הצמיחה החשוב ביותר זה סיום הדרך של הממשלה הנוכחית או שינוי כיוון. כשזה יקרה נוכל לשנות… pic.twitter.com/sblQjDp1R2
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
ד"ר רון תומר, נשיא המגזר העסקי ונשיא התאחדות התעשיינים @Industry_il מציג ב- #כנסהורביץ2025 נאום עתידני משנת 2048 ומציג כיצד המשבר ב- 2025 יכול להוביל בהתנהלות נכונה להזדמנות שתהפוך את ישראל למעצמה כלכלית; התייחס לשינויים המבניים בשוק העבודה, להשקעות במיכון מתקדם ובאוטומציה,… pic.twitter.com/jkrKVlc5Lh
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה לניירות ערך, על עתידו של ההייטק בישראל: "האם יש מצב שעוד עשור נקרא על ההייטק בספרי ההיסטוריה? כיום יש ירידה במספר המשקיעים, יותר חברות סטארט-אפ נסגרות מאשר נפתחות, רוב הכסף הולך לסייבר וה-AI מאיים על החדשנות. יש לנו נתק הולך ומתחזק בין ממשלה להייטק… pic.twitter.com/kDB1RQwx3B
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ב- #כנסהורביץ2025: "המשק הישראלי מזכיר ספינת משא אשר יודעת לשאת משקל רב, אך בשל נטל המלחמה היא בסכנת טביעה. רגולציית יתר חונקת יזמות, מרתיעה השקעות ומובילה לעלייה ביוקר המחיה. חייבים לעבור מתפיסה של ענף הייטק מתקדם, לתפיסה של מגזר עסקי חדשני,… pic.twitter.com/DL9ylNbmzm
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, @yplesner , דיבר היום ב#כנסהורביץ2025 על שניים מאתגרי היסוד של החברה הישראלית:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
הראשון, שינוי יסודי ביחסי המדינה והחברה החרדית כך שתהפוך להיות גם חלק מהמנוע הכלכלי שלה;
השני – שירות ציבורי חזק ועצמאי – שבלעדיו מדינה לא יכולה לתפקד ביעילות. בלי שינוי… pic.twitter.com/NcLYaTfdH0
ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, על גיוס חרדים: "משרתי מילואים באים משוק תעסוקתי חזק יותר ולכן תוצר הפיריון גבוה יותר. אפשר לשחרר אותם ולהכניס אנשים שממילא לא עובדים. כך, גם אם הם רק יחליפו את המילואימניקים התוצאה תהיה טובה יותר, בוודאי אם הם ישתלבו אחרי זה בשוק… pic.twitter.com/CPmj5x5j7i
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות @InnovationAut בפתיחת פאנל יזמים "חדשנות כמנוע צמיחה" ב- #כנסהורביץ2025: "ההייטק גדול מכדי להיכשל, יחד עם זאת, לא מספיק לטפוח לעצמנו על השכם, תעשיית ההייטק משתנה בצורה דרמטית ובמהירות רבה, בזמן שאנחנו עסוקים בבעיות הפנימיות שלנו. אקלים ההשקעות הגלובלי… pic.twitter.com/3xFk8dLVYX
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה בפתיחת מושב "מנועי הצמיחה של המשק" #כנסהורביץ2025: "צמיחה מואצת תשפר את היכולת של הממשלה לממן צרכים חיוניים ותאפשר השקעה בלתי מתפשרת בתקציבים מחוללי צמיחה. למרות ואולי בגלל ריבוי האתגרים, מוטלת על כולנו - המגזר… pic.twitter.com/Me0ULoUxHP
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על נטל המילואים ב-#כנסהורביץ2025: "צריך להרחיב את בסיס כוח האדם בצה"ל. הניתוחים שלנו מראים שהארכת תקופת השירות של משרתים נוכחיים עולה 10 מיליארד שקלים בשנה. יש חשיבות לחלוקה הוגנת בנטל המילואים על האוכלוסייה הרחבה, במקום הארכת שירות כמו היום"
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
