סיכום מושב מס' 6

  1. 2025

מחינוך לתעסוקה בעידן ה-AI

יו"ר המושב: אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ

למושב וחומרי הרקע | להורדת סיכום המושב בגרסת PDF

מנכ"ל קרן טראמפ ויו"ר פתח את הדיון בהצגת האתגרים בפניהם ניצבת מערכת החינוך בישראל בהכנת התלמידים לעולם העבודה המשתנה. בעוד שמדינות רבות בעולם שינו בצורה אמיצה את תוכניות הלימודים והבחינות שלהן כדי להתמקד בפתרון בעיות, יכולת התמודדות עם מצבים של חוסר וודאות, וחשיבה עמוקה, ישראל לא שינתה את תוכניות הלימודים שלה באותה מידה.

הורוביץ הדגיש את הפערים המשמעותיים הקיימים במערכת החינוך בישראל, בין אם מדובר בפערים סוציו-אקונומיים (פער של פי 1.9 בין השליש העליון לתחתון במבחני פיזה) ובין אם בפערים בין דוברי עברית לערבית (פער של פי 20). הוא התייחס לאירועי המלחמה הנוכחית ותקופת הקורונה, וציין כי בעוד אנו עוסקים בהישרדות "כאן ועכשיו", עתידם של התלמידים נותר מאחור.

לדבריו, קיים מחסור במורים איכותיים, והבינה המלאכותית (כמו ChatGPT ו-Gemini) כבר מציגה יכולות עדיפות על בני אדם בפתרון בעיות ובחשיבה יצירתית, ואף מצליחה לפתור את מבחני פיזה טוב יותר מאיתנו. הורביץ העלה את השאלה "מה צפוי לנו בעידן הבא?" וציין כי יש צורך בשינוי מהותי בתוכניות הלימוד למעבר מלמידה המבוססת על שינון לפיתוח מיומנויות משלימות ל-AI, כגון יצירתיות ופתרון בעיות. הוא הדגיש את החשיבות של הפיכת החינוך להשקעה בצמיחה ו-"מנוף" לעתידה של ישראל, מתוך הבנה שזו הדרך להכין את הדור הבא לקבל החלטות ולהוביל את המדינה קדימה.

הנשארים מאחור: מוביליות בין-דורית ומלכודת העוני בישראל

פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

זק הירש, חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

החוקרים הציגו מחקר על מוביליות בין-דורית בישראל, המצביע על כך ש-37.5% מהאנשים שהוריהם היו ברבעון ההכנסה התחתון נשארים בו גם בבגרותם, נתון גבוה בהשוואה בינלאומית. פערים ניכרים בין קבוצות שונות (אשכנזים ומזרחים, דתיים וחילונים).

לדבריהם, מערכות החינוך בישראל אינן מצליחות לשמש מנועי מוביליות, במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי והחרדי לבנות. לבתי הספר תפקיד מרכזי ביציאה ממלכודת העוני, כאשר בתי ספר חלשים במדד הטיפוח מובילים לסיכוי גבוה של הישארות מאחור. במערכת החינוך הממלכתית-דתית הסיכוי להישאר מאחור גבוה ב-20%-30% לעומת החינוך הממלכתי.

החוקרים הראו כי הפערים ביכולת לצאת ממעגל העוני מתקבעים כבר בשלב התיכון, אם לא לפני כן, וכי מדד הטיפוח של משרד החינוך הוא כלי יעיל לזיהוי בתי ספר בסיכון. הם המליץ על התערבות מוקדמת במערכת החינוך, חיזוק התקצוב הדיפרנציאלי, ובחינה מחודשת של הטיפול בתלמידים מרקע חלש בחינוך הממלכתי-דתי.

