מאמרים

תמונת ברירת מחדל

חיפוש מאמרים

סינון

סגרו סינון
2020 מול 2005: תמונת הראי של אמון הציבור בבית המשפט

2020 מול 2005: תמונת הראי של אמון הציבור בבית המשפט

מגמה של אי אמון ציבורי בבית המשפט העליון משמאל או מצד הציבור הערבי, לא פחות מסוכנת פחות מזו שמגיעה מימין. אכזבה ציבורית מנפילת המבצר מסוכנת בדיוק כמו אכזבות מהתרחבות גבולותיו

מדוע פייזר עפה על הנחליאלי הישראלי?
מאמר דעה

מדוע פייזר עפה על הנחליאלי הישראלי?

פייזר הסכימה לשלוח לישראל מיליוני חיסונים בזכות מאגר המידע האלקטרוני הקיים כאן, שכולל את המידע הרפואי על כולנו. אולם עצם העברת המידע לחברת פייזר הופכת את מבצע החיסונים לניסוי בבני אדם, ומשכך - לצד הזכות להתחסן, צריכה לעמוד לכולנו גם הזכות לסרב להשתתף במחקר

השינויים התכופים בחוקי היסוד
סקירה

השינויים התכופים בחוקי היסוד

הכנסות האחרונות שוברות שיאים של תיקון חוקי יסוד שוב ושוב לפי גחמות פוליטיות. התיקון הקיצוני ביותר היה "ממשל החליפים" ששינה ממש את שיטת המשטר בישראל, וזאת תוך מספר ימים של דיונים וללא מתן אפשרות אמיתית לחשיבה על משמעויתיו. אבל זו שיאה של מגמה שנמשכת שנים, של תיקונים בלתי פוסקים, שקשורים לסמכויות הממשלה, לעניני התקציב, חוק יסוד הכנסת, הבחירות ועוד. כל זה נובע משום שבישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה

מבוא לדמוקרטיה

מבוא לדמוקרטיה

שיתוף פעולה מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה המשודרת של גל"צ. ליעד מודריק בשיחה עם חוקרי המכון על עקרונות הדמוקרטיה ואתגריה בעידן הנוכחי

לימנים ולדתיים אין אמון במוסדות המדינה
מאמר דעה

לימנים ולדתיים אין אמון במוסדות המדינה

אמונם של חלקים ניכרים מהציבור הישראלי במוסדות המדינה נמצא בירידה, בתקופת הקורונה ביתר שאת. יותר משהתמונה הזו לא מחמיאה למוסדות השלטון, היא מאיימת על יכולתם של המוסדות החיוניים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית לתפקד

play
מאמר דעה

הקורונה ריסקה את אמון הציבור במשטרה

אכיפת מגבלות הקורונה, יחד עם היעדר מפכ"ל קבוע ולחצים פוליטיים מצד השר לביטחון פנים, הזיקו לתדמיתה כגוף מקצועי וא-פוליטי והביאו למשבר אמון חמור בה. על המפכ"ל הבא לוודא שהמשטרה תפעל משיקולים ענייניים בלבד, ובמקביל תהדק את שיתוף הפעולה עם מנגנוני הבקרה להם היא כפופה

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020
הודעה לעיתונות

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020

היחלשות רבה של תחושת הסולידריות החברתית – המדידה הנמוכה בעשור האחרון; כשני שליש מהציבור סבורים כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, אך שיעור דומה סבורים כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו; ירידה באמון הציבור בכל המוסדות

חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי
סקירה

חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי

לקראת פרסומו של קובץ מאמרים בעריכת פרופ' יובל שני ופרופ' ידידיה שטרן, על חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי, הנכם מוזמנים לעיין בטיוטות של כמה מהמאמרים שיתפרסמו בקובץ, פרי עטם של בכירי החוקרים והחוקרות למשפט ציבורי בישראל

קנוניית תפירת התיקים לנבחרי ציבור
סקירה

קנוניית תפירת התיקים לנבחרי ציבור

סקירת כמה מהזיכויים הבולטים משנות ה-90 המוזכרים כהוכחות ל"תפירת תיקים", הם למעשה ההיפך הגמור. הזיכוי אינו ראשית ראיה אפילו לתפירת תיק, והפרקליטות אינה קבלן של הרשעות, ואבוי לנו אם כל אישום היה מסתיים בהרשעה. תפקידו של בית המשפט לבחון אם האשמה הוכחה מעל לספק סביר, ואם לא- לזכות

שלוש תופעות מפתיעות לקראת הבחירות
מאמר דעה

שלוש תופעות מפתיעות לקראת הבחירות

על אף שמדובר במערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, הנתונים מצביעים על נכונות גבוהה למדי בציבור הישראלי לצאת ולהצביע. עם זאת, שלוש תופעות חדשות עשויות להביא לתוצאות מפתיעות שעשויות לשנות את המפה הפוליטית

מי מוסמך לדון בחוקיות חוקי היסוד?
מאמר דעה

מי מוסמך לדון בחוקיות חוקי היסוד?

