מלחמת "חרבות ברזל"

52% מהעצמאים דיווחו על ירידה בהכנסה האישית, יותר מכפול מהעובדים השכירים. את המחיר הכלכלי הכבד ביותר מהמלחמה משלמים גם עובדים צעירים וערבים.

לצד הפגיעה הכלכלית והתעסוקתית בכלל המפונים, ניכרת פגיעה עמוקה במיוחד במפוני הצפון ותושבי הצפון שלא פונו, מה שמחייב בדיקה מחודשת של מדיניות הסיוע בשעת חירום.

אלוף במיל' עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן, מתראיין אצל יוחנן פלסנר ומיכאל האוזר טוב בתוכנית "האינטרס הלאומי" ברדיו תל אביב.

ההימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר מערערת את אמון הציבור ומסכנת את יכולת המדינה להפיק לקחים. רק גוף עצמאי, בעל סמכויות חקירה מלאות, יוכל לברר את האמת, לשקם את האמון ולמנוע את האסון הבא.

דו"ח מבקר המדינה, שקבע כי המדינה כשלה בהטמעת יעדי פיתוח בר-קיימא (SDG's) בשל היעדר תכנון אסטרטגי לאומי, מצביע על בעיה עמוקה בהרבה: בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא משקיעה במנגנונים לחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ואינה מוכנה להתמודדות עם משברים עתידיים – צפויים ולא צפויים.

יום הזיכרון תשפ"ה, המכון הישראלי לדמוקרטיה גאה להצטרף למיזם 'אות זיכרון', להחלפת לוגו חברות וארגונים בלוגו המעוצב בכתב ידם של נרצחי וחללי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בחרנו להנציח את רס"ב (במיל') אילון ויס ז"ל, בן 49 מפסגות, אב ל-7 ילדים, סבא לנכדה, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.

מחותנו, פרופ' בני פורת, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, כותב עליו: "אילון היה אדם שפיזר אור סביבו בכל המעגלים שאפיינו את חייו: המשפחה, התלמידים והמדינה. הוא המשיך לשרת במילואים גם כשהיו לו את כל סיבות הפטור שבעולם".

ב-15 ביוני 2024 עלה הטנק שלו על מוקש, בקרב עם מחבלים בציר נצרים.

19% חושבים שלישראל היו דווקא יותר אי הצלחות מהצלחות ● 57.5% מכלל הציבור פסימיים לגבי הסיכויים להשיג עסקה לשחרור כל החטופים ● 51% חושבים שמפקד חיל האוויר פעל לא נכון כשהחליט להפסיק את שירותם הפעיל של החותמים על "מכתב הטייסים"; 39% סבורים שפעל נכון ● 52% מקרב הציבור היהודי תומכים בתקיפה ישראלית באיראן גם ללא גיבוי אמריקני.

החיבור בין זיכרון השואה לטבח שביצע חמאס מובן. אך בזמן שהוא מעצב מחדש את הזהות הישראלית, הוא עלול גם לחזק תחושת קורבנות ונטיות גזעניות ולאומניות. דווקא בעת הזאת ראוי לעסוק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה גם בדברים שמחזקים אותנו כחברה ומסייעים לנו להשתקם מהטראומה.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.

צריך לומר ביושר: כאשר תקום ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר, האתגרים שיעמדו בדרכה יהיו גדולים. ובכל זאת, ועדה כזו היא הדרך היחידה להפוך את הפצע המדמם לצלקת.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): 96.5% בשמאל, 89.5% במרכז ו- 56.5% בימין חושבים שעל ראש הממשלה להתפטר מיידית או לאחר המלחמה ● 73% מכלל הציבור ו-56% מתומכי הימין סבורים שיש להמשיך לשלב ב' בעסקה עם חמאס הכולל סיום המלחמה והשבת החטופים ● בציבור היהודי: רוב גורף בשמאל ובמרכז וכמחצית מתומכי הימין סבורים שבן גביר לא ראוי לשוב לכהן כשר לביטחון לאומי ● רוב הציבור אופטימי ביחס לסיכויי הרמטכ"ל החדש לשקם את יכולות צה"ל, 50% חשים כך גם לגבי סיכוייו לשקם את היחסים בין הדרג הצבאי למדיני.

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה את עוצמת הפגיעה הכלכלית במפונים, ואת הפערים בין הדרום לצפון: 54% ממפוני הצפון וכמחצית מכלל תושבי הצפון מדווחים על ירידה בהכנסות משק הבית בשל המלחמה, לעומת 33% ממפוני הדרום.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הקים פורום מנכ"לים וראשי מערכות לשעבר. הפורום מסייע למיפוי אתגרים מערכתיים הפוגעים ביעילות ומועילות של המערכת הציבורית, תיקוף המלצות מדיניות ושינויים מבניים לחיזוק העצמאות, מקצועיות ואובייקטיביות השירות הציבורי.
עם פרוץ המלחמה, זימנו את הפורום ל"צו 8 חברתי-לאומי" כדי לחשוב על מענים בשעת חירום, ולגבש סדרה של המלצות עבור מקבלי ההחלטות בממשלה.

היוזמה וההובלה של הפורום מטעם המכון היא בידי עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין וד"ר אסף שפירא, מנהלי תוכניות רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות, בהתאמה.

בעמוד זה נרכז את סיכומי המפגשים, התובנות וההמלצות שעולות בפורום.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב גורף בשמאל ובמרכז ו-51% בימין תומכים במעבר לשלב הבא בעסקה, 40% מהמשייכים עצמם לימין מתנגדים לכך • 58% מכלל הציבור מאמינים שעל הדרג הצבאי להתפטר בלי קשר להתפטרות או אי-התפטרות הדרג המדיני • 42% מכלל הציבור תומכים בשמירת המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים, 29.5% תומכים בשינוי הוועדה לפי מתווה לוין-סער.

גם היום, שנה ורבע מפרוץ המלחמה, הנפגעים העיקריים ממנה מבחינה כלכלית הם אוכלוסיית העצמאים: 54% מהעצמאים מדווחים על ירידה של כ- 50% בפעילות העסקית וכ- 58% דיווחו על ירידה בהכנסת משק הבית. בנוסף, כשליש מהעצמאים מתקשים לעמוד בתשלומי הדיור. נתונים מדאיגים גם על מצבם הכלכלי של ערביי ישראל: 37% מהערבים השכירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה, 55% מדווחים על ירידה בהכנסת משק הבית ו- 52% נכנסו או העמיקו את האוברדרפט. שיעור בולט בקרב השכירים הצעירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה.

גם לאחר שנדחתה במליאה, לכנסת עדיין יש דרך להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר, אם לא תשכיל הממשלה להקים בעצמה ועדה ממלכתית ועצמאית, במקום לחרב גם את המוסד הזה על ידי פוליטיזציה שלו.

ביישוב כרמית שבנגב הוזעקו אזרחים חמושים "לתת מענה" לנוכחות של תושב ערבי מהיישוב וחבריו במגרש הכדורגל. כשהמדינה מחמשת אזרחים אך לא מסבירה להם את גבולות השימוש בנשק, לא רק חיי אדם נמצאים בסכנה, אלא גם מרקם החיים העדין מאוד ממילא.

בפילוח מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול תומכים בעסקה כוללת, בימין ישנו רוב (54%) התומכים בעסקה כלשהי (מלאה או חלקית) לעומת 39% בלבד התומכים בהמשך הלחץ הצבאי על חמאס ● 68% מכלל הציבור ו-60% ממצביעי הליכוד מתנגדים לחוק הפוטר חרדים משירות צבאי גם במחיר הליכה לבחירות ● 66% מהישראלים מעריכים ששנת 2025 תהיה טובה עבורם במישור האישי, אך רק 43% מעריכים זאת גם במישור המדיני.

האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – האם ראש הממשלה לבדו הממשלה במליאתה? הקבינט המדיני-ביטחוני? ואולי קבינט המלחמה? ומה לגבי הסמכות לדחות הצעה על שחרור אסירים? כל השאלות והתשובות.

בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל מעריכים 94% שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, במרכז – 71% ובימין 38% ● פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד, אבל כשני שלישים סבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו ● מבין מוסדות הציבור, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.

לא מעט קווי דמיון קיימים בין התמודדות מערכת החינוך הישראלית אחרי 7 באוקטובר לבין תגובת מערכת החינוך בארה"ב לאסון התאומים. אבל הניסיון האמריקני מלמד שכאשר נמנעים מדיונים ערכיים בבתי הספר, הדמוקרטיה משלמת מחיר יקר.

