המטרה הראשונית של מפגשי השסע היהודי-ערבי הייתה לבחון את השסע היהודי–ערבי לעומק, באמצעות שיחות גלויות לב בין המשתתפים, ולנסות להגיע להסכמה בעניין דרכים אפשריות לטיפול בו. ואכן, השיחות היו גלויות מאוד ונגעו בשורשי הבעיות. ייתכן כי גילוי הלב במפגשים וההימנעות מטיוח, בשילוב התפרצות אירועי אוקטובר 2000 והחרפת היחסים בין יהודים לערבים, הביאו את חברי הקבוצה למסקנה שאין בידם לנסח עמדה מוסכמת, כפי שקיוו לעשות בתחילת דרכם, לנוכח פערים ניכרים בין הצד היהודי לצד הערבי, ולנוכח חוסר ההסכמה הבסיסי בעניין סוגיית היסוד: הכרה של המיעוט הערבי בהיות מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי וקבלת הגדרה זו של המדינה. עם זאת, אין ספק כי למפגשים אלו ערך אקדמי וערך מחקרי, וכי הם תורמים רבות לקיומו של שיח יהודי-ערבי ולדיון על ההשלכות של שיח זה.
בישיבה הראשונה בחנה הקבוצה דרכים אפשריות לפעולה: מהי מטרת הקבוצה? האם הכוונה היא למפות את השסע? להגיע להסכמה? מהו קהל היעד שהקבוצה מעוניינת לפנות אליו? הציבור הרחב? קובעי המדיניות? בישיבה השניה ובישיבה השלישית נבחנה משמעות ההגדרה של מדינת ישראל 'מדינה יהודית ודמוקרטית'. מה היהודיות של המדינה מחייבת? מה הדמוקרטיות של המדינה מחייבת? האם בהכרח יש ביניהן התנגשות? האם המיעוט הערבי מוכן לקבל הגדרה זו של מדינה יהודית? האם הוא מוכן לתת לכך לגיטימציה, במובחן מהכרה דה-פקטו במציאות? לאחר מעשה אפשר לומר כי כבר במפגשים מוקדמים אלו עלו הנקודות שבהמשך ניצבו בלב המחלוקת. מכאן ואילך עסקו הישיבות בסוגיות קונקרטיות. בישיבה הרביעית ובישיבה החמישית עלתה האפשרות לקיים בישראל אוטונומיה למיעוט הערבי. באילו תחומים? מה יהיו ההשלכות של אוטונומיה כזאת? כיצד תעוגן? כיצד היא תתקבל בציבור? בישיבה השישית ובישיבה השביעית נבחנה שאלת השותפות והייצוג. האם יש מקום למדיניות המגבירה את ייצוג המיעוט הערבי במוסדות שההחלטות מתקבלות בהן? כיצד היא משתלבת עם אוטונומיה למיעוט הערבי.
באופן טבעי, בישיבה השמינית ובישיבה העשירית, לאחר הדיון בשותפות וייצוג, השתנה נושא הדיון, והועלתה שאלת ההעדפה המתקנת, שהיא אחת הדרכים להגברת השותפות והייצוג. האם באופן כללי העדפה מתקנת היא כלי יעיל? יש דרכים אחדות להנהיג העדפה מתקנת. איזו מהן עדיפה? האם יתרונותיה של ההעדפה המתקנת גוברים על חסרונותיה? בישיבה התשיעית התארח לפני הקבוצה ראש השב"כ באותה העת, האלוף (במיל') עמי איילון, שבאחרונה ניסח יזמת שלום עם פרופ' סרי נוסייבה. בהתאם להסכמה המוקדמת לפני קיום המפגש ולנוכח אופיו והתכנים שהועלו בו לא הועלה פרוטוקול הדיון לאתר האינטרנט.
בישיבה האחת עשרה נבחנה מדיניות הקרקעות בישראל: האם היא מפלה את המיעוט הערבי? האם יש לשנותה? וכיצד? בישיבה השתיים עשרה ובישיבה השלוש עשרה נבחנה סוגיית השירות למדינה של המיעוט הערבי. מהן מטרותיו של השירות למדינה? האם הוא צפוי לקרב בין יהודים לערבים? באיזה שירות מדובר? צבאי? אזרחי? האם השירות יתבצע במסגרת הקהילה או במסגרת רחבה יותר? האם נכון להתנות מתן זכויות במילוי חובות? בישיבה הארבע עשרה בחנה הקבוצה אפשרויות לחקיקה הקשורה בעיגון היהודיות של מדינת ישראל (לאחר שחלקה הראשון של הישיבה הוקדש לנושא האוטונומיה: שבות, המנון, דגל וכו').
ישיבות מספר חמש עשרה, שש עשרה ושבע עשרה נערכו כולן לאחר אירועי אוקטובר 2000 ובהשפעתם, ונבחנו בהן השפעת האירועים על המשך עבודתה של הקבוצה והאפשרות ליצור מסמך שיהיה מוסכם על חברי הקבוצה, לפחות בחלק מהתחומים. לאחר שהובהר כי אי-אפשר להגיע להסכמה הוחלט על הבאת מהלך הדיונים לפני הציבור.
אנו מזמינים אתכם לעיין בסיכומי הישיבות ולהוריד את ניירות העמדה ששימשו כמצע לדיון בין המשתתפים.