עוד מדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון ב- #כנסהורביץ2025: "יש ספרות כלכלית ענפה שמצביעה על הקשר החיובי בין חוזקם של מוסדות המדינה לבין צמיחה בת קיימא, השנה ניתן על זה פרס נובל. ככל שיאפשרו פגיעה במוסדות המדינה, הדבר עלול להשליך על הכלכלה. במצבו של המשק על כל אתגריו, זה פחות לא…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"מ, ב-#כנסהורביץ2025: "הפשיעה בחברה הערבית לקראת שיא חדש ב-2025. מה זה קשור לכלכלה? השוק השחור: ארגוני הפשיעה הם בעצם ארגונים כלכליים וישראל לא מצליחה לשלוט בהם. אין משילות בחברה הערבית יש מדינה בתוך מדינה, יחד עם בנקאות מפלה. לכן, אין כלכלה ואין צמיחה בלי… pic.twitter.com/2RMTA5bPNT
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
ד"ר איל חולתא, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, ב-#כנסהורביץ2025: "ישראל מעולם לא נערכה למלחמות ארוכות, זה לא היה בתפיסת הביטחון ואנחנו במלחמה עצימה שעולה בחיי אדם ובכסף, והשאלה היא מה התועלת הנוספת מזה. מה שעוד יותר מטריד זה שסדרי העדיפויות שלנו ממשיכים לא לגעת באתגרים ביטחוניים… pic.twitter.com/1YPCwVsT2y
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
שנה וחצי למלחמת חרבות ברזל: צעירים, עצמאים וערבים משלמים את המחיר הכלכלי הגבוה ביותר.
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
32% מהשכירים בני 20–24 דיווחו על ירידה בהיקף המשרה שלהם – השיעור הגבוה ביותר מכל קבוצות הגיל.
51% מהעצמאים סבלו מירידה בפעילות העסקית ו־52% דיווחו על ירידה בהכנסה האישית – יותר מכפול מהעובדים…
יהלי רוטנברג, החשב הכללי @Israel_MOF ב- #כנסהורביץ2025: "כלכלת ישראל איתנה ומפגינה חוסן מרשים, התחזית להוצאות הביטחון הייתה ונשארת גבוהה. החשש הוא סיכון משמעותי לדחיקת ההוצאות האזרחיות בחינוך, בריאות, רווחה ותשתיות. צריך לעשות את האיזונים, ניהול אחראי של הוצאות הביטחון במערכת רב… pic.twitter.com/M6QBoRDNsq
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
ד"ר שמואל אברמזון הכלכלן הראשי @Israel_MOF ב- #כנסהורביץ2025: "אנחנו מתמודדים עם "טרילמה", בצד אחד הוצאות ביטחון, בצד השני הוצאה אזרחית, בצד שלישי נטל המס. מול זה יש צונאמי של משתנים, אתגרים גאופוליטיים וביטחוניים, דמוגרפיה וטכנולוגיה. כשמסתכלים על נטל המס בישראל, 60% מהנישומים… pic.twitter.com/Wj0zn9lDh4
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, ב-#כנסהורביץ2025: "אם מסתכלים על שנת 2024 שוק ההון אמר את דברו במובן שהוא משקף אמון בחוזק של ישראל להתמודד עם לחצים ואתגרים. לא ראינו בריחה של משקיעים וקרנות נאמנות, וראינו חזרה באחזקות זרים. השוק הישראלי תיפקד וגילה בגרות וחוסן שהם יוצאי… pic.twitter.com/kcZAjMtPmd
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
פרופ' מנואל טרכטנברג ב- #כנסהורביץ2025: "יש כיום מצור אווירי על מדינת ישראל, מישהו שאל את השאלה: מה המשמעות הכלכלית לאורך זמן של הדבר הזה? יש היום חרם אקטיבי נגד אקדמיה בישראל, מישהו שואל מה המשמעות של זה? אנחנו לא רואי שחורות, אלא פשוט רואים. אם יש צורך בהעלאת מיסים, בצד של… pic.twitter.com/moUpfwjss4
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המיסים בישראל, ב-#כנסהורביץ2025: "נטל המס כבד כבר היום, בטח אחרי הצעדים שעשינו כמו העלאת המע"מ והקפאת המדרגות ל-3 שנים. כל אחד מרגיש את זה במשכורת שלו. את הכסף הגדול צריך לנסות להביא מהמקומות היותר בעייתים מבחינת אכיפת המס בישראל כמו ההון השחור שתמיד היה… pic.twitter.com/4kh2PSgpNc