הציפיות מוועידת האקלים של האו"ם באזרבייג'ן היו נמוכות מראש, והיא אכן הסתיימה בקול ענות חלושה. אבל במקום שבו ראשי מדינות נכשלים – יוזמה ישראלית לשיתוף פעולה אזורי נותנת סיבה לאופטימיות.

ועדת החקירה הציבורית שמקדם הליכוד לא נועדה לחקור באמת את מה שאירע ב-7 באוקטובר וברור למה ראש הממשלה מעדיף אותה על פני ועדת חקירה ממלכתית. כך רוצה הממשלה לקעקע את הקונצנזוס האחרון בחברה הישראלית.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן מזמינים חוקרים וחוקרות, עיתונאים ועיתונאיות, מורים ומורות, פעילים ופעילות, להגיש מאמרים קצרים בנושא חופש הביטוי במלחמה, העוסקים בהיבטים שונים של חופש הביטוי במלחמת חרבות ברזל בפרט, ובמלחמות בכלל. המאמרים יכולים להתמקד באירוע ספציפי, בסוגיות הקשורות למלחמה הנוכחית, בדיון תיאורטי, השוואתי או היסטורי באשר לחופש הביטוי במלחמה ובחירום.

המאמרים שיתקבלו יאוגדו בקובץ מאמרים בהוצאת שני המכונים.

31 נשים נרצחו השנה על רקע מגדרי, וההערכה היא שהמצוקה הכלכלית והנפשית שגוברת בגלל המלחמה תגרום גם לעלייה באלימות במשפחה. כל זאת בזמן שנשים בישראל נעדרות כמעט לחלוטין ממוקדי קבלת ההחלטות המרכזיים.

ישראל כנראה לא תצליח לכפות על בית הדין לבטל את הצווים, ואם תנסה לעשות זאת תקשה עוד על בעלות בריתה לתמוך בה. מה בכל זאת אפשר לעשות? חקירה עצמאית ואפקטיבית, הימנעות מהצהרות בעייתיות והקפדה על דיני הלחימה.

בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג מצא כי יש לו יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט ביצעו פשע מלחמה של הרעבה כשיטת לחימה ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה, ומעשים בלתי אנושיים אחרים. לצווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר עלולות להיות השלכות רבות ומסוכנות, אבל לישראל יש עדיין מה לעשות כדי למזער נזקים. 

גילוי האמת לא ישנה את מהלך אירועי ה-7 באוקטובר, אך בכוחו לאפשר התמודדות עם הכאב והכעס. לקיחת אחריות חיונית להחזרת האמון במדינה, בנבחריה ובמוסדותיה. אז מדוע כמעט כולם תומכים בוועדת חקירה ממלכתית פרט לראש הממשלה?

נטל המילואים ונטל המשק – אוסף סקירות על אתגרי שוק העבודה במלחמה | עיקרי הממצאים: המשק הישראלי מאבד בכל חודש 1% משעות העבודה, שהן 1.16 שעות בשל התארכות מילואים. 14,000 עצמאים הקפיאו את העסק שלהם, התגייסו למילואים ושילמו מחיר כלכלי כבד. בחברה הערבית נרשם זינוק של 6% בשיעור האבטלה, 22,000 גברים ערבים (בגילים 25-64) לא חזרו לעבודה. בתחילת המלחמה נרשמה ירידה של 7% בתעסוקת אימהות לילדים צעירים. הענפים במשק שנפגעו במיוחד: האומנות, הבידור והפנאי, האירוח והאוכל וענף הבינוי.

כשני שלישים בציבור הישראלי מדווחים על הרעה בתחושת הביטחון האישי שלהם אחרי 7.10 • בציבור היהודי הרוב מדווחים כיום על חזרה לשגרת חייהם לעומת רוב בציבור הערבי שמדווחים שלא חזרו לשגרה • הציבור היהודי חצוי בשאלה האם הגיעה העת לסיים את המלחמה בעזה, בעוד שבציבור הערבי רוב גדול מאוד תומך בסיומה. הסיבה העיקרית לתמיכה בסיום – הסכנה לחיי החטופים • רוב הציבור (62%) רואים בהשבת החטופים את המטרה המרכזית ורק מיעוט (29%) את מיטוט החמאס • כל שרשרת ההנהגה, הפוליטית והצבאית מקבלת ציונים נמוכים על תפקודה מאז ה-7.10. השר לביטחון לאומי בן גביר, יו"ר האופוזיציה לפיד, ורה"מ נתניהו קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר • רוב בציבור היהודי (61%) סבורים כי לפלסטינים אין זכות למדינה משלהם. התמונה הפוכה בציבור הערבי • הציבור היהודי חצוי בין אופטימיים לפסימיים לגבי העתיד של מדינת ישראל. בציבור הערבי יש רוב לפסימיים בנושא זה.

רוב גדול בציבור הישראלי (80%) תומכים בהחלטה לפתוח במתקפת העומק נגד חיזבאללה • בקרב היהודים מעט יותר תומכים מאשר מתנגדים לכניסה קרקעית ללבנון; רוב הערבים מתנגדים • רוב בציבור סבורים שפיטורי שר הביטחון גלנט יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל • רוב בציבור סבורים שמיטוט חיזבאללה יבטיח טוב יותר את ביטחון יישובי הצפון מאשר הסכם מדיני • מחצית מהיהודים מאמינים שמצב המדינה בשנה הבאה יהיה יותר טוב; רוב הערבים חושבים שהוא יהיה יותר רע.

הורדת דירוג האשראי של מודי'ס הייתה צפויה, אבל העיתוי וההפחתה בשתי רמות תוך הותרת התחזית השלילית, משקפים את הערכת החברה לגבי אתגריה הביטחוניים ופיננסים של ישראל.

כמחצית מהציבור סבורים שהמורים צריכים לדון בכיתות בהשבת החטופים ולבחון את החשיבות המוסרית של התביעה להשבתם בכל מחיר, אולם רוב בקרב החרדים והמסורתיים-דתיים אינם מסכימים לכך • 51% סבורים שמערכת החינוך אינה יכולה לסייע בקידום סיפור משותף לכלל הקבוצות בחברה הישראלית לעומת 40.5% ב-2022.

כשלושה רבעים מהמשיבים מהשמאל סבורים שדרישת נתניהו לשלוט בציר פילדלפי היא פוליטית בעיקרה, בשעה ששיעור כמעט זהה מהמשיבים בימין סבורים שבעיקרה היא עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית. בקרב המשיבים מהמרכז, רוב קטן סבורים שמאחורי הדרישה עומדים בעיקר מניעים פוליטיים • רוב בציבור היהודי תומכים בהחרפת המהלכים הצבאיים בצפון ומיעוט מצדדים בהמשך הלחימה במתכונת הקיימת.

הדיון במגעים להשבת החטופים והתנאים שמוצבים בו קשורים לסוגיות אסטרטגיות של המלחמה ולכן צריך להתקיים בקבינט המדיני-ביטחוני. הימנעות ראש הממשלה מכינוס הקבינט לדיון בסוגיות כבדות משקל, כמו השינויים בתנאי העסקה להשבת החטופים, וכן הצהרת נתניהו על כך שהוא יקבל את ההחלטה הסופית בנושא, תוביל לריכוז כוח מופרז בנושאי ביטחון בידיו ובאופן הסותר את השיטה הנוהגת בישראל.

טלגרם הפכה למצע הפורה ביותר בעולם לפעילות בלתי חוקית מסוגים שונים. לא מדובר בחבורת מתבגרים תמימה שעושה לייקים לתכנים, ומי שלא יודע להבחין בין חופש ביטוי לבין פעילות פלילית, יוצר ערפול שיאפשר לגורמים הפליליים לצאת מהרשת ולפעול בעולם האמיתי. גם בישראל צריכים לברך על המהלך.

מאז אירועי שבעה באוקטובר נשמעות קריאות מכיוונים שונים לחקור את שאירע. סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצעות מרכז ויטרבי ביולי 2024, בחן את עמדות הציבור ביחס לצורך לחקור את אירועי שבעה באוקטובר, בשאלות מהו המנגנון המועדף לחקירה ומה צריך להיות עיתוי החקירה, וכן לאלו היבטים מן הראוי שהגוף החוקר יידרש.

