מוביליות בין-דורית בישראל: האם הפערים מצטמצמים מדור לדור?

סוגיית המוביליות הבין־דורית בוחנת באיזו מידה צאצאים למשפחה בעלת מאפיינים מסוימים (כלכליים, חברתיים) הם בעלי סיכוי להיות בבגרותם בעלי מאפיינים כלכליים וחברתיים דומים או שונים מאלה של הוריהם. קשר הדוק בין הדירוג הכלכלי־חברתי של הורים לזה של צאצאיהם מעיד על מוביליות נמוכה, וקשר רופף יותר מעיד על מוביליות גבוהה. הקשר בין המצב הכלכלי־חברתי של הורים לזה של צאצאיהם נובע ממנגנונים שונים, שחלקם קשורים זה בזה, לרבות סביבת מגורים, סביבה חברתית, השקעה בחינוך (בין ישירה, בחינוך הצאצאים על ידי ההורים, בין באמצעות השקעה בשירותי חינוך), קשרים ויכולות מולדות.
סוגיה חברתית מעניינת במיוחד נוגעת לשאלת סיכויי המוביליות של צאצאים שנולדו למשפחות במעמד כלכלי־חברתי נמוך לעלות בבגרותם למעמד כלכלי־חברתי גבוה יותר, ושאלת המדיניות הקשורה בה היא באיזו מידה פועלת המדינה להרחבת ההזדמנויות של אוכלוסיות מרקע כלכלי־חברתי חלש.
במחקר זה אנו בוחנים את דפוסי המוביליות הבין־דורית בתעסוקה ובהכנסה מעבודה בהשוואת ילידי סוף שנות ה־ 70 ותחילת שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 (1977 – 1983) בהיותם בני ובנות 31 – 36 לאלו של הוריהם בהיות הצאצאים בגילי 18 – 22 (אבות בגיל ממוצע 49 ואימהות בגיל 46).