ההיערכות הנדרשת של שוק העבודה ומערכות החינוך בעידן ה-AI

דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מנהלת המרכז לממשל וכלכלה הדגישה כי הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה מהיסוד, אך לא מדובר בהחלפה כוללת של עובדים, אלא בשינוי בדרישות המיומנויות. לפי ה-OECD, 53% מהעובדים בישראל חשופים באופן משמעותי להשפעת AI. ישראל מפגרת אחר המדינות המובילות ב-AI, הן באימוץ, הן בהטמעה והן במוכנות. אמנם חל שיפור בשיעור המשתמשים ב-AI לצורכי עבודה (מ-44% ל-65% בשנה), אך כמחצית מהשימוש הוא במידה מועטה עד בינונית, ורק 14% מדווחים על שימוש רב.

קיים פער ניכר בין הערכה עצמית של עובדים בישראל לגבי מיומנויות AI לבין היכולות הנמדדות בפועל. יש צורך במיומנויות חדשות לעובדים, במיוחד ביכולת לבקר ולהשתמש בכלי AI‎‏ (AI Literacy).

אבירם-ניצן הדגישה את הצורך הדחוף בהרחבת מערך ההכשרות לכלל האוכלוסייה, בדגש על אוכלוסיות חלשות ובהנגשתן בערוצים קהילתיים ובלתי פורמליים. בנוסף, ציינה כי במערכת ההשכלה הגבוהה נדרשת הגדלת מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים ב-AI, ופיתוח תוכניות רב-תחומיות המשלבות מיומנויות משלימות (רכות וקוגניטיביות) כגון הבנה טכנולוגית, אתיקה ותרגול יישומי.

מערכת החינוך 2025: אתגרים והזדמנויות‏

ד"ר גל אלון, מנכ"ל הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך

מנכ"ל ראמ"ה הדגיש את חשיבותם של מחקרים בינלאומיים ככלי יחיד ליצירת תמונת אורך ורוחב במערכת החינוך. למרות העלייה בשכר המורים, איכות ציוני הבגרות והפסיכומטרי עדיין נמוכה יחסית. אלון הציג נתונים על ירידה דרמטית בציוני תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים במבחני TIMSS בין 2019 ל-2023 והדגיש את הפערים הגדולים בין יהודים לערבים(פער של 100 נקודות בפיזה, כ-5 שנות לימוד). ישנה עלייה משמעותית בתוצאות המבחנים של הבנות החרדיות בשנים האחרונות, אך בחינוך הערבי הפערים עדיין גדולים מאוד. המגמה הכללית של ישראל היא ירדה בדירוג הבינלאומי במבחנים אלו. בתחומי מתמטיקה ומדעים, ישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD במבחני פיזה.

אלון ציין כי בעוד שמבחני PISA מודדים מיומנויות כמו פתרון בעיות וחשיבה, מבחני TIMSS בודקים ידע. הוא הציע שבמקום להתמקד בשינון, מערכת החינוך צריכה להתמקד במיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויצירתיות, שהן קריטיות לעידן ה-AI. הוא הציג את תוכנית "ישראל ריאלית" שמטרתה לחזק את לימודי ה-STEM, אך הדגיש את הצורך להתמקד גם במיומנויות רחבות יותר ובמדידה מותאמת לעידן ה-AI. אלון הזכיר שינוי מתוכנן בשיטת המדידה להערכת מיומנויות וחשיבה ביקורתית בסביבה דיגיטלית.

תפקידה של מערכת החינוך בעידן ה-AI

אבי נתן, מנהל אגף א' לחינוך טכנולוגי, משרד החינוך; לשעבר מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל

מנהל אגף א' לחינוך טכנולוגי הדגיש כי מערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה לעולם המשתנה במהירות ולהגדיר מחדש את מטרותיה. הוא ציין כי תפקיד המורה יהפוך להנחיה וליווי תלמידים, תוך שימוש בכלי AI להקניית ידע ותרגול. הוא הציג שלושה מישורים לשימוש ב-AI בחינוך: אוריינות בסיסית (יכולת תלמיד להיות אזרח אורייני), שימוש מקצועי (איתור ושימוש בכלי AI במקצוע), ופיתוח טכנולוגי (יצירת מודלים חדשים של AI). הוא סיכם שהשינויים שהמשרד מוביל בתוכנית "ישראל ריאלית" נועדו להכין את התלמידים לעתיד שבו ה-AI משולב בעשייה, וזאת על ידי שינוי ארגוני, חיזוק הון אנושי והתייחסות לפערים חינוכיים.