שר האוצר טוען במכתבו כי חוות דעת של היועמ"שית ביחס לחוקיות סבסוד מעונות היום ניתנה בחוסר סמכות. זוהי דוגמה נוספת לניסיון שלו ושל הממשלה כולה להתעלם מתפקידה של היועצת ולנסות להתנער מפסיקת בג"ץ ומהמגבלות שמציב שלטון חוק במדינה דמוקרטית. על אותם תהליכי עבודה משובשים מתריעה היועצת בתקופה האחרונה. לאילו מקרים היא מתייחסת, מה חשיבותן ומעמדן של חוות הדעת שלה ומדוע הן קריטיות לשלטון החוק?

בשיטת בחירות אזורית או אישית חברי הפרלמנט הם אמנם נציגי מפלגות, אך הם גם נציגי אזרחים או אזורים שבחרו בהם באופן אישי – ולכן מחויבים כלפי ציבור רחב הרבה יותר ולא רק כלפי המפלגה ומנהיגה.

לנוכח הפחתת דירוג האשראי של ישראל והתחזית השלילית לעתיד, על הממשלה להתעשת, להתאים את סדרי העדיפויות בתקציב למציאות הביטחונית הקיימת ולהגדיל את ההכנסות בהיקף שיבטיח שהגירעון לא ייצא משליטה.

"על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" - איכה פרק א', פסוק ט"ז.

סקירה מספר 3: 01.06-11.08.2024

שפל של כשמינית בלבד מגדירים את המצב די טוב או טוב מאוד וכרבע מגדירים אותו "ככה-ככה" • שיעור המביעים תחושות שליליות כלפי הממשלה עולה משמעותית על שיעור המביעים תחושות חיוביות, ואלה המחזיקים ברגשות שליליים אינם מגיעים ממחנה פוליטי מסוים. הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים יש בולטות חד-משמעית לתסכול, כעס ואכזבה • בקרב היהודים נרשמו שיעורי תמיכה גבוהים של 80% ויותר בהקמת מנגנון חקירה לאירועי השבעה באוקטובר.

אחרי תשעה חודשי לחימה ועל רקע מעצר החיילים החשודים בהתעללות במחבל נוח'בה בשדה תימן, דחוף להזכיר שמה שמבדיל בינינו לבין החמאס הוא החובה לציית לחוק ולהתייחס גם למחבלים עצורים בהתאם לדין. חובה גם לזכור שצה"ל הוא צבא מקצועי, שבו אסור שאיש הישר בעיניו יעשה, ושגם ברגעים הקשים ביותר ומול השטן עצמו יש לשמור על ערכי הצבא.

אירועי ה-7/10 והמלחמה הרב-זירתית בעקבותיהם הפכו את גיוס החרדים מסוגייה עקרונית לסוגייה קיומית, המאיימת להביא לקריסת הממשלה. חשש זה עשוי לדחוף את מקבלי ההחלטות הפוליטיים לסיום המלחמה. זאת במטרה להוריד את הלחץ העצום עליהם הנובע מהסתירה שבין הצורך האקוטי בכוח אדם לוחם, דרישת הציבור הרחב לגיוס חרדים מחד גיסא וממיאון החרדים לשרת בצבא מאידך גיסא.

העליהום נגד הפיקוד הבכיר ורשויות אכיפת החוק בצה"ל מצד גורמים שונים בזירה הפוליטית, הציבורית והתקשורתית, על-רקע החקירה של חיילים החשודים בהתעללות חמורה בעציר פלסטיני במתקן "שדה תימן", הוא ניסיון מסוכן נוסף להכניס את הפוליטיקה לצה"ל ולערער את שרשרת הפיקוד וסמכות המפקדים. למעלה מכך, הוא גם פסול מוסרית ומשפטית, וחסר תבונה מדינית.

בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).

המחדל של אוקטובר 2023 נראה כסוג המקרים החריגים שבהם לא סביר שלא להקים ועדת חקירה, ולהעדיף הקמת ועדת בדיקה ממשלתית או ועדה מסוג אחר כדי להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית - גוף בלתי תלוי בראשות שופט בית משפט עליון או מחוזי, בעלת סמכויות לזמן ולחקור עדים ולאסוף מסמכים. לכן ייתכן שבית המשפט יתערב בהחלטת הממשלה האם להקים ועדת חקירה וגם בשאלה איזו ועדה להקים.

למרות האזהרות החמורות שפרסמה "ועדת הצוללות", וגם אם מסקנותיה והמלצותיה יהיו חריפות, אפילו יותר מאלה של ועדת מירון, יש לזכור כי ועדת חקירה ממלכתית אינה קובעת מי יהיה ראש הממשלה, אך בהחלט יכולה לעזור לציבור ולכנסת לראות מי אינו ראוי להיות, מי כשל בתפקידו, מי אחראי למחדל. חשיבותה של עבודת הוועדה היא גם בהפניית זרקור להתנהלות הכאוטית בתחום חיוני מאין כמותו לביטחון המדינה.

מאז 7 באוקטובר נשמעות בשיח הציבורי והתקשורתי השוואות רבות בין מלחמת חרבות ברזל למלחמת יום הכיפורים, ש-50 שנה בדיוק מפרידות ביניהן. ההשוואות הללו מתבססות על כך ששתי המלחמות החלו במתקפת פתע של כוחות אויב, בשתיהן היו התרעות מודיעיניות טרם פרוץ הקרבות שלא זכו לתשומת הלב הנדרשת מצד הצמרת המדינית והצבאית, ובשתיהן קרסו הקונספציות שרווחו בתקופה שלפני המלחמות באשר למידת המוכנות ללחימה והמוטיבציה של האויב להיכנס לעימות חזיתי עם ישראל.

כדי להעשיר את ההשוואות הללו, ועל בסיס הנתונים שבידינו, בחרנו להציג את עמדות הציבור הישראלי בסוגיות הרלוונטיות לגבי שתי המלחמות ולהצביע על הדומה ועל השונה בדעת הקהל הישראלי ב-1973 וב-2023.

מה יעלה בגורל "קבינט ניהול המלחמה"? אילו מגבלות פוליטיות יתפוגגו מעתה? מה שחשוב לדעת.

סקירה מספר 2: 10.04-30.05.2024

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

מה שמאפשר לחבורות השוטרים מטעם עצמם, דוגמת אלה שפעלו בירושלים, לפעול בלי לעורר התנגדות ציבורית הוא קיומם של גורמי ביטחון פנים מרובים במרחב האזרחי. המשטרה נדרשת לפעול כלפיהם בנחישות ולהימנע מיצירת רושם שהיא נמנעת מכך ממניעים פוליטיים או בשל חשש מחוסר שביעות רצון של הדרג הפוליטי.

על רקע הדיון היום (2.6) בבג"ץ הגיוס, המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם דוח מיוחד על דעת הקהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בחברה החרדית על סוגיית (אי) הגיוס. הדוח נעשה בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של החברה החרדית (508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35%), במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.

המודל שהחזיק את צה"ל והחברה הישראלית מאז קום המדינה ונשחק עם השנים קיבל במלחמה הנוכחית חיזוק מחודש. הימנעות החרדים מהשתתפות בו מעמידה אותו בסכנה מחודשת.

בחינה של מאמרי דעה בעיתונות החרדית מסבירה ממה באמת חוששת הנהגת המגזר בשאלת הגיוס, ואין הכוונה לחוק כזה או אחר או לכפייה כלשהי.

סיפורי הגבורה של הלוחמים, לצד רוח ההתנדבות ששטפה את העם כולו, ערערו את הדיכוטומיות שטיפחה החברה החרדית במשך שנים.

השופט הישראלי אד-הוק, שהיה בדעת מיעוט גם במקרה רפיח, הבהיר בחוות דעתו שביקורת משפטית עניינית, מקצועית ומבוססת, היא כנראה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בית הדין הבינלאומי לצדק – מוסד הנתון בתקופה זו ללחצים שונים. עמדת בית הדין מעוררת חשש לליקויים משמעותיים באשר לבירור העובדות של מה שנעשה ברצועה.

ההחלטה על צווי ביניים נוספים בהליך הג'נוסייד מצרה אמנם את מרחב הפעולה המבצעי של ישראל ברפיח, אבל מותירה לה מרחב גמישות בפרשנות וביישום של הצווים. נחישות רבה יותר במתן מענה לצרכים ההומניטריים של האזרחים ברצועת עזה, לצד גילוי אחריות רבה יותר של פוליטיקאים מבית ושיתוף פעולה הדוק של ישראל עם בעלות בריתה מחוץ, יאפשרו לישראל לקדם את היעדים המבצעיים שלה במלחמה תוך צמצום החיכוך המדיני והמשפטי בזירה הבינלאומית.