במדינה דמוקרטית המחויבת להפרדת רשויות ושלטון החוק - הגורם האחראי על פרשנות החוק במקרים בהם הוא אינו ברור הוא בית המשפט. גם אם יבחר בית המשפט שלא להכריע בשאלה המקדמית בדבר סמכותו לבקר חוקי יסוד, הטענה כי הוא מנוע מלדון בשאלה משוללת כל תוקף

האם התחום הכלכלי יכריע את הבחירות?
מדד הקול הישראלי

האם התחום הכלכלי יכריע את הבחירות?

חודשיים וחצי לבחירות, הנושא החשוב ביותר בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות הוא עמדות המפלגה בנושאי כלכלה. בתוך כך, רק 39% מהערבים בטוחים שילכו להצביע, לעומת 69% מהיהודים. למי יצביעו? 29% מהשמאל ו-26% בלבד מהמרכז מעריכים שיצביעו למפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות, לעומת רוב בימין

מדד הדמוקרטיה 2020: תייגו את עצמכם
קמפיין

מדד הדמוקרטיה 2020: תייגו את עצמכם

מה מצבה של הדמוקרטיה בארץ, האם ישראל היא מקום שטוב לחיות בו, האם גם אתם חושבים שלא משנה עבור מי מצביעים - זה לא באמת משנה את המצב, ועד כמה משבר הקורונה השפיע על היחסים בין הקבוצות בחברה הישראלית? ענו וגלו איפה אתם ביחס לשאר הישראלים!

השקת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
הודעה לעיתונות

השקת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות

המכון הישראלי לדמוקרטיה משיק היום את "מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות" שימשיך, כמו מרכז גוטמן לפניו, לאסוף ולנתח נתוני דעת קהל על מדינת ישראל והחברה הישראלית מהיבטים שונים

טוב למות בעד ארצנו?
מאמר דעה

טוב למות בעד ארצנו?

דבקות במשימה וגם נכונות הקרבה עצמית הם ערכים מרכזיים עבור צבא. אם בצה"ל מזהים שחיקה באלה, ראוי שיבחנו את הדרכים להתמודדות עמה. אך ראוי גם שיוודאו שהדרך לכך אינה עוברת במסרים מסוכנים החותרים תחת ערכי רוח צה"ל. אחרת צה"ל אולי ינצח בקרב על תדמיתו הקטלנית, אבל יפסיד במלחמה על זהותו וערכיו

לנתק את מכונת המזומן של ארגוני הפשיעה
מאמר דעה

לנתק את מכונת המזומן של ארגוני הפשיעה

המזומנים אינם אלא צינור החמצן של ארגוני הפשע, ואת מכונת ההנשמה הזו, צריך לנתק ויפה שעה אחת קודם

בחירות בצל קורונה- כיצד נימנע מטענות לזיופים?
מאמר דעה

בחירות בצל קורונה- כיצד נימנע מטענות לזיופים?

ניהול מערכת בחירות בצל מגפה מציף אתגרים חדשים, ובהם גם החשש לזיופים. על מנת לשמור על טוהר הבחירות, על ועדת הבחירות המרכזית לבצע דה-פוליזטיציה של הליך הבחירות בכללותו, באמצעות הקמת רשות בחירות ארצית מקצועית ובלתי תלויה. גם ועדות הבחירות האזוריות צריכות להיות מקצועיות ולא נציגות של סניפי המפלגה המקומיים, כמוהן גם ועדות הקלפי

חברה בקריסה
מאמר דעה

חברה בקריסה

ברקע הדרמות הפוליטיות, חשוב להצביע גם על הסכנה החברתית הטמונה בהתעלמות מפציעותיהם החוזרות של פועלי הבניין – שכבר מזמן הפכו למכת מדינה. על כלי התקשורת לקחת אחריות ולהאיר זרקור על התופעה הזו, בטרם נקרוס כולנו כחברה

נותנים כתף? כרבע מהישראלים לא יתחסנו גם בעתיד
סקר מיוחד

נותנים כתף? כרבע מהישראלים לא יתחסנו גם בעתיד

שבוע לתחילת מבצע החיסונים בישראל- עלייה של 8% בשיעור הישראלים שהביעו נכונות להתחסן בסבב החיסונים הראשון. עם זאת, כרבע מהציבור הישראלי העידו כי יסרבו להתחסן גם במחזור החיסונים השני, ביניהם בעיקר צעירים, חרדים וערבים - הקבוצות בהן שיעורי ההדבקות גבוהים במיוחד

מנהלת המעסיקים תתרום לחיזוק השותפות של כלל הגורמים במשק
הודעה לעיתונות

מנהלת המעסיקים תתרום לחיזוק השותפות של כלל הגורמים במשק

ברכות לפורום החברתי-כלכלי לרגל השקת 'מנהלת המעסיקים'- מיזם משותף של נציגי המעסיקים, העובדים והממשלה המכיל המלצות לפעולה שנכתבו במכון הישראלי לדמוקרטיה. ההמלצות, שנכתבו עוד לפני פרוץ הקורונה, נכונות היום יותר מתמיד ובבסיסן - חיזוק השותפות בין המעסיקים, הממשלה והעובדים