שירין נטור חאפי, מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית התייחסה לאתגרי החינוך בחברה הערבית, בדגש על פערים שפתיים המקשים על תלמידים ערבים במבחנים בינלאומיים. היא קראה להשקיע בהתאמות תרבותיות למערכת החינוך הערבית, ולהתייחס לייחודיות הפנימית בתוך האוכלוסייה הערבית (כמו האוכלוסייה הבדואית בדרום ומזרח ירושלים), במקום לראות בה מקשה אחת. היא הדגישה כי כאשר לתלמידים בחברה הערבית ניתנת הזדמנות, הם יכולים להצטיין, וכי במגזר קיים עודף מורים ולא מחסור.

מוטי טאובין, מנהל תחום חינוך, יד הנדיב

מנהל תחום חינוך ביד הנדיב ציין כי תלמידים כיום מסתמכים על כלים טכנולוגיים כמו ChatGPT עוד לפני שהם פונים למורה, כיוון שהמורים אינם יודעים לעזור. הוא הדגיש כי פערים אלו יגדלו, במיוחד בקרב תלמידים מהפריפריה, ערבים או חרדים, שאין להם נגישות לכלים אלו. לדבריו, השאלה המרכזית כעת אינה "מהי למידה" אלא "איך לומדים בעידן משתנה של AI". הוא קרא לממשלה, למגזר העסקי, לחוקרים ולפילנתרופיה לפעול יחד כדי לגשר על הפערים ולהתמודד עם אתגרי המהפכה הטכנולוגית.

ד"ר תמי הופמן, ראשת התוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

התמודדות עם אתגרי כוח האדם במערכת החינוך

אפי מלכין, הממונה על השכר, משרד האוצר

הממונה על השכר התייחס לחשיבותה של מערכת החינוך בהקניית מיומנויות וכישורים לשוק העבודה, וציין כי למרות עלייה משמעותית בשכר המורים, עדיין קיים מחסור במורים וקיימים פערים בהישגים. הוא הציג נתונים המראים את הפריון הגבוה בישראל (2.89 ילדים לאישה) ועודף ימי לימוד (209 ימים), אך עם זאת, ישראל היא המדינה עם פער החופשות הגדול ביותר בין ימי עבודה של הורים לימי חופשה של ילדים (כ-71 ימים, כאשר שווי יום למשק הוא 60-250 מש"ח). הוא הציע פתרון של קיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים כדי לייעל את ניצול כוח האדם ולצמצם עלויות משמעותיות למשק.

מלכין מתח ביקורת על שיטות הוראה מיושנות שמתמקדות בשינון ועל התערבויות פוליטיות במערכת החינוך, במקום להתמקד בפתרון משברים ולימודי ליבה. לצד זאת, קיים הקושי בקליטת מורים איכותיים בשל העלייה הגדולה במספר התלמידים והצורך להפחית את מספר ימי הלימודים במערכת.

אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון

ראש עיריית הוד השרון הביע דאגה עמוקה ממצב מערכת החינוך הציבורית בישראל. הוא הדגיש כי המערכת אינה מכינה מספיק את התלמידים לעולם עתידני, במיוחד בעידן הבינה המלאכותית. כוכבי העלה את השאלה "איזו אזרחות אנו מגדלים?", כשהוא שם דגש על הפחד של מורים ותלמידים מלשאול שאלות.

הוא ביקר את הרפורמות המוצעות, שלטענתו מובלות על ידי פוליטיקאים ולא על ידי אנשי חינוך ומתרכזות בלימודי יהדות על חשבון השקעה בהכנה אמיתית של תלמידים לעתיד טכנולוגי ומיומנויות נדרשות. לשיטתו, מערכת החינוך הממלכתית נתונה תחת מתקפה פוליטית ותקציבית, ויש רצון לפרקה לטובת חינוך פרטי. הוא הזהיר כי אם מגמה זו תימשך, ישראל תישאר מאחור ברמה הגלובלית וילדיה לא ידעו לשאול שאלות.

