דף הבית
על המכון
התכנית החינוכית
מרכז גוטמן לסקרים
כינוסים ואירועים
הספרייה לדמוקרטיה
מחקרים ותכניות
מחקר מדיניות 73: אף על פי שחטא - ישראלי הוא?
מאת:
שנת ההוצאה: 2008
סדרה: מחקרי מדיניות
קטגוריה: ספרים ומחקרי מדיניות
נושא:
החברה הישראלית, שיח הזכויות, חוקה וחקיקה, סוגיות ביטחוניות

האם אדם שנהג בחוסר נאמנות כלפי מדינתו זכאי להישאר אזרח שלה? השופט האמריקני ארל וורן טען כי 'אזרחות אינה רישיון הפוקע בגין התנהגות רעה'. בה בעת החוק הישראלי מסמיך את שר הפנים לבטל את אזרחותו של אדם 'אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל'. יש הקוראים להגביר את אכיפתה של סמכות זו לצורכי המלחמה בטרור.

מהם השיקולים המתגוששים ביניהם בסוגיה זו? כיצד יש לחשוב על הקשר בין האזרח למדינתו בתקופתנו? מה טיבה של חובת הנאמנות המוטלת על האזרח? מה בין נאמנות לבין פטריוטיות או אזרחות טובה? מהם הסיכונים והסיכויים הטמונים במתן סמכות שלטונית לשלילת אזרחות מטעמי חוסר נאמנות בכלל ובישראל בפרט? על שאלות אלו, שמקצתן מעסיקות מדינות מערביות בעיקר בתקופות משברים ביטחוניים, המחקר המוגש כאן מנסה להשיב.

המחקר עוסק במשמעותו הפילוסופית והמשפטית של המושג אזרחות; בוחן את הבדלי הגישה לשלילת אזרחות בשל חוסר נאמנות בין מדינות דמוקרטיות לבין מדינות לא דמוקרטיות; דן במעמד האזרחות בראי תורת הזכויות, דימוי המדינה למועדון ולמשפחה ותורת האמנה החברתית; ומנתח את ההצדקה לשלילת אזרחות בגין חוסר נאמנות בראי הדוקטרינה המכונה 'דמוקרטיה מתגוננת'. השינוי בחוק הקיים מוצע על סמך ממצאי הדיון בהיבטים הללו.

מחקר מדיניות 73 - אף על פי שחטא - ישראלי הוא? שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים

תוכן העניינים

תקציר

מבוא

פרק ראשון: ניתוח תאורטי של המושג 'אזרחות'

פרק שני: ניתוח משפטי של מעמד האזרחות

פרק שלישי: שלילת אזרחות במשפט הנוהג

פרק רביעי: שלילת אזרחות בראי תפיסות יסוד בתורת המדינה ובמשפט

פרק חמישי: שלילת אזרחות בראי שיקולי מדיניות

פרק שישי: סיכום ומסקנות

רשימת המקורות

עוד באותו עניין ממבחר פרסומי המכון הישראלי לדמוקרטיה

Abstract