סקרים ודעת קהל

חיפוש חופשי

תוצאות חיפוש ל: סקרים ודעת קהל

71 תוצאות

מאמרים

מאמר דעה

בדיקה תקופתית

המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך סקר שנתי, שמטרתו לאבחן את "מצבה הבריאותי" של הדמוקרטיה הישראלית. מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש לנשיא המדינה ב-06.10.2013.

מאמר דעה

קורסת או בריאה כשור?

במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.

מדד השלום

מה חושבים הישראלים על הנושאים הבוערים בחברה?

סקירה

דעת הקהל ערב מלחמת ששת הימים

סקרי דעת קהל ערב המלחמה ואחריה, שבוצעו על ידי מרכז גוטמן חקר דעת קהל, נחשפים ומעניקים לנו תמונת מצב על האמון בממשלה, התקשורת, היחס לאזרחי ישראל הערבים ועל התהליך המדיני

מדד השלום

רוב הישראלים: סבב נוסף בעזה בשנה הקרובה

3 שנים לצוק איתן- רוב הישראלים סבורים שיש סיכוי גבוה לסבב נוסף בעזה בשנה הקרובה; הישראלים נותנים אמון בצה"ל ובחוסן האזרחים בנוגע להתמודדות עם האתגרים הביטחוניים

שמירה על הדמוקרטיה בישראל

כיצד מעריך הציבור בישראל את המוסדות המרכזיים; הכנסת, התקשורת, מוסד ראש הממשלה ומוסד בית המשפט העליון? מי מהמוסדות שומר על יציבות ומי נתפס כשומר הדמוקרטיה הטוב ביותר?

מדד השלום

"נתניהו ידע על מעורבות מקורביו בפרשת הצוללות"

רוב הציבור הישראלי סבור שראש הממשלה ידע על מעורבות מקורביו בפרשת הצוללות וחלק ניכר סבורים גם שההחלטה על רכש צוללות חדשות הושפעה משיקולים אישיים. עוד עולה ממדד השלום החודשי, כי רוב היהודים סבורים שהעונשים שמטילים בתי המשפט בישראל על פלסטינים שביצעו פיגועים קלים מדי

מדד השלום

סקר עמדות לקראת תחילת שנת הלימודים תשע"ח

לכבוד תחילת שנת הלימודים בדקנו על קצה המזלג את עמדות הציבור באשר להבטים שונים של החינוך בישראל. מי מרוצה משר החינוך ומי חושב שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי? למי דחוף ליישם את החוק המורה על קיצור החופשות ומדוע? ומה דעת הציבור על האופן בו מערכת החינוך מכינה את תלמידיה להתמודדות עם אתגרי החיים? אנחנו שאלנו, התשובות לפניכם

מדד השלום

רה"מ או שופטי העליון: במי הישראלים נותנים יותר אמון?

למרות ה"מתקפה" הפוליטית על בית המשפט העליון, האמון בו בקרב הציבור הישראלי נותר בשנה האחרונה יציב. רה"מ נתניהו זוכה לפחות אמון ממנו - אך יו"ר העבודה גבאי מדורג בתחתית. תוצאות מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב

הודעה לעיתונות

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2017

רוב הישראלים מרוצים ואופטימיים לגבי מצב המדינה- אך כל קבוצה מתבצרת בעמדותיה; אמון הציבור במוסדות הפוליטיים בשפל ; רוב הישראלים סבורים שבכנסת מחוקקים חוקים אנטי דמוקרטים ומתנגדים ללקיחת הסמכות לפסילת חוקים מבג"ץ

מאמר דעה

העם רוצה דמוקרטיה אמיתית

ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב

מאמר דעה

ישראל: בוכה או צוחקת?

