מחקר מדיניות 59 - פסילת רשימות

הזכות לבחור ולהיבחר היא אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. כיצד אפשר לאזן בין הזכות להיבחר לכנסת לבין זכותה של החברה להתגונן מפני סכנות קיומיות ואחרות? המחקר שלפנינו בודק את התפתחות הדין בישראל בסוגיה של פסילת רשימות המבקשות להתמודד בבחירות הכלליות וממליץ על השינויים והשיפורים הרצויים. המחבר מסביר ומנמק מדוע יש להימנע ככל האפשר מפסילת רשימות כסנקציה חריפה. ואולם בין מסקנותיו והמלצותיו הוא מונה שני מקרים יוצאי דופן שבהם יהיה נכון למרות הכול להפעיל סנקציה כזאת – כאשר הרשימה פועלת נגד עצם קיומה של המדינה או כאשר היא פועלת נגד המשטר הדמוקרטי. עם זאת המחבר סבור כי אין להצדיק פסילת רשימה רק משום שהיא שוללת את מדינת ישראל כמדינה יהודית. הוא גם טוען שלמרות הגישה העקרונית המצמצמת של בית המשפט העליון בסוגיית פסילת רשימות, למעשה אין הוא (בית המשפט העליון) נוקט גישה זו באופן מלא ועקיב.

הפרק הראשון מנתח את הבעייתיות שבפסילת רשימות לעומת ההצדקות העקרוניות לפסילתן וממליץ כיצד אפשר לאזן בעניין זה ולנהוג במידתיות הראויה. הפרק השני משווה את המצב המשפטי בישראל לזה הנוהג בכמה ממדינות אירופה ובבית הדין האירופי לזכויות אדם. בפרק השלישי מובאת השוואה בין הדין הקיים כיום בישראל לבין הדין הרצוי ומפרק את רכיבי החוק ובעיותיו בנושאים כגון הסתה, גזענות ושלילת קיומה של המדינה.