ישראל כמדינת לאום

חוקרת ראשית
פרופ' אניטה שפירא

צוות מחקר
ד"ר אבי בראלי וד"ר ניר קידר – הממלכתיות כביטוי של תפיסה רפובליקנית של מדינת הלאום
ד"ר אורי כהן וד"ר נסים ליאון – המזרחים בישראל: מהתארגנות עדתית למעמד בינוני מזרחי
מר אלון גן
ד"ר לי כהנר

הציונות ביקשה להקים ליהודים מדינת לאום בארץ ישראל, כלומר מדינה שהיהודים יהיו בה עם בונה מדינה. תפיסה זו, שלא כאן המקום לסקור את שורשיה, הביאה להקמת מדינת ישראל, היא מדינת היהודים. היום, שישים שנה לאחר הקמתה, מדינת ישראל צריכה להתמודד עם ערעורים מבחוץ ומבית על עיקרון זה. המחקר מבקש לבחון שלושה היבטים של מדינת הלאום בהקשר של מדינת הלאום היהודית במטרה לבחון את עמידותה בנסיבות ובתנאים הגלובליים שנוצרו בראשית האלף השלישי ולנוכח המגמות האידאיות שהופיעו כנגדה. בפרויקט זה נשתמש במתודות מתחומים מגוונים, ובהם היסטוריה של הרעיונות, מדעי המדינה, משפט, כלכלה וחברה והיסטוריה של התרבות. המאמץ יהיה לאמץ שתי נקודות מבט: האחת מבפנים והאחרת מבחוץ. מוקד המחקר בשלב זה יהיה מדינת הלאום והדמוקרטיה. להלן הסבר קצר על כל אחד מההיבטים:

• הממלכתיות כביטוי של תפיסה רפובליקנית של מדינת הלאום
  נקודת המוצא של מחקר זה היא שאי-אפשר לדבר על ישראל כמדינת לאום בלי לדון במושג 'ממלכתיות', שכן הממלכתיות היא הענף באידאולוגיה הציונית העוסק במדינת הלאום. מכיוון שמטרה עיקרית של התנועה הציונית הייתה הקמתה של מדינת לאום יהודית עצמאית, ברי שרעיון הממלכתיות – כלומר העיסוק בשאלות בעניין 'הליכות המדינה היהודית' – היה מרכזי בהגות הציונית ובהגשמתה. נייר העמדה לא ידון אפוא בממלכתיות במובן הצר שלעתים ייחסו לה, 'אטטיזם', כי אם יראה בה מושג רחב שעניינו מדינת הלאום והחברה האזרחית הנושאת אותה. עניינו של המחקר אינו בניתוח תאורטי-פילוסופי של רעיון הממלכתיות, כי אם בניתוח היסטורי המתמקד בתולדות הרעיונות ובוחן את גילוייה המרכזיים של האידאולוגיה הממלכתית הישראלית מאז הקמת המדינה ועד לשנות התשעים של המאה העשרים. לשם כך ייבחנו פנים אחדים של הממלכתיות:
  

1. גילוייה המוסדיים, הפוליטיים והמשפטיים של הממלכתיות: המיסוד הפוליטי בישראל, שיטת הבחירות והמבנה המפלגתי; הקשר הסימביוטי שבין הממלכתיות לדמוקרטיה בישראל; מקומם המרכזי של המשפט ורעיון שלטון החוק בממלכתיות הישראלית; שאלת החוקה; הקשר ואף המתח בין רשויות השלטון סביב השאלה מי מהן היא 'נושאת הממלכתיות'.
   
   
2. הממלכתיות ורעיונות הזהות, הסולידריות והאזרחות הישראליות: כיצד תרם רעיון הממלכתיות לעיצוב הזהות הישראלית? המתח בין ממלכתיות לחלוציות; דרישת הממלכתיות לסולידריות אזרחית ולאומית ישראלית; המתח שבין הדרישה החמורה לסולידריות ממלכתית ובין הקריאות לביטוי הקולות המיוחדים של המזרחים, הדתיים וקבוצות אחרות בחברה הישראלית; הקשר ההדוק שבין הממלכתיות, הדמוקרטיה והלאומיות בישראל.
   