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
מקסים ריבניקוב, מנהל ואנליסט מוביל, דירוגי ממשלות ומימון ציבורי באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA), S&P Global Ratings: "תחזית הדירוג כרגע עוסקת כולה בסיכונים הביטחוניים ובאופן שבו המלחמה המתמשכת תתפתח... הסלמה מול איראן והמשך לחימה ממושך עלולים להוביל להורדות דירוג…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ב-#כנסהורביץ2025: "איך הממשלה יכולה להתוות מדיניות אם אינה ממנה פקידים? להקרין רוח מלמעלה? הדרך היחידה - על ידי מינוי פקידים בכירים ליישם את המדיניות שלה. כללי המשחק השתנו ומשתנים במהירות עצומה אבל מהכיוון השני: הממשלה הקודמת מינתה… pic.twitter.com/ft0FfJXj65
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
פרופ' קרנית פלוג - המכון הישראלי לדמוקרטיה, לשעבר נגידת בנק ישראל בפתיחת מושב המקרו: "הכלכלה והחברה הישראלית – לאן?" #כנסהורביץ 2025: "כשאנחנו רואים את התמונה הכלכלית המלאה, ברור שצריך לעשות שינוי באיזונים בין הרצון שלנו לשמור על משמעת פיסקלית ולחדש את המרחב הפיסקלי. מצד שני,… pic.twitter.com/n8E7u5sxxe
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-#כנסהורביץ2025: "החברה החרדית היא חלק מהחברה הישראלית וחלק חשוב מהעתיד שלה. הגיע הזמן שהיא תהיה גם חלק מהמנוע הכלכלי שלה. לשם כך המדינה צריכה להתעקש על שני תנאי יסוד: חובת גיוס לכל ושינוי יסודי בשיטת המימון של החינוך החרדי"
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
פרופ' סוזי נבות, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ב- #כנסהורביץ2025: "כלכלה חזקה אינה מתחילה בגרפים ובמדדים אלא מתחילה באמון – אמון הציבור שמוכן להשקיע, ליזום, לעבוד. והאמון - לא נולד מעצמו. הוא נשען על שתי רגליים יציבות: על שלטון החוק, שמציב כללים ברורים ושוויוניים, ועל מוסדות… pic.twitter.com/lE1i23MTUl
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-#כנסהורביץ2025: "מדינה לא יכולה לפעול ביעילות בלי שירות ציבורי עצמאי, מקצועי ועתיר כישרונות. שרים שבאים לעבוד וקובעים יעדים, הפקידות היא זו שמסייעת להם להוציא לפועל. מי שלא יודע לעבוד או מנסה להשיג מטרות פסולות או בלתי חוקיות, מחפש את… pic.twitter.com/XPGpnCPyoY
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג ב-#כנסהורביץ2025:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
החוסן של הכלכלה הישראלית לא יכול להתקיים בלי מדיניות סדורה בכל התחומים, מדיניות אמיצה שמישירה מבט מפוכח אל האתגרים שלנו. מדיניות שבונה עתיד ישראלי שבו כל חלקי החברה לוקחים חלק בזכות הקדושה - לא הנטל, אלא בזכות, לבנות את הארץ… pic.twitter.com/rWJDIgkFtw
כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה – יוצא לדרך!
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 27, 2025
הצטרפו אלינו לשידור החי >>> https://t.co/NidoTi4Ufx
מה על סדר היום?
- ההשפעות הכלכליות של המלחמה על תקציב המדינה
- מנועי הצמיחה של המשק
- יאיר ניצני @yairnitzani בהופעת אורח מיוחדת, ידבר על הקשר בין אומנות, מוזיקה וכלכלה
- האם אפשר… pic.twitter.com/1USXaOtMTa