ההיערכות הנדרשת מצד שוק העבודה - פאנל בהובלת דפנה אבירם-ניצן

יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה

סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות cמשרד העבודה תיארה את מעורבות משרד העבודה בניתוח מגמות בשוק העבודה, עוד לפני כניסת ה-AI הרחבה. היא ציינה עלייה משמעותית בכמות המועסקים בתחומי איסוף נתונים (דאטה), מכירות ושיווק, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. מנגד, חלה צמצום במקצועות חזרתיים ומונוטוניים, כמו פקידי בנקים וקלדנים, כאשר ה-AI צפוי להגביר צמצום זה.

סיטרואן הדגישה ששוק העבודה דינמי, ושינויים אלה לא יובילו לאבטלה המונית אלא לצורך בעובדים שיעברו ממקצוע למקצוע או ישפרו מיומנויות. היא הדגישה את חשיבות ההשקעה בהכשרות מקצועיות לעובדים קיימים, במיוחד באלו שמקצועם עלול להיות מוחלף או ישודרג.

עינת זינגר דן, מנכ"לית מייסדת וראשת מנהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי

מנכ"לית מייסדת וראשת מנהלת מעסיקים פיתוח הון אנושי הציגה את מנהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי כארגון גג המייצג 600 אלף מועסקים ומגוון רחב של ענפים. היא הדגישה את תפקידה של המנהלת בקידום הכשרות לעובדים קיימים בשיתוף פעולה עם ההסתדרות והמדינה.

זינגר ציינה כי על המעסיקים להיערך לשינויים הנגרמים על ידי AI וכי הפתרונות לא יבואו רק "מלמעלה" אלא מתוך אינטרס עסקי חזק. הצורך בהכשרת עובדים קיימים משמעותי ויש לקדם תשתיות לאומיות להכשרות מקצועיות המבוססות על תוצאות. זינגר קראה להתאמת הרגולציה הממשלתית לקצב השתנות עולם העבודה, ולחיבור בין למידה לאורך החיים למערכת החינוך וה-AI.

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ההסתדרות

סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות הדגיש את הצורך של העובדים לאמץ את הטכנולוגיה ככלי שיעצים אותם ויאפשר להם להתפרנס בכבוד. הוא ציין כי בעוד שיש איומים של החלפת עובדים (כ-20% לפי בנק ישראל), מרבית ההשפעה של AI היא שיפור וייעול. הוא קרא למעורבות ממשלתית באזורים שיש כשלים בהכשרת עובדים, במיוחד בפריפריה. על הממשלה לייצר רשת ביטחון וגמישות תעסוקתי וכן רגולציה להגנה על עובדים מפני השלכות שליליות של AI (לדוגמה החלטות לא שקופות בפיטורים או גיוסים).

בלומנברג ציין כי אנו עובדים קשה מדי בישראל ושיש לשקול צמצום שעות עבודה, בדומה למדינות ה-OECD, וכן הזכיר מתכונות של שכר אוניברסלי. הוא הדגיש את חשיבות גמישות המדינה ביחס למוביליות עובדים, והשקעה ברשת ביטחון רחבה. הוא סיכם ש-"אדם לא יוחלף על ידי מכונה אלא על ידי אדם שיודע לעבוד עם מכונה".

סיכום המושב

פרופ' קרנית פלוג, יו"ר הכנס סיכמה את הכנס בהדגשת האתגרים שעומדים בפני ישראל בעקבות השפעות המלחמה על התקציב וכיצד להבטיח צמיחה תוך הפחתת החוב. פלוג ציינה את הצורך לשקם את האוכלוסיות בצפון ובדרום שנפגעו במיוחד, תוך דגש על גישת "טיילורינג" ולא "וון סייז".