   
3. הקשר של הממלכתיות לסוציאל-דמוקרטיה ולמדינת הרווחה הישראלית: הממלכתיות הישראלית והמדיניות המשווה של ממשלות מפא"י; השפעתה של ההתרחקות מהמדיניות הכלכלית המשווה ומרעיון מדינת הרווחה על הממלכתיות; האפשרות להתפתחותה של 'ממלכתיות ימנית' בתקופה של גלובליזציה וצמצום יכולת הפעולה העצמאית של מדינת הלאום בזירה הבין-לאומית.

• המעמד הבינוני המזרחי
  המוביליות המעמדית המואצת בציבור של יוצאי ארצות האסלאם (המזרחים) בישראל בעשורים האחרונים הובילה להתגבשות מעמד בינוני מזרחי רחב ממדים הפועל להגשמת תכנית תרבותית, פוליטית וחברתית הכוללת מעורבות הולכת וגדלה בעיצוב האומה כדמותו. המחקר עוסק בשאלות: מה אירע לקהילה המזרחית בתהליכי שימור הזהות שלה לנוכח השינויים המשמעותיים שנחשפה אליהם בעשורים האחרונים? מהו מקומה של ההתגבשות המעמדית החדשה בתהליכי הגיבוש הפוליטי של המזרחים? ומהם רכיבי הזהות המשמעותיים שנוצרו במעמד הבינוני המזרחי בהתארגנות מרחב המגורים, ההשכלה הגבוהה ויצירתם של סמלי תרבות חדשים בהגדרת הישראליות?
  בשלב הראשון המחקר מתמקד במסגרת פוליטית מרכזית, מרכז מפלגת הליכוד בשנים 1968–2006. תקופת המחקר היא מאז סיום מלחמת ששת הימים ועד לשינוי בחוקת הליכוד שבוצע לפני בחירות 2006 ובו עברה הזכות לבחירת חברי הכנסת לליכוד ממרכז הליכוד למתפקדי התנועה. אנו מתמקדים במרכזה של מפלגה זו מאחר שהיה במשך כשלושה עשורים זירה דומיננטית ויעילה של הדיון החברתי והפוליטי בישראל.
  במחקר נבקש לטעון שלמרות השינויים המשמעותיים, המלווים בזעזועים במבנה החברתי שהתבסס בתקופת טרום המדינה ובעשוריה הראשונים, הסולידריות בישראל התעצבה מחדש, ואחד מבסיסיה החשובים הוא היווצרותו של המעמד הבינוני המזרחי והתבססותו. מאז מהפך 1977 יצר מעמד זה התארגנויות פוליטיות ומרחביות חדשות והן עיצבו את התרבות שאנו חיים בה היום.

• העיתונות הכלכלית והסולידריות החברתית
  מאז ימי ראשית המדינה ועל אף המחסור בנייר בשנות הצנע נדפסו בעיתונות היומית מדורים כלכליים, וענייני כלכלה אף נדונו לעתים קרובות בעמודי החדשות והפובליציסטיקה. חשיבותו של הנושא עולה מהמרחב הפיזי שהוקדש לדיונים כלכליים בעיתון המצומצם של שנות הצנע ומן העובדה שהשיח הכלכלי עדיין עומד במוקדו של ויכוח ציבורי ער.
  על סמך מחקרים קודמים אפשר להניח שהכלכלה שימשה בסיס ואמצעי לבניית הזהות הלאומית החדשה בארץ ישראל בתקופת היישוב. אפשר גם לשער שהזהות ההדדית של משק ומדינה שאפיינו את עשרים השנים הראשונות של המשק הישראלי לאחר קום המדינה תרמו לא רק לתוצאות כלכליות מרשימות, אלא גם לגיבושה של חברת-לאום.
  במחקר תיבחן השאלה אם וכיצד משתנה האופן שבו מוצגים הסיפר והזהות הלאומיים בשיח הכלכלי בעיתונות הישראלית בששת העשורים לקיומה של המדינה, שכן אנו משערים שהשיח לא רק משקף את המציאות המושפעת מתהליכי קבלת החלטות ארציים ושינויים גלובליים אלא גם מַבנה את תפיסת העולם של הקוראים. בין היתר אנו מבקשים לבדוק אם, כיצד ובאיזו מידה השיח הכלכלי מבנה או מפרק את הזהות הלאומית והסיפר הלאומי, מתי ובאיזה הקשר (באילו שנים ובאילו רגעים היסטוריים) השיח אינדיווידואליסטי-ליברלי, ומתי יש פנייה לסיפר קולקטיביסטי-לאומי.