בשנת 2003, בתנאים של סיכון ליציבות הכלכלית, קיבלה הממשלה החלטות על קיצוצים בתקציבי הביטוח הלאומי, הרווחה והחינוך. הם כונו במגזר החרדי "
גזרות נתניהו". היה זה סימן דרך להכרה מוסדית גוברת בהשפעות הסוציולוגיה של החברה החרדית על כלכלת ישראל, מדינת הרווחה ושוק העבודה. הפיכתה של סוגיית שיעור ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה משאלה מטרידה של שוויון לשאלה מקרו–כלכלית נקשרה במאמר של ברמן וקלינוב (1997) בכותרת “
Jewish Father Stops Going to Work”. מאמר זה הציג לראשונה את האי–השתתפות של חרדים בשוק העבודה במונחים מקרו-כלכליים עם השפעות רוחב על שוק העבודה והתוצר של המשק. ההשפעות של החוברת הצנועה על העיתונות הכלכלית, משרד האוצר וקובעי המדיניות הייתה גדולה במיוחד.
במשק הבית החרדי – תחת לחץ גובר של שיעור ילודה גבוה, ירידה בתמיכות הכספית של הדור המבוגר בצעיר, עוני גובר וראשיתם של הרגלי צריכה חדשים – היו ההכרעות על השתתפות גברים בשוק העבודה נושא מרכזי עוד קודם לכן. הפתרון של מפרנסת יחידה (במסגרת עבודת נשים חרדיות) במערכות החינוך ובמרחבים החדשים של שוק העבודה שוב לא הספיקו. יותר ויותר החלו גדולי התורה לאפשר באופן סלקטיבי יציאת גברים חרדים לעבודה. מדינת ישראל ומשרד האוצר הגדירו את תחום התעסוקה החרדי אחד היעדים המרכזיים של מדיניות העבודה.
במסמך זה אנו מבקשים, בשלב הראשון, להדגים באמצעות נתונים מעודכנים את הבעיה המקרו–כלכלית הנגזרת מדפוסי התעסוקה במגזר החרדי, בעיה אשר חדרה לתודעה של מקבלי ההחלטות לפני למעלה מעשור ומאיימת הן על רווחתה של האוכלוסייה החרדית והן על חוסנו ושגשוגו של המשק הישראלי בעתיד. בהמשך הדברים יוצג ניתוח קצר של חסמי התעסוקה במגזר החרדי ומיפוי של ניסיון השנים האחרונות לעודד תעסוקה בקרב חרדים. בשלב האחרון נצביע על הדילמות העיקריות המלוות את מתכנני המדיניות, היום כבעבר, ונציע צעדים ראשונים לפעולה, בעדיפות לשלושה:
|
מסגרת ארגונית |
מינוי גוף ייעודי לעידוד תעסוקת חרדים במשרד התמ"ת והקצאת תקציב ייעודי |
|
הגדלת הביקוש לעובדים חרדים |
קריאה רחבה למעסיקים חשובים ומשפיעים להעסיק כוח אדם איכותי מהמגזר החרדי |
|
החסרים בהון האנושי התעסוקתי |
עידוד לימוד מתמטיקה, אנגלית ומקצועות התורמים לתעסוקה לכל הגילים |