האם בקשת התובע כרים קאן לצווי מעצר מבוססת עובדתית ומשפטית? כיצד מתנהל ונאכף הליך הוצאת הצווים? מהן השלכותיו ומה ישראל יכולה לעשות ביחס לבקשה ולעבירות שקאן טרם הכריע לגביהן? כל מה שחשוב לדעת.

החלטת התובע כרים קאן מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. היא נשענת על בסיס עובדתי רעוע ביותר, לאור מאמצי ישראל להבטיח סיוע הומניטרי לתושבי עזה, ויוצרת סימטריה פגומה וחמורה בין ישראל, דמוקרטיה המחויבת לשלטון החוק, לבין חמאס, ארגון טרור רצחני שמבצע ג'נוסייד. עם זאת, על ישראל להתנהל בתבונה מול בית הדין כדי שתמשיך ליהנות מגיבוי בינלאומי נרחב.

התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.

דרום אפריקה טענה בדיון שרפיח היא ״קו ההגנה האחרון״ של רצועת עזה ולכן הרחבת המלחמה לשם תוביל לקריסת המצב ההומניטרי ברצועה. ישראל, מנגד, ייחסה את המשבר ההומניטרי לפעולות החמאס והדגישה את המאמצים שהשקיעה לשיפור המצב, שהובילו לתוצאות בשטח. שאלת הוצאת הצו להפסקת הלחימה ע"י בית הדין תלויה במידת השכנוע מצד ישראל שהפעולה ברפיח לא תגרור תוצאות הומניטריות חריגות.

במאי 2024 פנתה דרום אפריקה לבית הדין בדרישה להורות לישראל להפסיק מידית את הפעולה ברפיח ולאפשר העברה מלאה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה. צפו בדיונים שבהם נשמעו עמדות הצדדים.

שורשי המשבר ביחסים עם ארה"ב נמצאים לכאורה ברפיח. אולם המפתח לפתרונו מצוי הרחק מעזה, בין מוסקבה לבייג'ינג. סדר עולמי חדש הולך ומתעצב לנגד עינינו והוא שיכתיב את התנהגותם של מנהיגי ארה"ב בעתיד. המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין מעמידה את ישראל, הזקוקה לבעלות ברית בחזית מול איראן, בפני צומת של הזדמנויות וסיכונים.

עצם הניסיון להפנות את המבט מהמחלוקות בנושאי המהות של החברה הישראלית: בדמוקרטיה, בביטחון, ביחסי דת ומדינה, הוא ניסיון להרחיק, לטשטש ולמנוע את הדיון המתחייב והקשה בשאלות אלו, על אחת כמה וכמה בתקופה זו, שבה ההכרעות הן לעתים של חיים ומוות. ערב יום העצמאות ה-76, יש לערוך חשבון נפש פוליטי וחברתי ובעיקר לשאול כיצד באה לידי ביטוי אחריות של ממשלה לכלל  אזרחיה?

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

הדרישה להפסיק את הפילוג בחברה הישראלית הפכה בחודשים האחרונים לחד-צדדית: הממשלה רשאית לקדם אינטרסים צרים של המפלגות החברות בה, ולעומת זאת כל ביקורת על מעשיה נתפסת כמפלגת ומי שמביע אותה מתויג כ"חוזר לשישה באוקטובר". למרות השבר העמוק והמלחמה, יש לעמוד על משמר הדמוקרטיה ולמנוע מצב שבו אין על השלטון כל ביקורת.

באילו נסיבות יוצאים צווי המעצר וכיצד הם נאכפים? כיצד ישפיעו על הבכירים הישראלים שנגדם יוצאו ועל התנהלות ישראל בזירה הצבאית והמשפטית ובזירות נוספות? אילו צעדים תוכל ישראל לנקוט כדי לצמצם את הסיכון להתערבות בית הדין? כל מה שחשוב לדעת.

האמון הממוצע בטלוויזיה עומד על 49%, אולם גבוה יותר בפילוח לפי ערוצים: 60% נותנים אמון בכאן 11, 54% בחדשות 12 • 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות, 44% משתמשים לשם כך בטלגרם • 50.5% מהימין ציינו במצטבר את ערוצים 11,12,13 כערוץ העיקרי שהם צופים בו, ו-24% ציינו את ערוץ 14. לעומת זאת, במרכז ובשמאל לא נחשפים כמעט בכלל לערוץ 14 - 4% ו-3.5% בהתאמה – מה שיוצר "בועת מידע" • 56% מהציבור מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות • 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על ששיתפו מידע לא מבוסס בקבוצות או ברשתות חברתיות.

אם יוצאו צווי המעצר – מהלך תקדימי נגד בכירים במדינה דמוקרטית - ייגרם לישראל נזק תדמיתי חמור משום שתהיה עלולה להצטרף למשפחה מפוקפקת של מדינות ולהיות מתויגת כ"מצורעת". נזק מקיף נוסף הוא הגשת תביעות פליליות במדינות שונות נגד ישראלים שהיו מעורבים במלחמת "חרבות ברזל" – ולא רק נגד בכירים.

בשנה האחרונה, ובפרט לנוכח מלחמת "חרבות ברזל", מאבדת ישראל את הגיבוי שלה במוסדות הבינלאומיים, בין אם בשל הצהרות שרים היוצרות רושם מוטעה שהיא פועלת בניגוד לדין הבינלאומי ובין בגלל מהלכי הממשלה להחלשת מערכת המשפט. על רקע הפרסומים בדבר הוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים ע"י ICC, כיצד תוכל בכל זאת להשיב את האמון הבינלאומי בה?

חמישית מהערבים סבורים שהחמאס יצא מהמלחמה כשידו על העליונה • הסכמה רחבה בקרב היהודים והערבים על כך שהגיעה העת להתפטרות האחראים למחדל השבעה באוקטובר • 80% מהיהודים סבורים שחיסול בכיר משמרות המהפכה בדמשק היה מהלך נכון למרות התגובה האיראנית • 43% מהיהודים הביעו תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד לאחר המתקפה האיראנית לעומת 16% מהערבים שהביעו תחושה זו.

בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?

על רקע הגיוס המזורז של כיתות הכוננות במלחמת "חרבות ברזל" וקיצור ההכשרות למתנדבים, כיצד מתנהל תהליך הגיוס? האם מותר להקים כיתת כוננות שכונתית? כל השאלות והתשובות.

הממשלה התחזקה במובנים מסוימים על חשבון הכנסת בעיקר בשלושת החודשים הראשונים של כנס החורף - תהליך אופייני בעתות משבר, בשל הצורך במתן מענה מהיר לצורכי מצב החירום: הוטלה הגבלה זמנית על מספר השאילתות וההצעות לסדר היום שעלו לדיון, בוטלו דיוני המליאה למשך תקופה קצרה בימי שלישי וניכר כי גם חלה ירידה בכמות הצעות החוק הפרטיות שהגישו הח"כים בהשוואה לכנס הקודם.

39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.

סקירה מס' 1

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

מספר ימי הפעילות של הכנסת אינו חריג בהשוואה לפרלמנטים אחרים, אולם החוק קובע שתפעל שמונה חודשים לפחות בשנה. בזמן פגרה ניתן לכנס את המליאה לדרישת 25 ח"כים או הממשלה ואת הוועדות בהתאם להחלטת ועדת הכנסת או לבקשת יושבי הראש או שליש מחבריהן.

בעיקר לנוכח המלחמה התברר עד כמה המצב שבו בני החברה החרדית אינם משרתים פוגע משמעותית בעיקרון השוויון. משימות הצבא הורחבו ויש להרחיב את שורותיו בדחיפות, לכן יש לפעול לאלתר כדי להתחיל את השינוי.

בצל המלחמה והאיום בכך שהגיוס יהפוך לגיטימי, חידדו מנהיגי החברה החרדית והעיתונות החרדית את האיסור על גיוס ומנגד הדגישו את מצוות לימוד התורה ואת עליונותה על השירות בצה"ל. הרושם הכולל הוא של התבצרות נוספת של החרדים בתוך חומות מוסדות לימוד התורה.

