הערת חקיקה - הצעה לתיקון חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)

| מאת:

ביום שלישי ה-10.6.2008 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית הפוטרת, הלכה למעשה, את המדינה מתשלום פיצויים לפלסטינים תושבי השטחים בגין נזקים שהמדינה גרמה להם במסגרת לחימתה בטרור. הצעת החוק החדשה אינה ראויה מכמה סיבות: ראשית, היא מונעת מפלסטינים רבים את האפשרות לתבוע פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם על לא עוול בכפם, דבר שנקבע פה אחד בהרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון שהוא לא מידתי ולכן פסול; שנית, בכל הקשור לפעילות הלחימה בטרור בשטחים, ההצעה מבטלת את השימוש במושג ה'סבירות' בהיותו בסיס לדיני הנזיקין ובכך מעודדת נקיטת אמצעים לא סבירים ומסוכנים; שלישית, השינויים עתידים לחול רטרואקטיבית משנת 2000 (קרי, מפרוץ האינתיפאדה השנייה).

הצעת חוק זו היא שלב נוסף בהתדיינות המשפטית סביב יכולתם של פלסטינים להגיש תביעות נזיקין. במקור, חוק הנזיקים האזרחיים, המסדיר את סוגיית אחריותה של המדינה בנזיקין, קבע כי המדינה תהיה חסינה מפני תביעות בגין נזקים שהיא או שלוחיה גרמו במסגרת ביצוע 'פעולה מלחמתית'. המונח 'פעולה מלחמתית' פורש בבית המשפט העליון באופן צר, ונקבע כי לא כל פעילות של כוחות הביטחון המתבצעת בשטחים היא פעולה מלחמתית. קביעה זו אפשרה לפלסטינים רבים שנפגעו אגב פעילות לוחמה בטרור להגיש תביעת נזיקין. אולם, מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה, הכּנסת פועלת באופן שיטתי לצמצם את זכות התביעה של הפלסטינים: תיקוני חוק קבעו מגבלות פרוצדורליות קשות על הגשת התביעות (כגון תקופת התיישנות של שנתיים במקום שבע שנים לתביעות רגילות), אסרו על הגשת תביעות מטעם אנשים המשתייכים לארגונים ומדינות אויב, והעניקו חסינות כמעט גורפת למדינה מפני תביעות נזיקין בגין מעשים שאירעו בשטחים בתקופה שמאז פרוץ האינתיפאדה השנייה.

בדצמבר 2006 קבע פה אחד הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון כי סעיף החוק האחרון, אשר מנע באופן גורף הגשת תביעות של תושבי השטחים, היה לא מידתי ולכן פסול. הצעת החוק החדשה, פרי יזמה של שר המשפטים דניאל פרידמן, מנסה לעקוף את קביעת בג"ץ – במקום למנוע באופן גורף את אפשרות התביעה (כפי שקבע החוק שנפסל בבג"ץ), הצעת החוק מרחיבה מאוד את ההגדרה של 'פעולה מלחמתית' וקובעת כי כל פעולה של לחימה בטרור המתבצעת בשטחים תיחשב פעולה מלחמתית. בכך הצעת החוק מונעת הלכה למעשה את האפשרות של פלסטינים להגיש תביעה במרבית המקרים. יש לזכור כי מדובר בשלילת האפשרות לתביעה מפלסטינים חפים מפשע – גם אם אדם נפגע במקרה, אף שלא היה לו כל קשר לפעילות טרור, לא תהיה לו אפשרות לתבוע פיצוי מהמדינה.

חשוב לציין בהקשר זה כי ההצעה מבטלת את השימוש במושג ה'סבירות' כבסיס לדיני הנזיקין החלים בשטחים. בעיקרון, כדי לבסס תביעה בגין רשלנות, על התובע להוכיח כי הנתבע פעל באופן לא סביר – במקרה של לוחמה בטרור, למשל, יש להראות שכדי ללכוד מבוקש השתמשה המדינה באמצעים שמסכנים מאוד אוכלוסייה אזרחית, אף שהיה אפשר להשתמש באמצעים מסוכנים פחות. הסכנה בוויתור על דרישת הסבירות היא שהדבר יביא לנקיטת פעולות בלתי סבירות, ולכן מסוכנות, בקרב אנשי כוחות הביטחון – אם לא תהיה דרישה לפעול בצורה סבירה, סביר להניח שאנשי כוחות הביטחון יפעילו את כל האמצעים שבידיהם כדי לבצע את משימתם, מבלי להתחשב בשאלת הסבירות של האמצעים או באפשרות שייגרמו נזקים לאוכלוסייה האזרחית. הדרך היחידה להבטיח פעילות סבירה היא להחיל משטר משפטי המבוסס על סבירות.

לסיכום, הצעת החוק החדשה מונעת באופן גורף מפלסטינים את האפשרות להגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו להם מטעם המדינה במסגרת פעילות הלוחמה בטרור בשטחים. בכך הצעת החוק עוקפת את קביעת בג"ץ בנושא וחוסמת כל אפשרות של פלסטינים, גם אם הם חפים מפשע, לקבל פיצויים על נזק שנגרם להם מהמדינה. נוסף על כך, הצעת החוק מבטלת את דרישת הסבירות בהקשר הנזיקי – ומהלך זה עלול להביא להגברת הפגיעה באוכלוסייה האזרחית בשטחים.