השיחה הישראלית רוויה ביקורת עצמית נוקבת על "המצב". מוסיקת הרקע לחיינו הציבוריים היא מהז'אנר הדיכאוני; סימפוניה מתמשכת של "תוגת הישראליות". על רקע זה, מפתיע לקרוא את מדד הדמוקרטיה 2017: מתברר, שבמענה לשאלה מהו מצבה של ישראל, רק מיעוט קטן סובר שהמצב "רע" או "רע מאד". כשליש משיבים "ככה ככה", וכמחצית האזרחים מעריכים כי המצב "טוב" או "טוב מאד"

מדד השלום

43%: מטרת ההפגנות - הפלת רה"מ

על פי נתוני מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב חלק גדול בציבור סבור שמטרת ההפגנות בתל אביב היא הפלת שלטון נתניהו בעוד שהרוב הביעו אמון בעבודת המשטרה והיועמ"ש. בנוסף יותר ממחצית סבורים שהכרזת טראמפ על י-ם תרמה לאינטרס הישראלי

מדד השלום

61% העברת השגרירות האמריקנית תצית אלימות

רוב הציבור הישראלי חושש מהשלכות העברת השגרירות, אך לא חושב שזו סיבה מספקת לדחות את המהלך, כך עולה ממדד השלום החודשי. כמו כן, על רקע חקירות רה"מ, העידו 62.5% מהציבור כי אינם מאמינים לאמירתו של רה"מ כי "לא יהיה כלום כי אין כלום"

נגן
הודעה לעיתונות

דאטה ישראל

לקראת שנת ה-70 למדינת ישראל מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה משיק את אתר דאטה-ישראל: מאגר מחקרי דעת הקהל המקיף והוותיק ביותר בישראל בלחיצת כפתור

סדרת סקר "בקטנה"

מקום לדאגה

מי שעתיד הדמוקרטיה הישראלית יקר לליבו ימצא סיבות לדאגה בנתוני מדד הדמוקרטיה 2014. אזרחי ישראל נותנים אמון נמוך במוסדות, בפרט אלו שהם בוחרים בהם (רק 35% נותנים אמון בכנסת). האמון הנמוך הולך יד ביד עם התפיסה של 75% מהציבור שהפוליטיקאים דואגים לאינטרסים האישיים שלהם. תפישה זו קשורה גם לתחושה של 42.6% שהנהגת המדינה מושחתת.

סקירה

מצוקת הדיור – אז והיום

יוני 1969, ימי מלחמת ההתשה, ארבעה חודשים לפני הבחירות לכנסת השביעית. בראשות הממשלה עמדה גולדה מאיר. המכון למחקר חברתי שימושי (מרכז גוטמן לסקרים) ערך סקר דעת קהל בנושא הדיור. השאלות שנשאלו אז נראות רלוונטיות ביותר גם כיום.

סדרת סקר "בקטנה"

סקר: עמדות הציבור היהודי כלפי מערכת הבריאות בישראל

בסקר שבדק את הערכת הציבור היהודי בארץ לגבי סוגיות שונות המתייחסות לאיכות מערכת הבריאות בישראל, עולה כי כ14% מהמרואיינים דיווחו כי הם או קרוביהם שילמו לרופא במערכת הציבורית "מתחת לשולחן". עוד נמצא כי קרוב למחצית מהציבור מוכנים לתשלום מס בריאות גבוה יותר כדי לצמצם את הפערים בשירותי הבריאות בין עשירים לעניים.

סדרת סקר "בקטנה"

הרפורמים והקונסרבטיבים בישראל – פרופיל ועמדות

מהו שיעורם של הרפורמים והקונסרבטיבים באוכלוסיית ישראל? מה מוצאם העדתי והאם הרפורמים מגדירים את עצמם דתיים? צוהר לזרם ידוע ומוכר בחברה הישראלית שכמעט שאי-אפשר למצוא עליו נתונים עדכניים.

סקירה

הדמוקרטיה הישראלית – לאן?