כמחצית (50.5%) מהנשאלים היהודים במדגם מרגישים שמדיניות רישוי כלי הירייה החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם, לעומת 23% שחשים שפגעה בה • בקרב הערבים 34% השיבו כי המדיניות החדשה פוגעת בתחושת הביטחון שלהם וכמעט חמישית (19%) השיבו כי היא משפרת את תחושת הביטחון שלהם. 36.5% השיבו שתחושת הביטחון האישי שלהם אינה מושפעת ממנה • פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה הבדלים גדולים: הרוב בימין השיבו כי המדיניות החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם לעומת מיעוט בלבד בקרב המרכז והשמאל. רוב מקרב השמאל (58%) וחלק גדול מקרב המרכז (36%) חשים כי נפגע ביטחונם האישי • בקרב היהודים שביישוביהם יש כיתת כוננות, כמעט שלושה רבעים השיבו שהמהלך תרם לשיפור תחושת הביטחון האישי שלהם.

בציבור היהודי, 55% מעריכים בחיוב את תפקודו של הרמטכ"ל הלוי ו-46% את תפקוד שר הביטחון גלנט, עלייה לעומת 40.5% באוקטובר • ביחס לתיאום עם ארה"ב לקראת המשך המלחמה, 49% מהיהודים סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, אולם בפילוח פוליטי עולה רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) התומך בתיאום, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.

נתוני מדד הדמוקרטיה 2023 ביחס לנשיא מראים עד כמה בשעת משבר יש שאיפה ציבורית למכנה קיומי וערכי המשותף לכלל האזרחים. הסבר נוסף לתמיכה הגבוהה הוא המחוות השונות שביצע, כגון הביקור ביישובי עוטף עזה והחיילים בחזית.

הסקר הקבוע נערך ביוני 2023, אך חלק מהשאלות נבדקו שוב בסוף 2023 ובתחילת 2024 • רמות ומדרג האמון במוסדות המדינה השתנו רק מעט • במדידה השנייה חל שיפור גדול במידת האמון במשטרת ישראל • בית המשפט העליון עומד בשתי המדידות בצמרת דירוג האמון בציבור הערבי.

כבעבר, איסוף הנתונים למדד הדמוקרטיה לשנת 2023 בוצע ביוני. בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024, בדקנו שוב חלק מהעמדות שנמדדו בקיץ כדי להבין האם ניכרים בדעת הקהל שינויים מהותיים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה.

 לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.

דוח נציגת האו"ם הצביע באופן ודאי וכואב על אלימות מינית נגד החטופות הישראליות לעזה. על ישראל עתה להוכיח את מחויבותה לחיי אזרחיות ואזרחים ולפעול ללא דיחוי לשחרורם. לצד זאת, על הממשלה להציג סדר יום חדש, המציב בראשו את החשיבות של זכויות נשים.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

בעוד שברמת המסקנות נקטה הוועדה לשון חריפה וביקורתית, ברמת ההמלצות היא הייתה זהירה ומאופקת. על אף הטון התקיף והביקורתי של הוועדה גם ביחס לנבחרי ציבור, היא לא תחליף למשפט הציבור ולכן בכל הנוגע למחדל אוקטובר הלקח של הציבור צריך להיות לא להמתין לדוח של ועדת חקירה כדי לתבוע אחריות מנבחריו.

68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.

קצב צריכת התחמושת במערכה בעזה מבליט את תלותה של ישראל בארה"ב. אף שאין לישראל תחליף לברית עם ארה"ב, היא לא תוכל לממן לבדה הקמת מערך ייצור תחמושת עצמאי, ודאי לא כזה שיענה על כל צורכי צה"ל במערכה עתידית. נוכח המחלוקת הגוברת בקרב הדמוקרטים ביחס לתמיכה בישראל ומנגד התבססות אגף בדלני בקרב הרפובליקאים, על ישראל לשקול חבירה לבעלות ברית אחרות של ארה"ב כדי לצמצם את התלות המשותפת בה.

לאחר שתי דחיות, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 • מי שהיו בנות ובני 17 ומעלה במועד המקורי באוקטובר 2023 יהיו רשאים לבחור • חיילים בסדיר ובמילואים יצביעו ב"מעטפות כפולות", ומשך ההצבעה המוקדמת לחיילים יוארך משמעותית, מ-72 שעות לשמונה ימים • ב-12 רשויות, בגבול לבנון ובעוטף עזה, הבחירות נדחו למועד מאוחר יותר.

נוכח הורדת דירוג האשראי והוספת התחזית השלילית, על הממשלה לפעול למען הציבור כולו ולצמצם ככל הניתן את הסיכונים שבדוח מודי'ס: הקמת ועדה שתמליץ על תקציב ביטחון ארוך-טווח ותתנהל מתוך ראייה רחבה תהיה הצעד החשוב הראשון.

תזכיר חוק שירות המילואים מעמיק עוד יותר את הפער בשוויון בנטל. אף שהוא כולל הטבות רבות, אין בו מענה דיפרנציאלי לסוגי משרתים שונים באופן שייחשב לתמורה הולמת על הגדלת מספר ימי המילואים ומצבת הכוחות העתידית.

בעקבות המהלך של מודי'ס, ישראל תשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות והדבר ישפיע גם על היקף החזרי החובות שלה. צמצום ההשקעות בהייטק שייגרם בעטיו עלול להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לעליה באבטלה ובעקיפין לפגיעה ביכולתה להציע שירותים אזרחיים ברמה גבוהה.

רשת של אלפי דוברי ערבית מתנדבים מכל העולם, בראשות גולה מצרי המזוהה עם האחים המוסלמים, מציפה את רשת X במסרים שנועדים ליצור תבוסה פנימית בחברה הישראלית. זאת באמצעות חשבונות מזויפים בעברית שמתחזים לישראלים, האשטאגים שמיועדים ליצור טרנדים ואלפי פוסטים ותגובות ביום שמחלחלים לתוך השיח הישראלי הפנימי ברשת. על מגבלות השפה מנסים חבריה להתגבר באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת שנועדו להקטין את חשד הגולשים הישראלים.

38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.

שיחה מתוך כנס "עיונים ראשוניים בפסק דין הסבירות"

חוות הדעת של שופט המיעוט "שלנו", שהחטופים שזורים לכל אורכה, מספרת את הסיפור האמיתי של ישראל והיא לא פחות מכתב האישום החשוב ביותר כנגד בית הדין עצמו. עמדתו האמיצה, שמבקרת כל שלב ושלב בהחלטת בית הדין, ראויה הייתה להיות עמדת הרוב.

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות, החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה – חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 94.5% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 65% בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית עד תחילת המלחמה • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

אם הדוח לא יהיה מספק מבחינת דרום אפריקה, היא תוכל לפנות שוב לבית הדין בבקשה להוצאת צווים זמניים לישראל. לצד זאת, הליך נוסף שהדיון בו ייפתח בחודש הבא, בעניין חוקיות והשלכות פעילות ישראל בגדה ובמזרח ירושלים, וכן חקירה המתנהלת בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, יעמיקו את מעורבות המשפט הבינלאומי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אף שדרום אפריקה לא קיבלה מבית הדין את הצווים שביקשה, ההחלטה קבעה כי ייתכן שישראל מפרה הוראות מסוימות של אמנת רצח העם והדבר עלול לתת רוח גבית למאמצים לייצר דה-לגיטימציה ללחימה בעזה. גם חובת הדיווח שהוטלה על ישראל מספקת עבורה סיבה לדאגה, משום שבית הדין שומר לעצמו את הזכות לעקוב ואף להתערב במצב.

ההחלטה, שהתקבלה ברוב גדול, אמנם אינה התממשות התרחיש האפשרי החמור ביותר מבחינת ישראל, אך היא נתמכת ברטוריקה קשה מצד בית הדין. לצד קביעות חמורות ביחס לנעשה בעזה ולהצהרות בכירים ישראלים, בית הדין אינו מתייחס לאחריות החמאס לכך.

אם בית הדין יוציא צו להפסקת הלחימה בעזה יהיו לכך השלכות פוליטיות ואסטרטגיות דרמטיות לישראל ולפלסטינים, ובפרט לחטופים הישראלים שבידי החמאס. צו זמני יציג בטווח הקצר את בית הדין כרגיש למצוקה הפלסטינית, אך בטווח הארוך עלול לעודד הגשת תביעות בלתי מוצדקות וחסרות סיכוי להתקבל.

88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.

איזה פרסום המעודד לטרור או מזדהה עמו נחשב לעבירה על החוק? כיצד מאזנים בין שמירה על ביטחון הציבור לבין חופש הביטוי? מה משמעות העבירה החדשה שנוספה במלחמת "חרבות ברזל" ומתייחסת לצריכת פרסומי הסתה לטרור או תיעוד של טרור?