החובט המצטיין בבית המשפט
מאמר דעה

החובט המצטיין בבית המשפט

מכתבו של יו"ר הכנסת יריב לוין לנשיאת בית המשפט העליון בבוקרו של יום שבו התנהל בבג"ץן דיון בעתירות נגד חוק הלאום, הוא חציית קו אדום נוסף המהווה חריגה מסמכותו של לוין

2,605 הצעות חוק, 522 שאילתות: הכנסת ה-23 במספרים
סקירה

2,605 הצעות חוק, 522 שאילתות: הכנסת ה-23 במספרים

כמה הספיקה הכנסת ה-23 לעשות בתקופת כהונתה הקצרה? בתשעת החודשים שחלפו, הונחו על שולחנה של הכנסת 2,605 הצעות חוק פרטיות, שיא בממוצע החודשי בהשוואה לעשר הכנסות האחרונות, מתוכן 17 בלבד הפכו לחוקים. מבט מעמיק מגלה פערים עצומים בשיעור החקיקה של הצעות החוק לפי המקור שלהן, כאשר רק חצי אחוז מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים

בחירות בצל קורונה- כך עשו זאת בעולם
סקירה

בחירות בצל קורונה- כך עשו זאת בעולם

למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים

בין חפות להחפה
מאמר דעה

בין חפות להחפה

ישראל נגררת לבחירות, בניגוד לכל הגיון, משום שחלק אחד בחברה שלנו מעוניין לבצע הפיכה במערכת המשפט וחלק אחד מתנגד לכך. נבחרי הציבור החליטו לשבור את הכלים מתוך אובססיה לעסוק בשאלות הנוגעות למינוי בעלי משרות במערכות המשפט. על כך נסב המשא ומתן בין ראש הממשלה לבין חליפו, ועל כך הוא קרס

בפעם הרביעית בתוך שנתיים- ישראל היא שיאנית הבחירות
סקירה

בפעם הרביעית בתוך שנתיים- ישראל היא שיאנית הבחירות

במקום האחרון או הראשונה מהסוף? איך שלא נסתכל על זה, מדינת ישראל זוכה בתואר המפוקפק של שיאנית הבחירות, עם ממוצע תדירות בחירות של 2.3 שנים בלבד. ראשי ממשלה מתחלפים כאן אחת ל-5 שנים בממוצע

עד מתי ניתן למימון המפלגות לתפוח?
מאמר דעה

עד מתי ניתן למימון המפלגות לתפוח?

לא די בכך שכל מערכת בחירות עולה למשלם המסים מיליארדי שקלים – חברי הכנסת פועלים בכל פעם להגדלת המימון הניתן למפלגות מהמדינה, לטובת קמפיינים מפוצצים ומסעות בחירות גרנדיוזיים. על כן, חשוב לשלול מהכנסת את יכולתה לקבוע את הכללים הנוגעים למימון מפלגות ומתן הלוואות, ולחייב את המפלגות לשפר את התנהלותן הכלכלית

ממשלת חירום או שיתוק מערכתי?
סקירה

ממשלת חירום או שיתוק מערכתי?

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, ממעטות שתיים מרשויות השלטון בישראל, הממשלה והכנסת, להפעיל את סמכויותיהן. למעשה, למעט בנושאים הקשורים למגפת הקורונה, הממשלה מונעת כמעט כל חקיקה, ובכך "משתקת" את פעילות הכנסת. השיתוק הזה גובה מחיר יקר בטווח הקצר והארוך

השינויים הקטנים שיחזירו את ההכרעה לפוליטיקה הישראלית
מאמר דעה

השינויים הקטנים שיחזירו את ההכרעה לפוליטיקה הישראלית

מערכת בחירות נוספת לפנינו, אך ניסיון העבר מלמד שיש סיכוי גבוה שההליך היקר, המפלג והמתיש הזה יסתיים מבלי שיוכרז על מנצח מובהק. מספר שינויים קטנים בשיטת הבחירות יכולים לעשות אפקט גדול שיחזיר את כושר ההכרעה למערכת הפוליטית

שירות נשים בצבא- מבט השוואתי
סקירה

שירות נשים בצבא- מבט השוואתי

למרות שישראל היא מהמדינות המערביות היחידות שמגייסות נשים לצבא מכוח חוק גיוס חובה, הקריטריון המגדרי ממשיך להיות קריטריון המיון הראשי לתפקידים השונים. זאת, בזמן שיותר ויותר מדינות מכריזות על מעבר למיון ליחידות הצבאיות על בסיס מקצועי ומתן שוויון הזדמנויות מלא לנשים לשרת בכל היחידות

שוויון- זכות אלמנטרית בדמוקרטיה
מאמר דעה

שוויון- זכות אלמנטרית בדמוקרטיה

הצעת החוק להכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית, היא תיקון מתבקש ואלמנטרי שחייב להכלל ואף נכלל בכל חוקה של מדינה דמוקרטית, חוץ מאשר במדינת ישראל. בכוחו של חוק השוויון לחולל שינוי ולחזק את תביעתם של נשים, להט"בים, בעלי מוגבלויות, מיעוטים, ואוכלוסיות אחרות, לשוויון בפני החוק