הדמוקרטיה הישראלית ידעה בשנה החולפת נקודות שפל ושיאים קיצוניים: מכתבי הרבנים והפגנות שנאה נגד עובדים זרים מחד גיסא ומחאת האוהלים מאידך גיסא; חקיקה אנטי-דמוקרטית, כגון חוק הנכבה ופסיקת בג"ץ שחייבה את היישוב רקפת לקלוט משפחה ערבית. תערובת זו מקשה להשיב חד-משמעית על השאלה: "הדמוקרטיה הישראלית – לאן?".

סקירה

סולידריות במחאת קיץ 2011 - בין דימוי למציאות?

האומנם חיזקה מחאת קיץ 2011 את תחושת הסולידריות בחברה הישראלית? שאלה זו מעניינת במיוחד כשמתבוננים על נתוני מדד הדמוקרטיה ומדד השלום, מהם עולה במפתיע, שבקרב הציבור היהודי תחושת הסולידריות לא השתנתה כלל במהלכה של המחאה ואף בשיאה, והיא נותרה בינונית כשהייתה.

סדרת סקר "בקטנה"

מעמד הכנסת מוסיף להיות בשפל ציבורי

לקראת סיום מושב החורף, שדולה חדשה תנסה לשפר את מעמד הכנסת אחרי שהגיע לשפל חדש. נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מטרתה של השדולה לשפר את כלי העבודה של חברי הכנסת בכדי לשנות את תדמיתה"

סדרת סקר "בקטנה"

עמדות הציבור היהודי כלפי טרור יהודי

סדרת סקר "בקטנה"

יש עתיד לכולנו?

מחאת קיץ 2011 העלתה על ראש סדר היום את נושא יוקר המחיה, הפערים הכלכליים, הריכוזיות של המשק הישראלי ושליטת "הטייקונים" בו.

סקירה

לפי מה מכריעים הבוחרים – אז והיום?

השאלה לפי מה מכריעים הבוחרים בעבור מי להצביע נותרת ללא מענה חד-משמעי. אלו גורמים השפיעו על הבוחר הישראלי ב - 1949 ואלו היום? והאם ניתן לפענח מה באמת קובע כיצד יצביע האזרח?

סדרת סקר "בקטנה"

מי לא מצביע?

מאמר זה יסקור מחקרים שבחנו את הגורמים האפשריים לירידה בשיעורי הצבעה המאפיינת את ישראל ויציג מיפוי של פרופיל ה"לא מצביעים" בבחירות 2013. סדרת המחקרים הזו מעלה תוצאות מדאיגות באשר לממד השוויון בהשתתפות הפוליטית בישראל.

סדרת סקר "בקטנה"

איזו ממשלה מעדיפים מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות?

מיהו ראש הממשלה המועדף על מצביעי המפלגות השונות, בפרט מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות? מי לדעת מצביעי המפלגות יטפל טוב יותר בבעיות הביטחון ובבעיות הכלכליות-חברתיות?

סדרת סקר "בקטנה"

עמדות הציבור לגבי נשות הכותל

מאז 1988 מנהלת הקבוצה הקרויה "נשות הכותל" מאבק ציבורי ומשפטי להתפלל, לקרוא בתורה ולשיר כשהן עטופות בטלית בעזרת הנשים בכותל המערבי. האם הציבור תומך במאבקן? מי תומך יותר נשים או גברים? דתיים או מסורתיים? האם יש הבדל בתמיכה על רק המוצא העדתי או שיעור ההשכלה?

מאמר דעה

דמוקרטיה ליהודים בלבד: משאל העם כמשל

 ממצאי מדד הדמוקרטיה 2013 צריכים להדיר שינה מעיני כל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה ללבו. מתברר שרוב אזרחי ישראל היהודים סבורים שדמוקרטיה אינה אלא "שלטון הרוב". יתרה מכך מתברר שלא כל רוב זוכה ללגיטימציה בדמוקרטיה הישראלית. רק רוב יהודי.