עובדי מדינה המבקשים להתמודד חייבים להתפטר או לצאת לחופשה לפני סגירת הרשימות • המועמדים חייבים להתגורר בפועל ברשות המקומית שבה הם רצים • ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול רשימות בלבד – ולא מועמדים – השוללות את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות.

בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נדונה כעת תביעת דרום אפריקה נגד ישראל, ובאותה עיר ממוקם גם בית הדין הפלילי הבינלאומי, שאף בו נדונות שאלות הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מי רשאי לפנות לבית הדין בבקשה לפתוח בהליך נגד מדינה? כיצד הוא נוהג במקרים הנוגעים לסכסוך ובפרט לאירועי מלחמת "חרבות ברזל"? כל מה שחשוב לדעת.

ההופעה המרשימה של המשפטנים שלנו בהאג היא הראיה הטובה ביותר לחשיבות מערכת משפטית עצמאית וחזקה. דמיינו מה היה קורה אילו את כתב ההגנה היו מציגים מי שמונו על בסיס קשרים במקום כישורים. עד ה-7 באוקטובר, לא היה כמעט יום שלא נחתה בו תכנית חדשה שמטרתה לפגוע במערכת המשפט ובשומרי הסף. נותר לראות האם רעשי ההפיכה המשטרית נגד הדמוקרטיה הישראלית אכן נעלמו.

בראשית ינואר 2024 דן בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל ובה האשימה אותה בביצוע "רצח עם" ברצועת עזה. הדיון התמקד בבקשה להוציא "צווים זמניים" המורים לישראל להפסיק את ביצוע המעשים. צפו בדיונים שבהם נשמעו עמדות הצדדים ובדיון הקראת ההחלטה. 

על מה מבוססות טענות דרום אפריקה נגד ישראל ומה יטען מנגד כתב ההגנה הישראלי? מהם הסיכונים בתיק המשפטי, וכיצד הם קשורים להתבטאויות חסרות אחריות של שרים וח"כים?

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

כשליש השיבו שאינם יודעים וכרבע תמכו בגנץ • רבע בלבד סבורים שנתניהו יצליח לשמור על הקואליציה אחרי המלחמה • כמחצית מהציבור תומכים בפתיחת חזית לחימה נגד החיזבאללה בצפון וכשליש סבורים כי יש להימנע מהמהלך • 56% סבורים שהדרך הטובה ביותר לשחרור החטופים מעזה היא המשך הלחימה העצימה, בעוד ש-24% מצויים במיעוט התומך בשחרור כלל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל, גם אם הדבר כרוך בהפסקת הלחימה.

מהלכי קיצור שירות החובה ומתן הפטור הגורף לחרדים, שנדונו לפני "חרבות ברזל", ירדו מהפרק. צה"ל אכן זקוק מיידית לכוח אדם כדי לנצח במלחמה, אולם את ההכרעות המהותיות וארוכות הטווח בנושא יש לדחות ליום שאחרי הן בשל חוסר הוודאות בנוגע להסדר הביטחוני ברצועה והן בשל תחלופתן הצפויה של ההנהגות הפוליטית והצבאית שאיבדו לגיטימציה.

40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף ו-29% הסבורים שהתפקוד זהה • 60% תומכים בביזור סמכויות לרשויות לאחר המלחמה לעומת 13% מתנגדים.

ما يقارب ثُلثيّ مواطنيّ إسرائيل العرب يشعرون جزءًا من دولة إسرائيل ومن إشكاليّاتها و 86.5% يدعمون عبر مساعدة المجهود المدنيّ خلال الحرب. إلى جانب ذلك، هناك ما يقارب 71% منهم لا يشعرون بالرّاحة في التّعبير بحريّة عبر شبكات التّواصل الاجتماعيّ، 84% يخشون على أمنهم الجسديّ، و – 86% يخافون على أمنهم الاقتصاديّ.

יותר ממחצית (56%) מסכימים עם דברי מנסור עבאס ולפיהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית וערכי האסלאם • 86.5% תומכים בסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה • 71% אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות • 84% חוששים לביטחונם הפיזי ו-86% לביטחונם הכלכלי.

כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).

הטבח שביצעו מחבלי חמאס מעלה שלושה סוגים של התמודדויות אמוניות, הסובבות סביב התשובות "בגלל", "למען" ו"שתיקה". לכל אחת מהן בעיות משלה. המאמר מציע סוג רביעי של התמודדות אמונית, הפותחת בשאלה הנוקבת "היכן היה האדם?" ומציעה תשתית תיאולוגית להומניזם דתי, שכה נחוץ בנקודת השבר ההיסטורית שבה אנו מצויים.

השוואת הכספים הקואליציוניים שהקצו ממשלות נתניהו בתקציבי 2016-2015 ו-2024-2023 וכן ממשלת בנט בתקציב 2022-2021 מתמקדת בהעברות סקטוריאליות, בין השאר לקצבאות ילדים וקשישים ובכספים ש"נצבעו" למטרות פוליטיות ייעודיות. הממשלה הנוכחית ויתרה על מנגנוני ההקצאה המקובלים – שמבוססים על תשתית מקצועית מדידה - והקצתה סכומים גבוהים בפער משמעותי (כ-11.2 מיליארד ש"ח) מכל גידול ריאלי אחר בתקציב, בעיקר דרך תקנות ייעודיות-מגזריות או משרדים מגזריים.

מה מבדיל מלחמה בין מדינות ממלחמה של מדינה נגד ארגון טרור? האם ובאיזה היקף ניתן לפגוע במטרות צבאיות המערבות שימוש אזרחי? על מי מוטלת האחריות לפנות אזרחים מאזורי מלחמה? מה היקף ההגנה הניתנת לבתי חולים? כל מה שחשוב לדעת.

מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה עד כמה חברות הענק נסוגו מאחריותן לאקוסיסטם המידע, לנוכח תגובות עוינות להספדי הורים, תיעוד זוועות, קריאה לעזרה ואף גניבת טלפונים של קורבנות בידי חמאס ושימוש בהם. בכנס OECD שעסק בנושא בנובמבר התגלה הפער בין המדינות התמימות כמו ארה"ב, חלק ממדינות דרום אמריקה ומרכז אירופה, שבתגובה ל"ממד הרביעי" דורשות לכל היותר החלת שקיפות על הפלטפורמות, לבין המדינות המתפכחות כמו אוקראינה, לטביה ופינלנד, שמדברות על הרשתות כמצע למלחמה היברידית.

19 תקנות שעת חירום התקינה הממשלה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שימוש רחב בהן ממשיך את הקו שננקט במשבר הקורונה, פוגע בשלטון החוק ועלול לסכן את הדמוקרטיה. העובדה שהכנסת יכולה לתפקד שומטת את הקרקע מתחת לתקנות ומחייבת את המחוקקים לבצע את תפקידם.

בביתן הישראלי, שממדיו צומצמו בשל המלחמה, המציאות טפחה על הפנים מכל כיוון. אחת התובנות שעלו בעקבות ההשתתפות הישראלית בוועידה – חוויה אנומלית בתוך הטירוף שמסביב - נגעה לצורך בהפניית משאבים, ביום שאחרי המלחמה, לחיזוק אפיק "דיפלומטיית האקלים", כחלק משימור והרחבת הסכמי אברהם.

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות , החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה - חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 93% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 66%-70% במושב הקודם • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

הדיווחים המדאיגים על לחצים מצד ראש הממשלה על הצנזור הראשי לאורך המלחמה מצטרפים לקולות הגוברים בשנים האחרונות ביחס לחוסר האפקטיביות של הצנזורה בעידן הדיגיטלי. עם היחס המועדף לכלי תקשורת שונים והכרסום במעמדה ובלגיטימציה הציבורית שלה, ייתכן שהגיעה העת שתהפוך משומר הסוד הלאומי לגוף מייעץ בלבד.

על פניו נראה ש"בחרדי חרדים" ו"כיכר השבת" גויסו למלחמה בהיבטי הגרפיקה והתכנים לגולשים. אולם אם מתעמקים בסיקור ובמסגור מתגלים המרחבים השונים שבהם חי המיינסטרים החרדי, בין ההיטמעות והמעורבות לבין ההיבדלות.

הקרן תאגם משאבים ממשלתיים עם כספי משקיעים, באופן שייעל את ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים. היא תעסוק בין השאר בשיקום וחוסן נפשי של אוכלוסיות שונות ובחוסן כלכלי.

דווקא בחסות הממשלה שדיברה בהרחבה על משילות מתאפשרים כיום תהליכים שמובילים לכאוס בביטחון הפנים. פעילות הגורמים האזרחיים עלולה להביא לפגיעה ממשית בניהול הביטחון בתוך גבולות ישראל ולכן דרושים הן חיזוק כוחות השיטור ואכיפת החוק במדינה והן מניעת התאגדות אזרחית חמושה עצמאית.

ברור שצריך למנוע דליפת סודות מדינה, אבל האם נכון לנקוט אמצעי זה והאם נכון שהשב"כ, שנתון בעצמו למרות הממשלה ומופקד על שמירת ביטחון המדינה מפני איומי טרור, ישמש גורם אכיפה כלפי השרים? כך או כך, שליפת פתרון קיצוני במקום אימוץ כללי אתיקה, כפי שהציעה ועדת שמגר, מצביעה על מחדל ומעלה סימני שאלה.

אין סיכוי שמנהיג פופוליסט ייקח אחריות על כישלון. זה לא רק מנוגד לאינטרס הפוליטי שלו, אלא גם סותר את ההיגיון הפנימי של הפופוליזם: אם המדינה מנוהלת בפועל על ידי האליטות, הן האחראיות העיקריות לכישלון. במקרה של "חרבות ברזל", נוצרה תיאוריית קונספירציה של ממש על כך שבכירי הצבא והשב"כ, שמייצגים את האליטות הישנות, הרשו למחבלי חמאס לבצע את המתקפה הרצחנית.

חודש וחצי לתוך מלחמת "חרבות ברזל" מסתמנת רשת X כמצע מרכזי להפצת מסרים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. בשל התכונות שהוטמעו בה ובהעדר ניטור התוכן, אין לצפות שפגישות לבביות של הבעלים עם גורמים בישראל יבלמו את הקיטוב ופיזור המידע המסולף.

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

הימנעות מצילומים שעשויים להביך, הפגנת אמפתיה בראיונות וריסון יצר המציצנות הכללי למצבם של הילדים שנחטפו והוחזרו, הם קריטיים לטיפול התקשורתי בטראומה הן של המשוחררים והן של הציבור הישראלי כולו.

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

אחד הסעיפים בחוק השנוי במחלוקת, שעלה לאחרונה שוב לכותרות, נוגע לחובתה של המדינה לדאוג לכלל האזרחים – ולא רק לבני העם היהודי – ככל שייקלעו לצרה בשל יהדותם או אזרחותם. אסור שבמלחמה הנוכחית יאבד ערך זה, שמטיל על המדינה חובה מוסרית להשקיע מאמץ בשחרור החטופים.

על מערכת החינוך לתת לבנות ובני "הדור האבוד", שחווה את מגפת הקורונה וכעת את מלחמת "חרבות ברזל", מענה מהיר שיספק רווחה וביטחון: מייצוב שגרת הלימודים ועד כלים רגשיים וחינוכיים לחיים בחברה דמוקרטית הן בחירום והן בשגרה.

"אנחנו מחויבים בתור חלק אינטגרלי מעם ישראל ומהמדינה ואנחנו צריכים להיות כתף אל כתף לחיילים", הדגיש הרב בתחילת המלחמה ותמך בגיוס המוני של בעלי פטור בני 40-26. עם התקדמות הלחימה אף הפך לרב הראשון הפועל במרחב החרדי שדוחה פומבית את העמדה החרדית לפיה לימוד תורה פוטר מחובת הגיוס – גם אם תורתם של הצעירים החרדים אינה אומנותם.

החברה הערבית מתמודדת עם ירי הרקטות מהצפון ומהדרום, עם ניסיונות לסתום פיות וכן עם האלימות והפשיעה שמהן סבלה עוד לפני המלחמה. כל אלה עלולים להעמיק את הפילוג בין יהודים לערבים ביום שאחריה, ולכן דווקא כעת הפיוס אינו רק דרישה מוסרית אלא תנאי הכרחי ליציבות במדינה.

ההפיכה המשטרית אותה קידמה הממשלה לפני ה-7.10 נגד מערכת המשפט, התקשורת, החברה האזרחית והאקדמיה הייתה שיאו של גל פופוליסטי שבמרכזו בוז עמוק למקצוענות וליריבים פוליטיים. מהלכי הממשלה העצימו את קשיי ההתמודדות עם אתגרי "חרבות ברזל".

השיח הציבורי ביחס לנתניהו עוסק בשאלת התפטרותו בשל אחריותו למחדל, ואולם הודעה כעת על התפטרות עתידית תסייע ביחס לשיקום האמון הציבורי בו בכל הנוגע לאופן ניהול המערכה.

המלחמה, כשעת משבר, מעצימה מבנים ותהליכים חברתיים בתוך הקהילה החרדית. בעוד המנהיגות הרבנית החרדית הקלאסית מנחה את הקהילה לפעולות דתיות כדרך להתמודד עם המצב, במלחמת "חרבות ברזל" התוודענו למודל חדש של תגובה למשבר על ידי ההנהגה הרבנית החרדית החדשה. כיצד נראה מודל זה? מה הוא משקף ביחס לזרמים החרדיים החדשים ומהם עקרונותיו?

בהעדר כללי אתיקה לשרים, טרם הוקנתה לראש הממשלה אפשרות השעיה וביכולתו לפטר בלבד. עם זאת, נגד השר אליהו ניתן היה לכל הפחות לנקוט הליך אתי בוועדת האתיקה של הכנסת. 

רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.

מספר בלתי נתפס של יותר מ-40 ילדים ישראלים נחטף לעזה ב-7.10. כמו אימהות אחרות שראו את תמונתך עם הג'ינג'ים, אני שואלת את עצמי מה הייתי עושה: האם היה לי כוח להחזיק שני פצפונים? מה מרגישה אמא שלא מצליחה לקיים את האינסטינקט הכי בסיסי, להגן על חיי הילדים שלה? מכתב מאם לאם.

הדין הבינלאומי מתייחס באופן נוקב וממוקד לעבירות אלימות מגדרית במלחמה ובמקביל עומד על החובה החוקית והמוסרית לשילוב שוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לה. למרות זאת, הגופים הבינלאומיים עודם נמנעים מהצהרות ומצעדים מעשיים לנוכח הפשעים המגדריים שביצעו מחבלי חמאס בנשים ישראליות ב-7.10.

אחריות מיניסטריאלית מבטאת את החוזה הלא-כתוב בין הציבור לבין השלטון, ולפיה משגה אישי חמור של חבר ממשלה או מחדל הקשור למשרד עליו הוא ממונה צריכים להוביל להתפטרות. נוכח השיח סביב מחדלי אוקטובר 2023, כיצד נותקה בישראל הזיקה בין אחריות פוליטית ציבורית לבין התפטרויות שרים וראש הממשלה?

סרטוני החטופות, מתקפות הסייבר ושילוב חומרים קשים לצפייה ברשתות בידי גורמים עוינים הם חלק ממארג שנועד לצרוב תודעת טראומה אישית וקבוצתית ולפגוע בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל ב"חרבות ברזל". בהעדר היערכות והגנה ממסדיות, ארגוני החברה האזרחית והציבור לוקחים פיקוד גם על המערכה הדיגיטלית.

הקלת תהליכים ביורוקרטיים, דיגיטציה מואצת, האצלת סמכויות לשלטון המקומי ומעבר להוראה מקוונת הם כמה מהמהלכים שננקטו בשניים מהמשברים הבולטים של השנים האחרונות. הם ורבים נוספים עשויים להיות רלוונטיים ביותר עבור השירות הציבורי בישראל בזמן "חרבות ברזל".

אמון ציבורי הוא מרכיב יסוד של החוסן הלאומי. רכישת אמון הציבור תלויה במתן ודאות ובעיצוב מדיניות בצורה שקופה, עקבית והוגנת.

בישראל יש תרבות פוליטית מתמשכת של העדר קבלת אחריות על מחדלים, ולנוכח זאת עיצוב מושגי האחריות המיניסטריאלית והאחריות האישית של דרג פוליטי נבחר ודרג מקצועי ממונה נעשה על ידי ועדות חקירה ממלכתיות. אף שחלקן מתחו ביקורת על הדרג הפוליטי, הן הותירו את גורל הפוליטיקאים למשפט הציבור והכנסת. לכן, למרות חשיבותן, לא צריך לחכות להמלצותיהן כדי לתבוע אחריות ממשלתית למחדל.

לנוכח כשלי המערכות הממשלתיות במלחמת "חרבות ברזל" עלתה בשיח הציבורי אפשרות הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כיצד מוקמת ועדה זו, מהן סמכויותיה, מה מעמד המלצותיה ואילו הבדלים קיימים בינה לבין ועדת בדיקה ממשלתית? כל השאלות והתשובות.