נייר עמדה

סקרי בחירות

לנוכח ריבוי סקרי הבחירות ראוי לברר מה התועלת שבסקרי הבחירות? עד כמה סקרי הבחירות אמינים? באיזו מידה הם מאפשרים לחזות את תוצאות הבחירות? עד כמה מושפעים המצביעים מהתחזיות המתפרסמות? והאם נכון וראוי לפרסם נתונים של סקרי בחירות לפני ותוך כדי ההליכה אל הקלפיות? מאמר זה מנסה להשיב על שאלות אלה. 

סדרת סקר "בקטנה"

מיזוג בין החינוך הממלכתי לבין החינוך הממלכתי-דתי:

רוב הציבור היהודי הלא-חרדי תומך בחלוקה הקיימת כיום לשני זרמים בחינוך, הממלכתי והממלכתי-דתי. אך כשמוצגת בפניו האפשרות של מהלך שלטוני למזג בין שני הזרמים, השיעור הגבוה ביותר מדווח שיבחר בוודאות לשלוח את ילדיו לבית-ספר משולב ממלכתי וממלכתי-דתי. בבית ספר כזה ילמדו יחדיו דתיים וחילונים. בכיתות יוכלו ללמד הן מורים דתיים והן מורים חילונים ותהיה בו תכנית לימודים חדשה, הממזגת בין זו שבממלכתי לבין זו שבממלכתי-דתי.

סדרת סקר "בקטנה"

הבוחר אמר דברו: השיטה חולה, אך עדיין ניתן להצילה

סקר שערכו מרכז גוטמן ומכון דחף עבור ישראלים להצלת הדמוקרטיה מעלה: הבוחרים מאסו בחברי הכנסת ובמפלגות, אך בנכונותם לתמוך ביוזמות שישנו את המצב.

סקירה

אידאולוגיה או מנהיג? ביטחון או חברה?

המאמר בוחן את שיקולי ההצבעה של הבוחר הישראלי בבחירות לכנסת התשע עשרה שייערכו בינואר 2013, בהשוואה למערכות בחירות קודמות בשלושה היבטים.

מאמר דעה

המרכז החדש

סקר פלסטיני-ישראלי משותף, של פרופ' הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר שקאקי מהמרכז הפלסטיני לחקר מדיניות ולסקרים, שהתפרסם השבוע, חושף עובדה מרתקת: ערביי ישראל, מבחינת עמדותיהם כלפי "הסכסוך" והיחסים בין ישראל והפלסטינים, מהווים קבוצת מרכז מובהקת. מהן השאיפות ארוכות הטווח של הפלסטינים כלפי ישראל? והפחד מהזולת באשר הוא?

מאמר דעה

אמון הציבור בתקשורת- בלימה, סיבוב ונסיקה?

בשנה שעברה הצביע מדד הדמוקרטיה, על שפל של כל הזמנים באמון הציבור בתקשורת. לעומת זאת, בשנת 2017 נראה שהמגמה נבלמה ומתחילה מגמה הפוכה. האמון של הציבור הישראלי במוסד התקשורת עלה ב-4% ועומד השנה על 28% לעומת 24% בשנה החולפת

מאמר דעה

הדתיים לא על הגדרות

79% מהחילונים בארץ סבורים כי הדתיים כובשים את מדינת ישראל ממש עוד רגע. אין ספק כי אלו פירות הביאושים של קמפיין 'ההדתה' הצובע כל סממן יהודי במרחב הציבורי, בצבא ובמערכת החינוך בצבעים שחורים ומאיימים

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

צפו: מדד הדמוקרטיה הישראלי 2017

מדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שרוב הישראלים מרוצים ממצבה הכללי של ישראל ואופטימיים לגבי עתידה. מה עוד מספר לנו אותו מדד? פרופסור תמר הרמן מסבירה

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

שסעים בחברה הישראלית

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

ספרים