הפלטפורמות שבשליטת חברות הענק מאפשרות התערבות מדינות בענייני מדינות אחרות והשפעה מסיבית על תהליכים פוליטיים, על הבחירות וגם על ניהול מלחמות. כללי השימוש בהן מהווים תחליף גלובלי לחקיקה מדינתית וכוחן מופעל עד כדי פגיעה ישירה ובוטה בריבונות מדינות, כפי שחוותה ישראל עם פרסומי הכזב של חמאס במלחמה.

על ממשלת ישראל להכיר בחשיבותם האסטרטגית של ענפי החקלאות, המזון והתעשייה של מוצרים ביטחוניים להבטחת תפקודו הרציף של המגזר העסקי בזמן המלחמה. מענקי השקעה בחדשנות טכנולוגית לענפי החקלאות והבניה יתרמו לחיזוק החוסן הלאומי ולתפקוד המשק.

לצד ההוצאות הממשלתיות על מלחמת "חרבות ברזל" יידרשו הקצאות תקציביות ניכרות לסיוע לאזרחים. במקום להתעקש על מימוש הכספים הקואליציוניים, המגזריים באופיים, ולשחוק עוד יותר את אמון הציבור בממשלה, על שר האוצר לייעד אותם באופן בלעדי ושקוף למימון המלחמה ולשיקום היישובים שחרבו.

בשלוש השנים האחרונות הגיע מספר משרדי הממשלה בישראל לשיא מאז קום המדינה: יותר מ-30 משרדים שונים. ריבוי המשרדים פוגע קשות ביעילות הממשלה.

סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה חייב להשתנות נוכח "חרבות ברזל": את הכספים הקואליציוניים יש להסיט לכיוונים חיוניים ואת משרדי הממשלה המיותרים יש לפרק. כך ישתחררו סכומי עתק והמדינה תוכל לספק מענה הולם ונדיב למגזר העסקי, לפיצוי וטיפול בנפגעים ולתמיכה במנועי הצמיחה שיסייעו למשק להתאושש.

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

דחיית לקיחת האחריות עד לאחר בדיקה שתחל רק לאחר סיום המלחמה עשויה לארוך שנים. לא בכדי מקפידים בכירי הדרג המדיני, הזוכים לאמון ציבורי נמוך, לקבל את ההחלטות החשובות ב"קבינט המלחמה", שבו חברים גורמים הנהנים מאמון גבוה יותר וחוששים פחות מחקירה עתידית.

מתן מענה הוליסטי לאזרחים, נגישות למידע ושיתופי פעולה רב-מגזריים הם כמה מהמהלכים שעל המשל"ט החדש לאמץ לצורך פעילותו ב"חרבות ברזל".

ועדות חקירה הן כלי חשוב לשיקום האמון הציבורי ולהפקת לקחים. במקרה של "חרבות ברזל" בירור העובדות והגורמים הקשורים במחדל אף עשוי לסייע בהתמודדות הקוגניטיבית והנפשית עם הטראומה ברמה הלאומית. עם זאת, הציבור הישראלי והכנסת לא צריכים לחכות למסקנות ועדת חקירה כדי לתבוע מהממשלה לקחת אחריות על המחדל.

המערב דורש מישראל לשמור בקפדנות על חוקי המשפט הבינלאומי הן במהלכים האוויריים והן בקרקעיים ברצועת עזה, כתנאי להמשך הגיבוי שניתן לה. עידוד התושבים להתפנות לדרום הרצועה, לדוגמה, חייב להיות זמני ולהתבצע במסדרונות הומניטריים מוגנים ותוך מילוי צורכי המפונים.

למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.

עיקרי התובנות מדיון צוות שוק העבודה החדש

במלחמות קודמות שניהלה מדינת ישראל עודדו הרבנים את תלמידי הישיבות להתגייס ולתרום להצלחת המערכה, בין בעורף ובין בחזית. נוכח אלפי פניות חרדים להתגייס ולהתנדב בזמן "חרבות ברזל", ולמרות התנגדות מנהיגי הזרם החרדי המרכזי, נראה שמדובר בחיזוק משמעותי למגמת ההשתלבות.

היקפה ומשכה של מלחמת "חרבות ברזל" טרם התבררו, אולם משרד הפנים כבר פרסם תזכיר חוק שמבקש לדחות את הבחירות המקומיות, שתוכננו ל-31 באוקטובר 2023, ל-30 בינואר 2024. אילו אתגרים ודילמות מעלה דחיית הבחירות ומהן ההצדקות למהלך?

איך מגדיר המשפט הבינלאומי את הפשעים אותם ביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר? עד כמה הפרו את האיסורים על פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ואף רצח עם? 

האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.

תקנות כלי היריה החדשות נוטות באופן קיצוני לעבר הזכאות להחזקה בנשק פרטי, ללא האיזון או הפיקוח הנדרשים. קיים חשש שהן הותקנו במהרה ובחסות מצב החירום, ללא התחשבות בהשלכות המסוכנות של ההרחבה הדרמטית של הזכאים לרישיון.

לאחר התפטרות שרת ההסברה, החליטה הממשלה לסגור את המשרד – וטוב שכך. לצד בזבוז הכספים שבהקמת משרד חדש, פעילויות ההסברה בזירה הבין-לאומית פוזרו בין משרדי רה"מ (מערך ההסברה), החוץ, התפוצות וההסברה. כך, משרדים שונים קידמו במקביל וללא תיאום תכניות שונות ואף סותרות. על הפוליטיקאים והציבור לקחת אחריות ולהמשיך ולצמצם את משרד הממשלה.

מרבית המפונים והמתפנים הם תושבי הדרום וחלקם מהצפון. רוב המפונים משני האזורים זכאים למלון או לבתי הארחה במימון המדינה.

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

רבים מאלה שהתייצבו ראשונים מול מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר היו שוטרות ושוטרים: הראשונים להגיב, להגן, ליפול, בטרם הגיעו כוחות צה"ל. ועם זאת, הביצועים בשגרה של המשטרה, שלאורך שנים "הורעבה" תקציבית וגם נקרעה במחאה נגד ה"רפורמה", לא מצליחים עדיין לשקף את מסירותם של המשרתים בה. ביום שאחרי המלחמה היא ראויה להכרה קולקטיבית.

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

בשעה שבחמישה משרדי ממשלה אין מנכ"ל מכהן ושלמרות שלוש שנות קורונה אין תרגולת עבודה בחירום וניהול דיגיטלי שוטף, אין זה פלא שהשירות הציבורי במלחמת "חרבות ברזל" נפגע אנושות וכך גם היכולת שלו לספק מענים רלוונטיים. נוכח המהלכים האחרונים שפגעו במגזר הציבורי, חייבים לפעול לשינוי המצב בהקדם למען שיקום החוסן החברתי.

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

גנץ, איזנקוט, סער, טרופר ושאשא-ביטון מצטרפים לממשלה ה-37, שבכך תשבור שיא בגודלה: 39 שרים. כל החמישה יכהנו ללא תיק, בדגם דומה לממשלת החירום שהוקמה ב-1967.

עם הצטרפות בני גנץ לקבינט המלחמה המצומצם וגדי איזנקוט כמשקיף בו הם עשויים להשיב את האמון הציבורי בממשלה, שירד נוכח ראשית המלחמה, ולקדם ניהול יעיל של המערכה, ברוח המלצות דו"ח עמידרור.

אילו סמכויות מוקנות לגופי הביטחון ולגורמים נוספים מתוקף ההכרזות על מצב מיוחד בעורף ועל אירוע חירום אזרחי? מי מוסמך לקבל את ההחלטות בנוגע לשני המצבים ולהאריך את תוקפם? כל השאלות והתשובות.

מי הם חברי הקבינט המדיני-ביטחוני ומה עליהם לעשות לאחר הכרזת מלחמה ובמהלך המערכה? מה מקומם של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי לממשלה בקבלת ההחלטה? כל השאלות והתשובות.

מלחמת "חרבות ברזל" מתרחשת על רקע פילוג קשה בציבור ובפוליטיקה הישראלית לנוכח יוזמות הממשלה לשינויים במערכת המשפט. כך שבה לסדר היום הפוליטי האפשרות לשינוי הרכב הממשלה, כשמונחים כ"ממשלת אחדות", "ממשלת מומחים" ו"ממשלת חירום" נאמרים גם מפי המנהיגים. מה משמעותם מבחינה פוליטית וחוקית?